עריכת הדף "ספר הישר/פרשת וישלח"

{{ניווט כללי עליון}}
וישלח יעקב בעת ההיא מלאכים אל עשו אחיו ארצה שעיר לקראתו ולדבר אליו, דברי תחנונים. ויצו אותם לאמור, כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב אל יחשוב אדוני כי עמדה לי ברכת אבי אשר ברך אותי. כי עם לבן הייתי זה עשרים שנה וירימני, ויחלף את משכורתי עשרת מונים ככל אשר הוגד לאדוני. ואעבוד אותו בביתו עבודה קשה מאוד, וירא אלוקים עניי ועמלי ויגיע כפי אחרי כן ויתננו לרחמים ולחן בעיניו. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה אחרי כן, מחמלת אלוקים עליי ומחסור הגדול. ועתה הנני באתי אל ארצי ואל מקומי, אל אבי ואל אמי אשר בארץ כנען. ושלחתי להגיד את על אלה לאדוני, למצוא חן בעיניו. ולמען אשר לא יחשוב אדוני כי קניתי חיל או עמדה לי ברכת אבי אשר ברך אותי. וילכו המלאכים ההם אל עשו וימצאו אותו בקצה ארץ אדום הולך לקראת יעקב, ועמו ארבע מאות איש שולף חרב מבני שעיר החורי. ויגידו מלאכי יעקב לעשו את כל דברי יעקב אשר דיבר אליהם אל עשו, ויען עשו אותם בגאוה ובוז ויאמר אליהם, הלא שמעתי והלא הוגד לי את אשר עשה יעקב אל לבן אשר גדלו בביתו ויתן לו את בנותיו לנשים ויולד בנים ובנות ויפרוץ בחיל ובעושר מאוד בבית לבן מאיתו. וירא כי עצם חילו וכי רב עושרו ויברח הוא וכל אשר לו מבית לבן, וינהג בנות להן כשבויות חרב מאת פני אביהן ולא הגיד לו. וגם לא ללבן עשה זאת יעקב כי גם לי עשה כזאת, ויעקבני פעמיים ואדום. ועתה הנני באתי היום במחנותיי לקראתו, ועשיתי לו את אשר היה עם לבבי. וישובו המלאכים ויבואו אל יעקב ויגידו לו לאמור, באנו אל אחיך אל עשו ונגד לו את כל דבריך וכזאת וכזאת השיבנו, והנה הוא בא לקראתך בארבע מאות איש. עתה דע וראה מה תעשה, והתפלל לפני אלוקיך להצילך ממנו. ויהי כשמוע יעקב את דברי אחיו אשר דיבר אל מלאכי יעקב, ויירא יעקב מאוד ויצר לו. ויתפלל יעקב אל ה׳ אלוקיו ויאמר אנא ה׳ אלוקי אבי אברהם ויצחק אתה אמרתי לי בצאתי מבית אבי לאמור, אני ה׳ אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק לך אתן את הארץ הזאת ולזרעך אחריך. ושמתי את זרעך ככוכבי השמים, ופרצת לארבע רוחות השמים ונברכו בך משפחות האדמה ובזרעך. ותקם את דבריך ותיתן לי עושר ובנים ומקנה ככל אשר היה עם לבבי נתת לעבדך, וכל אשר שאלתי ממך נתת לי לא חסרתי דבר. ותאמר אלי אחרי כן שוב אל אבותיך ולמולדתיך, ואיטיבה עוד עמל מאוד. ועתה הנני באתי ותצילני מלבן, ואפול ביד עשו אחי וירדני אם על בנים. עתה ה׳ אלוקים הצילני נא גם מיד עשו אחי כי ירא אנוכי ממנו מאוד, ואם אין צדקה בי עשה למען אברהם אבי ויצחק. כי אני ידעתי כי בחסדיך וברחמיך קניתי את החיל הזה, ועתה הצילני נא היום הזה בחסדך וענני.

ויכל יעקב להתפלל אל ה׳, ויחץ את העם אשר איתו והצאן והמקנה לשתי מחנות. ויתן החצי ביד דמשק בן אליעזר עבד אברהם עם בניו, ואת החצי נתן ביד אלינוס בן אליעזר אחיו למחנה עם בניו. ויצו אותם לאמור, התרחקו במחנותיכם זה מזה מאוד ואל תתקרבו זה לזה מאד. והיה אם יבוא עשו אל מחנה אלת והיכה אותה, והיה המחנה האחרת הרחוקה ממנה לפליטה מידו. וילן יעקב בלילה ההוא במקום ההוא, ויצו את עבדיו כל הלילה ההוא על החיל ועל בניו. וישמע ה׳ את תפילת יעקב ביום ההוא, ויצל ה׳ את יעקב בעת ההיא מיד עשו אחיו. וישלח ה׳ שלושה מלאכים ממלאכי מרום, וילכו לפני עשו ויבואו אליו. וידמו המלאכים האלה לפני עשו ואנשיו כאלפים ומאות אנשים רוכבים על סוסים, ויחגרו כלי מלחמה ויתחלקו לארבעה מחנות לארבעה ראשים בעיני עשו ובעיני כל אנשיו כאשר נדמה בעיניהם. ותלכנה אליהם המחנה האחת, וימצאו את עשו וארבע מאות איש אשר איתו הולך ובא לקראת יעקב אחיו. ותרץ המחנה ההיא לקראת עשו ואנשיו ויבהלו אותם, ויפול עשו מעל הסוס בבהלה ויפוצו מעליו כל אנשיו במקום ההוא כי יראו מאוד. ותצעק עליהם כל המחנה בברחם מעל עשו. ויענו כל אנשי המלחמה בקול רם לאמור, הלא אנחנו עבדי יעקב עבד האלוקים ומי יוכל לעמוד נגדנו. ויאמר עשו אליהם אהה אדוני יעקב אדוניכם אחי הוא, וזה לי עשרים שנה לא ראיתיו ואלך לראותו היום הזה ותעשו אלי כולכם כמעשה הזה. ויענוהו המלאכים לאמור חי ה׳ כי לולי יעקב אשר אמרת אחי הוא לא השארנו ממך ומאנשיך איש, אולם בעבור יעקב לא נעשה לכם דבר. ותעבור המחנה הזאת מאת עשו ואנשיו, ותלך לה. ועשו ואנשיו הלכו מאיתם כמהלך פרסה, והנה המחנה השנית באה לקראתו בכל כלי חרב ויעשו גם הם לעשו ואנשיו כאשר עשתה להם המחנה הראשונה. ויעזבוהו עוד ללכת והנה המחנה השלישית באה לקראתו, ויבהלוהו ויפול עשו עוד מעל הסוס. ותצעק עליו כל המחנה ויאמרו הלא אנחנו עבדי יעקב עבד אלוקים, ומי יכול לעמוד נגדנו. ויעש עשו עוד אותם לאמור, אהה אדוני יעקב אדוניכם אחי הוא וזה עשרים שנה לא ראיתי פניו. ואשמע היום כי בא, ואלך לראותו היום ותעשו אלי כמעשה הזה. ויענו אותו ויאמרו אליו, חי ה׳ כי לולא יעקב אשר אמרת אחיך הוא לא השארנו ממך ומאנשיך שריד. ואולם בעבור יעקב אשר אמרת אחיך הוא, לא נעשה לך ולאנשיך דבר. ותעבור גם המחנה השלישית מאיתם, וילך עוד לדרכו הוא ואנשיו לקראת יעקב. והנה המחנה הרביעית באה לקראתו, ויעשו גם הם לו ולאנשיו כאשר עשו לו הראשונות. וירא עשו את כל הרעה אשר עשו לו ארבעה המלאכים ההם ולאנשיו, ויירא מאוד מפני יעקב אחיו וילך לקראתו בשלום. ויכס עשו את שנאת יעקב ממנו, כי ירא מאוד לנפשו מפני יעקב אחיו. כי חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי עבדי יעקב הם. ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו במחנותיו, ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש כן.

ויקם יעקב בבוקר הוא ואנשיו, ויבחרו מכל המקנה מנחה לעשו. ואלה מספר כל המנחה אשר בחר יעקב ממקנהו, לתת לעשו אחיו. ויבחר מכל הצאן, ארבעה מאות וארבעים צאן. ויבחר מן הגמלים והחמורים, שלושים ושלושה. ומן הבקר בחר, חמישים בקר. וישם את הכל לעשרה עדרים ויתן כל מים אל מינו, ויתנם ביד עשרה מעבדיו עדר עדר לבדו. ויצום ויאמר אליהם, הרחיקו לכם זה מזה ושמתם ריוח בין עדר ובין עדר. והיה כי יפגש אתכם עשו ואשר איתו ושאלו אתכם לאמור למי אתם ואנה תלכו ולמי כל אלה אשר לפניכם, ואמרתם אליהם עבדי יעקב אנחנו ונלך לקראת עשו אחיו לשלום והנה יעקב בא אחרינו. ואשר לפנינו מנחה היא שלוחה מאת יעקב, אל עשו אחיו. והיה כי יאמרו אליכם למה יאחר הוא אחריכם ללכת לקראת אחיו לראות את פניו, ואמרתם אליהם אך הנה הוא בא אחרינו לקראת אחיו בשמחה כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת אליו ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פניי. ותעבור כל המנחה הזאת ביד עבדיו ותלך לפניו ביום ההוא, והוא לן בלילה ההוא עם מחנותיו על שפת נחל יבוק. ויקם בחצי הלילה ויקח את נשיו ואת שפחותיו ואת כל אשר לוז, ויעבירו בלילה ההוא את מעבר יבוק. ויהי כאשר העביר את כל אשר לו אל הנחל, ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו. ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם, ויברכהו וילך לו. ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר, והוא צולע על ירכו. ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור את הנחל, ויבוא עד מקום מקנהו ובניו. וילכו עד חצות היום, ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם. וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש, ויירא יעקב מאוד מאחיו. וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו, ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו. ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו, וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו, כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב.

ותיפול יראת יעקב ופחדו על עשו אחיו, כי ירא עשו מיעקב מאוד על אשר עשו מלאכי אלוקים לעשו ותיהפך חמת עשו לרחמים על יעקב. וירא עשו את יעקב רץ לקראתו, וירץ גם הוא לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישקהו ויבכו. וגם כל האנשים אשר באו עם עשו, נתן האלוקים יראה ורחמים בלבם על יעקב וישקו את יעקב גם הם ויחבקוהו. וגם אליפז הם עשו וארבעת אחיו בני עשו בכו עם יעקב וישקוהו ויחבקוהו, כי נפלה יראת יעקב על כולם. וישא עשו את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים בני יעקב הולכים אחרי יעקב, ומשתחווים בדרך אל עשו. ויאמר עשו אל יעקב מי אלה לך אחי, הבניך הם או עבדיך. ויען יעקב את עשו ויאמר בני הם, אשר חנן אלוקים את עבדך. ויהי כדבר יעקב אל עשו אחיו ותגיע מחנה יעקב לפני עשו ואנשיו, וירא עשו את כל המחנה ויאמר אל יעקב מאין לך כל המחנה הזאת אשר פגשתי אמש. ויען יעקב את עשו ויאמר, למצוא חן בעיניך אדוני הוא אשר חנן אלוקים את עבדך. ותבא המנחה לפני עשו, ויפצר יעקב בעשו לאמור קח נא את מנחתי אשר הובאת לאדוני מאיתי. ויאמר עשו למה זה אחי, יהי לך אשר לך. ויאמר יעקב עלי אנוכי לתת לך את כל אלה, אחרי אשר ראיתי את פניך כי עודך חי בשלום. וימאן עשו לקחת את המנחה , ויאמר אליו יעקב בי אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים ותרצני. ויקח עשו את המנחה ההיא, וגם כסף וזהב ובדולח נתן יעקב לעשו ויפצר בו ויקח. ויחלק עשו את כל המקנה אשר במנחה ויתן חציה לאנשים אשר באו איתו כי בשכר באו, וחציה נתן ביד בניו. ואת הכסף ואת הזהב ואת הבדולח, נתן ביד אליפז בנו בכורו. ויאמר עשו ליעקב נעמוד איתך ונלכה לנו לאט איתך עד בואכה עמי אל מקומי, לגור שם שנינו יחד. ויען יעקב את אחיו ויאמר, כן אעשה כאשר אדוני דובר אלי. אף אדוני יודע הילדים בני רכים, והצאן והבקר ועולליהם אשר איתי לאט ילכו. והיה כי ילכו במרוצה ומתו כולם , כי אתה ידעת את משאם ואת טרחם. ולכן יעבור נא אדוני לפני עבדו ואני אלכה לי לאט בעבור הילדים והצאן, עד אשר אבוא אל אדוני אל מקומו שעירה. ויאמר עשו אל יעקב, האצינה עמך מן העם אשר איתי לעזרך בדרך ולשאת את טרחך ואת משאך. ויאמר למה זה אדוני אמצא חן בעיניך, הנה אנוכי בא אליך שעירה לשבת שם יחד כאשר דיברת, ואתה לך לך עם אנשיך כי הנני בא אחריך. ויעקב אמר כדבר הזה אל עשו למען הרחיק מעליו את עשו ואת כל אנשיו, ואחר ילך יעקב בית אביו ארצה כנען. וישמע עשו בקול יעקב, וישב עשו עם ארבע מאות איש אשר איתו לדרכם אל שעיר. ויעקב וכל אשר לו הלך ביום ההוא עד קצה ארצה כנען בגבולה, וישב שם ימים.

ויהי מימים ויסע יעקב מגבול הארץ ויבוא בארץ שלם, היא עיר שכם אשר בארץ כנען ויחן את פני העיר. ויקן את חלקת השדה אשר שם מאת בני חמור אנשי הארץ, בחמשת שקלים. ויבן לו יעקב בית שם ויט שם אהלו ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא שם המקום ההוא סוכות. וישב יעקב בסוכות ימים, שנה ושישה חודשים. בעת ההיא יצאו מנשי יושבי הארץ עיר שכם לחול במחולות ולשמוח, בשמחת בנות אנשי העיר. ויהי בצאתן ותצאן רחל ולאה נשי יעקב עם שפחותיהן, לראות בשמחת בנות אנשי העיר. ותצא גם דינה בת יעקב עמהן ויראו את בנות העיר, וישבו שם לפני בנות העיר. וכל אנשי העיר עומדים עליהם לראות בשמחתם, וכל גדולי העיר שם. וגם שכם בן חמור נשיא הארץ, עומד שם לראות. וירא שכם את דינה בת יעקב יושבת עם אמה לפני בנות העיר, ותישר הנערה בעיניו מאוד. וישאל שכם את רעיו ואת אנשיו לאמור, בת מי הנערה ההיא היושבת בין הנשים אשר לא ידעתי אותה בעיר הזאת. ויאמרו אליו זאת בת יעקב בן אברהם העברי היושב בעיר הזאת זה ימים, ותשמע כי בנות הארץ יצאו לשמוח ותצא עם אמה ועם שפחותיה ותשב בתוכם כאשר ראיתי. וירא שכם את דינה בת יעקב, ויהי הוא רואה אותה ונפשו נקשרה בדינה וישלח ויקחה בחזקה. ותבוא דינה בית שכם, ויאחז בה בחוזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה מאוד ויושיבה בביתו. ויבואו ויגידו הדבר ליעקב וישמע יעקב כי טמא שכם את דינה בתו, וישלח יעקב שנים מעבדיו להביא את דינה מבית שכם. וילכו ויבואו בית שכם לקחת את דינה משם, ויהי בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני דינה אך ישב שכם את דינה וינשקה ויחבקה לעיניהם. ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו לאמור בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו, וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה לעינינו. וידע עוד יעקב כי טמא שכם את בתו אך לא דיבר מאומה, ובניו היו רועים את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד בואם.

וישלח יעקב טרם באו בניו שתי נערות מבנות עבדיו, לשמור את דינה בבית שכם ולשבת איתה. ושכם שלך שלושה אנשים מרעיו אל חמור בן חדקם בן פרד אביו לאמור, קח לי את הנערה הזאת לאישה. ויבוא חמור בן חדקם החוי בית שכם בנו, וישב לפניו. ויאמר חמור אל שכם בנו, האין בבנות עמך אישה אשר תיקח אישה עברית אשר לא מעמך היא. ויאמר שכם אליו, אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ויעש חמור כדבר בנו, כי הוא נכבד מאוד בעיניו. ויצא חמור אל יעקב לדבר איתו בדבר הזה. ויהי בצאת חמור מבית שכם בנו טרם בואו אל יעקב לדבר איתו, והנה בני יעקב באו מן השדה כאשר שמעו את הדבר הזה אשר עשה שכם בן חמור. ויתיעצו האנשים מאוד על הדבר הזה ויחר להם מאוד על אודות אחותם, ויבואו כולם בחרי אף טרם עת האסף המקנה. ויבואו וישבו לפני אביהם וידברו אליו בחרי אף לאמור, הלא משפט מות לאיש ההוא ולביתו. כי ה׳ אלוקי כל הארץ ציוה את נח ואת בניו לבלתי יגזול ולבלתי ינאף איש עד עולם, והנה שכם גזל ונאף את אחותינו ואין דובר אליו דבר מכל אנשי העיר. הלא ידעתם אם לא שמעתם כי משפט מות לשכם ולאביו ולכל העיר, בדבר אשר עשה. ויהי הם מדברים לפני אביהם בדבר הזה והנה חמור אבי שכם בא לדבר אל יעקב אל דברי שכם בנו על אודות דינה, וישב לפני יעקב ולפני בניו. וידבר חמור אליהם לאמור, שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אותה לו לאישה. והתחתנו אותנו את בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם, וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ. כי הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם, ואין דובר אליכם דבר. ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו, והנה שכם בנו בא אחריו וישב לפניהם. וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור, אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה. הרבו עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה, ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה.

ויענו שמעון ולוי את חמור ואת שכם בנו במרמה לאמור, כל אשר דיברתם אלינו כן נעשה לכם והנה אחותינו בביתכם. אך הרפו ממנו עד אשר נשלח אל יצחק אבינו על הדבר הזה. כי לא נוכל לעשות דבר בלתי דברו, כי הוא ידע את דרכי אברהם אבינו והיה הדבר אשר יאמר אלינו והגדנו אליכם לא נכחד מכם דבר. ושמעון ולוי דברו את הדבר הזה אל שכם ואל אביו, למען מצוא עלילה ולבקש עצה מה לעשות אל שכם ואל עירו בדבר הזה. ויהי כשמוע שכם ואביו את דברי שמעון ולוי אליהם, וייטב בעיניהם ויצאו שכם ואביו וילכו אל ביתם. ויהי בלכתם וידברו בני יעקב אל אביהם לאמור, הנה ידעתי כי משפט מות יש לרשעים האלה ולעירם כי עברו את אשר ציוה אלוקינו את נח ואת בניו וזרעו אחריו. וגם אשר עשה הדבר הזה לדינה אחותינו אשר טמא אותה, כי לא תעשה הנבלה הזאת בתוכנו עד עולם. עתה דעו וראו מה תעשו, ובקשו עצה ועלילה מה לעשות להם להמית את כל יושבי העיר הזאת. ויאמר אליהם שמעון הנה לכם עצה נכונה אשר תאמרו אליהם, להמול להם כל זכר כאשר אנחנו נמולים. ואם לא יחפצו להם בדבר הזה, ולקחנו את בתנו מאיתם והלכנו. והיה כאשר יאבו לעשות הדבר הזה ועשו אותו, והיה בהיותם כואבים ובאנו בחרבנו עליהם על עם שוקט ובוטח והרגנו להם כל זכר. ותיטב עצת שמעון בעיניהם, ויאמרו שמעון ולוי לעשות להם כדבר הזה. ויהי ממחרת ויבואו שכם וחמור אביו עוד אל יעקב ואל בנו, לדבר על אודות דינה ולשמוע מה ישיבו אותם בני יעקב על דבריהם. וידברו אליהם בני יעקב במרמה לאמור הגד הגדנו את כל דבריכם לאבינו ליצחק, וייטבו דבריכם בעיניו. אך דיבר אלינו לאמור כה ציוה אברהם אביו אותו מאת אלוקינו אדון כל הארץ, כי כל איש אשר לא מבניו אשר יחפוץ לקחת מבנותיו ומל לו כל זכר כאשר אנחנו נמולים ואחר ניתן לו את בתנו לאישה. עתה הודענו לכם את כל דרכינו אשר דיבר אלינו אבינו, כי לא נוכל לעשות הדבר הזה אשר דיברתם אלינו לתת את בתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו. בזאת נאות לכם לתת לכם את בתנו ולקחת לנו את בנותיכם, וישבנו איתכם והיינו לעם אחד כאשר דיברתם. אם תשמעו ותאבו אלינו להיות כמונו, להמול לכם כל זכר כאשר אנחנו נמולים. ואם לא תשמעו אלינו להמול כמונו כאשר ציוינו אנחנו, ובאנו אליכם ולקחנו את בתנו מאתכם והלכנו.

וישמעו שכם וחמור אביו לעשות את דברי בני יעקב, כי חפץ שכם בדינה מאוד ונפשו דבקה בה. וימהרו שכם וחמור אביו וילכו אל שער עירם, ויאספו את כל אנשי עירם וידברו אליהם דברי בני יעקב לאמור. באנו אל האנשים ההם בני יעקב ונדבר אליהם את כל אודות בתם ויאותו לנו האנשים ההם לעשות את כל דברינו וגם הם, הנה ארצנו רחבת ידים לפניהם וישבו בה ויסחרו אותה והיינו לעם אחד עמהם, בנותם ניקח לנו ובנותינו ניתן להם לנשים. אך בזאת יאותו לנו האנשים ההם לדבר הזה, להמול לנו כל זכר כאשר הם נמולים כאשר צוו מאלוקיהם. והיה בעשותינו את כל דבריהם להימול לנו וישבו איתנו, וכל מקניהם וקניינם לנו הוא והיינו לעם אחד איתם. ויהי כשמוע כל אנשי העיר את כל דברי שכם וחמור אביו, ויאותו להם כל אנשי עירם בדבר הזה. וישמעו להם להמול, כי היו שכם וחמור אביו נכבדים בעיניהם מאוד כי הם נשיאי הארץ. ויהי ממחרת וישכימו בבוקר שכם וחמור אביו ויקבצו את כל אנשי עירם אל תוך העיר, ויקראו אל בני יעקב וימולו להם כל זכר ביום ההוא ומחרתו. ואת שכם ואת חמור אביו מלו ואת חמשת אחי שכם, ויקומו וילכו וישב כל אחד בביתו. כי מה׳ היה הדבר הזה לעיר שכם, ומאת ה׳ היתה עצת שמעון בדבר הזה למען תת ה׳ את עיר שכם ביד שני בני יעקב. ויהי מספר כל זכר אשר היו בעיר אשר נמולו, שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים ושבעים ושישה. אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם ואל חמור אביו ולא מלו, כי היה דבר בני יעקב נמאס בעיניהם. ויחר אפם מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר, ויהי ביום השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר לא מלו אותם כי החביאום אמותם מפני חמור ושכם בנו ומפני אנשי העיר. וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם, וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם. ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו, ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה.
ט
ויאמרו אליהם מה המעשה הזה אשר עשיתם, האין בבנות כל אחיכם הכנענים אישה כי תקחו לכם מבנות העברים אשר לא ידעתם תמול שלשום. ותעשו את כל המעשה הזה, את אשר לא ציוו אתכם אבותיכם עד עולם. התחשבו כי תצליחו במעשה הזה אשר עשיתם, ומה תשיבו ותענו בדבר הזה לאחיכם הכנענים כי יבואו מחר וישאלו אתכם בדבר הזה. והיה אם לא יישר ולא ייטב בעיניהם את מעשיכם, ומה תעשו לכם על נפשותיכם ועל נפשותינו אנחנו אשר לא שמעתם בקולנו. וכי ישמעו כל יושבי הארץ וכל אחיכם בני חם את מעשיכם לאמור, בעבור אישה עברית עשו שכם וחמור אביו וכל יושבי עירם את אשר לא ידעו ולא ציוום אבותיהם עד עולם. אנה תנוסו ואנה תוליכו את חרפתכם כל הימים, לפני יושבי ארץ כנען אחיכם. ועתה לא נוכל לעמוד בדבר הזה אשר עשיתם, ולא נוכל לסבול ולשאת את העול הזה עלינו אשר לא ציוו אבותינו לנו. הנה אנחנו למחר והלכנו ואספנו את כל אחינו הכנענים היושבים בכל הארץ, ובאנו כולנו יחד ונכה אתכם ואת כל אשר אתם בוטחים עליהם ולא נשאיר להם ולכם שריד. ויהי כשמוע חמור ושכם בנו וכל אנשי העיר את דברי חדקם ואחיו, ויפחדו ויראו מאוד לנפשם מדבריהם וינחמו על כל אשר עשו. ויענו שכם וחמור אביו את חדקם אביהם ואחיו ויאמרו אליהם, כל הדברים אשר דיברתם אלינו נכונה הוא. עתה אל תאמרו ותחשבו בלבבכם כי מאהבת העברים עשינו את המעשה הזה אשר לא ציוו אותנו אבותינו, אך על כי ראינו כי לא היה לבם וחפצם לעשות דברינו על אודות בתם לקחתה לנו כי אם בדבר הזה. ונשמע בקולם ונעש את המעשה הזה אשר ראיתם, עד אשר נמצא את מבוקשנו מהם. והיה כאשר נמצא את חפצנו אשר שאלנו מהם, ושבנו עליהם ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו. ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד, ועשינו להם את אשר היה עם לבבינו ולבבכם.

ודינה בת יעקב שמעה את כל הדברים האלה אשר דיברו חדקם ואחיו, ואת אשר השיבו אותם חמור ושכם בנו ואנשי עירם. ותמהר ותשלח נערה אחת מנערותיה אשר שלח אביה לשמרה בבית שכם, אל יעקב אביה ואל אחיה לאמור. ותלך השפחה ותגד את כל דבריהם אל יעקב ואל בניו לאמור, כזה וכזה יעץ חדקם ואחיו עליכם, וכזאת וכזאת השיבו להם חמור ושכם ואנשי עירם. ויהי כשמוע יעקב ובניו את הדברים האלה, וימלאו חמה וקצף עליהם ויחר אפם עליהם מאוד. וישבעו שמעון ולוי ויאמרו, חי ה׳ אלוקי כל הארץ כי כעת מחר לא ישאר בכל עיר שריד ופליט. ויתחבאו עשרים בחורים ולא מלו, וילחמו הבחורים ההם עם שמעון ולוי ויהרגו שמעון ולוי מהם שנים. ושנים ברחו מהם וימלטו, וילכו ויבואו אל בארות החמר אשר בעיר. ויבקשו שמעון ולוי ולא ימצאום, ויוסיפו עוד שמעון ולוי ויתהלכו בעיר ויהרגו כל אנשי העיר לפי חרב לא השאירו שריד. ותהי מהומה גדולה בתוך העיר, ותעל צעקת כל אנשי העיר השמימה ויצעקו כל הנשים וכל הילדים. ושמעון ולוי הרגו כל העיר, לא השאירו זכר בכל העיר. ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב, ויוציאו את דינה מבית שכם ויצאו משם. וילכו וישובו בני יעקב ויבואו על החללים, ויבוזו את כל חילם אשר בעיר ואת אשר בשדה. ויהי הם בוזזים את כל השלל ויעמדו עליהם כשלוש מאות נשים וישליכו עליהם עפר ויכום באבנים, ויפן אליהם שמעון ויהרוג את כולם לפי חרב. וישב שמעון לפני לוי ויבוזו את העיר, ויבוזו גם את צאן ואת הבקר וכל הבהמה בזזו וגם את יתר הנשים ואת הטף. וינהגו כל אלה ויפתחו שער העיר, ויצאו ויבואו אל יעקב אביהם בגבורה.

ויהי כראות יעקב אביהם את כל אשר עשו אל העיר וירא את הביזה אשר לקחו משם, ויקצוף עליהם יעקב מאוד. ויאמר אליהם יעקב מה המעשה הזה אשר עשיתם לי, אשר מצאתי לי מנוחה עם יושבי הארץ הכנעני ואין דובר אלי מהם דבר. ועתה עשיתם הדבר הזה להבאישני ביושבי הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר, ונאספו אלי כולם והכוני כי ישמעו את מעשיכם לאחיהם ונשמדתי אני וכל ביתי. ויענו שמעון ולוי וכל אחיהם איתם את יעקב אביהם ויאמרו אליו, הנה חיים אנחנו בארץ ויעשה שכם את כל זאת לאחותינו. ולמה תחריש אתה על כל אלה אשר עשה שכם, כי הכזונה בחוץ יעשה שכם את אחותינו. ויהי מספר הנשים אשר שבו שמעון ולוי מעיר שכם אשר לא הרגו אותם, שמונים וחמישה אשר לא ידעו איש. ותהי בהן נערה קטנה ויפת תואר ויפת מראה מאוד ושמה בונה, ויקחה שמעון לקחתה לו לאישה. ומספר כל זכר אשר שבו ולא הרגו ארבעים ושבעה איש, והיותר הרגו. ויהיו כל הנערים וכל הנשים אשר שבו שמעון ולוי מעיר שכם עבדים לפני יעקב ולבניהם אחריהם, עד יום צאת בני יעקב מארץ מצרים. ויהי כאשר יצאו שמעון ולוי מן העיר, ויקומו שני הבחורים אשר נשארו אשר התחבאו בבורות העיר כי לא מתו עם אנשי העיר. ויעלו הבחורים ההם אל העיר ויתהלכו בה וימצאו את העיר חרבה ואין איש כי אם הנשים הבוכות, ויצעקו הבחורים ההם ויאמרו הנה זאת הרעה אשר עשו בני יעקב העברי לעיר הזאת אשר השמידו היום עיר מערי הכנעני ולא יראו לנפשם מכל יושבי ארץ כנען. ויצאו האנשים ההם מהעיר וילכו אל עיר תפוח, ויבואו שמה ויגידו ליושבי תפוח את כל הקורות ואת אשר עשו בני יעקב לעיר שכם. והגיע הדבר לישוב מלך תפוח, וישלח אנשים אל עיר שכם לראות האמת דברי הבחורים ההם. כי לא האמין להם המלך לדבר הזה לאמור, איך שני אנשים יחריבו עיר גדולה בשכם. ויבואו מלאכי ישוב ויגידו לו לאמור, באנו אל העיר חרבה אין איש כי אם נשים בוכות. וגם צאן ומקנה אין שם, כי כל אשר בעיר בזזו להם בני יעקב. ויתמה ישוב על הדבר הזה לאמור, איך שני אנשים יוכלו לעשות הדבר הזה להשמיד עיר גדולה ולא יוכל איש מהם להתייצב נגדם. כי לא היה כדבר הזה מימי נמרוד ואף מימי קדם לא היתה כזאת.

ויאמר ישוב מלך תפוח אל כל עמו חזקו ונלכה להילחם בעברים ההם ולעשות להם כאשר עשו לעיר שכם, וננקמה מהם נקמת כל אנשי העיר. ויתייעץ ישוב מלך תפוח עם כל יועציו על הדבר הזה. ויאמרו אליו כל יועציו לא תוכל לעברים האלה לבדך, כי גבורה להם בעשותם המעשה הזה לכל העיר. השנים מהם הרגו את כל העיר ולא עמד איש נגדם, ואף אם תבוא אתה עליהם כולם יקומו עלינו והשמידונו גם אנחנו. אך שלח אל כל המלכים אשר סביבותינו ויבואו יחד, ונלכה עמהם ונלחמה בבני יעקב אז תוכל להם. וישמע ישוב אל דברי יועציו, וייטבו דבריהם בעיניו ובעיני עמו ויעש כן. וישלח ישוב מלך תפוח אל כל מלכי האמורי אשר סביבות שכם ותפוח לאמור, עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב העברי ואת כל בניו ונשמידם מן הארץ כי כזה וכזה עשו לעיר שכם ואתם לא ידעתם. וישמעו כל מלכי האמורי את כל הרעה אשר עשו בני יעקב לעיר שכם, ויתמהו מאוד מהם. ויתקבצו כולם שבעה מלכי האמורי עם כל מחנותם יחד כעשרת אלפים איש שולף חרב, ויבואו להילחם בבני יעקב. וישמע יעקב כי התקבצו יחד מלכי האמורי להילחם עם בניו, ויירא יעקב מאוד וייצר לו. ויצעק יעקב על שמעון ועל לוי לאמור, מה המעשה הזה אשר עשיתם למה הרעותם לי להביא עלי את כל בני כנען להשמיד אותי ואת ביתי. כי במנוחה הייתי גם אני גם כל ביתי ותעשו לי הדבר הזה, ותקציפו עלי את כל יושב הארץ במעשיכם. ויען יהודה את אביו לאמור החינם הרגו שמעון ולוי אחי את כל יושבי שכם, הלא על אשר עינה שכם את אחותינו ויעש שכם את כל הרעה אשר עשה ואין איש מיושב עירו דובר אליו דבר למה תעשה זאת. הלא על זאת הלכו אחי ויכו את העיר ויתנה ה׳ בידם, על אשר עברו כל יושביה את מצות אלוקינו החינם עשו אחי את כל אלה. ועתה למה תירא ולמה יצר לך ולמה יירע לבבך על אחי ויחר אפך בם, והלא אלוקינו אשר נתן בידם את עיר שכם ואת אנשיה הוא יתן בידינו גם את כל מלכי הכנעני הבאים עלינו ועשינו להם כאשר עשו אחי לשכם. עתה דום לך מעליהם וחדל לך ואל תירא, אך בטח בה׳ אלוקינו והתפלל אליו בעדנו להושעינו ולהצילנו ותת את אויבנו בידינו.

ויקרא יהודה אל עבד מעבדי אביו לאמור, לך נא ראה איפה הם המלכים הבאים עלינו נצבים עם מחנותם. וילך העבד ויבט מרחוק ויעל אל נגד הר שיאון, וירא את כל המלכים עומדים בשדה. וישב אל יהודה ויאמר הנה המלכים נצבים בשדה עם כל מחנותם, עם רב כחול אשר על שפת הים. ויאמר יהודה אל שמעון ואל לוי ואל כל אחיו התחזקו לכם והייתם לבני חיל, כי ה׳ אלוקינו איתנו אל תיראום. עמדו לכם וחגרו איש את כל כלי מלחמתו ואת קשתו ואת חרבו ונלכה ונלחמה הערלים האלה, וה׳ אלוקינו יושיענו. ויקומו ויחגרו איש כל מלחמתו גדולים וקטנים, אחד עשר בני יעקב וכל עבדי יעקב עמהם. וגם כל עבדי יצחק אשר אשר עם יצחק בחברון באו עולם אליהם מלובשים בכל כלי מלחמה, וילכו בני יעקב ועבדיהם לקראת המלכים שנים עשר ומאה איש וילך גם יעקב עמהם. ובני יעקב שלחו אל יצחק בן אברהם אביהם חברונה קרית הארבע לאמור, התפלל נא בעדינו אל ה׳ אלוקינו להציל אותנו מיד הכנענים הבאים עלינו ולתתם בידינו. ויתפלל יצחק בן אברהם אל ה׳ בעד בניו ויאמר, ה׳ אלוקים אתה הבטחת את אברהם אבי לאמור ארבה את זרעך ככוכבי השמים ותבטיח גם אותי ותקם את דבריך. ועתה הנה מלכי כנען באו יחד להילחם עם בני על אשר לא חמס בכפיהם., ועתה ה׳ האלוקים אלוקי כל הארץ סכל נא את עצת כל המלכים האלה לבלתי הילחם בבניי. ונתת את פחד בניי בלב כל המלכים האלה וכל אנשיהם והשפלת את גאותם, וישובו מעל בניי. והצלת את כל בניי ועבדיהם מהם בידך החזקה ובזרועך הנטויה, כי בידך הכח והגבורה לעשות את כל אלה. ובני יעקב ועבדיהם הלכו לקראת המלכים האלה, ויבטחו בה׳ אלוקיהם. ויהי בלכתם ויתפלל גם יעקב אביהם אל ה׳ ויאמר, ה׳ אלוקים ואלוקי האלוקים הנשגב והנורא אשר משלת מימי קדם ומאז ועד עתה לעולם. ואתה מעורר מלחמות ומשביתם, ובידך הכח והגבורה לרומם ולהשפיל. ועתה תיפול נא תחנתי לפניך להפנות אליי ברחמיך, לתת פחד בניי בלב כל המלכים האלה עם אנשיהם והחרדת אותם ואת מחנותם. והצלת את כל הבוטחים עליך בחסדך הגדול, כי אתה אשר תדבר עמים תחתינו ולאומים תחת ידינו. וכל מלכי האמורי באו ויתיצבו בשדה להתייעץ עם יועציהם מה לעשות עם בני יעקב, כי עודם יראים מהם לאמור שניים מהם המיתו כל עיר שכם.

וישמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב, ויתן ה׳ פחד גדול ויראה בלב כל יועצי המלכים האלה לאמור פה אחד. הכסילים אתם היום אם אין לכם תבונה כי תלחמו עם העברים, ולמה חפצתם במות כולכם היום. הנה שניים מהם באו אל עיר שכם באין יראה ופחד, ויהרגו כל יושבי העיר ולא עמד איש בפניהם ואיך תוכלו אתם להילחם עם כולם. והלא ידעתם כי אלוקיהם חפץ בם מאוד ויעש להם נוראות אשר לא נעשו מימי קדם, ואין בכל אלוקי העמים יוכל לעשות כנוראותיו. והלא הוא הציל את אברהם אביהם העברי מיד נמרוד ומיד כל עמו, אשר ביקשו להמיתו פעמים רבים. וגם מהאש הצילו אשר השליך אותו נמרוד המלך אליו, ויצילהו אלוקיו ממנו ומי יוכל לעשות את כל אלה. אברהם אביהם הוא אשר המית חמשת מלכי עילם, בנגעם בבן אחיו אשר היה יושב בסדום בימים ההם. ויקח את עבדו הנאמן בביתו ומעט אנשיו, וירדפו אחרי מלכי עילם בלילה אחת וימיתם כולם וישב לבן אחיו את על רכושו אשר לקחו לו. והלא ידעתם כי אלוקי העברים האלה חפץ בם מאוד, וגם הם חפצו בו מאוד כי ידעו כי הצילם מכל אויביהם. והנה באהבתם את אלוקיהם לקח אברהם את בנו יחידו וחמורו, ויאמר להעלותו עולה לאלוקיו. ולולי אלוקיו אשר מנעו מלעשות הדבר ההוא, אז עשהו באהבתו את אלוקיו. וירא אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל צרה אשר תבוא עליהם, על אשר עשה את הדבר הזה על אשר לא חמל על בנו מאהבת אלוקיו. והלא שמעתם אשר עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר, בלקחם את אשת אברהם. אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה, ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל אשר שמעתם. והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו, כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים. ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו, ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו.

ומי יודע כי אלוקיהם, הוא אשר הגביר את שני בני יעקב לעשות לעיר שכם הרעה אשר שמעתם. הבגבורתם יוכלו שניים להמית עיר גדולה כשכם אם לא אלוקיהם אשר בטחו בו הוא אשר עשה להם את כל זאת, להמית את כל יושבי העיר בעירם. ואף אתם אשר יצאתם כולכם מעירכם יחד ותבואו להילחם עם כולם, התוכלו עליהם ואף אם יאספו לעזרתכם ככם אלף פעמים. הלא תדעו הלא תשמעו כי לא עמהם באתם להילחם, כי עם אלוקיהם אשר בחר בם באתם להילחם ותבואו להאביד כולכם היום. ועתה חדלו לכם מהרעה הזאת אשר חפצתם לעשות לנפשותיכם וטוב לכם, כי לא תוכלו להילחם בם ואף אם הם מתי מספר כי אלוקיהם עמהם. ויהי כאשר שמעו מלכי האמורי את כל דברי יועציהם, וימלא לבבם פחד ויראה מבני יעקב ולא אבו להילחם בם. וגם אל דברי יועציהם הטו את אוזנם וישמעו את כל דבריהם, וייטבו דברי היועצים בעיני המלכים מאוד ויעשו כן. וישובו ויחדלו המלכים האלה מעל בני יעקב כי לא לגשת אליהם למלחמה כי יראו מהם, וימס לבבם בקרבם מאוד מיראתם אותם. כי מאת ה׳ היתה זאת להם, כי שמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב עבדיו כי בטחו בו. וישובו כל המלכים האלה עם מחנותם איש לעירו ביום ההוא, ולא הלחמו הם בני יעקב בעת ההיא. ובני יעקב עמדו במעמדם נגד הר שיאון ביום ההוא עד הערב, ויראו כי לא באו לקראתם המלכים האלה וישובו להם בני יעקב אל מקומם. בעת ההיא נראה ה׳ אל יעקב לאמור קום עלה בית אל ושב שם, ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך המציל אותך ואת כל בניך מצרה. ויקם יעקב ובניו וכל אשר לו, ויעלו ויבואו בית אל כדבר ה׳.

ויעקב בן תשעים ותשע שנים בעלותו בית אל. וישב יעקב ובניו וכל העם אשר איתו בבית אל בלוז, ויבן שם יעקב מזבח לה׳ הנראה אליו. וישבו יעקב ובניו בבית אל, ימים ושישה חודשים. בעת ההיא מתה דבורה בת עוץ מיניקת רבקה אשר היתה עם יעקב, ויקברה יעקב מתחת לבית אל תחת האלון אשר שם. וגם רבקה בת בתואל אם יעקב מתה בעת ההיא בחברון היא קרית הארבע, ותיקבר במערת המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני חת. ויהיו חיי רבקה, מאת שנה ושלושים שנה ושלוש שנים ותמת. וישמע יעקב כי מתה רבקה אמו, ויבך מאוד על אמו ויעש לה מספד גדול הוא ודבורה מניקתה תחת האלון ויקרא שם המקום ההוא אלון בכות. ולבן הארמי מת בימים ההם כי נגפו אלוקים, על אשר עבר הברית אשר היה בינו ובין יעקב. ויהי יעקב בן מאת שנה וירא אליו ה׳ ויברך אתו, ויקרא את שמו ישראל. ורחל אשת יעקב הרה בימים ההם. ויסע יעקב וכל אשר לו בעת ההיא מבית אל, לבוא אל יצחק אביו חברונה. וילכו בדרך ויהי עוד קברת ארץ לבוא אפרתה ותלד רחל בן, ותקש בלדתה ותמת. ויקברה יעקב בדרך אפרת בבית לחם, ועתה מצבה על קבורתה עד היום. ויהי ימי רחל חמש שנים וארבעים שנה ותמת. ויקרא יעקב את שם בנו הנולד לו אשר ילדה רחל בנימין, כי בארץ הימין נולד לו. ויהי אחרי מות רחל, ויתן יעקב את אהלו באוהל בלהה שפחתה. ויקנא ראובן אל לאה אמו על הדבר הזה, וימלא חמה. ויקם בחמתו וילך ויבוא אל אוהל בלהה, וינתק את משכב אביו משם. בעת ההיא הוסרה מבני ראובן חלק הבכורה והמלכות והכהונה כי חילל יצועי אביו, ותינתן הבכורה ליוסף והמלכות ליהודה והכהונה ללוי על אשר חילל ראובן יצועי אביו.

ואלה תולדות יעקב אשר יולדו לו בפדן ארם, ויהיו בני יעקב שנים עשר. בני לאה, הבכור ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ודינה אחותם. ובני רחל, יוסף ובנימין. ובני זלפה שפחת לאה, גד ואשר. ובני בלהה שפחת רחל, דן ונפתלי--אלה בני יעקב אשר יולדו לו בפדן ארם. ויסע יעקב ובניו וכל אשר לו ויבוא ממרא קרית הארבע אשר בחברון אשר גרו שם אברהם ויצחק, וישב יעקב ובניו וכל אשר לו עם יצחק אביו בחברון. ועשו אחיו ובניו וכל אשר לו הלכו ארץ שעיר וישבו שם, ויאחזו בארץ שעיר ויפרו וירבו בני עשו בארץ שעיר. ואלה תולדות עשו אשר יולדו לו בארץ כנען, ויהיו בני עשו חמישה. ותלד עדה לעשו את אליפז בכורו. ובשמת ילדה לו את רעואל. ואהליבמה ילדה לו את יעיש ואת יעלם ואת קרח--אלה בני עשו אשר יולדו לו בארץ כנען. ויהיו בני אליפז בן עשו, תימן אומר צפו וגעתם וקנז ועמלק. ובני רעואל, נחת וזרח שמה ומזה. ובני יעיש, תמנע עלוה יתת. ובני יעלם, אלה ופיגון וקנז. ובני קרח, תימן מבצר מגדיאל עירם--אלה משפחות בני עשו לאלופיהם בארץ שעיר. ואלה שמות בני שעיר החורי יושבי ארץ שעיר, לוטן ושובל וצבעון וענה. ודישון ואצר ודישן, בנים שבעה. ויהיו בני לוטן, חורי והימם ותמנע אחותם. היא תמנע אשר באה אל יעקב ואל בניו ולא שמעו אליה, ותלך ותהי פילגש לאליפז בן עשו, ותלד לו את עמלק. ובני שובל, עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם. ובני צבעון, איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר העמים ברעותו את החמורים לצבעון אביו. ויהי בהיותו רועה את החמורים לאביו, ויוליכם המדברה כפעם בפעם לרעותן. ויהי היום ויוליכם אל מדבר אחת על שפת ים סוף נגד מדבר העמים, ויהי הוא רועה שם והנה רוח סערה חזקה מאוד באה מעבר הים ותנח על החמורים הרועים שם ויעמדו כולם. ואחרי כן יצאו מעבר הים מן המדבר, כעשרים ומאה חיות גדולות ונוראות ויבואו כולם אל מקום החמורים ויתיצבו שם. והחיות ההמה מחצים ולמטה כתואר בני האדם ומחצים ולמעלה מהם כדמות דובים ומהם כדמות קופים, ולהן זנבות אחוריהן מבין כתפיהן ומטה לארץ כזנב הדוכיפת.

ויבואו החיות האלה ויעלו וירכבו על החמורים ההם ויוליכם כולם, וילכו להם עד היום הזה. ואחת מהחיות נגשה לפני ענה ותכהו בזנבה, ותבריחהו מן המקום ההוא. וירא המעשה הזה ויירא מאוד לנפשו, ויברח וימלט וינס שעירה. ויספר לאביו ולאחיו את כל אשר קרהו, וילכו אנשים רבים לחפש את החמורים ולא מצאו. ולא יסף עוד ענה ואחיו ללכת אל המקום ההוא מהיום ההוא והלאה, כי יראו לנפשותם מאוד. ובני ענה בן שעיר, דישון ואהליבמה אחותו. ובני דישון, עוץ וארן-- אלה משפחות בני שעיר החורי לאלופיהם בארץ שעיר. וישב עשו ובניו בארץ שעיר החורי יושבי הארץ, ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד. ויעקב ובניו וכל אשר להם ישבו עם יצחק בארץ כנען, כאשר ציוה ה׳ את אברהם אביהם. ויהי בשנת מאה וחמש שנים לחיי יעקב, היא השנה התשיעית לשבת יעקב ובניו בארץ כנען בבואם מפדן ארם. ויסע יעקב ובניו בימים ההם מחברון וילכו וישובו עיר שכם, הם וכל אשר להם וישבו שם. כי מצאו להם בני יעקב בעיר שכם מרעה טוב מאוד ושמן למקניהם, ועיר שכם נבנתה בעת ההיא ויהי בה כשלוש מאות איש ואישה. ויבואו יעקב ובניו וכל אשר להם וישבו בחלקת השדה, אשר קנה יעקב מאת חמור אבי שכם בבואו מפדן ארם טרם הכות שמעון ולוי את העיר. וישמעו כל המלכים האלה, מלכי הכנעני והאמורי אשר סביבות עיר שכם כי באו עוד בני יעקב שכמה וישבו בה. ויאמרו העוד בני יעקב העברים יבואו העירה וישבו שם, אחרי אשר היכו את יושביה ויירשום ועתה ישובו ויירשו גם את אלה היושבים בעיר ויהרגום. ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם יחד להילחם עם יעקב ועם בניו. וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו, אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל שכיר מלך מחנימה לאמור. עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב העברי ואת בניו ואת כל אשר לו, כי באו עוד שכמה לרשת אותה ולהרוג את יושביה כבראשונה.

ויתקבצו יחד ויבואו כל המלכים האלה על כל מחניהם עם רב מאוד כחול אשר על שפת הים, ויחנו כולם נגד תפוח. ויצא ישוב מלך תפוח אליהם עם כל חילו, ויחן עמהם נגד תפוח מחוץ לעיר. ויתחלקו כל המלכים האלה לשבעה חלקים, לשבע מחנות על בני יעקב. וישלחו ספר אל יעקב ואל בניו לאמור. צאו אלינו כולכם ונתראה עמכם פנים במישור, וננקמה מכם נקמת אנשי שכם אשר הרגתם אותם בעירם. ותוסיפו עתה ותשובו אל עיר שכם ותשבו בה להרוג את כל אנשיה כבראשונה. וישמעו בני יעקב את הדבר הזה, ויחר אפם מאוד מדברי מלכי כנען. וימהרו ויקומו כל בני יעקב עשרה ויחגרו איש כלי מלחמתו, ועמהם מאה ושנים עשר איש מעבדיהם מלובשים כלי מלחמה. וילכו כל האנשים האלה בני יעקב עם עבדיהם לקראת כל המלכים ההם ויעקב אביהם עמהם, ויעמדו כולם בתל שכם. ויתפלל יעקב בעד בניו אל ה׳, ויפרוש כפיו אל ה׳ ויאמר: ה׳ אלוקים אתה אל שדי אבינו אתה ואתה יצרתנו ומעשה ידך אנחנו, הצל נא את בניי ברחמיך מיד אויביהם הבאים היום להילחם בם והושעת אותם מידם, כי בידך הכח והגבורה להושיע מעט מיד רב. ונתת לעבדיך בניי חוזק לב וגבורה להלחם מאויביהם להכניעם תחת ידם, והפלת את כל אויביהם לפניהם ולא ימותו בניי ועבדיי ביד כנען. אך אם טוב בעיניך לקחת את נפשות בניי ועבדיי קחם נא ביד מלאכיך ברחמיך הרבים, ולא ימותו היום ביד מלכי האמורי. ויהי ככלות יעקב להתפלל אל ה׳ ותרעש הארץ ממקומה ותחשך השמש, ויתבהלו כל המלכים האלה ותבוא בהם מהומה גדולה. וישמע ה׳ אל תפילת יעקב, ויתן ה׳ פחד בני יעקב ומוראם בלב כל המלכים ובלב צבאותיהם. כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני יעקב, וקול מחנה כבד איתם. וייראו המלכים האלה יראה גדולה מבני יעקב, ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם במאה ושנים עשר איש בקול עצום וכבד.

ויהי כראות כל המלכים האלה את בני יעקב באים לקראתם, ותוסף להם יראה בלבם ויאמרו לשוב מעל בני יעקב כבראשונה לבלתי הלחם בם. אך לא שבו להם, כי אמרו הנה חרפה היא לנו לשוב מפני העברים זה פעמיים. ובני יעקב קרבו ויגשו נגד כל המלכים האלה ומחנותיהם, ויראו והנה עם כבד מאוד כחול הים. ויקראו בני יעקב אל ה׳ ויאמרו הושיעה ה׳ לנו הושיעהו ועננו, כי בך בטחנו ולא נמות ביד הערלים הבאים עלינו היום. ויחגרו בני יעקב את כלי מלחמתם, ויקחו את המגינים בידיהם ואיש כידונו בידו ויגשו להלחם. וירץ יהודה בן יעקב ראשונה לפני אחיו ועשרה אנשים מעבדיו עמו, וילך לקראת המלכים האלה. וישוב מלך תפוח, גם הוא יצא ראשונה עם חילו לקראת יהודה. וירא יהודה את ישוב ואת חילו יצאו ראשונה לקראתו, ויחר אף יהודה מאוד וחמתו בערה בו ויגש להלחם ויתן יהודה את נפשו למות. וישוב וכל חילו הולך ובא לקראת יהודה, והוא רוכב על סוס חזק ועצום מאוד. וישוב איש גיבור חיל מאוד, ויתכסה מראשו ועד רגליו בברזל ונחושת. והוא מורה חצים בשתי ידיו מעל הסוס לפניו ולאחריו כמשפטו בכל מלחמותיו, ולא יחטיא במקום אשר יורה עליו החצים. ויהי כי בא ישוב להלחם ביהודה ויורה חצים רבים אל יהודה, ויקשור ה׳ את יד ישוב, וישובו כל החצים אשר ירה על אנשיו.

וירא ישוב כי ברחו מעליו כל אנשי מחנהו וימהר ויקם בבהלה לקראת יהודה, ויעמוד על רגליו מול יהודה. ויערוך ישוב לבדו מלחמה את יהודה וישם מגינו מול מגינו, ואנשי ישוב ברחו כולם כי יראו מפני יהודה מאוד. ויטל ישוב את הכידון בידו ויכה את יהודה על ראשו, וימהר יהודה וישם מגינו על ראשו לנגד כידון ישוב. ויקבל מגן יהודה את מכת כידון ישוב, ויכרות את המגן לשניים. וירא יהודה כי נכרת מגינו וימהר וישלוף חרבו ויכה את ישוב בקרסולו הרגליים ויכרות את רגליו, ויפול ישוב לארץ ויפול הכידון מידו. וימהר יהודה וישא את כידון ישוב ויכרות בו את ראשו, וישליכו אצל רגליו. ויהי כראות כל בני יעקב את אשר עשה יהודה לישוב, וירוצו כולם אל מערכות המלכים ההם. וילחמו בני יעקב במחנה ישוב, ובמחנות כל המלכים אשר שם. ויפילו מהם בני יעקב חמישה עשר אלף איש ויכו בהם כהכות בקישואים, ואת היותר ברחו לנפשם. ויהודה עודנו עומד על גויית ישוב, ויפשוט את שריון ישוב מעליו וגם את הברזל ואת הנחושת אשר על ישוב פשט יהודה. והנה תשעה אנשיו שרי ישוב, באו נגד יהודה להלחם בו. וימהר יהודה ויקח אבן מהארץ ויך בה את האחד על ראשו, ותבקע ראשו ותיפול חציה על הסוס ותיפול גם הגוייה מעל הסוס לארץ. ויראו השמונה השרים הנשארים את גבורת יהודה, וייראו מאוד וינוסו. וירדוף אחריהם יהודה ועשרה אנשיו, וידבקו אותם ויהרגו אותם. ובני יעקב עודם מכים במחנות המלכים ויהרגו מהם רבים, ויברחו מהם רבים. אך המלכים האלה בנפשותם עמדו עם כל שריהם במעמדם ולא ברחו ממקומם, ויצעקו על כל מחנותם הבורחים מפני בני יעקב, ואין שומע אליהם כי יראו מאוד לנפשותם פן ימותו. וישובו כל בני יעקב אחרי הכות במחנות המלכים ויבואו לפני יהודה, ויהודה עודנו הורג את שמונת שרי ישוב ופושט את בגדיהם. וירא לוי את אילון מלך געש הולך וקרב נגדו עם ארבעה עשר שריו להכותו, ולוי לא ידע. ויגש עוד אילון עם שריו, ויפן לוי אחריו וירא והנה לו המלחמה לאחור. וירץ לוי עם שנים עשר מעבדיו, וילכו ויהרגו את אילון ואת שריו לפי חרב.

ואיהורי מלך שילה ניגש לעזור את אילון מול יעקב, וימשוך יעקב את הקשת אשר בידו ויך בחץ את איהורי וימיתהו. ויהי כאשר מת איהורי מלך שילה, וינוסו ארבעת המלכים הנשארים עם יתר שריהם ממקום מעמדם. ויבקשו לברוח להם ויאמרו, אין לנו עוד גבורה עם העברים אחרי אשר המיתו את שלושת המלכים ושריהם החזקים ממנו. ובני יעקב כאשר ראו כי נתקו המלכים הנשארים ממעמדם, וירדפו להם אחריהם. ויצאו בני יעקב מתל שכם מן המקום אשר עמדו שם, וילכו אחרי המלכים ויגשו אליהם עם עבדיהם. והמלכים וכל השרים ויתר מחנותם ראו כי ניגשו בני יעקב אליהם, וייראו לנפשם וינוסו ויברחו וילכו עד עיר חצור. וירדפו אחריהם בני יעקב עד שער עיר חצור, ויכו במלכים האלה ובמחניהם מכה רבה כארבעת אלפי איש. ויהי הם מכים במחנה המלכים, ויעקב משך עוד בקשת ויכה במלכים לבדם ויהרגם כולם. ויהרוג את פרעתון מלך חצור בשער עיר חצור, ואחרי כן הכה את סוסי מלך סרטן ואת לבן מלך בית חורון ואת שכיר מלך מחנימה ויהרגם כולם בחצים חץ לאחד ומתו. ויוסיפו בני יעקב ויערכו מלחמה עם מחנה המלכים האלה נגד שער חצור. המחנות בראותם כי מתו כל מלכיהם וישברו ויתנו עורף לנוס, ויכו מהם בני יעקב עוד כארבע מאות איש. ויפלו מבני יעקב במלחמה ההיא, שלושה אנשים. וירא יהודה כי מתו שלושה אנשים מעבדיו ויחר לו מאוד, ותבער בו חמתו על האמורי. וכל האנשים הנשארים ממחנות המלכים יראו מאוד לנפשם, וירוצו וישברו את שער חומת עיר חצור ויבואו כולם בתוך העיר להימלט. ויתחבאו כולם בתוך עיר חצור, כי עיר חצור גדולה מאוד מאוד ורחבת ידיים. ויהי בבוא כל המחנות האלה בתוך העיר, וירוצו אחריהם בני יעקב אל העיר. ויצאו מהעיר ארבעה גיבורים מלומדי מלחמה ויעמדו נגד פתח העיר וחרבותיהם שלופות וחניותיהם בידיהם, ויתיצבו נוכח בני יעקב ולא יכלו לבוא העירה. וירץ אליהם נפתלי ויבוא בתוכם ויכה בחרבו שניים מהם, ויכרות את ראשם בפעם אחת. ויפן אל השניים האחרים והמה נסו, וירדוף אחריהם וידביקם ויכם וימיתם.

ובני יעקב באו העירה ויראו חומה אחרת לעיר, ויבקשו את שער החומה ולא מצאו. וידלג יהודה ויעל על קיר החומה ויעלו אחריו שמעון ולוי, וירדו שלושתם מעל החומה אל תוך העיר. ויהרגו שמעון ולוי את כל האנשים הנמלטים אל העיר, וגם את כל יושבי העיר ונשיהם וטפם הרגו לפי חרב. ותעל צעקת העיר השמימה, וידלגו דן ונפתלי על החומה לראות מה קול הצעקה כי ייראו בני יעקב אל אחיהם. וישמעו את קול יושבי העיר דוברים בבכי ובתחנונים לאמור, הנה אשר לנו בעיר קחו ולכו אך המת אל תמיתנו. ויהי ככלות יהודה ואחיו להכות את כל יושבי העיר, ויעלו על החומה ויקראו אל דן ואל נפתלי אשר על החומה אל יתר אחיהם. ויודיעו להם שמעון ולוי את שער העיר, ויבואו כל בני יעקב העירה לקחת את כל השלל. ויקחו בני יעקב את כל שלל עיר חצור הצאן והבקר והרכוש וישבו את יתר השביה, ויצאו מן העיר ביום ההוא. ויהי ביום השני וילכו בני יעקב סרטנה, כי שמעו כי אנשי סרטן אשר נשארו בעיר נאספו בעיר להלחם איתם על אשר הרגו את מלכם. וסרטן היתה עיר גבוהה מאוד ובצורה, ולה חיל עמוק סביב לעיר. ועומק החיל כחמישים אמה ורחבו כארבעים אמה, ולא היה לאיש מקום לבוא אל העיר מפני החיל. ויראו בני יעקב את חיל העיר ויבקשו בו דרך ולא מצאו, כי היה דרך העיר מאחריה. והיה כל איש אשר יבוא לעיר ובא מן הדרך ההוא וסבב את כל העיר, ואחר יבוא העירה. וייראו בני יעקב כי לא מצאו דרך העיר, ויחר אפם מאוד. ויושבי העיר עראותם כי באו אליהם בני יעקב, וייראו מאוד מהם כי שמעו את אשר עשו לעיר חצור. ולא יכלו יושבי העיר סרטן לצאת לקראת בני יעקב אחרי אשר נתקבצו בעיר להלחם בם, כי יבואו העיר. אך כאשר ראו כי באו אליהם יראו מאוד מפניהם, כי שמעו את גבורתם ואת אשר עשו לחצור. וימהרו יושבי סרטן וישאו את גשר דרך העיר ממקומו טרם באו בני יעקב, ויביאו אותו בתוך העיר. ויבואו בני יעקב ויבקשו את דרך העיר ולא מצאו. ויושבי העיר עלו מעל לחומה, ויראו והנה בני יעקב מבקשים את מבוא העיר. ויחרפו יושבי העיר את בני יעקב מעל לחומה ויקללו אותם, וישמעו בני יעקב את החרפה ויחר אפם מאוד ותבער בם חמתם.

ויקצפו עליהם בני יעקב ויקומו וידלגו כולם את החיל בחוזק גבורתם, ויעברו את הארבעים אמה רוחב החיל בגבורתם. ויהי בעוברם את החיל ויעמדו תחת חומת העיר, וימצאו את כל שערי העיר סגורים בדלת ברזל. ויגשו בני יעקב לשבור את דלתי שער העיר, ולא עזבום יושבי העיר כי היו משליכים עליהם אבנים וחצים ממעל לחומה. ויהי מספר האנשים אשר היו על החומה, כארבע מאות איש. ויראו בני יעקב כי לא עזבום אנשי העיר לפתוח שערי העיר, וידלגו ויעלו על קיר החומה, ויעל יהודה ראשונה מזרחה העירה. ויעלו אחריו גד ואשר מפאת העיר ימה, ושמעון ולוי צפונה, ודן וראובן נגבה. והאנשים אשר מעל לחומה יושבי העיר בראותם כי עלו אליהם בני יעקב, ויברחו כולם מעל החומה וירדו העירה ויתחבאו בעיר. ויגשו יששכר ונפתלי הנשארים מתחת החומה וישברו את שערי העיר וידליקו אש בשערי העיר וימס הברזל, ויבואו כל בני יעקב העירה הם וכל אנשיהם וילחמו עם כל יושבי עיר סרטן ויכום לפי חרב ולא עמד איש בפניהם. וינוסו כמאתיים איש מן העיר וילכו כולם, ויתחבאו במגדל אחד בעיר. וירדוף יהודה אחריהם עד המגדל ההוא, ויתוץ את המגדל ויפול על האנשים וימותו כולם. ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל ההוא, וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו בשמים. וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא, וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש ואישה. ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל, ויברחו וינוסו מהם. וירדפו אחריהם שמעון ולוי, ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם. ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי, ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים ההם את מגיני שמעון ולוי. ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו, וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי וכמעט אשר לא נחתך יד לוי. ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש, ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו.

ואחד עשר האנשים נגשו להלחם עם לוי כי ראו כי מת אחד מהם וילחמו עם בני יעקב, ולא יכלו להם בני יעקב כי חזקים האנשים מהם מאוד. ויראו בני יעקב כי לא יכלו עליהם ויצעק שמעון צעקה גדולה ומרה עד מאוד, ויתבהלו כל האחד עשר הגיבורים מקול צעקת שמעון. ויכר יהודה מרחוק את קול צעקת שמעון אחיו וירוצו נפתלי ויהודה במגיניהם אל שמעון, וימצאו אותו נלחם בגיבורים ההם ולא יכול להם כי נכרתו מגיניהם. וירא נפתלי כי נכרתו מגיני שמעון ולוי וירץ ויקח שני מגינים מאת עבדיהם, ויבא אותם אל שמעון ואל לוי. וילחמו שמעון ולוי ויהודה שלושתם באחד עשר הגיבורים ההם ביום ההוא עד עת נטות היום ולא יכלו להם, ויוגד הדבר הזה ליעקב ויחר לו מאוד ויתפלל אל ה׳ וילך הוא ונפתלי בנו נגד הגיבורים ההם. ויגש יעקב וימשוך בקשת ויקרב אל הגיבורים ההם ויהרוג מהם בקשת שלושה אנשים, ויפנו השמונה הנשארים והנה המלחמה להם פנים ואחור וייראו מאוד לנפשם ולא יכלו לעמוד לפני בני יעקב ויברחו מפניהם. ויהי בברחם ויפגעו את דן ואת אשר באים לקראתם, ויפלו עליהם פתאום וילחמו בהם ויהרגו מהם שניים אנשים. ויהודה ואחיו רדפו אחריהם, ויכו את הנשארים מהם וימיתום. וישובו כל בני יעקב ויתהלכו בעיר, ויחפשו בה אם ימצאו בה איש. וילכו וימצאו כעשרים בחורים במערה אחת בעיר, ויהרגום כולם גד ואשר. ואת יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני, פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם ויהרגום כולם. ויהרגו בני יעקב את כל יושבי עיר סרטן, אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם. וכל יושבי עיר סרטן גיבורים כולם, אחד מהם ירדוף אלך ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר האדם. ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם, ויעזבו את הנשים בעיר. ויקחו בני יעקב את כל שלל העיר ומהשבי אשר בחרו, ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר. ויעשו בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה, ויפנו ויצאו וילכו משם.

ויהי כצאת בני יעקב מעיר סרטן וילכו להם כמהלך מאתיים אמה, ויפגעו את יושבי תפוח יוצאים לקראתם. כי יצאו להלחם איתם על אשר הכו את מלך תפוח ואת כל אנשיו. ויצאו כל הנשאר בעיר תפוח להלחם את בני יעקב, ויאמרו להציל מידם את השבי ואת המלקוח אשר לקחו מחצור ומסרטן. וילחמו כל יתר אנשי תפוח עם בני יעקב במקום ההוא, ויכום בני יעקב ויכתום וינוסו לפניהם וירדפום עד עיר ארבל, ויפלו כולם לפני בני יעקב. וישובו בני יעקב ויבואו תפוח. ויהי בבואם תפוח וישמעו, כי יצאו להם אנשי ארבל לקראתם להציל את שבי אחיהם. ויעזבו בני יעקב עשרה אנשים מאנשיהם בתפוח לבוז את העיר, ויצאו הם לקראת אנשי ארבל. ואנשי ארבל יצאו הם וגם נשיהם להלחם את בני יעקב, כי נשיהם היו מלומדות מלחמה ויצאו כארבע מאות איש ואישה. ויצעקו עליהם כל בני יעקב בקול גדול, וירוצו כולם לקראת יושבי ארבל בקול גדול ועצום. וישמעו יושבי ארבל את קול צעקות בני יעקב ונהמותם כקול אריות וכנהמת ים וגליו, ויפול פחד ויראה בלבם מבני יעקב וייראו מאוד מפניהם וישובו אחוריהם וינוסו לפניהם אל העיר. וירדפו בני יעקב אחריהם עד שער העיר ויבואו עליהם בעיר. וילחמו בני יעקב איתם בתוך העיר, וכל נשיהם קולעים בקלע אל בני יעקב. ותהי המלחמה חזקה ביניהם ביום ההוא עד הערב, כי לא יכלו עליהם בני יעקב וכמעט אשר לא מתו בני יעקב במלחמה ההיא. ויצעקו בני יעקב אל ה׳ ויתחזקו מאוד לעת הערב, ויכו בני יעקב את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף. וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן, הכום בני יעקב בארבל. ויעשו בני יעקב לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן. ויהי בראותם כי מתו כל אנשיהם, ויעלו כולם על גגות העיר ויכו את בנימיעקב באבנים כמטר. וימהרו בני יעקב ויבואו העיר, ויתפשו את כל האנשים ויכום לפי חרב. וישבו בני יעקב את כל השביה, ואת כל השלל צאן ובקר ומקנה. ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה, ויפנו ויצאו משם אל דרכם.

ויהי ביום החמישי, וישמעו בני יעקב כי התקבצו עליהם אנשי געש למלחמה על אשר הרגו את מלכם ואת שריהם. כי ארבעה עשר שרים היו בעיר געש, ויהרגום כולם בני יעקב במלחמה הראשונה. ויחגרו בני יעקב איש כלי מלחמתו ביום ההוא, וילכו למלחמה לקראת יושבי געש. ובגעש עם רב ועצום מעם האמורי, וגעש היתה עיר חזקה ובצורה מאוד מכל ערי האמורי ולה שלוש חומות. ויבואו בני יעקב געשתה וימצאו שערי העיר סגורים, וכחמש מאות איש נצבים מעל לחומה החיצונה. ועם רב כחול אשר על שפת הים, ארבו לבני יעקב מחוץ לעיר מאחריה. ויגשו בני יעקב לפתוח את שער העיר ויהי בגשתם והנה המארבים אשר אחרי העיר, באו ממקומם ויסובבו את בני יעקב. ויהיו בני יעקב לאנשי געש בתוך ותהי להם המלחמה פנים ואחור, וגם כל האנשים אשר על החומה משליכים עליהם חצים ואבנים מעל החומה. וירא יהודה כי כבדו עליהם כל אנשי געש, ויצעק צעקה גדולה ומרה. ויבהלו כל אנשי געש מקול צעקת יהודה, ויפלו אנשים מן החומה מעוצם הצעקה. וגם כל אשר מחוץ לעיר ואשר בעיר, יראו מאוד לנפשם. ויגשו בני יעקב עוד לשבור דלתי העיר, וישליכו עליהם אנשי געש מעל החומה אבנים וחצים ויבריחום מעל השער. וישובו בני יעקב על כל אנשי געש אשר איתם מחוץ לעיר, ויכו בהם מכה רבה מאוד כהכות בקישואים ולא יכלו כולם לעמוד נוכח בני יעקב כי נפלה עליהם אימתה ופחד מפני צעקת יהודה. ויהרגו בני יעקב את כל האנשים ההם מחוץ לעיר. ויגשו עוד בני יעקב לפתוח את העיר ולהלחם תחת חומת העיר ולא יכולו, כי כל יושבי געש אשר נשארו בעיר סבבו כולם את חומת געש מפה ומפה ולא יכלו בני יעקב לגשת אל העיר להלחם. והיה כאשר יקרבו בני יעקב אל אחת מהפאות להלחם תחת החומה, וישליכו עליהם יושבי געש חצים ואבנים כמטר ויבריחום מתחת החומה.

ויראו אנשי געש אשר על החומה כי לא יכלו עליהם בני יעקב מתחת החומה, ויחרפו את בני יעקב הדברים האלה לאמור. מה לכם ולמלחמה אשר לא תוכלו עליה, האף לגעש העיר החזקה וליושביה תוכלו כאשר עשיתם לערי האמורי אשר הם בלתי חזקים. הלא לחלשים אשר בנו עשיתם הדבר הזה ותהרגום פתח העיר, כי אין עמהם גבורה כי יראו מקול צעקתכם. ועתה הבמקום הזה תוכלו להלחם, הלא בזה אתם מתים כולכם וננקמה מכם נקמת כל הערים אשר החרבתם אותם. ויחרפו מאוד יושבי געש את בני יעקב, ויקללום באלוקיהם וישליכו עליהם חצים ואבנים עוד מעל החומה. וישמע יהודה ואחיו את דברי יושבי געש, ויחר אפם מאוד. ויקנא יהודה לאלוקיו בדבר הזה, ויקרא ויאמר ה׳ הושיעה הושיעה ה׳ לנו ולאחינו. וירץ מרחוק בכל כוחו וחרבו שלופה בידו, וידלג ויעל בשמים וירכב על החומה בחמת כוחו ותיפול החרב מידו. ויצעק יהודה על החומה ויתבהלו כל האנשים אשר על החומה, ויפלו מהם לתוך העיר מעל החומה וימותו. ואשר עודם על החומה כאשר ראו את גבורת יהודה יראו מאוד, וינוסו מהם לנפשם אל תוך העיר להימלט. ומקצתם התחזקו להלחם עם יהודה על החומה, ויגשו להמיתו בראותם כי אין חרב ביד יהודה ויאמרו להפילו מעל החומה אל אחיו. ויעלו אליהם כעשרים אנשים מהעיר לעוזרם ויסובבו את יהודה ויצעקו כולם עלי ויגשו אליו בחרבות שלופות ויבהילו את יהודה, ויצעק יהודה מעל החומה אל אחיו. ויעקב ובניו משכו בקשת מתחת החומה, ויכו באנשים אשר על החומה שלושה אנשים. ויוסף יהודה ויצעק ויקרא ה׳ עזרנו ה׳ חלצנו, ויצעק בקול גדול על החומה ותשמע הצעקה למרחוק. ויהי בצעקו ויוסף עוד שנית לצעוק, ויתבהלו כל האנשים אשר סביבות יהודה על החומה וישליכו איש חרבו מידו מקול צעקת יהודה ומפחדו וינוסו להם. ויקח יהודה את החרבות אשר נפלו מידם, וילחם בם יהודה ויהרוג מהם עשרים איש על החומה. ויעלו עוד מן העיר אל החומה כשמונים איש ואישה ויסובבו כולם את יהודה, ויתן ה׳ פחד יהודה בלבם ולא יכלו לגשת אליו. ויעקב וכל אשר איתו משכו בקשת מתחת החומה ויהרגו עשרה אנשים על החומה, ויפלו תחת החומה לפני יעקב ובניו.

ויראו אנשי החומה כי נפלו מהם שלושים איש וירוצו עוד אל יהודה בחרבות שלופות אך לא יכלו לגשת לפניו, כי יראו מאוד מגבורת יהודה. ויגש גיבור אחד מהם ושמו ערוד ויכה את יהודה בחרבו על ראשו, וימהר יהודה וישם מגנו על ראשו ותך החרב במגן ויחלק לשניים. והגיבור ההוא בהכותו את יהודה רץ לנפשו מפחד יהודה וימעדו רגליו על החומה בתוך בני יעקב תחת החומה, ויכוהו בני יעקב וימיתוהו. ותכאב ראש יהודה ממכת הגיבור וכמעט אשר לא מת יהודה במכה ההיא, ויצעק יהודה מכאב המכה ההיא מעל החומה. וישמע דן את קול צעקת יהודה ותבער בו חמתו, ויקם גם הוא וילך מרחוק וירץ וידלג מהארץ ויעל על החומה בחמת כוחו. ויהי בעלות דן על החומה אצל יהודה ויברחו משם כל אנשי החומה אשר עמדו נגד יהודה ויעלו על החומה השנית וישליכו עוד חצים ואבנים מן החומה השנית אל דן ויהודה ויבקשו להבריחם מן החומה, ויבואו החצים והאבנים בדן וביהודה וכמעט אשר לא מתו על החומה. והיה למקום אשר ינוסו דן ויהודה על החומה, ויבואו עליהם חצים ואבנים מן החומה השנית. ויעקב ובניו עודם פתח שער העיר תחת החומה הראשונה, ולא היה להם מקום למשוך בקשת אל יושבי העיר כי לא היו נראים להם כי היו על החומה השנית. ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה השנית, וידלגו שניהם אל החומה השנית אצל אנשי העיר. ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית, ויצעקו כולם וירדו בין החומותים. וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה, כי לא היו נראים להם כי הם על החומה השנית. ויעל נפתלי בחמת כוחו, וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר. ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר, ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה. ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם. ויראו יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו, וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר.

ויעקב ובניו וכל נעריהם באו העירה אליהם, ויהודה ונפתלי ירדו מן החומה אל תוך העיר וירדפו אחרי יושבי העיר. ושמעון ולוי היו מים לעיר ולא ידעו כי נפתח שער העיר, ויעלו משם לחומה וירדו אל אחיהם תוך העיר. ויושבי העיר ירדו כולם תוך העיר, ויבואו עליהם על בני יעקב מפה ומפה ותהי להם המלחמה פנים ואחור. ויכו בהם בני יעקב מכה רבה עד מאוד ויהרגו מהם כעשרים אלף איש ואישה, ולא עמד איש מהם בפני בני יעקב. וירב הדם בעיר ויהי כנחל מים, ויצא הדם כנחל עד חוץ לעיר ויגיע עד מורד בית חורון. ויראו אנשי בית חורון מרחוק את הדם יוצא מעיר געש, וירוצו מהם כשבעים איש לראות את הדם ההוא. ויבואו עד מקום הדם וילכו במסילות הדם ויבואו עד חומת בית געש, ויראו הדם יוצא מן העיר. וישמעו את קול צעקת יושבי געש עלתה השמימה, והדם הולך ורב מאוד לצאת כנחל מים. וכל בני יעקב עודם מכים ביושבי געש, ויהרגו בהם עד הערב כעשרים אלף איש ואישה. ויאמרו האנשים ההם החורונים, אך זה מעשה העברים הוא כי עודם נלחמים בערי כל האמורי. וימהרו האנשים ההם וירוצו בית חורון ויקחו איש כלי מלחמתו ויזעיקו לכל יושבי בית חורון, ויחגרו גם הם עלי מלחמתם ללכת להלחם בבני יעקב. ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי געש, ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים. ויבואו לפנים מהעיר והלאה, וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד וחרב אין בידם. ויבואו בני יעקב עד מקומם, וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילהו ארצה בכוחו. וירץ אליו יעקב בחרבו, ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון. ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב להפילו לארץ, ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיים ויפילוהו לארץ. ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ, וירץ אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת. והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב, וירדפו אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר.

ויהי בנוס הגיבור וימצא חרב אחת מיושבי העיר וישאנה, ויפן אל בני יעקב וילחם איתם בחרב ההיא. וירץ הגיבור אל יהודה להמיתו בחרב על ראשו, ומגן אין ביד יהודה. ויהי בהכותו וימהר נפתלי ממנו ויתן מגנו על ראש יהודה ותך חרב הגיבור במגן נפתלי, ויוצל יהודה מן החרב. וירוצו שמעון ולוי על הגיבור בחרבותם, ויכוהו בחרבותם על ראשו בכח וירדו שני החרבות בגויית הגיבור ויחלקו אותו לשניים באורך. ויהרגו בני יעקב את שלושת הגיבורים ההם בעת ההיא עם כל יושבי געש, והיום נטה לערוב. ויתהלכו בני יעקב בגעש ויקחו את כל שלל העיר, אך הטף והנשים לא המיתו. ויעשו בני יעקב לגעש כאשר עשו לסרטן ולשילה. וינהגו בני יעקב את כל שלל געש, ויצאו מהעיר לילה. המה יצאו ויהלכו עד מעלת בית חורון, המה עלו המעלה ויושבי בית חורון עולים המעלה לקראתם. וילחמו בני יעקב את יושבי בית חורון במעלת בית חורון בלילה ההוא. וכל יושבי בית חורון גיבורים כולם, אחד מהם לא ינוס מפני אלף אנשים. וילחמו בלילה ההוא על המעלה מעלה בחושך, ויצעקו כל אנשי בית חורון על המעלה ותשמע צעקתם בלילה ההוא למרחוק ותרעש כל הארץ מצעקתם. וייראו כל בני יעקב מהאנשים ההם כי לא נסו להלחם בחושך, ויבהלו מאוד. ויצעקו בני יעקב אל ה׳ לאמור, הושיעה ה׳ לנו והצילנו ולא נמות ביד הערלים האלה. וישמע ה׳ בקול בני יעקב, ויביא ה׳ על אנשי בית חורון חרדה גדולה ובהלה, וילחמו ביניהם אלה באלה במחשך הלילה ויכו אלה באלה רבים. ובני יעקב ידעו כי הביא ה׳ בקרב האנשים ההם רוח עועים וילחמו איש ברעהו. ויצאו בני יעקב מאגודת אנשי חורון וילכו עד מורד מעלת בית חורון והלאה, וילינו שם עם נעריהם בלילה ההוא לבטח. וכל אנשי בית חורון נלחמים כל הלילה איש באחיו ואיש ברעהו ויצעקו מפה ומפה על המעלה, ותשמע צעקתם למרחוק ותרגש כל הארץ מקולם כי היו גבוהים מאוד על כל הארץ. וישמעו כל יושבי עיר הכנעני החתי והאמורי והחוי וכל מלכי כנען, וגם כל אשר בעבר הירדן את קול הצעקה בלילה ההוא. ויאמרו, אך הנה מלחמות העברים אשר הם נלחמים בשבעת הערים הנגשים אליהם ומי יוכל לעמוד לפני העברים ההם. וייראו כל יושבי ערי הכנעני וכל אשר בעבר הירדן מאוד מפני בני יעקב.

כי אמרו הנה כאשר עשו לערים האלה יעשו לנו גם אנחנו כי מי יוכל לעמוד בפני גבורתם החזקה. כאשר עשו לשכם ולערים אשר סביבותיה כאשר שמעתם וראיתם. והיה בבואכם אלי אל תבואו באנשים רבים, רק כל מלך יביא איתו שלושת שריו הגדולים וכל שר יבוא עם שלושה אנשים משרתיו. ובאתם כולכם אלי חברונה ונבוא כולנו יחד אל בני יעקב, ונתחנן לפניהם ויכרתו לנו ברית שלום. ויעשו כל המלכים האלה כאשר שלח אליהם מלך חברון כי היו כולם תחת עצתו ומאמרו, ויתקבצו כל מלכי כנען ללכת אל בני יעקב לעשות עמהם שלום. ובני יעקב שבו ויצאו אל חלקת השדה, כי לא האמינו במלכי הארץ. וישובו וישבו בני יעקב בחלקת השדה עשרה ימים, ואין בא אליהם למלחמה. ויראו הני יעקב כי אין מלחמה, ויאספו כולם ויבואו עיר שכם וישבו בני יעקב בשכם. ויתקבצו כל מלכי האמורי מכל מקומותם מקץ ארבעים יום, ויבואו כולם חברונה אל יפיע מלך חברון. ויהי מספר המלכים אשר באו חברונה להשלים את בני יעקב, עשרים ואחד מלכים. ומספר השרים אשר באו איתם, שישים ושלושה שרים ואנשיהם מאה ושמונים ותשעה איש. ויחנו כל המלכים האלה ואנשיהם הר חברון, ויצא אליהם מלך חברון עם שלושה שריו ותשעה אנשיהם עמהם. ויתיעצו המלכים האלה יחד ללכת אל בני יעקב לשלום. ויאמרו אל מלך חברון, לך אתה לפנינו עם אנשיך ודיברת אל בני יעקב בעדינו ואחר נבוא אחריך ומלאנו את דבריך, ויעש מלך חברון כן. ובני יעקב שמעו כי התקבצו כל מלכי כנען ויחנו בחברון. וישלחו בני יעקב מרגלים ארבעה עבדים מעבדיהם לאמור, לכו ורגלו את המלכים האלה ודרשו וחקרו את אנשיהם ואם הם מעט או הרבה. והיה אם תראום במתי מספר, וספרתם את כולם ובאתם. וילכו עבדי יעקב בסתר אל המלכים האלה, ויעשו כאשר ציוום בני יעקב.

ויצאו בני יעקב עם עבדיהם אל שער שכם לקראת המלכים האלה, ויעקב אביהם איתם. ויהי בצאתם והנה מלך חברון ושלושה שריו ותשעה אנשים עמו באים בדרך מול בני יעקב. וישאו בני יעקב את עיניהם ויראו מרחוק ויכירו את יפיע מלך חברון ושריו באים לקראתם, ויתיצבו בני יעקב במקומם בשער שכם ולא הלכו. ומלך חברון הולך הלוך וקרב הוא ושריו עד הגעתו אל בני יעקב, וישתחו להם ארצה עם שריו. וישב מלך חברון עם שריו לפני בני יעקב, ויאמרו לו בני יעקב מה לך מלך חברון למה באת אלינו היום מה תבקש מאיתנו. ויאמר מלך חברון אל יעקב, בי אדוני כי מלכי הכנעני באים כולם אליכם היום לעשות עמכם שלום. וישמעו בני יעקב את דברי מלך חברון ולא אבו לדבריו, כי לא האמינו לו בני יעקב כי חשבו במרמה דיבר אליהם מלך חברון. וידע מלך חברון מדברי בני יעקב, כי לא האמינו אל כל דבריו. ויגש עוד מלך חברון לפני יעקב ויאמר אליו, בי אדוני כי כל המלכים האלה לשלום באים אליכם כי לא באו עם כל אנשיהם. וגם כל כלי מלחמות לא הביאו לא הביאו עליהם, כי על שלום מאת אדוני ובניו באו לבקש. ויענו בני יעקב את מלך חברון לאמור, שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת תדבר אלינו. והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם, ונדעה כי שלום יבקשו ממנו. וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל המלכים, ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה. וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור, שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשה ובזרועכם הגדולה מאוד כי לא עמד איש מהם בפניכם. ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם, ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום. ועתה כרתו לנו ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם. וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם, וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית שלום. וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם, וגם כל מלכי הכנעני נשבעו. וישימום בני יעקב למס, מהיום ההוא והלאה.

ואחרי כן באו כל שרי המלכים האלה עם כל אנשיהם לפני בני יעקב ומנחות בידיהם אל יעקב ואל בניו, וישתחו להם אפיים ארצה. ויפצרו המלכים האלה בבני יעקב ויתחננו אליהם, להשיב את כל השביה אשר שבו משבעת ערי האמורי. ויעשו כן בני יעקב וישיבו את כל השביה, את הנשים ואת הטף ואת כל בהמה וכל השלל אשר לקחו, וישלחו אותם וילכו איש לעירו. וישתחוו כל המלכים האלה עוד אל בני יעקב, וישלחו ויביאו אליהם מנחות רבות בימים ההם. וישלחו בני יעקב את המלכים האלה ואת אנשיהם, וילכו מאיתם לשלום אל עריהם וגם בני יעקב שבו אל מקומם שכמה. ויהי שלום מהיום ההוא והלאה בין בני יעקב ובין מלכי הכנעני, עד בא בני ישראל ארץ כנען לנחלה.

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:פרשת וישלח]]