עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/מא/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מה התמרה כו'.''' לפי שדוד אחז דמיון מתמר וארז אשר אין מעלתן דומים זה לזה כדמפרש לכן אומר הדמיון בשניהם להורות על מעלת כל אחד לא על חסרונם. שדבר שהוקש לשתי מדות אתה נותן לו כח היפה שבשתיהם:

'''לא עקומים.''' בערוך גרס עומקים:

'''סיקוסים.''' פי' סוף וקץ. ויש עצים קשורים הנקראים בלע"ז שלנו סענקעס. שהעצים החלקים הולכים גידי העץ מהשורש עד ראש העץ. כך הצדיקים כל מעשיהם לשם השי"ת והם ישרים. והרשעים דומים לקשורי העץ שהם עקומים ועקשים:

'''צילן רחוק.''' שהם גבוהים והענפים מתחילין לגדל בגובה האילן. ולמטה הם בלי ענפים. כן בצדיקים עיקר תכליתם נצמח רק לבסוף בעוה"ב כי מפני שהם גבוהים וגדולים במעלת נפשותם מוכרחים לצרוף גדול מאד בעוה"ז עד שלבסוף יושלם נפשותם בתכלית הזכות והטוהר:

'''לבן מכוון למעלן.''' כי במין הצומח הלב הוא הדבר הפנימי. ואם הוא חזק אז הוא מכוון למעלה בלי עקמימות. וכן בצדיקים לבם וחוזקם הוא רק למעלה לה' ועי"ז יתחזק לבם תמיד בבטחון חזק:

'''התמרה וארז יש להם תאוה.''' להתדבק למיניהם כעובדא דבסמוך. וכך הוא המדה בכל הצומח. אף הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל מצד מקור נפשותם יש להם ג"כ תאוה לה' להתדבק בו ובדרכיו. ועל זה אמר שנאמר קוה קויתי ה' כלו' כל תוחלתי ותאותי הוא ה' להתדבק בו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''בחמתן.''' שם מקום:

'''ולא היתה עושה פירות.''' בבמ"ר פ"ג ובשוח"ט מסיים והרכיבו אותה ולא עשתה פירות עבר דיקלי כו':

'''תמרה היא צופה מיריחו.''' ויריחו נקראת עיר התמרים ובשוח"ט הגירסא תמרה היא צופה ומריחה ופירושו שהיא רואה וצופה תמרה פלונית ומריחה ריחה ולא תגדל פירות עד שירכיבו אותה ממנה וכן הארז יש בו תאוה ונמצא בו זכר ונקבה:

'''אין עושין ממנה כו' ת"ל ארז כו'.''' והנמשל בצדיקים שהם מביאים ההשפעה לעולם והעולם מתהנים בהם כמו מן הכלים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''תמן כו'.''' פי' בבבל עושים כלים מהארז. והמת"כ פי' תמן בבבל עושין כלים אף מן התמרה וכן הוא בהדיא בשוח"ט ובמד"ר. ובבבל היו מצויין דקלים הרבה כדאי' בפסחים ריש דף ס"ח:

'''ת"ל כתמר יפרח.''' כצ"ל דהיינו שכר פירותיהם הנאכלין בעוה"ז כדאיתא להדיא בבמדב"ר פ"ג:

'''אין בה פסולת כו'.''' מילתא אחריתא היא דדריש תו קרא בכלל ישראל דנקראו צדיקים כדכתיב ועמך כולם צדיקים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''להלל.''' לשבח להקב"ה בחג הסוכות:

'''חריות.''' הענפים של דקל קורין חריות:

'''סיבים.''' סיב הגדל סביבו עושין ממנו חבלים:

'''סנסנים.''' כמין חוטין תולין ממנו כמו בגפן:

'''שפעת קורות.''' קורות גדולות:

'''להקרות.''' לעשות ממנה תקרה על הבית:

'''מהם בעלי אגדה.''' מהם בעלי מצות מהם בעלי צדקות. כן הוא במד"ר שם וע"ש:

'''נופל ומת.''' מפני שכל הענפים הם למעלה בראשו:

'''להזדווג.''' להרע להם. ואינו משמר עצמו שלא יוסיף על רצון הש"י וכמ"ש אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. ולומד מפרעה שהיה לו רשות ליקח מס מאברהם אך לא למשול באשתו. ועל כן נענש פרעה. ואגב דרשא זו הובא כל מאמר זה לכאן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>