עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/מג/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ממי קנאן.''' דכתיב קונה שמים וארץ. ממי קנאן. יבואר ע"פ מה שפירש רש"י בחומש קונה שמים וארץ ע"י עשייתן קנאן להיות שלו. ופי' הרמב"ן ז"ל כי כל אשר לאדם יקרא קנין כמו שנקרא הצאן מקנה להיותו רכוש האדם. וכדברי חכמים תמיד קנין במקום זכיה כלומר שהוא שלו. ואמנם לכאורה לא יתכן לומר באדם לשון קנין על דבר שהוא שלו אלא בדבר הנפרד ממנו שהוא זכה בהם וקנאם אליו להיות שלו בפעולתו או כיוצא בו. אבל בדבר שהוא בגופו ודבק אליו לא יתכן לומר שהוא שלו כי הרי זה הוא חלק מעצמותו. וכבר ביארו חכמי האמת שכל העולם נאצל מעצמותו יתברך וכל העולם דבק בו יתברך תמיד ואורו מחיה את כולם. וא"כ לא יתכן לומר בו לשון קנין על העולם לומר שהוא שלו כיון שאין העולם נפרד ממנו. וזהו ששאל ממי קנאן שהרי אין דבר נפרד ממנו. ועל זה השיב שלשון זה דומה לאינש דאמר פלן עינוהי יאי שערוהי יאי {{ממ|פירוש כזה שאומר פלוני עיניו יפים ושערו יפים. כלומר מתוקנים}} דלשון זה אינו מדוקדק שהרי העין והשער הוא חלק מעצמות האדם ולא יתכן לומר עליו עין שלו או שער שלו. שהרי הוא בכלל עצמותו. ולא הוה ליה למימר אלא שהוא יפה עינים ויפה שער. אלא ודאי גם על דבר הדבק בעצמות האדם יתכן לומר שהוא שלו באשר שאינו אלא חלק אחד מעצמותו ולא יפול לשון עצמות אלא על הכלל כולו. אבל לא על החלק מן הכלל. אלא נחשב כאילו הוא קנין דבק אליו מבחוץ ומתחבר אליו. אף כן יתכן לומר לגבי הקב"ה על העולם לשון קנין לומר שהוא שלו אע"פ שהוא נאצל מעצמותו והוא דבק בו תמיד. באשר שאינו אלא חלק מן הכלל כולו {{ממ|נזה"ק וקרוב לזה ביפ"ת}} וברבינו בחיי גרס כאיניש דאמר פלן עינוהי יאי שעריה לא יאי ועיין שם ביאורו:

'''אמרו ברוך אל עולם.''' ועל ידי זה היו מכירין אותו ית'. לכן אמר מעלה אני עליך כאילו אתה שותף בברייתו של עולם כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו:

'''קונה שמים וארץ.''' הזכיר את השם בתואר קונה שמים וארץ שעל ידו נתחדשה הכרתו ית' בעולם אשר הוא תכלית הבריאה והוה כאילו עתה נתחדש לו להקב"ה קנין בעולם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>