עריכת הדף "עמר נקא/שמות/לב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ד ==

'''מסכה ''' לשון מתכת ד"א קכ"ה קנטרין זהב היו בו כמנין מסכה קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון לא הוצרך ליכתב מסכה הואיל ופי' לך שהיה של זהב לכך פי' ד"א שבא להודיענו משקל זהב שבו:

'''הנה נא הואלתי לדבר ''' בדבר העגל מדוע לא מתו רק ג' אלפי איש ואיך עשהו אהרן והלא אמרו בג' דברים יהרג ולא יעבור ע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים. ונ"ל מה שכתבו רוב המפרשים שישראל לא נתכוונו לשם ע"ז ועונם היה חלול ה' שיאמרו באי העולם שהם עובדים אותו אף כי לא היה כוונתם רק להשתחות נכחו לאלהים ולזה נוכל לומ' שכוונו רז"ל באמרם בפרק קמא דע"ז לא ישראל ראויין לאותו מעשה ולא דוד ראוי לאותו מעשה. לא ישראל ראויין לאותו מעשה אלא שאם רבים יחטאו יאמרו להן הרי ישראל חטאו ועשו תשובה. ועתה קשה על זה המעשה איך יסכימו לעשות חטא גדול כזה כדי שיזכו אחרים. אבל אחר שלא היה העון רק בעבור הרואים אם כן התועלת הבא לאחרים על זה שקולה כנגד העון. אמנם לבסוף בא הדבר שהג' אלפי איש טעו אחריו ועבדוהו ולכך נהרגו ועל זה מדמה עון דוד בבת שבע כי גם שם לא היה עון כי אם מפני הרואים שלא היתה אשת איש כמו שאמרו רז"ל כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו וכן נראה דצריך לומר דעל כרחך לא נכשל בה דוד בעון אשת איש שאם היתה אשת איש גמורה היתה אסורה עליו לעולם כדדרשינן מונטמאה ונטמאה ב' פעמים א' לבעל וא' לבועל ואיך יסכים הקב"ה שתשאר לו לאשה ויהיה הזרע הבא לו ממנה מלך על ישראל ויקרא שמו ידידיה אלא ודאי נתגרשה מאוריה אך לא היה ידוע ומפורסם ובזה היה חטא מפני הרואים ולכך אמרו רז"ל ג"כ לא דוד ראוי לאותו מעשה אלא יחיד יחטא יאמרו לו הרי דוד חטא ועשה תשובה אף אתה כן שמאחר שאין כאן עון אלא מפני שאם הרואין זה התועלת הבא לדורות שקול כנגד העון שהיה שם מהר"ר:

== ה ==

'''וירא אהרן ''' ראה שהיה בו רוח חיים וכו' ד"א ראה שכבר עברו על שני דברות ראשונות וכו' קשה מאי ד"א י"ל דלפי פי' ראשון הל"ל וירא אהרן תכף אחר ויעשהו עגל מסכה אבל עתה שכתבו אחר ויאמרו אלה אלהיך ישראל נוכל יותר לפרש כן הפי' האחרון שראה שכבר עברו על ב' דברות שעשאוהו וקבלוהו לאלוה:

== ז ==

'''וידבר ''' אין דבור אלא לשון קושי כד"א וידבר אתם קשות קשה א"כ בכל מקום שכתי' וידבר נדרוש אותו לשון קושי. י"ל שבכאן דרש כן לפי שלא נכתב אחריו לאמר כדרך שאר המקראות לכך פי' לשון קושי:

== יג ==

'''זכור לאברהם ליצחק ולישראל וכו' ''' אם כסא של ג' רגלים אינו יכול לעמוד כסא של רגל אחד היאך יכול לעמוד קשה שהרי עתה יהיה הכסא של ד' רגלים אברהם יצחק יעקב משה. י"ל שמאחר שהוא רוצה להרגם עתה נראה שזכות אבותם בטלה ולא תועיל יותר מכאן ולהבא אלא יתחיל מחדש מזכותו של משה בלבד והיינו רגל אחד. ומהר"ר כתב נראה דהכי קאמ' זכור לאברהם ליצחק ולישראל וכו' ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וכו' וכל הארץ הזאת אתן לזרעכם ולזה אמ' הנה נשבעת לשלשתן לכשירבה זרעם תתן להם הארץ ועכשיו אם אתה הורגן איך אהיה בטוח ממה שאתה אומ' לי ואעשה אותך לגוי גדול שכשיחטאו בני לאחר שירבו שלא תהרגם ולא תתן להם הארץ:

== טז ==

'''מעשה אלהים המה ''' כמשמעו הוא בכבודו עשאן. ד"א כאדם האומר לחברו וכו' כך כל שעשועיו של הקב"ה בתורה קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון לא היה צריך לכתוב והמכתב מכתב אלהים הוא. שאל השואל מדוע שבר משה את הלוחות דאי משום שלא היו ישראל ראויין לקבלם יעכבם בידו ולא יתנם להן וי"ל משום דאמרי' אלמלא לא נשתברו לוחות ראשונות אין אומה ולשון שולטת בישראל ולכך אמ' משה אם לא אשבר את הלוחות לא יהיו ישראל משועבדים בשעבוד מלכיות ולא יהיה להם במה להתכפר מעונותיהם בעולם הזה ויפסידו העולם הבא מוטב שאשברם וישתעבדו ישראל כשיחטאו ויתכפרו בעולם הזה וינחלו העולם הבא. מהר"ר:

== כט ==

'''מלאו ידיכם ''' שאתם ההורגים בדבר זה תתחנכו להיות כהנים פי' דמוכיח בפרש' והיה עקב שלאחר שספר מעשה העגל כתב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי דמשמע שבשביל זה נתחנכו:

== לא ==

'''אלהי זהב ''' אתה הוא שגרמת שהשפעת להם זהב וכו' נראה דסבירא ליה לרש"י כר' עקיבא דאין צריך לפרט את החטא כדאמרינן ביומא דמאן דאמ' שצריך לפרט את החטא יליף ליה מהכא ומאן דאמ' אינו צריך דהיינו ר' עקיבא מפרש כמו שפרש"י בכאן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}