עריכת הדף "עמר נקא/דברים/יא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== י ==

'''לא כארץ מצרים היא ''' אלא טובה הימנה וכו' יכול בגנותה הכתוב מדבר וכו' קשה היאך הייתי יכול לטעות שבגנותה מדבר הא כתיב ארץ זבת חלב ודבש. וכל המקראות מלאין משבחה של ארץ ישראל. וי"ל שהייתי יכול לפרש שבגנותה מדבר כלומר אינה כארץ מצרים שתוכלו לחיות בה מרוב דגן ותירוש בטבע הארץ השמנה אם אני לא אשים השגחתי להטיב אותה כי טבעה רע מאד והיא רזה ולא שמנה. ואע"פי שכתוב הרבה פעמים זבת חלב ודבש הייתי אומר שר"ל שה"י יעשה כן על דרך פלא ויפה הייתי יכול לטעות בה:

== יד ==

'''בעתו בלילות. ''' ד"א בלילי שבתות וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שהפירוש שני נראה יותר שהוא זמן שאינו תדיר כל כך כמו כל הלילות וכן מה שפי' ד"א על מלת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין פי' כן מפני המ"ם הנוספת בראש מלת מלקוש שלפי הפירוש הראשון הל"ל לקיש כמו תרגום והעטופים לקישייא לכך פי' ד"א וכן מה שפי' ד"א על ונתתי עשב בשדך שתהא גוזז תבואתך וכו' פי' כן לפי שכתוב מקרא זה באמצע מאכל אדם וכתיב בפוסק שלמעלה ואספת דגנך ותירושך ויצהריך והדר כתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואח"כ חזר וכתבו אכלת ושבעת דקאי לאדם ולפי פי' ראשון לא נתישב טעם דבר זה כלל לכך פי' ד"א שממקום מאכל אדם ומאותו דבר ממש תהא מאכל בהמתך ולכך כתבו באמצע:

== יח ==

'''ושמתם את דברי ''' אף לאחר שתגלו וכו' פי' מדלא כתיב שימו אלא ושמתם נראה שהוא מוסב לענין שלמעלה הדבק בו:

== כה ==

'''לא יתיצב איש ''' אין לי אלא איש אומה ומשפחה ואשה מניין ת"ל לא יתיצב מכל מקום קשה היאך למדנו דבר זה מלא יתיצב הא אצטריך לגופוה ולעולם אימא לך איש הוא דלא יתיצב הא אומה או משפחה וכו' יתיצב וי"ל שהיה יכול לכתוב איש לא יתיצב ואז הייתי מפרש שלא יתיצב אינו מוסב אלא על מלת איש ועכשיו שכתוב לא יתיצב קודם מלת איש משמע לא יתיצב מכל מקום ולא הוצרך לכתוב אחריו איש אלא להשמיענו אפי' עוג מלך הבשן שנא' בו באמת איש ומכאן תלמוד לשאר מקומות שדרשו במקרא באופן זה בכל התלמוד ובמדרשים ואגדות:

רעיוני לבבי פירוש ידעון

בפרשת עקב תשמעון

ושכלי גם הוא לא ילאה

ויסמכני צור בסדר ראה

== כו ==

'''ראה אנכי ''' ברכה וקללה האמורה בהר גריזים ובהר עיבל קשה מנא לו תאמר דבשבועות התורה מדבר הכתו'. וי"ל מדכתי' נותן ולא כתי' ונתתי משמע שהוא דבר חדש שלא הזכירו עד עכשיו ואלו ברכות וקללות דשבועת התורה כבר הוזכרו בפרש' בחוקותי וגם למעלה בפרש' והיה אם שמוע לכך פירוש דבברכות קללות של הר גריזים והר עיבל מדבר הכתו'. ואי קשיא לך הא כתי' בתריה ללכת אחרי אלהים אחרים שנראה שלא נאמר ברכה וקללה זו אלא על ע"ז בלבד. י"ל דתפש העקר מפני ששקולה ככל התורה. עוד י"ל דרש"י יליף דבברכות וקללות דהר גריזים והר עיבל דבר הכתו' מדכתי' אח"כ בסמוך ונתתי את הברכה ואת הקללה בה"א הידיעה דהיינו הברכה והקללה הנזכ' לעיל ואעפ"י שפי' רש"י את הברכה את המברכים מכל מקום מדשני קרא ולא כתב את המברכים לפי דרכנו למדנו שהה"א יתירה דקאי אדלעיל:

== כח ==

'''אחרי ''' אחר עברת הירדן וכו' דרך מבא השמש וכו' פי' לפי שהרים הללו אינם אחרי דרך מערב כפשט הכתוב לכך פי' שהם שני דברים וכו' ומה שפי' מול הגלגל רחוק מן הגלגל ירצה לפרש מלת מול מלשון כי אמילם כלומ' מוכרת מן הגלגל ורחוק ממנו כמו אמולה לבתך ואין פירושו נגד הגלגל ונכחו:

== לב ==

'''את כל ''' המקומות ומה תאבדון מהם את אלהיהם וכו' נראה שלכך פי' רש"י כך משום דקימא לן דקרקע אינה נאסרת ולכך אין לומר שיאבדו המקומות אלא פירושו לפניו את אלהיהם וכו'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}