עריכת הדף "ספר העתים/קפח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''קפח''' וכל היכא דמפקין תרי ספרא קרי המפטיר בספרא בתרא ומפטיר באותו ענין וכן נמי בר"ח טבת ור"ח אדר שחלו להיות בשבת דמפקינן תלתא ספרי מפטיר קרא בבתרא שהיא פרשת חנוכה ושקלים ומפטיר בדחנוכה ובשקלים ביהוידע דאמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד בענינו של היום ואחד בשל ר"ח ואחד בשל חנוכה, ואיצטרכינן לפרושי בשבת חתן משום דאיכא ביה מנהגות טובא איכא אתרין דמפקין תרי ספרי וקרו חד בענינא דיומא וחד בפרשת חתן דהוא ואברהם זקן וקרי מפטיר בהפטורה של חתן שוש אשיש, והאי מנהגא מעולה מדכולהו וכבר פירשנו זה בהלכות ספר תורה ולכך לא הוצרכנו להאריך טובא, ויש נמי מקומות דלא מפקינן תרי ספרי אלא חד ספרא וקרו ביה בענינא דיומא שבעה וקרי חתן בתר כהן ולוי וכד משלים חתן למיקרי קרו על פה ואברהם זקן מיהו כולהו קרו כדאמרינן בתענית נכנסין לבית הכנסת וקורין אותה על פה כקורין את שמע וכמפורש בירושלמי שאין יחיד רשאי לקרות דברי תורה על פה בצבור והא מלתא כבר ביררנוה בה' ס"ת, ובאתרא דלא נהיגי לאפוקי אלא חד ספרא איכא מנהגא בהפטורה דאיכא דלא קרו הפטורת חתן כלל אלא הפטורה דיומא ואיכא דקרו הפטורות חתן והדר הפטורה דיומא ואנן אמרינן אליבא דהני דקרי הפטורת חתן ולא קרי הפטורה דיומא מ"ט עבדו הכי אי משום דדמי הפטורת חתן להפטורה דיומא וכדאשכחן בהני פרשיות דדמי לענינא דיומא וקרי בהפטורת שקלים או בזכור או בפרה או בהחודש וכן נמי בחנוכה או בר"ח שחל להיות בשבת איכא למימר התם היינו דדחינן לאפטרתא דיומא וקרו בחנוכה או בפרשיות משום דמפקינן תרי ספרי דבספרא בתרא קרינן ביה בדחנוכה או בדפרשה או בדר"ח ומפטיר קרי בההוא ספרא ומש"ה מפטיר בענינא דספרא דקרי ביה אבל הכא מפטיר בענינא דיומא ולא מפקינן אלא חד ספרא היכא שביק ענינא דיומא ומפטיר בדחתן וכן נמי תמהינן טובא על הני דקרי הפטורת חתן והפטרתא דיומא ובוודאי טעותא היא דהיכא אשכחן דשרי רבנן לאפטורי בתרי ענינא ועוד טעותא רבא היא דהא קא מדלגי מנביא לנביא ואשכחן דאסרי רבנן לדלוגי מנביא לנביא והכא זמנין טובא דמפטירינן ביחזקאל או בחד מהנביאים ומפטירינן נמי בישעיה בשוש אשיש והוי להו מדלגין מנביא לנביא ועוד אם איתא דשרי רבנן בכה"ג לאפטורי בתרי ענינא ר"ח שחל להיות בשבת מ"ט לא מפטירינן בתרי עניני דהא מפקינן תרי ספרי ונפטיר מעניני דתרויהו ואנן לא מפטרינן אלא בדר"ח וכן נמי ר"ח טבת ואדר שחלו להיות בשבת דמפקינן שלשה תורות נפטיר בכולהו א"נ נפטיר בתרי עניני בטבת בדר"ח ובדחנוכה, ובאדר בדר"ח ובדזכור, אלא וודאי האי מנהגא בשבתא דחתן לא דייק, אבל מאן דבעי לאפטורי הפטורת חתן משום שמחת חתן באתרי דלא מפקי אלא חד ספרא חזי לן לעניות דעתין דהכי שפיר למיעבד לאפטורי באפטרתא דיומא ולברוכי עלה כדנהגינן בכל יומא ובתר הכי קרי מפטיר בשוש אשיש ולא צריך לברוכי תחלה וסוף דהוי ליה כקורא בנביא בכל יומא בלא זמן אפטורי באפטרתא דלא צריך לברך דלא חשבינן ליה כמפטיר בנביא בזמן מצותו דצריך לברך אלא כקורא בנביא בעלמא, והאי דקרי בשוש אשיש אי אית בהדיה דמפטיר ספרא דכתב ביה שוש אשיש וקרי ביה שפיר דמי ואי בעי למיקרי שוש אשיש בעל פה לא ליקרי דאין יחיד רשאי לקרות דברי תורה בצבור בעל פה ועוד דדברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרן בעל פה אלא אי קרי האי מפטיר על פה לשוש אשיש ליקרי צבורא כולהו בהדיה ושפיר דמי כדקרו כולהו ואברהם זקן על פה היכא דלא מפקי אלא חד ספרא ואי בעו נמי למיקרי הפטורת חתן ולהניח הפטורת היום הרשות בידו ואין בכך כלום כי קריית ההפטורה ליתא מילתא קביעותא כל כך שאין דוחין אותה כפי הצורך, אלא מיהו כדכתבינן הכי מיחזי שפיר טפי והני מילי כולהו כתבינן להו לעניות דעתן לתרוצי ולתקוני באתרא דלא מפקי אלא חד ספרא אבל המנהג המעולה באתרי דנהיגי לאפוקי תרי ספרא ולאפטורי בבתרא דהיא הפטורת חתן שוש אשיש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>