עריכת הדף "עץ יוסף על במדבר רבה/יח/כא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מנצפ"ך כו'.''' הביא זה כאן לסיים שלא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה. וכן פי הארץ לבלוע לקרח:

'''מנצפ"ך.''' בפ' הבונה משמע דמנצפ"ך היינו הפתוחות. ובפ"ק דמגילה משמע איפכא וכבר נתעוררו בזה רש"י ותוס' ז"ל:

'''צופים אמרום.''' הנביאים שנקראו צופים כדכתיב צופים מהר אפרים. דמתחלה לא היה אלא מ"ם אחד ונו"ן אחד. ובגמ' פריך והא כתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. ומשני שכחום וחזרו צופים ויסדום ע"כ:

'''כ"ך.''' ר"ל כ"ף פשוטה וכפופה. וכן כולם:

'''נרמז לאברהם.''' ר"ל השני כפי"ן נרמז לאברהם שנא' בו לך לך שבשני תיבות אלו יש שני כפי"ן. והשני תיבות לך לך עולה מספרם מאה לרמוז שלמאה שנה יוליד בן שיהיה מיוחס אחריו:

'''ממנו מאד.''' שני ממי"ן:

'''הצילני נא.''' והיינו שני נוני"ן:

'''איש צמח.''' וגו' ומתחתיו יצמח הרי שני צדי"ק. צמח צדיק הוא ג"כ שני צדי"ק:

'''כ"ד ספרים.''' חמשה חומשי תורה. ה' מגילות. תהלים. משלי. איוב. דניאל. עזרא. ד"ה. יהושע. שופטים. שמואל. מלכים. ישעיה. ירמיה. יחזקאל. וספר יונה (דחשיב ליה בפני עצמו) הרי כ"ד. ואחד עשר מתרי עשר לבד מיונה הרי ל"ה. וששה סדרים ותשעה פרקים דתורת כהנים הרי החמשים. ועיין ב[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]:

'''שמונים בתי מדרשות.''' דרש פלגשים בלשון נוטריקון פלג שם. על שם שבתי מדרשות חולקים ופליגי אלו על אלו. אלו אוסרים ואלו מתירים כאויבים בשער:

'''כנגד פתחיה.''' פי' כל כך פתחים היו לירושלים ובתי דינים ובתי מדרשות היו קבועים בשער העיר כמו שמצינו אצל מרדכי וזולתו. ואע"פ שבסוף יחזקאל כתיב ששנים עשר שערים היו לירושלים. זהו לעתיד כשיבנה מחדש:

'''משנה החיצונה.''' ר"ל מה שלמדו היחידים חוץ לאלו בתי מדרשות:

'''הוא אליעזר.''' שמנין אליעזר י"ח ושלש מאות. כן הוא בב"ר פ' מ"ג. ונדרים דף ל"ב. וזהו דכתיב וירדוף עד דן ולא כתיב וירדפו {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''בן שלש שנים הכירו.''' שמנין עקב שמע אברהם בקול בוראו. ששנותיו של אברהם קע"ה. וכיון דבן ג' הכיר את ה' נמצא ששמע בקולו כמנין עקב:

'''מנין ימות השנה חסר חד שהוא שליט.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}. ועי' יומא דף כ':

'''עד שלא נימול לא הוליד והיה חסר ה' איברים נתוסף לו ה'.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}. והחמשה אברים הם שני עינים ושתי אזנים וראש הגויה (נדרים פ"ג). ועי' בב"ר פ' מ"ד:

'''והוליד למנין אותיותיו.''' שהוליד את יצחק שהיה מתוקן ברמ"ח איברים. לאפוקי קודם שנימול שהוליד את ישמעאל {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''קרא תגר.''' עיין בב"ר ריש פ' מ"ז:

'''והוסיף לו משה יו"ד שנא' ויקרא משה להושע בן נון יהושע יה יושיעך.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}. ועיין מ"ש בס' שלח סי' ז':

'''יו"ד מיצחק מול.''' צ"ל יצחק יו"ד מול:

'''חי"ת לשמונה ימים נמול.''' שהוא הראשון שנימול לשמונה וכדאי' בתנחומא ס' שמות סי' ד':

'''יעקב על שמו נקא.''' כלו' על שם מאורעיו. לא כיצחק שנקרא על שם מאורעיו של אברהם:

'''יו"ד מול העשירי יהיה קודש. חשוב למפרע מבנימן עד לוי.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}:

'''הוא עשירי.''' ונתנו מעשר למקום. ולפיכך היה פרוש לעבודת השי"ת:

'''כנגד אותיות הברכה ויתן לך הוצא משם השם נשתיירו מאה.''' כצ"ל. וכ"ה בתנחומא. ור"ל של תחשוב במנין הנך שלשה תיבות ויתן לך האלהים. ויהיה מאה אותיות מן הטל כו'. וישתחו הראשון חשוב כקריאתו וישתחוו:

'''נשתיירו.''' מיותר כאן:

'''עולים.''' כלו' דכתיב עולים לשון רבים ואין פחות משנים:

'''עד אשר לרעך.''' ולא עד בכלל. וז' אותיות של אשר לרעך כתבו הקדמונים ז"ל שרומזים לשבע מצות ב"נ. והמקובלים כתבו שרומזים לשבע ספירות מחסד עד עטרת. ולעיל פ' י"ג אי' כנגד ז' ימי בראשית {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''ויותר.''' כלו' ולא יותר:

'''וכולם נתנו למשה בסיני.''' כלו' הרמזים הרמוזות באותיות התורה מרמזים לענינים גדולים:

'''שואל מעמך וגו' כי אם ליראה.''' ואף שבפסוק לא נאמר כי אם ליראה א"כ מהנראה שזה דאי' במדרש כאן אין בכל המדות גדול מן היראה ומן ענוה שט"ס הוא מלת וענוה. וכן מוחק ה[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]:

'''ציצית ת"ר.''' פי' ציצית בגימטריא ת"ר. ובטור א"ח סי' כ"ד כתב אע"פ שהוא כתוב חסר יו"ד מפרש בתנחומא ג' פעמים כתוב ציצת בפרשת ציצית וחד מינייהו לציצת. שדי למ"ד לכולהו והיא משלמת המנין עכ"ל:

'''גרורין.''' כלו' חוטין הנגררין:

'''שנים למעלה וג' למטה.''' בתנחומא ליתא זה. וה[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]] כתב פי' שסדר הקשרים ב' למעלה אצל הכנף ומעט גדיל ביניהם. ואח"כ לצד מטה היו עושין שלשה קשרים:

'''ושתי שנים.''' והם נגד שמים וארץ {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''וכן מהלך שמים לארץ כמד"א כימי השמים.''' כצ"ל. ע"ד דאי' בירושלמי למען ירבו ימיכם וגו' כימי השמים וגו' כימי אבות שהיו שנותיהם כמן השמים לארץ:

'''הוקם על.''' זה אמר דוד על עצמו:

'''עולה של תורה.''' דרש על בחול"ם העי"ן:

'''עולה של קצרה.''' צ"ל של תשובה {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}. וכ"ה בתנחו' ובפ"ק דעכו"ם. ובפ"ג דמ"ק. וה[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]] פי' קצרה תשובה ועינוי נפש כד"א קצירי ומריעי:

'''שתקנוה ביבנה.''' פי' שתקנו אח"ז ביבנה:

'''על שום בחנני ה'.''' שבקש דוד שיחתמו בו ברכה כדאי' בסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/קו/א|ק"ו ע"א]] ע"ש:

'''טוב בגימטריא נפש.''' בא"ת ב"ש:

'''רע"א.''' כך ימים הוא שיעור הריון של אשה. ועיין בב"ר פ"כ. ובמס' נדה דף ל"א:

'''כל מי באר שכתוב בתורה.''' כלו' כנגד כל לשון באר של מים הכתובים בתורה שהם ארבעים. ועיין מת"כ וצ"ל מ' סאה כנגד מ' באר {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}}:

'''לאט בגימטריא מ'.''' מדרש משלי סי' י"ד. והובא בספר הישר לר"ת סי' תרכ"ב. ובש"ג במס' שבת סביב המרדכי:

'''ומפריש חלה צריך שיפריש מארבעים.''' כצ"ל. ששיעור חלה א' מכ"ד לבעל הבית ואחד ממ"ח לנחתום. ועיין רמב"ם [[רמב"ם/ביכורים/ט|רפ"ט מהלכות בכורים]]:

'''למנין חלה.''' פי' שמנין חלה בגימטריא מ"ג. וה"א במילואו ה' א' רמז על החומש:

'''דכתיב אלה הדברים כו'.''' שבת [[בבלי/שבת/ע/א|ע' ע"א]]:

'''כנגד מ' קללות שנתקללו כו'.''' עי' לעיל פ"ה סי' ה' ותראה שבין כל הקללות של אדם וחוה ונחש והארץ ליכא אלא ל"ט. לכן המלקות שכנגדן הם ג"כ ל"ט. ומ"ש המדרש ופחתו אחד משום לא יוסיף ר"ל אף דכתיב ארבעים יכנו פחתו אחד משום לא יוסיף:

'''משום לא יוסיף.''' כדאי' בסנהדרין ובמכות:

'''משום לא יוסיף סנהדרין כ"ג כדי שירבו מליצי זכיות אחד וירבו מלמדי חובות שנים. מוטב שיבואו שנים וידחו אחד.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על במדבר רבה/{{כאן}}|א"א]]}} וכ"ה בתנחומא. ופי' מוטב שיבואו שנים ר"ל אע"פ שאין מטין ע"פ אחד לחובה. מ"מ מאחר דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה. שני פעכמים עדה עשרים ואין מטין ע"פ אחד לחובה הרי עוד שנים. ואין ב"ד שקול הרי עוד אחד. ואע"פ שאותו האחד נוטה לדעת העדה המחייבים ויהיו המזכים אחד עשר. מ"מ מאחר שהשנים מסכימים לדעת העדה המחייבת. מוטב שידחו השנים את האחד ועיין בפ"ק דסנהדרין:

'''ששך בא"ת ב"ש בבל.''' בירמיה כ"ה ומלך ששך ישתה אחריהם. ולענין תמורת אותיות שם ששך בא"ת ב"ש בבל:

'''טבאל.''' הוא פסוק {{ממ|ב[[תנ"ך/ישעיה/ז#ו|ישעיה ז ו]]}} ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל וקאמר שטבאל הוא רמלא בא"ב דאלב"ם. ורמלא הוא פקח בן רמליהו מלך ישראל:

'''בזאת רמז כו'.''' דבמקדש ראשון היו כל הכהנים גדולים כשרים וכל המניח בן כשר כאילו אינו מת אם כן כמנין בזאת יבא אהרן אל הקדש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>