עריכת הדף "ספר האגור/סימני הספר"

{{ניווט כללי עליון}}
{{גופן|'''6||'''סימני הספר'''}}{{הערה|הסימנים נדפסו לראשונה השניה של ספר האגור (ויניציה ש"ו) ונראה שלא יצאו מתחת יד המחבר, ולשונם לעיתים אינו צח כ"כ, את כותרות ההלכות שינינו לפי הנוסח הנמצא כאן באתר}}
;[[ספר האגור/הלכות תפילה|הלכות תפילה]]
*[[ספר האגור/א|'''א)''']] הלומד בבקר לפני תפילתו וקודם היום איך יתנהג בברכת התורה כל היום:
*[[ספר האגור/ב|'''ב)''']] דין מי שמהרהר בתורה בלי הוצאה בשפתיו אם חייב לברך אם לא:
*[[ספר האגור/ג|'''ג)''']] הלומד תורה בבקר קודם תפילה אם צריך נט"י:
*[[ספר האגור/ד|'''ד)''']] אם צריך לברך שניהם על נטילת ידים ואשר יצר מי שנפנה לגדולים:
;[[ספר האגור/הלכות ציצית|הלכות ציצית]]
*[[ספר האגור/ה|'''ה)''']] שיעור גודל הטלית:
*[[ספר האגור/ו|'''ו)''']] ברכת הטלית שיש לו בית צואר:
*[[ספר האגור/ז|'''ז)''']] המלובש טלית ופושטו וחוזר ולובשו אם יברך פעם ב':
*[[ספר האגור/ח|'''ח)''']] אם עושים ציצית מצבע הטלית ואם יש לעשות ציצית של פשתן בטלית של משי:
*[[ספר האגור/ט|'''ט)''']] מאיזה מין עושין ציצית בטלית של משי:
*[[ספר האגור/י|'''י)''']] עושין שני קשרים לכל קשר בציצית:
*[[ספר האגור/יא|'''יא)''']] בגד של ארבע כנפות שנכפל:
*[[ספר האגור/יב|'''יב)''']] הטיל ציצית על ציצית:
*[[ספר האגור/יג|'''יג)''']] אם יכול להוסיף על ח' חוטין:
*[[ספר האגור/יד|'''יד)''']] אם עושין חוליות:
*[[ספר האגור/טו|'''טו)''']] בענין פסוק הציצית וכל הדינין:
*[[ספר האגור/טז|'''טז)''']] כמה שיעור עניבה מציצית שנפסק:
*[[ספר האגור/יז|'''יז)''']] טלית שאול תוך שלשים יום:
*[[ספר האגור/יח|'''יח)''']] טוממום ואנדרוגינס ואשה בציצית:
*[[ספר האגור/יט|'''יט)''']] סדין בציצית וכסות המיוחד ליום ולילה וכל הדינין:
*[[ספר האגור/כ|'''כ)''']] מותר להשתמש בציצית:
*[[ספר האגור/כא|'''כא)''']] מותר ללכת בטלית על הקברים:
*[[ספר האגור/כב|'''כב)''']] אם יש לברך לעשות ציצית בשעת עשייתה:
*[[ספר האגור/כג|'''כג)''']] אי בעי ציצית טויה ונפוץ לשמה:
*[[ספר האגור/כד|'''כד)''']] אם מותר לתקן ציצית שנחסר במועד:
*[[ספר האגור/כה|'''כה)''']] אם יש לעשות טלאי על הכנף:
*[[ספר האגור/כו|'''כו)''']] באיזה אופן יש לעשות הטלית קטן שלובשין:
*[[ספר האגור/כז|'''כז)''']] נשים הלובשות ציצית:
*[[ספר האגור/כח|'''כח)''']] איך מברכין על טלית קטן שלובשין:
*[[ספר האגור/כט|'''כט)''']] איך יתנהג הלובש טלית קטן ואח"כ מתעטף בטלית גדול בברכות:
*[[ספר האגור/ל|'''ל)''']] אם נשים כשרות לעשות הציצית:
*[[ספר האגור/לא|'''לא)''']] טלית שנקרע חוץ לשלש אם תופרין:
*[[ספר האגור/לב|'''לב)''']] המלבושין שקורין גונילא וקוטא אם חייבין בציצית:
*[[ספר האגור/לג|'''לג)''']] אין תופרין צנדל על הכנף:
*[[ספר האגור/לד|'''לד)''']] היוצא מניח הכנסת ופושט טליתו וחזר אח"כ ולבשו אם יברך:
;[[ספר האגור/הלכות תפילין|הלכות תפילין]]
*[[ספר האגור/לה|'''לה)''']] יש להניח תפילין בין עוטר ישראל ובין אוזר ישראל:
*[[ספר האגור/לו|'''לו)''']] אם יש לברך ברכה אחת על שתיהן:
*[[ספר האגור/לז|'''לז)''']] אם יש לברך להניח בקמץ:
*[[ספר האגור/לח|'''לח)''']] אם יכול לענות קדיש וקדושה כין תפילין של יד לשל ראש:
*[[ספר האגור/לט|'''לט)''']] אין לכרוך הרצועה ביד עד לאחר הנחת תפילין של ראש:
*[[ספר האגור/מ|'''מ)''']] איטר יד ימינו איך נוהג:
*[[ספר האגור/מא|'''מא)''']] אי לילה זמן תפילין הוא:
*[[ספר האגור/מב|'''מב)''']] המשכים לצאת לדרך אם יכול להניח תפילין קודם היום:
*[[ספר האגור/מג|'''מג)''']] תפילין בחול המועד אם יברך:
*[[ספר האגור/מד|'''מד)''']] אם אמר ישראל לא"י לעבד קלפים לשמה:
*[[ספר האגור/מה|'''מה)''']] אם לאחר שכתב האות נקב תוך האות:
*[[ספר האגור/מו|'''מו)''']] קלף תפילין שלא נעבד לשמה:
*[[ספר האגור/מז|'''מז)''']] דיו של תפילין וס"ת:
*[[ספר האגור/מח|'''מח)''']] אם נגע רגל האלף בגג האלף וכל שאר מחיקות ודביקות באורך:
*[[ספר האגור/מט|'''מט)''']] אם נפל טיפת דיו והדביק שתי אותיות יחד:
*[[ספר האגור/נ|'''נ)''']] צריך להניח ריוח למעלה מן הכתב וכן למטה:
*[[ספר האגור/נא|'''נא)''']] אם יש לשרטט בין שיטה לשיטה בתפילין:
*[[ספר האגור/נב|'''נב)''']] אם עור הבתים צריך עבוד לשמן:
*[[ספר האגור/נג|'''נג)''']] אם יש לעשות הבתים מקלף ואם דינם להיות שחורות:
*[[ספר האגור/נד|'''נד)''']] הרצועות צריכות עבוד לשמן:
*[[ספר האגור/נה|'''נה)''']] אם יש לגלח השער שעל גבי הצואר כדי שהרצועה תהא נוגעת בבשר:
*[[ספר האגור/נו|'''נו)''']] שיעור גודל התפילין:
*[[ספר האגור/נז|'''נז)''']] אם כתב ד' פרשיות של יד בד' חתיכות:
*[[ספר האגור/נח|'''נח)''']] סדר הנחת הפרשיות בבתים:
*[[ספר האגור/נט|'''נט)''']] אם בשל ראש יש לחוש לכותבן כסדרן:
*[[ספר האגור/ס|'''ס)''']] איך הפירוש מתיתורא של תפילין:
*[[ספר האגור/סא|'''סא)''']] איך לעשות צורת הה':
*[[ספר האגור/סב|'''סב)''']] צורת החית איך תהי':
*[[ספר האגור/סג|'''סג)''']] אם לא עשה התגין שהזכיר רבא:
*[[ספר האגור/סד|'''סד)''']] הפירוש מקוצו של יו"ד המעכב:
*[[ספר האגור/סה|'''סה)''']] איך יהיו צורת התגין:
*[[ספר האגור/סו|'''סו)''']] אם הקורא בתורה והלומד פטור מתפילין:
*[[ספר האגור/סז|'''סז)''']] צריך להניח חלק בתחילת הפרשה:
*[[ספר האגור/סח|'''סח)''']] איך הפירוש מכרכן בשערן וטולין במטלית:
*[[ספר האגור/סט|'''סט)''']] אין כותבין ג' אותיות חוץ לשיטה:
*[[ספר האגור/ע|'''ע)''']] אם מותר לישן בתפילין כשהן בידו:
*[[ספר האגור/עא|'''עא)''']] מעברתא של תפילין מה הפירוש:
*[[ספר האגור/עב|'''עב)''']] שי"ן של תפילין באיזה מקום:
*[[ספר האגור/עג|'''עג)''']] הפירוש מצריך שיגיע החריץ עד מקום התפר:
*[[ספר האגור/עד|'''עד)''']] אין לקנות גידין מא"י:
*[[ספר האגור/עה|'''עה)''']] מהו הפי' מעד אצבע צרדא ושיעור רצועה של ראש:
*[[ספר האגור/עו|'''עו)''']] הקשר של ראש צריך שיהי' כלפי פנים:
*[[ספר האגור/עז|'''עז)''']] שלא לקשור קשר של תפילין בכל יום:
*[[ספר האגור/עח|'''עח)''']] תפילין מרובעין הלכה למשה מסיני אם רוצה לומר אף הבתי':
*[[ספר האגור/עט|'''עט)''']] תפילין אין נכתבים אלא בקלף ובמקום בשר:
*[[ספר האגור/פ|'''פ)''']] דין זיונין של שעטנ"ז ג"ץ:
*[[ספר האגור/פא|'''פא)''']] כל האותיות צריכין שיהו גולם אחד חוץ מה' וק' וול הדינין:
*[[ספר האגור/פב|'''פב)''']] נהנו בחסירות ויתירות כהרמב"ם:
*[[ספר האגור/פג|'''פג)''']] צורת הפרשיות מפתוחות וסתומות:
*[[ספר האגור/פד|'''פד)''']] שלשה דינין נמצאים בספר הזוהר בציצית ותפילין שאין נמצאים בשום מקום:
*[[ספר האגור/פה|'''פה)''']] סדר ביאור צורח האותיות על צד הקבלה באורך:
;[[ספר האגור/הלכות ברכות|הלכות ברכות]]
*[[ספר האגור/פו|'''פו)''']] אפי' לא שמע קול תרנגול חייב לברך:
*[[ספר האגור/פז|'''פז)''']] אם ברך זוקף כפופים אם יש לברך מתיר אסורים:
*[[ספר האגור/פח|'''פח)''']] יש תפלה שהיא מחוייבת מדאורייתא:
*[[ספר האגור/פט|'''פט)''']] אם יתכן שימתין לברך על נטילת ידים בבקר עד באו לבה"כ:
*[[ספר האגור/צ|'''צ)''']] הרוצה להיות שליח צבור שלא מרצון רוב הנכנסין להתפלל:
*[[ספר האגור/צא|'''צא)''']] אם גר יכול להיות ש"צ:
*[[ספר האגור/צב|'''צב)''']] אם מנהג לומר מיד אחרי אלקי נשמה בה"ת:
*[[ספר האגור/צג|'''צג)''']] אין לחתום בבה"ת בא"י למדני חקיך:
*[[ספר האגור/צד|'''צד)''']] טעם מכל הקדושות שאומרים בתפלה:
*[[ספר האגור/צה|'''צה)''']] הנכנס בבית הכנסת ומצא ציבור שגמרו פסד"ז איך יתנהג:
*[[ספר האגור/צו|'''צו)''']] אם יש לצרף קטן וחומש בידו:
*[[ספר האגור/צז|'''צז)''']] ועונין יהא שמיה רבא הגדול מבורך איך הפירוש מיהש"ר:
*[[ספר האגור/צח|'''צח)''']] אם השליח צבור אומר ברוך ה' המברך לעולם ועד:
*[[ספר האגור/צט|'''צט)''']] נשעה שהחזן אומר ברכו אם הקהל יאמר יתברך וישתבח:
*[[ספר האגור/ק|'''ק)''']] הזמן מהתחלת יוצר:
*[[ספר האגור/קא|'''קא)''']] קדושה ביוצר אם יחיד אומרה:
*[[ספר האגור/קב|'''קב)''']] איך הנוסח מעונין ביראה ואומרים קדוש:
*[[ספר האגור/קג|'''קג)''']] איך חותמין אור חדש על ציון תאיר:
*[[ספר האגור/קד|'''קד)''']] איך הנוסחה מברכה שניה מק"ש:
*[[ספר האגור/קה|'''קה)''']] ברכות אינן מעכבות באיזו ברכה אמר:
*[[ספר האגור/קו|'''קו)''']] אם מצות צריכות כונה:
*[[ספר האגור/קז|'''קז)''']] אם יש לומר אמ"ן אל מלך נאמן:
*[[ספר האגור/קח|'''קח)''']] אותם המנענים ראשם כשאומרים ה' אחד:
*[[ספר האגור/קט|'''קט)''']] אין להפסיק בין אמן יהא שמיה רבא וכו' ליתברך וכן בין קדיש לברכו ובין ברכה לברכה:
*[[ספר האגור/קי|'''קי)''']] האומר שמע שמע משתקין אוחו דוקא בציבור:
*[[ספר האגור/קיא|'''קיא)''']] עד על לבבך בעמידה:
*[[ספר האגור/קיב|'''קיב)''']] צריך לקרוא שמע בטעמים:
*[[ספר האגור/קיג|'''קיג)''']] מצות ק"ש מיושב והקורא במהלך:
*[[ספר האגור/קיד|'''קיד)''']] שואל מפני היראה איך הפירוש:
*[[ספר האגור/קטו|'''קטו)''']] להפסיק בק"ש לענות דבר שבקדושה:
*[[ספר האגור/קטז|'''קטז)''']] בין ויאמר לאמת לא יפסיק הפירוש מלא יפסיק:
*[[ספר האגור/קיז|'''קיז)''']] בענין להפסיק בברכות של שמע לומר פיוטים:
*[[ספר האגור/קיח|'''קיח)''']] משמע שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפלה:
*[[ספר האגור/קיט|'''קיט)''']] הדין מפורסין על שמע:
*[[ספר האגור/קכ|'''קכ)''']] סומא אם יכול להוציא אחרים:
*[[ספר האגור/קכא|'''קכא)''']] קטן פטור מקריאת שמע:
*[[ספר האגור/קכב|'''קכב)''']] אם החתן רוצה להחמיר על עצמו לקרוא ק"ש אם רשאי:
*[[ספר האגור/קכג|'''קכג)''']] אין מוציאין המת סמוך לק"ש:
*[[ספר האגור/קכד|'''קכד)''']] הישן עם אשתו איך יתנהג לקרוא ק"ש:
*[[ספר האגור/קכה|'''קכה)''']] אם לבו רואה ערותו אם מותר לקרות ק"ש:
*[[ספר האגור/קכו|'''קכו)''']] צואה בבשרו ומכוסה בבגדיו:
*[[ספר האגור/קכז|'''קכז)''']] א"י ערום מותר לקרות ק"ש כנגדו:
*[[ספר האגור/קכח|'''קכח)''']] מרחיק ד' אמות וקורא:
*[[ספר האגור/קכט|'''קכט)''']] בית הכסא חדש מה דינו לענין ק"ש:
*[[ספר האגור/קל|'''קל)''']] הלך במבואות המטונפות והפסיק וכשחוזר איך יעשה:
*[[ספר האגור/קלא|'''קלא)''']] גרף של רעי בתוך ד' אמות:
*[[ספר האגור/קלב|'''קלב)''']] בטול טבילה לבעל קרי לק"ש ולכל דבר קדושה:
*[[ספר האגור/קלג|'''קלג)''']] צריך לחגור חגורה בשעת תפילה:
*[[ספר האגור/קלד|'''קלד)''']] אם מותר לשתות מים בשחרית קודם תפילה ואם מותר ללמוד כעלות השחר קודם תפלה:
*[[ספר האגור/קלה|'''קלה)''']] מי שמשכים לדרך יכול להתפלל אחר שעלה עמוד השחר:
*[[ספר האגור/קלו|'''קלו)''']] המתפלל אחורי בה"כ:
*[[ספר האגור/קלז|'''קלז)''']] אם מצוה להמתין חברו בכנסת:
*[[ספר האגור/קלח|'''קלח)''']] הפירוש מלתפלה עד ד' מילין:
*[[ספר האגור/קלט|'''קלט)''']] הפי' מיכנס אם שיעור ב' פתחים ויתפלל:
*[[ספר האגור/קמ|'''קמ)''']] אם יוצא בנקיית הידים בכל דבר המנקה:
*[[ספר האגור/קמא|'''קמא)''']] העוסק בצרכי ציבור הוא כעוסק בתורה כדי לעמוד מתוכו להתפלל:
*[[ספר האגור/קמב|'''קמב)''']] המתפלל י"ח ברכות בדרך צריך לעמוד בברכות:
*[[ספר האגור/קמג|'''קמג)''']] אין אנו נזהרין בבית דאית בי' שכר:
*[[ספר האגור/קמד|'''קמד)''']] צריך שיסדר תפלתו קודם שיתפלל:
*[[ספר האגור/קמה|'''קמה)''']] אם התפלל ולא כיון באבות:
*[[ספר האגור/קמו|'''קמו)''']] הפי' מהמשמיע קולו בתפילתו:
*[[ספר האגור/קמז|'''קמז)''']] יכול להתפלל בכל לשון:
*[[ספר האגור/קמח|'''קמח)''']] אם אחד מן עשרה שבה"כ התחיל להתפלל ביחיד:
*[[ספר האגור/קמט|'''קמט)''']] אם שתיקה ושמיעה חשיב כהפסק וכעונה דמי':
*[[ספר האגור/קנ|'''קנ)''']] הפי' מהמאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו:
*[[ספר האגור/קנא|'''קנא)''']] אם שכח ב' תפילות איך יעשה:
*[[ספר האגור/קנב|'''קנב)''']] הפי' מרב ששת כי כרע כרע כחיזרא:
*[[ספר האגור/קנג|'''קנג)''']] א"ל סיימת לשבחא דמריך דוקא בתפלה:
*[[ספר האגור/קנד|'''קנד)''']] דין אם טעה ולא הזכיר גשמים בתחיית המתים:
*[[ספר האגור/קנה|'''קנה)''']] מהר"ם נהג לומר צ' פעמים אתה גבור:
*[[ספר האגור/קנו|'''קנו)''']] כל הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד:
*[[ספר האגור/קנז|'''קנז)''']] אם להזכיר טל בימות החמה:
*[[ספר האגור/קנח|'''קנח)''']] ס' יום מן התקופה ששואלין מטר אם הוא מעת לעת:
*[[ספר האגור/קנט|'''קנט)''']] לא הזכיר מטר בברכת המטר והנזכר קודם שעקר רגליו:
*[[ספר האגור/קס|'''קס)''']] אמצעיות אין להם סדר:
*[[ספר האגור/קסא|'''קסא)''']] ר"י אמר כל מקום שאמר אין מחזירים אותו אם רוצה לומר קודם שעקר רגליו:
*[[ספר האגור/קסב|'''קסב)''']] אם אומרים רצה במנחה:
*[[ספר האגור/קסג|'''קסג)''']] אם אומרים שלום בימיני ושלום בשמאלי:
*[[ספר האגור/קסד|'''קסד)''']] אחר שפסע שלש פסיעות צריך שיעמוד במקומו מעט:
*[[ספר האגור/קסה|'''קסה)''']] הפי' מלא יענה אמן חטופה:
*[[ספר האגור/קסו|'''קסו)''']] אף במוסף בר"ח אם שכח ש"ץ יעלה ויבוא אין חוזר:
*[[ספר האגור/קסז|'''קסז)''']] אם יש לש"ץ לומר ושמו את שמי:
*[[ספר האגור/קסח|'''קסח)''']] אם מותר לאדם ליפול על פניו לומר תחינה כשהוא עומד חוץ לכנסת:
;[[ספר האגור/הלכות נשיאת כפים|הלכות נשיאות כפים]]
*[[ספר האגור/קסט|'''קסט)''']] אם אין שם אלא כהן אחד אם יש לישא את כפיו:
*[[ספר האגור/קע|'''קע)''']] ש"צ כשהוא כהן איך יתנהג בברכת כהנים:
*[[ספר האגור/קעא|'''קעא)''']] אם לש"ץ להפסיק לקרא כהנים:
*[[ספר האגור/קעב|'''קעב)''']] אם הש"ץ מקרא אל היחיד:
*[[ספר האגור/קעג|'''קעג)''']] נשתמד אם ישא את כפיו:
*[[ספר האגור/קעד|'''קעד)''']] המקרא לכהנים שאינו ש"צ אם מסיים שים שלום:
*[[ספר האגור/קעה|'''קעה)''']] אם מי שאין לו אשה נושא כפיו:
*[[ספר האגור/קעו|'''קעו)''']] למה אין הכהנים נושאים כפיהם בכל יום:
*[[ספר האגור/קעז|'''קעז)''']] אם הכהנים נושאים כפיהם במנחה ביה"כ:
*[[ספר האגור/קעח|'''קעח)''']] אם יחיד אומר סדר קדושה שאומרין אחר י"ח ברכות:
*[[ספר האגור/קעט|'''קעט)''']] אם יחיד יכול לומר י"ג מדות:
*[[ספר האגור/קפ|'''קפ)''']] אם אומר בעלינו לשבח וכסא כבודו בשמים ממעל:
;[[ספר האגור/הלכות קריאת התורה|דיני קריאת ספר תורה]]
*[[ספר האגור/קפא|'''קפא)''']] אם מותר במקום שאין ס"ת לקרוא בחומשין ולברך:
*[[ספר האגור/קפב|'''קפב)''']] אם ת"ח מופלג יכול לקרות קודם כהן:
*[[ספר האגור/קפג|'''קפג)''']] הפי' מנקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה:
*[[ספר האגור/קפד|'''קפד)''']] הכהן הקורא במקום לוי אם יברך שני פעמים:
*[[ספר האגור/קפה|'''קפה)''']] כהן ולוי שקוראים אם יקראו כהן ולוי אחר לס"ת:
*[[ספר האגור/קפו|'''קפו)''']] כהן אחר כהן לא יקרא:
*[[ספר האגור/קפז|'''קפז)''']] דין עיר שכולו כהנים:
*[[ספר האגור/קפח|'''קפח)''']] הקורא בתורה צריך לחזור ולומר ברוך ה' המבורך וכו':
*[[ספר האגור/קפט|'''קפט)''']] אין לומר בברכה שאחר התורה לחיי עולם נטעה בתוכנו:
*[[ספר האגור/קצ|'''קצ)''']] יש לחזן לסייע לאותו שקורא בתורה בלחש ולא בקול רם:
*[[ספר האגור/קצא|'''קצא)''']] אם טעה בקריאתו בתורה יצא:
*[[ספר האגור/קצב|'''קצב)''']] אין אנו רגילים לתרגם:
*[[ספר האגור/קצג|'''קצג)''']] הפי' מרב ששת מהדר אפי' וגרס:
*[[ספר האגור/קצד|'''קצד)''']] אם יש כהנים ולוים הרבה ורוצים לקרות כולם לכבוד הנישואין:
*[[ספר האגור/קצה|'''קצה)''']] כשנמצאים טעיות בס"ת אם מחזירין אותו בארון:
*[[ספר האגור/קצו|'''קצו)''']] אם צריך לעמוד כשאומרים קדיש על ס"ת:
;[[ספר האגור/הלכות נטילת ידים|הלכות נטילת ידים]]
*[[ספר האגור/קצז|'''קצז)''']] מותר לטבול ידיו בכלי:
*[[ספר האגור/קצח|'''קצח)''']] שיעור הנטילה ביד:
*[[ספר האגור/קצט|'''קצט)''']] ההולך בספינה ואין לו כלי שוטף ידו בנהר ואיך תהי' הברכה:
*[[ספר האגור/ר|'''ר)''']] מהו לשון נטילה:
*[[ספר האגור/רא|'''רא)''']] יש מברכין שחרית על נקיות ידים:
*[[ספר האגור/רב|'''רב)''']] יש מברכין ענט"י בין שפיכה ראשונה לשניה:
*[[ספר האגור/רג|'''רג)''']] שבעה דברים צריכים נטילה אחריהם:
*[[ספר האגור/רד|'''רד)''']] הולכי דרכים חשובים כשעת הדחק ויכולין להתנות בנטילה על כל היום:
*[[ספר האגור/רה|'''רה)''']] מי שיצא מבית הכסא ורוצה לאכול אם די בנטילה אחת:
*[[ספר האגור/רו|'''רו)''']] מים ראשונים צריך שיגביה ידיו:
*[[ספר האגור/רז|'''רז)''']] יש לדקדק אם פסול ליטול הידים מא"י:
*[[ספר האגור/רח|'''רח)''']] אין לחוש להפסק בין נטילה להמוציא:
;[[ספר האגור/הלכות סעודה|הלכות סעודה]]
*[[ספר האגור/רט|'''רט)''']] אם יש לחתוך הפת קודם המוציא:
*[[ספר האגור/רי|'''רי)''']] מי שאין לו לחם שלם רק ב' חצאי לחם יחברם יחד ויעשה המוציא:
*[[ספר האגור/ריא|'''ריא)''']] כל הברכות אם נסתפק אם ברך:
*[[ספר האגור/ריב|'''ריב)''']] יש ג' חלוקים בפירורי לחם במה שקורין חביצא בברכה:
*[[ספר האגור/ריג|'''ריג)''']] דבר שבלילתו רכה אם אפאה בלי משקה:
*[[ספר האגור/ריד|'''ריד)''']] הפי' מלחמניות והברכה הכל באורך:
*[[ספר האגור/רטו|'''רטו)''']] עיסה שנילושה לעשות פנטילי ושפיטיליא:
*[[ספר האגור/רטז|'''רטז)''']] המוליתות שקורץ פשטיד"ה וטגוני אלפס איך מברכין:
*[[ספר האגור/ריז|'''ריז)''']] הפי' מאם קבע סעודתי' עלייהו:
*[[ספר האגור/ריח|'''ריח)''']] הפי' מפת הבאה בכיסנין ואיך מברכין:
*[[ספר האגור/ריט|'''ריט)''']] ואיך מברכין על אורז ודוחן:
*[[ספר האגור/רכ|'''רכ)''']] דבר שבלילתו רכה אם אפאה באלפס בלי משקה:
*[[ספר האגור/רכא|'''רכא)''']] אם מותר להשתמש בפת לעשות כף:
*[[ספר האגור/רכב|'''רכב)''']] אם סומכין את הקערה בפת:
*[[ספר האגור/רכג|'''רכג)''']] האוכל בשר אם מותר לאכול גבינה מיד וכל הדינין:
*[[ספר האגור/רכד|'''רכד)''']] אם יש לברך על שתיית מים שבתוך הסעודה וכל הדינין:
*[[ספר האגור/רכה|'''רכה)''']] יין שבתוך הסעודה אם כל אחד מברך לעצמו:
*[[ספר האגור/רכו|'''רכו)''']] אותן שמבדילין על השלחן אם חוזרין ומברכין כשאוכלין:
*[[ספר האגור/רכז|'''רכז)''']] על היין שלאחר המזון אם הסיבו אחד מברך לכולן:
*[[ספר האגור/רכח|'''רכח)''']] הדין לברך ברכת הטוב והמטיב:
*[[ספר האגור/רכט|'''רכט)''']] יין חדש שנתנו בשתי חביות:
*[[ספר האגור/רל|'''רל)''']] על שינוי יין דין הטוב והמטיב:
*[[ספר האגור/רלא|'''רלא)''']] פירות הבאים בתוך הסעודה אם מברכים עליהם:
*[[ספר האגור/רלב|'''רלב)''']] בזמן הזה אין אנו מושכין ידינו מן הפת:
*[[ספר האגור/רלג|'''רלג)''']] בני חבורה שהיו מסובין ויצאו וחזרו:
*[[ספר האגור/רלד|'''רלד)''']] גמר סעודתו ונטל מים אחרונים:
*[[ספר האגור/רלה|'''רלה)''']] מים אחרונים אם מברכין עליהן:
;[[ספר האגור/הלכות ברכת המזון|הלכות ברכת המזון]]
*[[ספר האגור/רלו|'''רלו)''']] הדין מכוס פגום:
*[[ספר האגור/רלז|'''רלז)''']] כמה צרך לחזור למקומו בברכת המזון:
*[[ספר האגור/רלח|'''רלח)''']] מאי שנאמר בכוס של ברכה:
*[[ספר האגור/רלט|'''רלט)''']] ואנו אין לנו אלא ארבע:
*[[ספר האגור/רמ|'''רמ)''']] נשים חייבות בברכות זימון:
*[[ספר האגור/רמא|'''רמא)''']] אם מי שלא אכל יכול להוציא בברכת המזון מי שאכל:
*[[ספר האגור/רמב|'''רמב)''']] אכילה כזית ואכל ולא שתה אינו מוציא מי שאכל ושתה:
*[[ספר האגור/רמג|'''רמג)''']] מי שנזהר מפת של א"י והאחד הי' כהן אוכל חלות אם כל אחד יכול להוציא חבירו:
*[[ספר האגור/רמד|'''רמד)''']] אכל טבל אין מזמנין עליו:
*[[ספר האגור/רמה|'''רמה)''']] השיעור לברך ברכה אחרונה:
*[[ספר האגור/רמו|'''רמו)''']] אם ברכה מעין שלש טעונה כוס:
*[[ספר האגור/רמז|'''רמז)''']] תשעה אכלו דגן ואחד ירק אם מצטרף:
*[[ספר האגור/רמח|'''רמח)''']] ששה אוכלין וד' מצטרפין:
*[[ספר האגור/רמט|'''רמט)''']] נשים מזמנות לעצמן:
*[[ספר האגור/רנ|'''רנ)''']] קטן היודע למי מברכין אם מזמנין עליו:
*[[ספר האגור/רנא|'''רנא)''']] קטן פורח אם מצטרפין אותו לכל דבר שבקדושה:
*[[ספר האגור/רנב|'''רנב)''']] י' בבית הכנסת וא' מהן ישן אם יכולין להתפלל עמו:
*[[ספר האגור/רנג|'''רנג)''']] איך מתחיל בבה"מ רחם או נחם:
*[[ספר האגור/רנד|'''רנד)''']] טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בי"ט ואם הברכה צריכה שם ומלכות:
*[[ספר האגור/רנה|'''רנה)''']] אם חל ר"ח בשבח והזכיר של שבת ולא של ר"ח:
*[[ספר האגור/רנו|'''רנו)''']] אם יש לענות אמן על ברכה של עצמו מאכילת פירות:
*[[ספר האגור/רנז|'''רנז)''']] ענית אמן אחר בונה ירושלים וה"ה כל סוף הברכ':
*[[ספר האגור/רנח|'''רנח)''']] אין לומר בברכת אבלים בבה"מ ולוקח במשפט:
*[[ספר האגור/רנט|'''רנט)''']] להיכן הוא חוזר הפי':
*[[ספר האגור/רס|'''רס)''']] המפסיק לשנים עד היכן יפסיק:
*[[ספר האגור/רסא|'''רסא)''']] יברך מעין שלשה אחר ברה"מ:
*[[ספר האגור/רסב|'''רסב)''']] הדין משלשה שאכלו אין רשאים לחלק:
*[[ספר האגור/רסג|'''רסג)''']] שנים שאכלו מצוה לחלק:
*[[ספר האגור/רסד|'''רסד)''']] מהר"ם הי' אומר נודך ולא נודה לך:
*[[ספר האגור/רסה|'''רסה)''']] אם יש דין קדימה ללוי כשאין כהן:
;[[ספר האגור/הלכות ברכת הפירות|הלכות ברכת הפירות]]
*[[ספר האגור/רסו|'''רסו)''']] אם מברכין על גרעיני הפירות:
*[[ספר האגור/רסז|'''רסז)''']] פתח כדשכרא וסיים בדחמרא:
*[[ספר האגור/רסח|'''רסח)''']] שמן זית אין מברכין:
*[[ספר האגור/רסט|'''רסט)''']] יין מזוג חד בשיתא אם לברך עליו בפה"ג:
*[[ספר האגור/רע|'''רע)''']] על הקפריסין איך מברכין:
*[[ספר האגור/רעא|'''רעא)''']] מסמר של גרופילי ואגוז מוסקאטי איך מברכין:
*[[ספר האגור/רעב|'''רעב)''']] על הצוקרו איך מברכין:
*[[ספר האגור/רעג|'''רעג)''']] על פלפל וזנגבילא יבשים:
*[[ספר האגור/רעד|'''רעד)''']] דבש שזב מהתמרים:
*[[ספר האגור/רעה|'''רעה)''']] סופי ענבים איך מברכין:
*[[ספר האגור/רעו|'''רעו)''']] אם בשל פרי ויצא טעם הפרי במים איך מברכין:
*[[ספר האגור/רעז|'''רעז)''']] אם מברכין אחר המים:
*[[ספר האגור/רעח|'''רעח)''']] בני חוצה לארץ חותמים על הארץ ועל הפירות:
*[[ספר האגור/רעט|'''רעט)''']] ערמונים וחבושים איך מברכין חיין ומבושלים:
*[[ספר האגור/רפ|'''רפ)''']] אגוז המטוגן בדבש:
*[[ספר האגור/רפא|'''רפא)''']] על יין מבושל:
*[[ספר האגור/רפב|'''רפב)''']] על התותים הגדלים בסנה:
*[[ספר האגור/רפג|'''רפג)''']] תומי וכרתי חיין ומבושלים:
*[[ספר האגור/רפד|'''רפד)''']] אי חנקתי' אומצא:
*[[ספר האגור/רפה|'''רפה)''']] ורדים המרוקחים בדבש:
*[[ספר האגור/רפו|'''רפו)''']] תומי וכרתי:
*[[ספר האגור/רפז|'''רפז)''']] גרגלידי ליפתא מבושלים ומחיין שקורין ראפ"י:
*[[ספר האגור/רפח|'''רפח)''']] איך מברכין על ה' מיני דגן האוכלין בעין:
*[[ספר האגור/פט|'''רפט)''']] על פת דוחן:
*[[ספר האגור/רצ|'''רצ)''']] תוריתא דנהמא הפי':
*[[ספר האגור/רצא|'''רצא)''']] פת במים והמים נתלבנו איך מברך:
*[[ספר האגור/רצב|'''רצב)''']] כשנותנים קמח בתוך פולין או עדשים:
*[[ספר האגור/רצג|'''רצג)''']] כל הברכות אם נסתפק אם ברך אם לא:
*[[ספר האגור/רצד|'''רצד)''']] מטעמת התבשיל אין צריך לברך:
*[[ספר האגור/רצה|'''רצה)''']] על בריה כמו גרגיר של ענב אם מברכין אחריו:
*[[ספר האגור/רצו|'''רצו)''']] האוכל פחות מכזית מז' המינין איך יברך אחריו:
*[[ספר האגור/רצז|'''רצז)''']] ועל יין ושאר משקין אם מברכין אחריהם בפחות מכזית:
*[[ספר האגור/רצח|'''רצח)''']] היו לפניו מינין הרבה איך יתנהג:
*[[ספר האגור/רצט|'''רצט)''']] אם בורא פרי העץ קודם לפרי האדמה:
*[[ספר האגור/ש|'''ש)''']] פת נקיה טמאה ופת קיבר טהורה איזה קודם:
*[[ספר האגור/שא|'''שא)''']] אם יש בני אדם שהסיבו יחד על היין:
;[[ספר האגור/הלכות ברכות (ב)| הלכות ברכות]]
*[[ספר האגור/שב|'''שב)''']] כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה:
*[[ספר האגור/שג|'''שג)''']] אם אחר הכל עונין אמן:
*[[ספר האגור/שד|'''דש)''']] מהו המור ואם מברך על ריח של אתרוג של מצוה:
*[[ספר האגור/שה|'''שה)''']] המריח אגוז מושקאט:
*[[ספר האגור/שו|'''שו)''']] המריח ורד:
*[[ספר האגור/שז|'''שז)''']] כשיתא מהו הפי' ואיך מברכין:
*[[ספר האגור/שח|'''שח)''']] היו לפניו שלשה מיני בשמים:
*[[ספר האגור/שט|'''שט)''']] הביאו לפניו בסוף הסעודה שמן כבוש:
*[[ספר האגור/שי|'''שי)''']] המריח בכלים המוגמרים:
*[[ספר האגור/שיא|'''שיא)''']] הרואה מקום שנעשו בו נסים:
*[[ספר האגור/שיב|'''שיב)''']] ארבעה צריכים להודות:
*[[ספר האגור/שיג|'''שיג)''']] על איזה דרך יברך הגומל ועל איזה חולי:
*[[ספר האגור/שיד|'''שיד)''']] עד כמה זמן להתפלל תפילת הדרך:
*[[ספר האגור/שטו|'''שטו)''']] המתענה בשבת אנה יאמר ענינו:
*[[ספר האגור/שטז|'''שטו)''']] הקונה כלים חדשים אם מברך שהחיינו:
*[[ספר האגור/שיז|'''שיז)''']] אין מכבדין בדרכים הפי':
*[[ספר האגור/שיח|'''שיח)''']] מי שברך שהחיינו על הענבים אם חוזר ומברך על היין:
*[[ספר האגור/שיט|'''שיט)''']] הנהנה מראיית פרי חדש אם מברך שהחיינו:
*[[ספר האגור/שכ|'''שכ)''']] הרואה ים הגדול מתי מברך:
;[[ספר האגור/הלכות תפילת המנחה|הלכות תפילת המנחה]]
*[[ספר האגור/שכא|'''שכא)''']] אם מותר לאכול סעודה קטנה סמוך למנחה:
*[[ספר האגור/שכב|'''שכב)''']] זמן תפילת המנחה:
*[[ספר האגור/שכג|'''שכג)''']] על מה סמכינן שמתפללין תפילת המנחה אחר פלג המנחה:
*[[ספר האגור/שכד|'''שכד)''']] מתפלל מנחה ואח"כ של מוספין:
*[[ספר האגור/שכה|'''שכה)''']] שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים:
*[[ספר האגור/שכו|'''שכו)''']] אין לו לאדם להתפלל תפלת נדבה:
;[[ספר האגור/הלכות תפילת ערבית|הלכות תפילת ערבית]]
*[[ספר האגור/שכז|'''שכז)''']] מאימתי קורין ק"ש:
*[[ספר האגור/שכח|'''שכח)''']] מי שנאנס ולא קרא ק"ש עד שעלה עמוד השחר:
*[[ספר האגור/שכט|'''שכט)''']] נוסחה ספרדית מברכה ראשונה מק"ש בערב:
*[[ספר האגור/של|'''של)''']] הפסוקים שתקנו לומר אחר השכיבנו:
*[[ספר האגור/שלא|'''שלא)''']] אם ש"צ יכול להפסיק בברכו אחר שסיים ערבית:
*[[ספר האגור/שלב|'''שלב)''']] אם מותר ליפול על אפים ולומר תחינות אחר תפילת ערבית:
*[[ספר האגור/שלג|'''שלג)''']] מצוה לקרוא ק"ש מל מטתו:
*[[ספר האגור/שלד|'''שלד)''']] אם החיצון יכול לומר קדיש יתום ולמה הקטנים אומרים אותו קדיש:
*[[ספר האגור/שלה|'''שלה)''']] מי שמת אביו והשנה מעוברת אם יאמר קדיש באדר הראשון או בשני:
*[[ספר האגור/שלו|'''שלו)''']] ארבעה דברים שחו לי מלאכי השרת:
*[[ספר האגור/שלז|'''שלז)''']] הפי' מכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח:
;[[ספר האגור/הלכות שבת|הלכות שבת]]
*[[ספר האגור/שלח|'''שלח)''']] השוכר או המוכר שדה תנור ורחים ומרחץ לא"י אם יטול הישראל שכר שבת:
*[[ספר האגור/שלט|'''שלט)''']] א"י שתפר בגדיו של ישראל בשבת:
*[[ספר האגור/שמ|'''שמ)''']] מי שהשכיר שוורים לא"י וישראל ששכר לא"י לבנות בקבלנות:
*[[ספר האגור/שמא|'''שמא)''']] הפת שנתנו אנשי הפיחה ליהודי בשכר התנור:
*[[ספר האגור/שמב|'''שמב)''']] אם מותר להשכיר בהמתו בהבלעה:
*[[ספר האגור/שמג|'''שמג)''']] אם מותר לתת חטים ברחים ע"ש סמוך לחשכה:
*[[ספר האגור/שמד|'''שמד)''']] אם משלחין כתבים בערב שבת:
*[[ספר האגור/שמה|'''שמה)''']] הפי' למה אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים:
*[[ספר האגור/שמו|'''שמו)''']] אם חשיב הליכה במים לדבר מצוה:
*[[ספר האגור/שמז|'''שמז)''']] אם מותר סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה:
*[[ספר האגור/שמח|'''שמח)''']] המתענה בע"ש מתענה ומשלים:
*[[ספר האגור/שמט|'''שמט)''']] מותר לכתוב ספרים לעצמו ע"ש כל היום:
*[[ספר האגור/שנ|'''שנ)''']] טעם איסור לעשות מלאכה בע"ש מן המנחה ולמעלה:
*[[ספר האגור/שנא|'''שנא)''']] אם מותר לומר לא"י בע"ש לעשות מלאכה זו בשבת:
*[[ספר האגור/שנב|'''שנב)''']] כל דבר שאסור להשהותו אם עבר ושהה:
*[[ספר האגור/שנג|'''שנג)''']] איני יודע טעם להטמנה שלנו:
*[[ספר האגור/שנד|'''שנד)''']] תנור סתום אם מותר לסותרו בשבת להוציא החמין:
*[[ספר האגור/שנה|'''שנה)''']] אם מומר לומר לא"י להוציא הקדרה בשבת כשנוגעת באש:
*[[ספר האגור/שנו|'''שנו)''']] מותר לטלטל בשבת האבנים שאשה מכסה הקדרה בהם:
*[[ספר האגור/שנז|'''שנז)''']] מברך להדליק נר של שבת:
*[[ספר האגור/שנח|'''שנח)''']] יש לכל אחד להדליק ב' נרות:
*[[ספר האגור/שנט|'''שנט)''']] אם קבלת שבת תלויה בהדלקה:
*[[ספר האגור/שס|'''שס)''']] אם רוב הקהל קבלו עליהן שבת מה יעשה היחיד:
*[[ספר האגור/שסא|'''שסא)''']] אם יכול להקדים בקבלת שבת מפלג המנחה ולמעלה:
*[[ספר האגור/שסב|'''שסב)''']] על מה נוהגים להדליק הפתילות ולכבותם ולהדליקם שנית:
*[[ספר האגור/שסג|'''שסג)''']] אם כרך דבר שמדליקין על דבר שאין מדליקין:
*[[ספר האגור/שסד|'''שסד)''']] אם מדליקין בקנבוס ובצמר גפן:
*[[ספר האגור/שסה|'''שסה)''']] יש מתירין אפי' שמן פסול ופתילה פסולה שכרכן יחד ועשה נר:
*[[ספר האגור/שסו|'''שסו)''']] אם אומרים והוא רחום במעריב בשבת:
*[[ספר האגור/שסז|'''שסז)''']] אם חותמין ערבית בשבת כמו בחול:
*[[ספר האגור/שסח|'''שסח)''']] אם היחיד אומר הברכה ממגן אבות בדברו:
*[[ספר האגור/שסט|'''שסט)''']] אם טעה ולא הזכיר של שבת בערבית:
*[[ספר האגור/שע|'''שע)''']] אין אומרים במה מדליקין כשחל יו"ט בע"ש:
*[[ספר האגור/שעא|'''שעא)''']] איך נתפשט המנהג שש"צ מקדש בכנסת:
*[[ספר האגור/שעב|'''שעב)''']] אם אומרים אין קידוש אלא במקום סעודה:
*[[ספר האגור/שעג|'''שעג)''']] אם התחיל לאכול מבעוד יום צריך להפסיק משחשכה ופורס מפה:
*[[ספר האגור/שעד|'''שעד)''']] ולענין המוציא אם צריך לחזור ולברך המפסיק בקידוש:
*[[ספר האגור/שעה|'''שעה)''']] צריך שיאכל בלילי שבת אחר הקידוש:
*[[ספר האגור/שעו|'''שעו)''']] העושין קידוש לאלמנות בבתיהן:
*[[ספר האגור/שעז|'''שעז)''']] אם גמר סעודתו וקדש עליו היום קודם בהמ"ז:
*[[ספר האגור/שעח|'''שעח)''']] אם נוטל ידיו קודם קידוש:
*[[ספר האגור/שעט|'''שעט)''']] כמה שיעור מלא לוגמא:
*[[ספר האגור/שפ|'''שפ)''']] אם המקדש לא טעם וטעמו האחרים:
*[[ספר האגור/שפא|'''שפא)''']] אם מקדשין על יין מבושל:
*[[ספר האגור/שפב|'''שפב)''']] אם מקדשין על יין ומים פגומים:
*[[ספר האגור/שפג|'''שפג)''']] במקום שאין יין מצוי אם מקדשים על השכר או על הפת:
*[[ספר האגור/שפד|'''שפד)''']] אם יש לו כוס של קידוש ואין לו כוס של ברכת המזון:
*[[ספר האגור/שפה|'''שפה)''']] בחדר אחד מפינה לפינה לא שייך שנוי מקום:
*[[ספר האגור/שפו|'''שפו)''']] אם כוס של קידוש טעון ברכה אחריו:
*[[ספר האגור/שפז|'''שפז)''']] אין קידוש אלא במקום סעודה אפי' באותו מקום עצמו אם אין דעתו לאכול שם:
*[[ספר האגור/שפח|'''שפח)''']] הטעם למה מכסין הפת בשעת קידוש:
*[[ספר האגור/שפט|'''שפט)''']] מי שקידש לאנשי ביתו אם יכול לקדש לאחרים:
*[[ספר האגור/שצ|'''שצ)''']] מי שאינו יודע לקרות אם יעיין עם מי שקורא בשבת:
*[[ספר האגור/שצא|'''שצא)''']] אם אומרים פיוטין בליל י"ט שמל להיות בשבת:
*[[ספר האגור/שצב|'''שצב)''']] אומרים בשבת ברוך שאמר אחר משנת איזהו מקומן:
*[[ספר האגור/שצג|'''שצג)''']] אם אומרים מזמור לתודה בשבת:
*[[ספר האגור/שצד|'''שצד)''']] נוהגים באשכנז לומר הקדושה ביוצר שבת ממקומך תופיע:
*[[ספר האגור/שצה|'''שצה)''']] המפטיר בר"ח בשבח אם צריך להזכיר של ר"ח:
*[[ספר האגור/שצו|'''שצו)''']] אם המפטיר עולה למנין ז':
*[[ספר האגור/שצז|'''שצז)''']] מה שנהגו שהמפטיר קורא בתורה במוספים ולמה מפסיקין בקדיש:
*[[ספר האגור/שצח|'''שצח)''']] אם יוצא האדם לתרגם הפרשה בלשון לעז:
*[[ספר האגור/שצט|'''שצט)''']] אם צריך להתפלל עתה תפילת המנחה אם יכול להקדים של מוסף:
*[[ספר האגור/ת|'''ת)''']] הא דנטל ידיו לא יקדש בקידוש לילה אתמר:
*[[ספר האגור/תא|'''תא)''']] יש פוסקים שלה להתענות עד שש שעות בשבת:
*[[ספר האגור/תב|'''תב)''']] מצאו תלמידיו לרבי עקיבא בוכה בשבת:
*[[ספר האגור/תג|'''תג)''']] ר"ת הנהיג שלא לאכול בין מנחה למעריב בשבת:
*[[ספר האגור/תד|'''תד)''']] אם סעודה שלישית צריכה ברכה על היין כמו בשחרית:
*[[ספר האגור/תה|'''תה)''']] המפסיקין בסעודת שחרית לעשות שלשה סעודות:
*[[ספר האגור/תו|'''תו)''']] אם יש להקדים סעודה שלישית קודם ארבע שעות ביום:
*[[ספר האגור/תז|'''תז)''']] אם יכולים להשלים ג' סעודות במיני תרגימא:
*[[ספר האגור/תח|'''תח)''']] הנשים חייבות בשלש סעודות:
*[[ספר האגור/תט|'''תט)''']] על מה שנהגו שלא להשכים בשבת בבקר:
*[[ספר האגור/תי|'''תי)''']] למה אומרים צדקתך בשבח:
*[[ספר האגור/תיא|'''תיא)''']] טעה במנחה בשבת והזכיר י"ח ברכות:
*[[ספר האגור/תיב|'''תיב)''']] אם התחיל בשבת בי"ח ברכות גומר הברכה באיזו תפילה נאמר:
*[[ספר האגור/תיג|'''תיג)''']] שבת שלמחרתו ר"ח אם אומרים צדקתך:
*[[ספר האגור/תיד|'''תיד)''']] צריך להזכיר נחמינו:
*[[ספר האגור/תטו|'''תטו)''']] אם שכח להבדיל בתפלה ונזכר קודם שומע תפילה:
*[[ספר האגור/תטז|'''תטז)''']] היכא שיש לו כוס להבדיל שאין צריך לחזור ולהתפלל אם שכח בשמונה עשרה:
*[[ספר האגור/תיז|'''תיז)''']] מי שאין לו יין להבדיל:
*[[ספר האגור/תיח|'''תיח)''']] מי שאינו מריח ומברך על הבשמים:
*[[ספר האגור/תיט|'''תיט)''']] אם מברכים בורא מאורי האש על נר של בהכ"נ:
*[[ספר האגור/תכ|'''תכ)''']] אם להבדיל בישיבה או מעומד:
*[[ספר האגור/תכא|'''תכא)''']] אותן שמבדילין על השלחן אע"פ שלא הפסיקו בסעודתן:
*[[ספר האגור/תכב|'''תכב)''']] אי טעים מבדיל ביום ראשון אי לא:
*[[ספר האגור/תכג|'''תכג)''']] אם אסור לטעום דבר קודם שיבדיל:
*[[ספר האגור/תכד|'''תכד)''']] מי שעושה מלאכה במ"ש אחר התפילה אם צריך לברך ברכת ההבדלה:
*[[ספר האגור/תכה|'''תכה)''']] אם אומרים ויהי נועם כשחל יו"ט בשבוע:
;הלכות הוצאת שבת
*[[ספר האגור/תכו|'''תכו)''']] טבעת שיש עליה חותם:
*[[ספר האגור/תכז|'''תכז)''']] דבר העשוי לתכשיט ולהשתמש:
*[[ספר האגור/תכח|'''תכח)''']] מנעלים שלנו המסומרים:
*[[ספר האגור/תכט|'''תכט)''']] אם מותר לצאת בשבת בפייניל"י:
*[[ספר האגור/תל|'''תל)''']] אם מותר לשאת כובע של לבד ברשות הרבים:
*[[ספר האגור/תלא|'''תלא)''']] היוצא בטלית שאינה מצויצת בשבת:
*[[ספר האגור/תלב|'''תלב)''']] מהר"ם לא יצא בטלית בשבת:
*[[ספר האגור/תלג|'''תלג)''']] על הסרבלים שיש להם קפוצי מאחוריהם:
*[[ספר האגור/תלד|'''תלד)''']] האשה לא תצא בכוליי"ר:
*[[ספר האגור/תלה|'''תלה)''']] אם מותר לצאת בפלפלין בפיו:
*[[ספר האגור/תלו|'''תלו)''']] יוצאה אשה בחצר בכבול ובפאה נכרית:
*[[ספר האגור/תלז|'''תלז)''']] הפי' מהו עיר של זהב:
*[[ספר האגור/תלח|'''תלח)''']] אם מותר לאשה לצאת בבגד שתשימם שלא יפול הדם על בשרה:
*[[ספר האגור/תלט|'''תלט)''']] תרי המייני קאמרת הפי':
*[[ספר האגור/תמ|'''תמ)''']] ב' סרבלין ובו תכשיטין זה על זה:
*[[ספר האגור/תמא|'''תמא)''']] אם מותר לצאת בשבת בבתי ידים:
*[[ספר האגור/תמב|'''תמב)''']] אסור להניח על כתיפו שולי הטלית:
*[[ספר האגור/תמג|'''תמג)''']] אותן הרצועו' התליות באבנט והם של זהב או משי:
*[[ספר האגור/תמד|'''תמד)''']] אסור ליתן האוכף על הסוס בשבת:
*[[ספר האגור/תמה|'''תמה)''']] מי שנשרו כליו במים:
*[[ספר האגור/תמו|'''תמו)''']] לשדך התינוק וללמדו ספר:
*[[ספר האגור/תמז|'''תמז)''']] מותר למדוד בלחש בשביל כאב הראש:
*[[ספר האגור/תמח|'''תמח)''']] מותר לו' לא"י אחר שבת מדוע לא עשית כך בשבת:
*[[ספר האגור/תמט|'''תמט)''']] אם מותר אמירה לא"י בשבות דרבנן:
*[[ספר האגור/תנ|'''תנ)''']] אם סחורה נפסדת מחמת גשמים בספינה אם מותר לומר לא"י להסירה:
*[[ספר האגור/תנא|'''תנא)''']] אם מותר לקרות בכתב שהובא בשבת:
*[[ספר האגור/תנב|'''תנב)''']] סולם של עליה אם מותר לטלטל:
*[[ספר האגור/תנג|'''תנג)''']] אם יש מוקצה לחצי שבת:
*[[ספר האגור/תנד|'''תנד)''']] שכח אבן ע"פ החבית או אם הניח עליו מדעת:
*[[ספר האגור/תנה|'''תנה)''']] מעבירין הקליפין מעל השלחן מהו קליפה:
*[[ספר האגור/תנו|'''תנו)''']] מת שמוטל במקום שירא מהדליקה:
*[[ספר האגור/תנז|'''תנז)''']] מת מניח עליו ככר:
*[[ספר האגור/תנח|'''תנח)''']] קנה שתקן לנעול בו אם צריך שיקשרם בדלת:
*[[ספר האגור/תנט|'''תנט)''']] כוס של פרקים אם מותר להחזירו:
*[[ספר האגור/תס|'''תס)''']] אם מותר להפקיע פותח:
*[[ספר האגור/תסא|'''תסא)''']] אם התיבה סגורה ואבד המפתח:
*[[ספר האגור/תסב|'''תסב)''']] דף שמשימים לפני התנור לסוגרו וטוחין אוחו בטיט אם מותר להסירו:
*[[ספר האגור/תסג|'''תסג)''']] נקב שנסתם בחבית אם מותר לנקבו בשבת:
*[[ספר האגור/תסד|'''תסד)''']] הנקבים שהם בבתי ידים ויש להם חוט מחובר במחט אם מותר למותחם בשבת:
*[[ספר האגור/תסה|'''תסה)''']] הפי' מכריכה וקשירה:
*[[ספר האגור/תסו|'''תסו)''']] המנער טליתו בשבת מהו הפי':
*[[ספר האגור/תסז|'''תסז)''']] המנער טליתו דוקא חדתי ואוכמי:
*[[ספר האגור/תסח|'''תסח)''']] אסור לעשות אהל ארעי בשבת ויו"ט:
*[[ספר האגור/תסט|'''תסט)''']] פוריא מלמעלה למטה שרי:
*[[ספר האגור/תע|'''תע)''']] טלית כפולה:
*[[ספר האגור/תעא|'''תעא)''']] אסור לנעול בשבת תיבה שיש בה זבובין:
*[[ספר האגור/תעב|'''תעב)''']] איזו נקראת כינה:
*[[ספר האגור/תעג|'''תעג)''']] מותר לצוד פרעוש מעל הבשר:
*[[ספר האגור/תעד|'''תעד)''']] הדין ממבשל בשבת:
*[[ספר האגור/תעה|'''תעה)''']] הטעם למה צריכים להמתין מדי שיעשו:
*[[ספר האגור/תעו|'''תעו)''']] איך נתינת מים בבגד קרי כבוס:
*[[ספר האגור/תעז|'''תעז)''']] דינין אין בישול אחר בישול:
*[[ספר האגור/תעח|'''תעח)''']] האלפס והקדרה שעבירן מרותחין:
*[[ספר האגור/תעט|'''תעט)''']] מלח הרי הוא כתבלין:
*[[ספר האגור/תפ|'''תפ)''']] הקדרה שאצל האש אסור להגיס בה בכף:
*[[ספר האגור/תפא|'''תפא)''']] אסור ליתן הפשטידה אצל האש:
*[[ספר האגור/תפב|'''תפב)''']] אם מותר לתת הפת בכלי ראשון:
*[[ספר האגור/תפג|'''תפג)''']] מותר לסנן היין בסודרין:
*[[ספר האגור/תפד|'''תפד)''']] הא דאמר רב סוחט אדם אשכול בתוך הקדרה:
*[[ספר האגור/תפה|'''תפה)''']] אם מותר להשתין בשלג:
*[[ספר האגור/תפו|'''תפו)''']] אסור לשפשף הידים במלח:
*[[ספר האגור/תפז|'''תפז)''']] הדין מפסיק רישיה דלא ניחא לי':
*[[ספר האגור/תפח|'''תפח)''']] אמר רבה הני פלפלי מידק חדא חדא:
*[[ספר האגור/תפט|'''תפט)''']] מה שהתירו לערב חרדל היינו מבעוד יום:
*[[ספר האגור/תצ|'''תצ)''']] לא ימדוד שעורים ויתן לפני בהמתו:
*[[ספר האגור/תצא|'''תצא)''']] אם ליתן מים בסובין בשבת:
*[[ספר האגור/תצב|'''תצב)''']] פת של א"י הנאפה בשבת:
*[[ספר האגור/תצג|'''תצג)''']] א"י שצד דגים וליקט פירות:
*[[ספר האגור/תצד|'''תצד)''']] א"י שמלא מים והביאם דרך רשות הרבים:
*[[ספר האגור/תצה|'''תצה)''']] מלאכה הנעשית בשביל ישראל וא"י:
*[[ספר האגור/תצו|'''תצו)''']] מנעורי הייתי משתומם על האוסרים להתחמם במדורה שעשה א"י בשבת:
*[[ספר האגור/תצז|'''תצז)''']] אם נר דולק שבת והדליק הא"י יותר נרות:
*[[ספר האגור/תצח|'''תצח)''']] אם ספק אם הובא חוץ לתחום אם לאו:
*[[ספר האגור/תצט|'''תצט)''']] הא דאסור בממלא מים לצורך ישראל דוקא לבהמתו:
*[[ספר האגור/תק|'''תק)''']] א"י שהביא חלילין לצורך ישראל לספוד בהן:
*[[ספר האגור/תקא|'''תקא)''']] אם מותר לרחוץ בממי טבריא כל גופו:
*[[ספר האגור/תקב|'''תקב)''']] בחולי שאין בו סכנת אבר אם מותר לחלל עליו שבת בשבות:
*[[ספר האגור/תקג|'''תקג)''']] המבשל לחולה בשבת אם מותר לחולה אחר:
*[[ספר האגור/תקד|'''תקד)''']] המאכל שעושין לתינוקות מקמח אם מותר לומר לא"י עשה:
*[[ספר האגור/תקה|'''תקה)''']] טיט שעל גבי בגדו מסכסכו מבפנים:
*[[ספר האגור/תקו|'''תקו)''']] כתב המהלך תחת הצורה:
*[[ספר האגור/תקז|'''תקז)''']] אם מותר להביט בשבת באיצטרלובי:
*[[ספר האגור/תקח|'''תקח)''']] אם מותר לקרא בשבת בספרי רפואות:
*[[ספר האגור/תקט|'''תקט)''']] אם מותר להכריז בשבת בבהכ"נ מי שאבד דבר שיודיענו:
*[[ספר האגור/תקי|'''תקי)''']] צפורן שפירש רובו וציצין שפירשו רובן:
*[[ספר האגור/תקיא|'''תקיא)''']] מתי נקראה אשה יולדת לחלל עליה השבת:
*[[ספר האגור/תקיב|'''תקיב)''']] אם מותר לחתוך הטבור לתינוק בשבת:
*[[ספר האגור/תקיג|'''תקיג)''']] אסור להעמיד בהמה במים בשבת כדי לקרר:
*[[ספר האגור/תקיד|'''תקיד)''']] אם יכול להוציא דברים המוקצים בשבת מפני הדליקה:
*[[ספר האגור/תקטו|'''תקטו)''']] אם מצילין לחצר ומבוי הסמוכים:
*[[ספר האגור/תקטז|'''תקטז)''']] בדליקה התירו לומר לא"י כל המכבה לא יפסיד:
*[[ספר האגור/תקיז|'''תקיז)''']] אם מותר לכבד הבית:
*[[ספר האגור/תקיח|'''תקיח)''']] אסור השמעת קול:
*[[ספר האגור/תקיט|'''תקיט)''']] זוג המקשקש לשמוח אם מותר להעריכו בע"ש לצורך שבת:
*[[ספר האגור/תקכ|'''תקכ)''']] אין שוחקים באגוזים בשבת:
*[[ספר האגור/תקכא|'''תקכא)''']] אסור לשחוק בשבת בתם וחסר:
*[[ספר האגור/תקכב|'''תקכב)''']] אם מותר להוציא מעות התפורין במלבושיו:
*[[ספר האגור/תקכג|'''תקכג)''']] אין דולין מים בשבת בגלגל של ברזל:
*[[ספר האגור/תקכד|'''תקכד)''']] יכול לכסות הלבנים הסדורין לו בגג לבנין:
*[[ספר האגור/תקכה|'''תקכה)''']] כופין הסל לפני האפרוחין:
*[[ספר האגור/תקכו|'''תקכו)''']] של בית ר"ג לא היו מקפלין כלים לבנים:
;[[ספר האגור/הלכות עירובין|הלכות עירובין]]
*[[ספר האגור/תקכז|'''תקכז)''']] ד' אמות שנותנין לאדם לטלטל ברה"ר נותנין אלכסונין:
*[[ספר האגור/תקכח|'''תקכח)''']] היה קורא בספר על האסקופא:
*[[ספר האגור/תקכט|'''תקכט)''']] לא ישפוך על פי הביב:
*[[ספר האגור/תקל|'''תקל)''']] הבתי כסאות שעל המים:
*[[ספר האגור/תקלא|'''תקלא)''']] פרוץ כעומד מותר:
*[[ספר האגור/תקלב|'''תקלב)''']] מעמידי הקורה אינן צריכות להיות חזקות:
*[[ספר האגור/תקלג|'''תקלג)''']] מבוי שאין ברחבו ג' טפחים אין צריך תיקון לחי וקורה:
*[[ספר האגור/תקלד|'''תקלד)''']] לחי הבולט מדופנו של מבוי פחות מד' אמות:
*[[ספר האגור/תקלה|'''תקלה)''']] אם מותר לעשות הלחיים מסיד:
*[[ספר האגור/תקלו|'''תקלו)''']] פעם אחת נשברה הקורה בשבת:
*[[ספר האגור/תקלז|'''תקלז)''']] רשות הרבים ממש אינו ניתר אלא בדלתות:
*[[ספר האגור/תקלח|'''תקלח)''']] נמצא רה"י אע"פ שאינו רחב ט"ז (טפחים)''']] [אמות]:
*[[ספר האגור/תקלט|'''תקלט)''']] הבחורים המלמדים הדרים בחדרים לבדם אם יכולים לאסור:
*[[ספר האגור/תקמ|'''תקמ)''']] שני ישראלים הדרים בב' חצרות וא"י דר ביניהם:
*[[ספר האגור/תקמא|'''תקמא)''']] מותר להשתמש תחת הקורה:
*[[ספר האגור/תקמב|'''תקמב)''']] אם מהני זכיה ע"י אשתו:
*[[ספר האגור/תקמג|'''תקמג)''']] קטן הזוכה בערוב:
*[[ספר האגור/תקמד|'''תקמד)''']] צריך להשכיר כל ע"ש רשותו מן הא"י:
*[[ספר האגור/תקמה|'''תקמה)''']] א"י שאפשר לחזור בשבת אם הלך חוץ לביתו:
*[[ספר האגור/תקמו|'''תקמו)''']] בור שבין שתי חצירות ולא ערבו:
*[[ספר האגור/תקמז|'''תקמז)''']] המבטל רשותו והוציא אחר כן מביתו לחצר:
*[[ספר האגור/תקמח|'''תקמח)''']] חצר שישראל ואינו יהודים דרים:
*[[ספר האגור/תקמט|'''תקמט)''']] אם לא ערבו החצרות יחד וגם לא שתפו במבוי:
*[[ספר האגור/תקנ|'''תקנ)''']] בני חצר שגבו ביניהם לעשות עירוב ולא הספיקו לברך עד שחשכה:
*[[ספר האגור/תקנא|'''תקנא)''']] בכל מערבין חוץ ממים ומלח הפי' באיזה דבר מדבר:
*[[ספר האגור/תקנב|'''תקנב)''']] בהכ"נ שאין בו דיורין אם צריך לערב:
*[[ספר האגור/תקנג|'''תקנג)''']] יש רוצים להתיר לומר לא"י להביא ספר דרך רה"ר:
*[[ספר האגור/תקנד|'''תקנד)''']] ישראל שיש לו פתח למבוי ופתח לאחריו לקרפף:
*[[ספר האגור/תקנה|'''תקנה)''']] מבוי שצדו אחד א"י וצדו השני ישראל:
*[[ספר האגור/תקנו|'''תקנו)''']] אם סתם אחד הפתח שבין שני חצרות וערבו דרך אותו הפתח:
*[[ספר האגור/תקנז|'''תקנז)''']] מעשה בחופה ששכחו ולא ערבו והוצרכו להוציא מבית לבית:
*[[ספר האגור/תקנח|'''תקנח)''']] הפי' מעיר של יחיד:
*[[ספר האגור/תקנט|'''תקנט)''']] אם מערבין ומשתתפין בין השמשות:
*[[ספר האגור/תקס|'''תקס)''']] האסקופא שהיא על פתח הבית:
*[[ספר האגור/תקסא|'''תקסא)''']] מי שיצא מוץ לתחום ונתנו לו ד' אמות:
*[[ספר האגור/תקסב|'''תקסב)''']] כשמודדין התחום בחבל ויש נהר:
*[[ספר האגור/תקסג|'''תקסג)''']] הר המתלקט בעשרה:
*[[ספר האגור/תקסד|'''תקסד)''']] הניח הערובו בעיר חרבה:
*[[ספר האגור/תקסה|'''תקסה)''']] אותם יהודים הדרים בכרכים המוקפים חומה:
*[[ספר האגור/תקסו|'''תקסו)''']] הנהו דכרי דאתי למברכתא:
*[[ספר האגור/תקסז|'''תקסז)''']] מי שאין לו אלא ד' אמות והוצרך לנקביו:
*[[ספר האגור/תקסח|'''תקסח)''']] בחזרו ממקום שהניח הערוב:
*[[ספר האגור/תקסט|'''תקסט)''']] מי שהחשיך בדרך:
*[[ספר האגור/תקע|'''תקע)''']] אין חייב המעביר ד' אמות אלא הן ואלכסונן:
*[[ספר האגור/תקעא|'''תקעא)''']] קי"ל תחומין דרבנן:
*[[ספר האגור/תקעב|'''תקעב)''']] אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו:
*[[ספר האגור/תקעג|'''תקעג)''']] אם יש תפיסת יד לבעל הבית:
*[[ספר האגור/תקעד|'''תקעד)''']] אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה:
;[[ספר האגור/הלכות ראש חדש|הלכות ראש חדש]]
*[[ספר האגור/תקעה|'''תקעה)''']] על צדוק הדין אם אומרים בר"ח:
*[[ספר האגור/תקעו|'''תקעו)''']] אם אומרים פ' ובראשי חדשיכם בשחרית בשבת ור"ח:
*[[ספר האגור/תקעז|'''תקעז)''']] אם לא הזכיר של ר"ח עד שהתחיל מודים:
*[[ספר האגור/תקעח|'''תקעח)''']] טעה ולא הזכיר של ר"ח שחרית:
*[[ספר האגור/תקעט|'''תקעט)''']] מי ששכח ולא התפלל של ר"ח במנחה:
*[[ספר האגור/תקפ|'''תקפ)''']] כל היכא שאמרו אין מחזירין אותו לאו דוקא אם גמר תפילתו:
*[[ספר האגור/תקפא|'''תקפא)''']] דין קריאת הלל בר"ח ביחיד:
*[[ספר האגור/תקפב|'''תקפב)''']] אם מברכין על קריאת הלל בר"ח:
*[[ספר האגור/תקפג|'''תקפג)''']] ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל:
*[[ספר האגור/תקפד|'''תקפד)''']] י"מ גומר קורא:
*[[ספר האגור/תקפה|'''תקפה)''']] יחיד לא יתחיל הפי':
*[[ספר האגור/תקפו|'''תקפו)''']] אם צריך ג' לומר הלל:
*[[ספר האגור/תקפז|'''תקפז)''']] אם מזכירין של ר"ח בשבת בהפטרה:
*[[ספר האגור/תקפח|'''תקפח)''']] המפטיר במנחה ביה"כ אם מזכיר של שבת:
*[[ספר האגור/תקפט|'''תקפט)''']] פועל אמת שפעולתו אמת בנוסח ברכת הלבנה:
*[[ספר האגור/תקצ|'''תקצ)''']] יש מסיימין מקדש החדשים:
*[[ספר האגור/תקצא|'''תקצא)''']] י"א שאין לקדש החדש אלא בלילה:
;[[ספר האגור/הלכות יום טוב|הלכות יום טוב]]
*[[ספר האגור/תקצב|'''תקצב)''']] יש דברים שהחמירו ביו"ט יותר מבשבת:
*[[ספר האגור/תקצג|'''תקצג)''']] אפרוח הנולד ביו"ט:
*[[ספר האגור/תקצד|'''תקצד)''']] אם יש לברך על ליל שני מי"ט של גליות:
*[[ספר האגור/תקצה|'''תקצה)''']] השוחט בהמה בי"ט ונמצאת טרפה בענין טלטול הבשר:
*[[ספר האגור/תקצו|'''תקצו)''']] אין שוחטין המדבריות ואין משקין:
*[[ספר האגור/תקצז|'''תקצז)''']] עגל הנולד בי"ט מותר לשוחטו:
*[[ספר האגור/תקצח|'''תקצח)''']] השוחט בי"ט מותר לתלוש הצמר מעל הצואר:
*[[ספר האגור/תקצט|'''תקצט)''']] אם אסור למרוט הנוצה כשרוצים לשחוט בי"ט:
*[[ספר האגור/תר|'''תר)''']] השוחט בהמה וחיה בי"ט אם צריך אפר מוכן:
*[[ספר האגור/תרא|'''תרא)''']] מותר לשחוט לכתחילה בי"ט חיה ועוף אם יש לו דקר נעוץ:
*[[ספר האגור/תרב|'''תרב)''']] ומודים שאם שחט שיחפור בדקר נעוץ:
*[[ספר האגור/תרג|'''תרג)''']] נתערבו דמי בהמה עם חיה איך יעשה בכסוי:
*[[ספר האגור/תרד|'''תרד)''']] אין מולחין החלבים:
*[[ספר האגור/תרה|'''תרה)''']] אם מותר לטלטל בשר חי תפל:
*[[ספר האגור/תרו|'''תרו)''']] אם בי"ט הפלפלין נדוכין כדרכן:
*[[ספר האגור/תרז|'''תרז)''']] עלי שהוא דף רחב וכבד וכלי:
*[[ספר האגור/תרח|'''תרח)''']] אם נופחים במפוח בי"ט:
*[[ספר האגור/תרט|'''תרט)''']] אם מותר לשנות הקמח אחר שרקדו:
*[[ספר האגור/תרי|'''תרי)''']] הא דאין מולגין הראש והרגלים:
*[[ספר האגור/תריא|'''תריא)''']] כל שאמרו מלמעלה למטה שרי הוא דלא כהלכתא:
*[[ספר האגור/תריב|'''תריב)''']] תבלין או פלפלין אם נדונין כדרכן:
*[[ספר האגור/תריג|'''תריג)''']] קדרה שיש בה אוכלין:
*[[ספר האגור/תריד|'''תריד)''']] סכין שנפגמה בי"ט אם מותר לחדדה:
*[[ספר האגור/תרטו|'''תרטו)''']] אם לא נפגמה מערב י"ט אלא עמדה:
*[[ספר האגור/תרטז|'''תרטז)''']] לרחוץ כל גופו בי"ט במים שהוחמו מעי"ט:
*[[ספר האגור/תריז|'''תריז)''']] כל הדינין ממוקצה:
*[[ספר האגור/תריח|'''תריח)''']] אם א"י בא מאליו בי"ט אם מותר להאכילו מה שכבר הכינו:
*[[ספר האגור/תריט|'''תריט)''']] אנשי המלך שמוטל על אנשי העיר לאפות להן:
*[[ספר האגור/תרכ|'''תרכ)''']] אם מותר לבשל לצורך כלבו:
*[[ספר האגור/תרכא|'''תרכא)''']] עיסה שנילוש מעי"ט אם מפריש חלה ביו"ט:
*[[ספר האגור/תרכב|'''תרכב)''']] אם מותר לאופה לשרות המכבדת במים לכבד התנור:
*[[ספר האגור/תרכג|'''תרכג)''']] אם אסור התבשיל שנעשה מספק ביצה שנולדה בי"ט:
*[[ספר האגור/תרכד|'''תרכד)''']] אפרוח שנולד בי"ט יש מתירין:
*[[ספר האגור/תרכה|'''תרכה)''']] מותר להדליק נר של בהכ"נ בי"ט בערב:
*[[ספר האגור/תרכו|'''תרכו)''']] מותר להסיר הפיחם שבראש הנר:
*[[ספר האגור/תרכז|'''תרכז)''']] הנוטל שמן מן הנר חייב משום מכבה:
*[[ספר האגור/תרכח|'''תרכח)''']] אם מותר כבוי משום אבוד ממון:
*[[ספר האגור/תרכט|'''תרכט)''']] אם גרם כבוי מותר:
*[[ספר האגור/תרל|'''תרל)''']] שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן:
*[[ספר האגור/תרלא|'''תרלא)''']] נר של אבטלה:
*[[ספר האגור/תרלב|'''תרלב)''']] מעשה שאפו פשטידא לכתחילה מי"ט לחברו:
*[[ספר האגור/תרלג|'''תרלג)''']] אם י"ט חל אחר השבת פת שנאפה בשבת אסור:
*[[ספר האגור/תרלד|'''תרלד)''']] א"י שהביא דורון לישראל בי"ט:
*[[ספר האגור/תרלה|'''תרלה)''']] בני יונים קטנים שהובאו לישראל:
*[[ספר האגור/תרלו|'''תרלו)''']] אם בני ביתו נקראים בשביל אחר:
*[[ספר האגור/תרלז|'''תרלז)''']] אם מותר לכבות הבקעת כדי שלא תתעשן הבית:
*[[ספר האגור/תרלח|'''תרלח)''']] מותר לשלוח בי"ט דורון:
*[[ספר האגור/תרט|'''תרלט)''']] אם מותר לשקול מא"י הרגיל אצלו:
*[[ספר האגור/תרמ|'''תרמ)''']] ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח:
*[[ספר האגור/תרמא|'''תרמא)''']] מנהג כשר למדוד מע"פ לצורך ליל שני של פסח:
*[[ספר האגור/תרמב|'''תרמב)''']] אם מותר להחזיר משכון לא"י בי"ט:
*[[ספר האגור/תרמג|'''תרמג)''']] אם אסור לבשל בקדרה חדשה בי"ט:
*[[ספר האגור/תרמד|'''תרמד)''']] מפתח שסוגר בו האוכלין:
*[[ספר האגור/תרמה|'''תרמה)''']] חותמת שבכלים מפקיע:
*[[ספר האגור/תרמו|'''תרמו)''']] מותר לכבד ביו"ט:
*[[ספר האגור/תרמז|'''תרמז)''']] אם מותר לכסות פירות מפני הדלף:
*[[ספר האגור/תרמח|'''תרמח)''']] אין דנין ביו"ט:
*[[ספר האגור/תרמט|'''תרמט)''']] אם מותר להתיר חרמים:
*[[ספר האגור/תרנ|'''תרנ)''']] הלואת יום טוב:
*[[ספר האגור/תרנא|'''תרנא)''']] מת המוטל לקוברו בי"ט:
*[[ספר האגור/תרנב|'''תרנב)''']] מת מניח עליו ככר או תינוק:
*[[ספר האגור/תרנג|'''תרנג)''']] אם מותר לשלוח א"י בי"ט אחרי קרובי המת:
*[[ספר האגור/תרנד|'''תרנד)''']] מותר ללות המת בי"ט ראשון:
*[[ספר האגור/תרנה|'''תרנה)''']] מעשה שמת תינוק בי"ט שני:
*[[ספר האגור/תרנו|'''תרנו)''']] קוטמו להריח בו:
*[[ספר האגור/תרנז|'''תרנז)''']] ערובי תבשילין אם לעשותו מפת:
*[[ספר האגור/תרנח|'''תרנח)''']] לא שנו אלא תבשיל אחד אבל פת לא:
*[[ספר האגור/תרנט|'''תרנט)''']] נהגו לומר בערוב לאפויי ולבשולי:
*[[ספר האגור/תרס|'''תרס)''']] אם מי שלא הניח עירוב יכול לבשל למי שהניחן:
*[[ספר האגור/תרסא|'''תרסא)''']] על המנהג שתולין העירוב בבהכ"נ במקום שאינו מקום פתא:
*[[ספר האגור/תרסב|'''תרסב)''']] אשתו של אדם יכולה לערב:
*[[ספר האגור/תרסג|'''תרסג)''']] אם יכול לבשל מיום ראשון של י"ט לשבת בעירוב:
*[[ספר האגור/תרסד|'''תרסד)''']] אם מערבין עתה ע"י תנאי:
*[[ספר האגור/תרסה|'''תרסה)''']] אם אסור להתענות באסרו חג של שבועות:
*[[ספר האגור/תרסו|'''תרסו)''']] י"א שצריך לעשות שלש סעודות בי"ט:
;[[ספר האגור/הלכות חול המועד|הלכות חול המועד]]
*[[ספר האגור/תרסז|'''תרסז)''']] אסור מלאכה בחול המועד מדרבנן:
*[[ספר האגור/תרסח|'''תרמח)''']] י"א שחה"מ דאורייתא:
*[[ספר האגור/תרסט|'''תרסט)''']] מי שבא חוץ למדינתו בערב הרגל אם יכול לגלח ברגל:
*[[ספר האגור/תרע|'''תרע)''']] מותר ליטול הצפורנים במועד:
*[[ספר האגור/תרעא|'''תרעא)''']] אם מוהר לכבס הספוגי' שמשתמשין במרחץ:
*[[ספר האגור/תרעב|'''תרעב)''']] מי שאין לו אלא חלוק אחד אם מותר בכבוס:
*[[ספר האגור/תרעג|'''תרעג)''']] כלי פשתן אסור לכבס במועד:
*[[ספר האגור/תרעד|'''תרעד)''']] אם מותר לומר לא"י לתקן מלבושיו במועד:
*[[ספר האגור/תרעה|'''תרעה)''']] לסרק הסוס במועד:
*[[ספר האגור/תרעו|'''תרעו)''']] אם מותר לחזור תרנגולת על ביצתה:
*[[ספר האגור/תרעז|'''תרעז)''']] אם מותר לזפת בחול המועד:
*[[ספר האגור/תרח|'''תרעח)''']] פרקמטיא כדבר האבד דמי:
*[[ספר האגור/תרעט|'''תרעט)''']] לקנות יין במועד:
*[[ספר האגור/תרפ|'''תרפ)''']] על דריכת היין בחה"מ:
*[[ספר האגור/תרפא|'''תרפא)''']] אם מותר להיות מסמר הסוס במועד:
*[[ספר האגור/תרפב|'''תרפב)''']] בענין הלואה לא"י ברבית במועד:
*[[ספר האגור/תרפג|'''תרפג)''']] מותר לבנות ספסל קטן או איצטבא של אבנים:
*[[ספר האגור/תרפד|'''תרפד)''']] אם מותר לכתוב תפילין או מזוזות במועד:
*[[ספר האגור/תרפה|'''תרפה)''']] אגרת שלומים שאדם שולח לחבירו:
*[[ספר האגור/תרפו|'''תרפו)''']] אם מותר לכתוב ע"י שנוי בעגול:
*[[ספר האגור/תרפז|'''תרפז)''']] הקרובים של מת אם קורעין במועד:
*[[ספר האגור/תרפח|'''תרפח)''']] אין חופרין כוכין וקברין בחה"מ:
*[[ספר האגור/תרפט|'''תרפט)''']] אם אבלות נהוג במועד:
*[[ספר האגור/תרצ|'''תרצ)''']] אם חל יום ז' שלו בערב הרגל אם מותר לכבס ולספר:
*[[ספר האגור/תרצא|'''תרצא)''']] שמע שמועה קרובה בשבת:
*[[ספר האגור/תרצב|'''תרצב)''']] על צדוק הדין במועד:
;[[ספר האגור/הלכות חמץ ומצה|הלכות חמץ ומצה]]
*[[ספר האגור/תרצג|'''תרצג)''']] אם התחיל ללמוד מבע"י אם צריך להפסיק לבדוק חמץ:
*[[ספר האגור/תרצד|'''תרצד)''']] אם יש לברך שהחיינו כשמברך על ביעור חמץ:
*[[ספר האגור/תרצה|'''תרצה)''']] אם צריך להמתין לברך עד שמוצא ככר ראשון:
*[[ספר האגור/תרצו|'''תרצו)''']] אם יש לדבר בשעת הבדיקה:
*[[ספר האגור/תרצז|'''תרצז)''']] מקומות הגבוהים שאין היד מגעת שם:
*[[ספר האגור/תרצח|'''תרצח)''']] בבטול דלילה יאמר כל חמירא וכו':
*[[ספר האגור/תרצט|'''תרצט)''']] המפרש בים והיוצא בשיירא:
*[[ספר האגור/תש|'''תש)''']] אם נכנס עכבר וככר בפיו:
*[[ספר האגור/תשא|'''תשא)''']] א"י שהפקיד חמצו אצל ישראל:
*[[ספר האגור/תשב|'''תשב)''']] ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חברו:
*[[ספר האגור/תשג|'''תשג)''']] נכרי שהלוה ישראל על חמצו:
*[[ספר האגור/תשד|'''תשד)''']] אם מותר לישראל להשכיר לא"י בהמתו בפסח להביא עליו חמץ:
*[[ספר האגור/תשה|'''תשה)''']] על חטים שהיו שטוחין תחת הגג ועברו המים וזלפו על החטים:
*[[ספר האגור/תשו|'''תשו)''']] כל דבר שאינו חמץ גמור אלא תערובות:
*[[ספר האגור/תשז|'''תשז)''']] מי שמשתמש בבארות בפסח יזהר:
*[[ספר האגור/תשח|'''תשח)''']] מעשה באחד שהעמיד גבינות בחלא דשכרא:
*[[ספר האגור/תשט|'''תשט)''']] חמץ שנתעפש קודם זמן איסורו:
*[[ספר האגור/תשי|'''תשי)''']] בצק שבסדקי עריבה:
*[[ספר האגור/תשיא|'''תשיא)''']] חמץ משש שעות ולמעלה ביום י"ד אסור מן התורה:
*[[ספר האגור/תשיב|'''תשיב)''']] אם לעשות סעודה ג' כשחל ע"פ בשבת בפירות:
*[[ספר האגור/תשיג|'''תשיג)''']] רבי יהודא אומר אין ביעור חמץ אלא שרפה:
*[[ספר האגור/תשיד|'''תשיד)''']] לפי' רש"י דהשבתתו בכל דבר בשעה חמשית וכו':
*[[ספר האגור/תשטו|'''תשטו)''']] חמץ בפסח במשהו:
*[[ספר האגור/תשטז|'''תשטז)''']] מליחת בשר שנעשה לפני פסח:
*[[ספר האגור/תשיז|'''תשיז)''']] חלב שנחלב קודם פסח והגבינה:
*[[ספר האגור/תשיח|'''תשיח)''']] דגים מלוחים בפסח:
*[[ספר האגור/תשיט|'''תשיט)''']] כשנותן עיסה בחביות בין הנסרים:
*[[ספר האגור/תשכ|'''תשכ)''']] מלח ששמו במדוכה של חמץ אם יכול למלוח בו בפסח:
*[[ספר האגור/תשכא|'''תשכא)''']] זתים שכובשן בשאר ימות השנה:
*[[ספר האגור/תשכב|'''תשכב)''']] חמץ שנתערב במצה ביבש:
*[[ספר האגור/תשכג|'''תשכג)''']] נותן טעם לפגם בפסח:
*[[ספר האגור/תשכד|'''תשכד)''']] חטה שנמצאה במצה בפסח וכל הדינין:
*[[ספר האגור/תשכה|'''תשכה)''']] חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח:
*[[ספר האגור/תשכו|'''תשכו)''']] חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח:
*[[ספר האגור/תשכז|'''תשכז)''']] חנות של ישראל והסחורה של ישראל והפועלים א"י וכל הדינין:
*[[ספר האגור/תשכח|'''תשכח)''']] ישראל וא"י שיש להם תנור בשותפות:
;[[ספר האגור/הלכות הגעלה|הלכות הגעלה]]
*[[ספר האגור/תשכט|'''תשכט)''']] אם חזרת כלי חרס לכבשן מועיל:
*[[ספר האגור/תשל|'''תשל)''']] אין חילוק בין כלי עץ ואבן או כלי מתכות:
*[[ספר האגור/תשלא|'''תשלא)''']] אין הגעלה מועלת לבית שאור:
*[[ספר האגור/תשלב|'''תשלב)''']] מדוכות של עץ ואבן:
*[[ספר האגור/תשלג|'''תשלג)''']] המדוכות ובורמי דגללי:
*[[ספר האגור/תשלד|'''תשלד)''']] מרחשת או מחבת של מתכת:
*[[ספר האגור/תשלה|'''תשלה)''']] אם כלי עצם צריך הגעלה:
*[[ספר האגור/תשלו|'''תשלו)''']] דין כלי זכוכית:
*[[ספר האגור/תשלז|'''תשלז)''']] אם כלי זכוכית יכולים להשתמש בהן בפסח:
*[[ספר האגור/תשלח|'''תשלח)''']] איך יגעיל היורה גדולה:
*[[ספר האגור/תשלט|'''תשלט)''']] דין הגעלת הסכינין:
*[[ספר האגור/תשמ|'''תשמ)''']] פי' מהסכין שיפה והיא טהורה:
*[[ספר האגור/תשמא|'''תשמא)''']] אם צריך להשהות הכל במים עד שיפלוט:
*[[ספר האגור/תשמב|'''תשמב)''']] סדר הגעלה באורך ובביאור:
*[[ספר האגור/תשמג|'''תשמג)''']] אם צריך להשהות הכלי במים עד שיפלוט:
*[[ספר האגור/תשמד|'''תשמד)''']] אם צריך להגעיל תחלה היורה שמגעילין בה הכלי:
*[[ספר האגור/תשמה|'''תשמה)''']] אם מותר לעשות תבשיל מאורז ודוחן בפסח:
*[[ספר האגור/תשמ|'''תשמו)''']] המנהג לאסור כל הקטניות בפסח:
*[[ספר האגור/תשמז|'''תשמז)''']] אין לאכול דבש בפסח:
*[[ספר האגור/תשמח|'''תשמח)''']] יש נוהגין לברר החטין:
*[[ספר האגור/תשמט|'''תשמט)''']] אם צריכין החטין שמירה משעת קצירה:
*[[ספר האגור/תשנ|'''תשנ)''']] אם מותר ליקח קמח בשוק בשעת הדחק:
*[[ספר האגור/תשנא|'''תשנא)''']] אם צריך לטחון החטה קודם ע"פ:
*[[ספר האגור/תשנב|'''תשנב)''']] טוב שכל אדם ילך בעצמו בריחים לשמור הקמח:
*[[ספר האגור/תשנג|'''תשנג)''']] נוהגים לנקר הריחים:
*[[ספר האגור/תשנד|'''תשנד)''']] עושין מצה הדראה:
;[[ספר האגור/הלכות לישת מצה|הלכות לישת מצה]]
*[[ספר האגור/תשנה|'''תשנה)''']] בצק של א"י שנכר שלא החמיצה:
*[[ספר האגור/תשנו|'''תשנו)''']] אין לשין אלא במים שלנו:
*[[ספר האגור/תשנז|'''תשנז)''']] חשו חכמים ואמרו שילינו המים כל הלילה:
*[[ספר האגור/תשנח|'''תשנח)''']] הפי' מן ולא במים הגרופים:
*[[ספר האגור/תשנט|'''תשנט)''']] הא דאסרו בעברה ולשה דוקא במזיד:
*[[ספר האגור/תשס|'''תשס)''']] יומא דעיבא כולה שמשא:
*[[ספר האגור/תשסא|'''תשסא)''']] לא יתן המצות בכלי שיש בו קמח קודם אפייתן:
*[[ספר האגור/תשסב|'''תשסב)''']] אם מותר ליתן מלח במצה:
*[[ספר האגור/תשסג|'''תשסג)''']] צירוף סל לחלה:
*[[ספר האגור/תשסד|'''תשסד)''']] קבא מלוגנאה לפסחא:
*[[ספר האגור/תשסה|'''תשסה)''']] אם לשין ב' מדות בפסח:
*[[ספר האגור/תשסו|'''תשסו)''']] אם יכול לקרות שם לחלת האור:
*[[ספר האגור/תשסז|'''תשסז)''']] אם יש לברך על חלה להפריש תרומה:
*[[ספר האגור/תשסח|'''תשסח)''']] אם מתחילין לעשות מצה בערב פסח קודם חצות:
*[[ספר האגור/תשסט|'''תשסט)''']] אין לשין את המצה ע"י חש"ו:
*[[ספר האגור/תשע|'''תשע)''']] סריקין המצויירין:
*[[ספר האגור/תשעא|'''תשעא)''']] אם מתענין הבכורות כשחל ע"ש בשבת ביום חמישי:
*[[ספר האגור/תשעב|'''תשעב)''']] מצה שנאפה עם חמץ בתנור:
*[[ספר האגור/תשעג|'''תשעג)''']] אם מצטרפין שהיות כשיעור מיל של חמוץ:
*[[ספר האגור/תשעד|'''תשעד)''']] מי פירות אין מחמיצין:
*[[ספר האגור/תשעה|'''תשעה)''']] אם מי ביצים מחמיצין:
*[[ספר האגור/תשעו|'''תשעו)''']] אם מותר לקטף המצות במי פירות:
*[[ספר האגור/תשעז|'''תשעז)''']] אם מותר ללוש העיסה בביצים:
*[[ספר האגור/תשעח|'''תשעח)''']] אם בנמצא בקמח לחלוחית ממלח אם מחמיץ:
;[[ספר האגור/הלכות חמץ|הלכות חמץ]]
*[[ספר האגור/תשעט|'''תשעט)''']] אם מותר ללוש לתרנגולים מורסן או קמח:
*[[ספר האגור/תשפ|'''תשפ)''']] אם די לרקד הקמח כשנופל עליו מים:
*[[ספר האגור/תשפא|'''תשפא)''']] אם מותר לחלוט החמין:
*[[ספר האגור/תשפב|'''תשפב)''']] חטים שנתבקעו:
*[[ספר האגור/תשפג|'''תשפג)''']] אם נמצאה חטה בעיסה או במצה:
*[[ספר האגור/תשפד|'''תשפד)''']] הגעילו יורה מחומצת ונשפכו המים וירדו לבאר:
*[[ספר האגור/תשפה|'''תשפה)''']] אם התחיל במלאכה מאתמול לע"פ:
*[[ספר האגור/תשפו|'''תשפו)''']] החייטין והספרים והכובסין עושין מלאכתן עד חצות:
*[[ספר האגור/תשפז|'''תשפז)''']] הבכורות נהגו להתענות:
*[[ספר האגור/תשפח|'''תשפח)''']] אם משכה סעודתו בע"פ עד הלילה:
;[[ספר האגור/הלכות ליל פסח|הלכות ליל פסח]]
*[[ספר האגור/תשפט|'''תשפט)''']] ע"פ לא יאכל עד שתחשך למה נקט עד שתחשך:
*[[ספר האגור/תשצ|'''תשצ)''']] אם נשברה אחת מהשלש מצות המשומרת:
*[[ספר האגור/תשצא|'''תשצא)''']] י"א בזמן הזה אין צריך לעשות הסיבה:
*[[ספר האגור/תשצב|'''תשצב)''']] מצוה לחזור אחר יין אדום:
*[[ספר האגור/תשצג|'''תשצג)''']] יין שלנו אין צריך למזוג:
*[[ספר האגור/תשצד|'''תשצד)''']] אם דרכו של איש למזוג יינו:
*[[ספר האגור/תשצה|'''תשצה)''']] אחר ששתה כוס ראשון אם ירצה לשתות כמה פעמים:
*[[ספר האגור/תשצו|'''תשצו)''']] מצוה ליקח שני תבשילין זרוע וביצה:
*[[ספר האגור/תשצז|'''תשצז)''']] י"א שאין ליקח אלא תבשיל אחד כשחל פסח במוצאי שבת:
*[[ספר האגור/תשצח|'''תשצח)''']] כשמתחיל הא לחמא יגביה הקערה ואוחז המצה:
*[[ספר האגור/תשצט|'''תשצט)''']] בזמן הזה א"צ נטילה לדבר שטבולו במשקה:
*[[ספר האגור/תת|'''תת)''']] י"א שטבול ירקות הוא בחרוסת:
*[[ספר האגור/תתא|'''תתא)''']] יש מחזרין אחר כרפס בטבול ראשון:
*[[ספר האגור/תתב|'''תתב)''']] אם יש לברך אחר טבול ראשון:
*[[ספר האגור/תתג|'''תתג)''']] מי שאין לו חזרת יקח מרור שהוא לענה:
*[[ספר האגור/תתד|'''תתד)''']] הכריכה אם יש לעשותה בחרוסת ולאכול בחרוסת:
*[[ספר האגור/תתה|'''תתה)''']] בברכת הלל בליל פסח יש מברכין שני פעמים:
*[[ספר האגור/תתו|'''תתו)''']] אם מברך בורא פרי הגפן על כוס שני:
*[[ספר האגור/תתז|'''תתז)''']] דין ברכה אחרונה אחר כוס שני:
*[[ספר האגור/תתח|'''תתח)''']] איך מתנהג לברך המוציא ואכילת מצה על המצות:
*[[ספר האגור/תתט|'''תתט)''']] יש מנהגים לטבל המצה בחרוסת ולאכול:
*[[ספר האגור/תתי|'''תתי)''']] יש אומרים שאין לטבל הכריכה בחרוסת:
*[[ספר האגור/תתיא|'''תתיא)''']] ספק אם הכריכה בעי הסיבה:
*[[ספר האגור/תתיב|'''תתיב)''']] אם יש לאכול צלי בליל פסח:
*[[ספר האגור/תתיג|'''תתיג)''']] י"א שצריך אכילת האפיקומן טבול בחרוסת וכריכה במרור:
*[[ספר האגור/תתיד|'''תתיד)''']] אם לא אכל אפיקומן עד שנטל ידיו לברך:
*[[ספר האגור/תתטו|'''תתטו)''']] מצוה לחזור אחר זימון:
*[[ספר האגור/תתטז|'''תתטז)''']] צריך שיהיו שלשה הקוראים ההגדה:
*[[ספר האגור/תתיז|'''תתיז)''']] פליגי בברכת השיר איך חותם:
*[[ספר האגור/תתיח|'''תתיח)''']] כוס חמישי לא הוזכר:
*[[ספר האגור/תתיט|'''תתיט)''']] אם לשתות אחרי הכוסות:
*[[ספר האגור/תתכ|'''תתכ)''']] מי שאין לו אלא כזית מצה המשומרת:
*[[ספר האגור/תתכא|'''תתכא)''']] מאן דלית לי' חמרא מקדש אריפתא:
*[[ספר האגור/תתכב|'''תתכב)''']] מי שמסדר ההגדה ומקדש לאחרים בליל פסח:
*[[ספר האגור/תתכג|'''תתכג)''']] המקדש בבית אחר אם יש לו לטעום:
*[[ספר האגור/תתכד|'''תתכד)''']] כשחל פסח בליל שבת אם אומרים ברכת מגן אבות:
;[[ספר האגור/הלכות ספירת העומר|הלכות ספירת העומר]]
*[[ספר האגור/תתכה|'''תתכה)''']] י"א שאין צריך למנות הימים:
*[[ספר האגור/תתכו|'''תתכו)''']] אם שכח לברך כל הלילה:
*[[ספר האגור/תתכז|'''תתכז)''']] אם יש לומר מקרא קודש בחול המועד:
;[[ספר האגור/הלכות תשעה באב|הלכות תשעה באב]]
*[[ספר האגור/תתכח|'''תתכח)''']] צריך למנוע מלרחוץ מר"ח אב:
*[[ספר האגור/תתכט|'''תתכט)''']] גיהוץ שלנו ככבוס שלהן:
*[[ספר האגור/תתל|'''תתל)''']] אם מותר לאכול בשר עוף בסעוד' המפסקת:
*[[ספר האגור/תתלא|'''תתלא)''']] אסור לאכול ב' תבשילין בסעודה המפסקת:
*[[ספר האגור/תתלב|'''תתלב)''']] כשנדחה ט' באב או דאיקלע ביום א' אם מותר לאכול בשר בשבת בסעודה המפסקת:
*[[ספר האגור/תתלג|'''תתלג)''']] אם יש לברך בזימון בסעודה המפסקת בשבת:
*[[ספר האגור/תתלד|'''תתלד)''']] מי שהתחיל לאכול סעודה המפסקת משש שעות ולמעלה אם אסור לרחוץ:
*[[ספר האגור/תתלה|'''תתלה)''']] כיון שהפסיק בסעודה המפסקת אם חל התענית:
*[[ספר האגור/תתלו|'''תתלו)''']] מי שנדר להתענות שני וחמישי כל השנה ואירע ט' באב בא' בשבת:
*[[ספר האגור/תתלז|'''תתלז)''']] אם אומרים צ"צ במנחה כשחל ט' באב בא' בשבת:
*[[ספר האגור/תתלח|'''תתלח)''']] ליל ט' באב שחל בשבת אם מותר בתשמיש המטה:
*[[ספר האגור/תתלט|'''תתלט)''']] כשחל ט"ב להיות בא' בשבת מברך על המאור:
*[[ספר האגור/תתמ|'''תתמ)''']] נהגו באשכנז לומר אחר סיום התפלה בשחרית קרבו גוים:
*[[ספר האגור/תתמא|'''תתמא)''']] נהגו שלא לקרות פ' הקרבנוח (בט"ו)''']] [בט'] באב:
*[[ספר האגור/תתמב|'''תתמב)''']] הם הי' לו לפלוף בעיניו אם מותר לרחצו במים:
*[[ספר האגור/תתמג|'''תתמג)''']] מטפחת היתה לו לר' יהושע והי' מעבירה על עיניו וכו':
*[[ספר האגור/תתמד|'''תתמד)''']] ט' באב שחל בשבת ונדחה דברים שבצנעה נוהג:
*[[ספר האגור/תתמה|'''תתמה)''']] אם חייב בתפילין בט' באב:
*[[ספר האגור/תתמו|'''תתמו)''']] אם לובשים ציצית:
*[[ספר האגור/תתמז|'''תתמז)''']] אם ללמוד בט' באב ע"י הרהור:
*[[ספר האגור/תתמח|'''תתמח)''']] אם יש לברך בט' באב שעשית לי כל צרכי מאחר שאסור במנעל:
*[[ספר האגור/תתמט|'''תתמט)''']] אם אומרים שירת ויושע:
*[[ספר האגור/תתנ|'''תתנ)''']] אם יש להבדיל במוצ"ש שחל בו ט' באב:
*[[ספר האגור/תתנא|'''תתנא)''']] אם אומרים נחם אלא במנחה בט' באב:
*[[ספר האגור/תתנב|'''תתנב)''']] אם אומרים ויהי נועם:
*[[ספר האגור/תתנג|'''תתנג)''']] אם אומרים אא"א ואם אומרים והוא רחום כשחל ט"ב בב' או בה':
*[[ספר האגור/תתנד|'''תתנד)''']] מילה שחלה בט"ב מלים התינוק אחר סיום הקינו':
*[[ספר האגור/תתנה|'''תתנה)''']] איך אומרים ובא לציון:
*[[ספר האגור/תתנו|'''תתנו)''']] ראיתי מנהגים לא ישרו בעיני:
*[[ספר האגור/תתנז|'''תתנז)''']] מותר להניח תפילין בט"ב:
*[[ספר האגור/תתנח|'''תתנח)''']] אם אומרים כל הקדיש בליל ט"ב:
*[[ספר האגור/תתנט|'''תתנט)''']] אם אומרים תתקבל שחרית:
*[[ספר האגור/תתס|'''תתס)''']] ההפטורות מסימן שד"ש:
;[[ספר האגור/הלכות תענית|הלכות תענית]]
*[[ספר האגור/תתסא|'''תתסא)''']] אותם שמפטירין שובה ישראל לפני צום כפור:
*[[ספר האגור/תתסב|'''תתסב)''']] אין אנו בונין בנין סיד כמו בנין מלכים:
*[[ספר האגור/תתסג|'''תתסג)''']] אסרו עטרות לחתנים:
*[[ספר האגור/תתסד|'''תתסד)''']] אסרו כל מיני שיר:
*[[ספר האגור/תתסה|'''תתסה)''']] הא דמתענין לשעות איך:
*[[ספר האגור/תתסו|'''תתסו)''']] אם קבל להתענות הרבה תעניות רצופות אי הוי קבלה לכולן:
*[[ספר האגור/תתסז|'''תתסז)''']] אם כשיאמר עננו בתפלת המנחה מספיק לקבלת התענית:
*[[ספר האגור/תתסח|'''תתסח)''']] לוה אדם תענית ופורע אם מיירי אפי' בנודר יום זה:
*[[ספר האגור/תתסט|'''תתסט)''']] אם קבל התענית מבעוד יום בהרהור:
*[[ספר האגור/תתע|'''תתע)''']] אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר בשלא גמר סעודתו:
*[[ספר האגור/תתעא|'''תתעא)''']] אין רגילין לומר ערבית ושחרית עננו:
*[[ספר האגור/תתעב|'''תתעב)''']] אם נזכר לומר עננו קודם שעקר רגליו אומר בלי חתימה:
*[[ספר האגור/תתעג|'''תתעג)''']] למה קורין ויחל מאחר דכיחידים דמי כו':
*[[ספר האגור/תתעד|'''תתעד)''']] קהל שמקבלים עליהם תענית רבי' הם:
*[[ספר האגור/תתעה|'''תתעה)''']] יש מקומות שנהגו לומר סליחות אחרי י"ח ברכות בתענית:
*[[ספר האגור/תתעו|'''תתעו)''']] עשרה שקבלו תענית ומקצתן אינן בבהכ"נ:
*[[ספר האגור/תתעז|'''תתעז)''']] השרוי בתענית יכול לטעום התבשיל:
*[[ספר האגור/תתעח|'''תתעח)''']] ש"צ שאינו מתענה אם יכול להתפלל עננו:
*[[ספר האגור/תתעט|'''תתעט)''']] י"א תענית שחל בב' או בה' קורין בשחרית הפרשה ובערב ויחל:
*[[ספר האגור/תתפ|'''תתפ)''']] בג' צומות הכתובים קורין בקר וערב ויחל:
*[[ספר האגור/תתפא|'''תתפא)''']] בזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת:
*[[ספר האגור/תתפב|'''תתפב)''']] אם המתענה בשבת אומר עננו בברכה רביעית:
*[[ספר האגור/תתפג|'''תתפג)''']] ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין:
*[[ספר האגור/תתפד|'''תתפד)''']] המתענה בשבת וי"ט אומר אלקי בזמן שבה"מ הי' קיים:
;[[ספר האגור/הלכות ראש השנה|הלכות ראש השנה]]
*[[ספר האגור/תתפה|'''תתפה)''']] אם לא אמר המלך הקדוש והמלך המשפט אם חוזר:
*[[ספר האגור/תתפו|'''תתפו)''']] יש לומר זכרנו לחיים בשוא:
*[[ספר האגור/תתפז|'''תתפז)''']] י"א שאין לומר וכתוב לחיים טובים:
*[[ספר האגור/תתפח|'''תתפח)''']] א"א זכרנו וכתוב אלא בשני ימים של ר"ה:
*[[ספר האגור/תתפט|'''תתפט)''']] אם לא אמר זכרנו ומי כמוך אם חוזר:
*[[ספר האגור/תתצ|'''תתצ)''']] אם אומרים מועדים לשמחה חגים וכו':
*[[ספר האגור/תתצא|'''תתצא)''']] אם אומרים והשיאנו:
*[[ספר האגור/תתצב|'''תתצב)''']] הרמב"ם כתב כל השופרות פסולין חוץ משל כבשים:
*[[ספר האגור/תתצג|'''תתצג)''']] אם תקיעת שופר צריך כוונה:
*[[ספר האגור/תתצד|'''תתצד)''']] סתמו במינו אם אינו מעכב התקיעה:
*[[ספר האגור/תתצה|'''תתצה)''']] סתימת דבק אם חשוב שלא במינו:
*[[ספר האגור/תתצו|'''תתצו)''']] אין מוציאין שופר חוץ לתחום:
*[[ספר האגור/תתצז|'''תתצז)''']] רב אלפס תקע בבית דינו בשבת:
*[[ספר האגור/תתצח|'''תתצח)''']] אסור להשיח מתחילת ברכת שופר עד סוף התקיעות שמיושב:
*[[ספר האגור/תתצט|'''תתצט)''']] התוקע ואינו מכוין לתקיעה:
*[[ספר האגור/תתק|'''תתק)''']] מנהג לתקוע מעומד:
*[[ספר האגור/תתקא|'''תתקא)''']] העובר לפני התיבה בר"ה השני מתקיע ולא הש"ץ:
*[[ספר האגור/תתקב|'''תתקב)''']] צריך להאריך בתקיעה של תשר"ת יותר משל תר"ת:
*[[ספר האגור/תתקג|'''תתקג)''']] צריך להזהר בשברים שלא יאריך על כל אחד בפ"ע:
*[[ספר האגור/תתקד|'''תתקד)''']] ג' שברים צריך לעשותן בנשימה אחת:
*[[ספר האגור/תתקה|'''תתקה)''']] אם תקע תשר"ת בנשימה אחת:
*[[ספר האגור/תתקו|'''תתקו)''']] האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת:
*[[ספר האגור/תתקז|'''תתקז)''']] מעשה שתקע התוקע בתקיעה בשברים של תשר"ת ועשה שני שברים:
*[[ספר האגור/תתקח|'''תתקח)''']] דוקא בתפלת ר"ה וי"כ מוציא מי שבקי:
*[[ספר האגור/תתקט|'''תתקט)''']] יש נוהגים להריע תרועה גדולה:
*[[ספר האגור/תתקי|'''תתקי)''']] אין מעכבין התינוקות מלתקוע:
*[[ספר האגור/תתקיא|'''תתקיא)''']] יש שאין מתפללין במוסף רק ז':
*[[ספר האגור/תתקיב|'''תתקיב)''']] צריך להזכיר קרבנות המוספים בעל תפילות המוסף:
*[[ספר האגור/תתקיג|'''תתקיג)''']] ולומר והשיאנו בר"ה ויוה"כ:
*[[ספר האגור/תתקיד|'''תתקיד)''']] פי' אמר רב כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר וכו':
*[[ספר האגור/תתקטו|'''תתקטו)''']] אומר זכרון תרועה כשחל ר"ה בשבת:
*[[ספר האגור/תתקטז|'''תתקטז)''']] אם אומרים עלינו לשבח:
*[[ספר האגור/תתקיז|'''תתקיז)''']] י"א יעלה ויבא בזכרונות:
*[[ספר האגור/תתקיח|'''תתקיח)''']] המנהג איך לתקוע במוסף:
*[[ספר האגור/תתקיט|'''תתקיט)''']] יש לברך על תקיעת שופר:
*[[ספר האגור/תתקכ|'''תתקכ)''']] אין להתענות בר"ה:
*[[ספר האגור/תתקכא|'''תתקכא)''']] אם מברכים זמן בליל שני מר"ה בקידוש:
*[[ספר האגור/תתקכב|'''תתקכב)''']] אם יש לומר סליחות ותחנונים בשבת תשובה:
*[[ספר האגור/תתקכג|'''תתקכג)''']] תיכול שבעה יומין בשתא בטהרה:
;[[ספר האגור/הלכות יום הכיפורים|הלכות יום הכיפורים]]
*[[ספר האגור/תתקכד|'''תתקכד)''']] נהגו לטבול ערב יה"כ ואם מברך:
*[[ספר האגור/תתקכה|'''תתקכה)''']] אם יש לברך על הדלקת הנר:
*[[ספר האגור/תתקכו|'''תתקכו)''']] באשכנז נוהגים לומר על חטא:
*[[ספר האגור/תתקכז|'''תתקכז)''']] אם יש לברך בליל יה"כ על התרת נדרים וכן אם מברכין על הדלקת הנר ביה"כ שחל להיות בשבת:
*[[ספר האגור/תתקכח|'''תתקכח)''']] עונות שהתודה בי"כ שעבר ולא שנה בהם:
*[[ספר האגור/תתקכט|'''תתקכט)''']] בחתימת הוידוי אם יש לחתום בברכה:
*[[ספר האגור/תתקל|'''תתקל)''']] ולענין חזרת הש"צ הודוי במנחה:
*[[ספר האגור/תתקלא|'''תתקלא)''']] י"א שאין לש"צ לומר ודוי בסלח לנו:
*[[ספר האגור/תתקלב|'''תתקלב)''']] לענין הטמנת חמין ביה"כ:
*[[ספר האגור/תתקלג|'''תתקלג)''']] כל המשקין מצטרפין לשיעור:
*[[ספר האגור/תתקלד|'''תתקלד)''']] אי מברכין בה ענט"י:
*[[ספר האגור/תתקלה|'''תתקלה)''']] יכול ליטול ידיו ועיניו שחרית:
*[[ספר האגור/תתקלו|'''תתקלו)''']] בן ח' ובן ט' מחנכין אותו לשעות:
*[[ספר האגור/תתקלז|'''תתקלז)''']] המלך וכלה רוחצין פניהם:
*[[ספר האגור/תתקלח|'''תתקלח)''']] בעל קרי אם יכול לטבול ביה"כ:
*[[ספר האגור/תתקלט|'''תתקלט)''']] מי שצריך לילך ללמוד בצבור וירא ללכת יחף:
*[[ספר האגור/תתקמ|'''תתקמ)''']] רופא מומחה ומוחזק ואחרים שאינן מומחין כמותו:
*[[ספר האגור/תתקמא|'''תתקמא)''']] נוסח דכל נדרי:
*[[ספר האגור/תתקמב|'''תתקמב)''']] י"א שהתר נדרים נוהג בנדרים ולא בשבועות:
*[[ספר האגור/תתקמג|'''תתקמג)''']] רוב הגאונים מיחו לומר כל נדרי:
*[[ספר האגור/תתקמד|'''תתקמד)''']] בנעילה מתודה פעם אחת:
*[[ספר האגור/תתקמה|'''תתקמה)''']] יש גורסין אנא בשם כו':
*[[ספר האגור/תתקמו|'''תתקמו)''']] י"א ערבית שחרית ומנחה אתה מבין:
*[[ספר האגור/תתקמז|'''תתקמז)''']] אם אומרים סליחות במנחה:
*[[ספר האגור/תתקמח|'''תתקמח)''']] אין נשיאת כפים במנחה:
*[[ספר האגור/תתקמט|'''תתקמט)''']] י"א בנעילה במקום זכרנו לחיים חתמנו לחיים:
*[[ספר האגור/תתקנ|'''תתקנ)''']] בנעילה אומרים אתה נותן יד לפושעים:
*[[ספר האגור/תתקנא|'''תתקנא)''']] יש שאין אומרים אבינו מלכנו בנעילה:
*[[ספר האגור/תתקנב|'''תתקנב)''']] כדמקלע מילה ביה"כ:
*[[ספר האגור/תתקנג|'''תתקנג)''']] אחר שגמר תפלות המוסף פותח באשרי:
*[[ספר האגור/תתקנד|'''תתקנד)''']] בהפטרה במנחה חותם על התורה:
*[[ספר האגור/תתקנה|'''תתקנה)''']] מה שהורגלו לנדר צדקה בעד המתים ביה"כ:
*[[ספר האגור/תתקנו|'''תתקנו)''']] עוברוח ומניקות מתענות ביה"כ:
*[[ספר האגור/תתקנז|'''תתקנז)''']] החסידים רגילים לעשות ב' ימים יה"כ:
;[[ספר האגור/הלכות סוכה|הלכות סוכה]]
*[[ספר האגור/תתקנח|'''תתקנח)''']] אין יוצאין לא בסוכה שתחת האילן:
*[[ספר האגור/תתקנט|'''תתקנט)''']] תבן ובטלו הוי מיעוטא:
*[[ספר האגור/תתקס|'''תתקס)''']] הישן תחת המטה או תחת הכילה:
*[[ספר האגור/תתקסא|'''תתקסא)''']] סדין הפרוש תחת הסוכה:
*[[ספר האגור/תתקסב|'''תתקסב)''']] סכך תחת הסוכה:
*[[ספר האגור/תתקסג|'''תתקסג)''']] חבילה שעלה ליבש:
*[[ספר האגור/תתקסד|'''תתקסד)''']] נץ ד' קונדסין באמצע על הגג:
*[[ספר האגור/תתקסה|'''תתקסה)''']] צריך שלא תהי' כסוי הסוכה עבה מאד שלא יראו הכוכבים:
*[[ספר האגור/תתקסו|'''תתקסו)''']] בית המקור' בנסרים שאין עליו מעזיבה:
*[[ספר האגור/תתקסז|'''תתקסז)''']] סכך פסול פוסל באמצע בארבע:
*[[ספר האגור/תתקסח|'''תתקסח)''']] הי' גבוה מכ' ובנה בה אצטבא:
*[[ספר האגור/תתקסט|'''תתקסט)''']] אם היא עגולה ויש בה לרבעה ז' על ז':
*[[ספר האגור/תתקע|'''תתקע)''']] גזל עצים וסכך בהם:
*[[ספר האגור/תתקעא|'''תתקעא)''']] פורס עלי' סדין מפני החמה:
*[[ספר האגור/תתקעב|'''תתקעב)''']] ואינה נתרת אלא בצורת פתח:
*[[ספר האגור/תתקעג|'''תתקעג)''']] המשלשל דפנות מלמעלה למטה:
*[[ספר האגור/תתקעד|'''תתקעד)''']] נוי סוכה מופלגים ממנה ד' אמות:
*[[ספר האגור/תתקעה|'''תתקעה)''']] בעצי סוכה לא מהני תנאי:
*[[ספר האגור/תתקעו|'''תתקעו)''']] אפי' בפירות יש מחמירין שלא לאכלם חוץ לסוכ':
*[[ספר האגור/תתקעז|'''תתקעז)''']] מותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה:
*[[ספר האגור/תתקעח|'''תתקעח)''']] אוכל אדם אכילת ארעי חוץ לסוכה:
*[[ספר האגור/תתקעט|'''תתקעט)''']] מאני דמשחיא במטללותא:
*[[ספר האגור/תתקפ|'''תתקפ)''']] אם מברכין על הסוכה בכל פעם שיכנס:
*[[ספר האגור/תתקפא|'''תתקפא)''']] משירדו גשמים תוך הסוכה שאם ירדו תוך המקפה תסרח:
*[[ספר האגור/תתקפב|'''תתקפב)''']] אם חתן פטור מן הסוכה הוא וכל שושביניו:
*[[ספר האגור/תתקפג|'''תתקפג)''']] אם יש לקדש מעומד:
*[[ספר האגור/תתקפד|'''תתקפד)''']] דעת חצוני המקדש מעומד:
;[[ספר האגור/הלכות לולב|הלכות לולב]]
*[[ספר האגור/תתקפה|'''תתקפה)''']] אם נפרצו עליו פסול:
*[[ספר האגור/תתקפו|'''תתקפו)''']] לולב שיבש שדרתו:
*[[ספר האגור/תתקפז|'''תתקפז)''']] שיעור היבשות:
*[[ספר האגור/תתקפח|'''תתקפח)''']] להוציא אם השאול ואת הגזול:
*[[ספר האגור/תתקפט|'''תתקפט)''']] גזול ויבש פסולין:
*[[ספר האגור/תתקצ|'''תתקצ)''']] נקטם ראשו פסול:
*[[ספר האגור/תתקצא|'''תתקצא)''']] נסדק ראשו כשר:
*[[ספר האגור/תתקצב|'''תתקצב)''']] נחלקה התיומת פסול הפי':
;[[ספר האגור/הלכות הדס וערבה|הלכות הדס וערבה]]
*[[ספר האגור/תתקצג|'''תתקצג)''']] אם צריך שיהי' כל שיעור אורך ההדס עבות:
*[[ספר האגור/תתקצד|'''תתקצד)''']] יבשו עליו שיעור היבשות:
*[[ספר האגור/תתקצה|'''תתקצה)''']] יבש בהדס ובערבה:
*[[ספר האגור/תתקצו|'''תתקצו)''']] הדס וערבה קטומים:
*[[ספר האגור/תתקצז|'''תתקצז)''']] לא נשתייר אלא עלה בקלח של ערבה:
*[[ספר האגור/תתקצח|'''תתקצח)''']] לכתחילה לחזור אחר ערבה הגדילה על המים:
*[[ספר האגור/תתקצט|'''תתקצט)''']] לולב מצוה לאגדו:
;[[ספר האגור/הלכות אתרוג|הלכות אתרוג]]
*[[ספר האגור/תתר|'''אלף)''']] אם נקוב האתרוג נקב מפולש:
*[[ספר האגור/א'א|'''אלף א)''']] נקב שאינו מפולש כבאיסר:
*[[ספר האגור/א'ב|'''אלף ב)''']] אתרוג שנמוח כל בשרו מבפנים:
*[[ספר האגור/א'ג|'''אלף ג)''']] נקלף ממנו קליפה דקה:
*[[ספר האגור/א'ד|'''אלף ד)''']] אתרוג המסר:
*[[ספר האגור/א'ה|'''אלף ה)''']] נטלה בכנתו הפי':
*[[ספר האגור/א'ו|'''אלף ו)''']] עלתה בו חזיזית:
*[[ספר האגור/א'ז|'''אלף ז)''']] ניקב האתרוג או אכלוהו עכברים מיום ראשון ואילך:
*[[ספר האגור/א'ח|'''אלף ח)''']] מי שאין לו אתרוג אם יטול שאר המינין:
*[[ספר האגור/א'ט|'''אלף ט)''']] לא מצא אתרוג לא יביא פריש ורמון:
*[[ספר האגור/א'י|'''אלף י)''']] כפת תמרים חסר כתיב הטעם:
*[[ספר האגור/א'יא|'''אי"א)''']] לולב צריך אגד לכתחלה:
*[[ספר האגור/א'יב|'''אי"ב)''']] מי שאין לו אתרוג אם יש לו לעשות אגודה מג' המינין:
*[[ספר האגור/א'יג|'''אי"ג)''']] יברך על הלולב קודם שיקח האתרוג בידו:
*[[ספר האגור/א'יד|'''אי"ד)''']] בהדס שוטה אם הוא מין הדס:
*[[ספר האגור/א'טו|'''אט"ו)''']] היכן מנענע בהודו תחלה וסוף:
*[[ספר האגור/א'טז|'''אט"ז)''']] המריח באתרוג של מצוה אם יש לו לברך:
*[[ספר האגור/א'יז|'''אי"ז)''']] א"י שהביא לולב לישראל בי"ט:
*[[ספר האגור/א'יח|'''אי"ח)''']] מה שנוהגין במקום שאין אתרוג מצוי שם:
*[[ספר האגור/א'יט|'''אי"ט)''']] אם הנותן הלולב במתנה צריך להתנות ע"מ להחזיר:
;[[ספר האגור/סדר התפילות בסוכות|סדר התפילות בסוכות]]
*[[ספר האגור/א'כ|'''אלף כ)''']] י"א הושענות קודם קריאה:
*[[ספר האגור/א'כא|'''אכ"א)''']] אם אומרים הושענא בשבת:
*[[ספר האגור/א'כב|'''אכ"ב)''']] בקידוש ליל שני אומרים קידוש וזמן אחריו:
*[[ספר האגור/א'כג|'''אכ"ג)''']] לברך זמן על הלולב בי"ט שני:
*[[ספר האגור/א'כד|'''אכ"ד)''']] יש מאחרים לברך שהחיינו עד אחר ברכת סוכה:
*[[ספר האגור/א'כה|'''אכ"ה)''']] סדר הקריאה מחג הסוכות:
*[[ספר האגור/א'כו|'''אכ"ו)''']] אין מברכין על הערבה ביום הושענא רבא:
*[[ספר האגור/א'כז|'''אכ"ז)''']] הפי' מחביט חביט ולא בריך:
*[[ספר האגור/א'כח|'''אכ"ח)''']] יוצא אדם ידי חובתו בערבה:
*[[ספר האגור/א'כט|'''אכ"ט)''']] אסור האתרוג בתשיעי לפעמים:
*[[ספר האגור/א'ל|'''אלף ל)''']] היכן מתחילין לקרות בשמ"ע בפ' ראה:
*[[ספר האגור/א'לא|'''אל"א)''']] מנהג שהחזן מכריז קודם תפילת מוסף משיב הרוח:
;[[ספר האגור/הלכות חנוכה|הלכות חנוכה]]
*[[ספר האגור/א'לב|'''אל"ב)''']] מלא קערה שמן והקיפוה פתילות:
*[[ספר האגור/א'לג|'''אל"ג)''']] דוקא שמניחה בחוץ אבל בבית אפי' למעלה מכ' כשרה:
*[[ספר האגור/א'לד|'''אל"ד)''']] בדיעבד זמנה כל הלילה:
*[[ספר האגור/א'לה|'''אל"ה)''']] מדליקין מנר לנר:
*[[ספר האגור/א'לו|'''אל"ו)''']] אפי' מי שיש לו אשה שמדלקת מצוה שהוא ידליק:
*[[ספר האגור/א'לז|'''אל"ז)''']] נר של שבת ונר של חנוכה ידליק בתחילה נר של שבת:
*[[ספר האגור/א'לח|'''אל"ח)''']] יש קובעים נר של חנוכה בדלת עצמה:
*[[ספר האגור/א'לט|'''אל"ט)''']] מי ששכח על הניסים אם חוזר:
*[[ספר האגור/א'מ|'''אלף מ)''']] מנהג להדליק נר חנוכה קודם שיבדיל:
*[[ספר האגור/א'מא|'''אמ"א)''']] יש מסיימין בעל הנסים כשם שעשית:
;[[ספר האגור/הלכות פורים|הלכות פורים]]
*[[ספר האגור/א'מב|'''אמ"ב)''']] כרך שהיא ספק אם הוקף מימות יהושע:
*[[ספר האגור/א'מג|'''אמ"ג)''']] נשים חייבות במקרא מגילה:
*[[ספר האגור/א'מד|'''אמ"ד)''']] רבי יהודא הכשיר בקטן להוציא אחרים:
*[[ספר האגור/א'מה|'''אמ"ה)''']] הקורא במגילה עומד ויושב:
*[[ספר האגור/א'מו|'''אמ"ו)''']] הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים:
*[[ספר האגור/א'מז|'''אמ"ז)''']] מגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד:
*[[ספר האגור/א'מח|'''אמ"ח)''']] הקורא את המגילה פושטה כאגרת:
*[[ספר האגור/א'מט|'''אמ"ט)''']] לכרוך המגילה כס"ת בשעת הקריאה לא מזיק:
*[[ספר האגור/א'נ|'''אלף נ)''']] מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד:
*[[ספר האגור/א'נא|'''אנ"א)''']] נותנים לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפורש:
*[[ספר האגור/א'נב|'''אנ"ב)''']] אם צריכה עבוד לשמה:
*[[ספר האגור/א'נג|'''אנ"ג)''']] דין שירה שבמגילה:
*[[ספר האגור/א'נד|'''אנ"ד)''']] ובלבד שיהיו משולשים הפי':
*[[ספר האגור/א'נה|'''אנ"ה)''']] אם היא מחוברת עם כתובים:
*[[ספר האגור/א'נו|'''אנ"ו)''']] מי ששח בקריאתה:
*[[ספר האגור/א'נז|'''אנ"ז)''']] בליל פורים אחרי קריאת המגיל' אומר ובא לציון גואל:
*[[ספר האגור/א'נח|'''אנ"ח)''']] מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס:
*[[ספר האגור/א'נט|'''אנ"ט)''']] אם מת לו מת בפורים אסור בהספד:
*[[ספר האגור/א'ס|'''אלף ס)''']] ילך האבל לבהכ"נ לקרות המגילה:
*[[ספר האגור/א'סא|'''אס"א)''']] י"ד וט"ו של אדר הראשון אם אסורים בהספד ותענית:
;[[ספר האגור/הלכות שחיטה|הלכות שחיטה]]
*[[ספר האגור/א'סב|'''אס"ב)''']] נשים יכולים לשחוט לכתחילה:
*[[ספר האגור/א'סג|'''אס"ג)''']] דין דמוחזק ומומחה לשחוט:
*[[ספר האגור/א'סד|'''אס"ד)''']] המוצא בהמה שחוטה:
*[[ספר האגור/א'סה|'''אס"ה)''']] משומד אוכל נבלות:
*[[ספר האגור/א'סו|'''אס"ו)''']] אין להניח לשחוט קטן לכתחילה אפי' אחר עומד עליו:
*[[ספר האגור/א'סז|'''אס"ז)''']] השוחט לשם הרים וגבעות:
*[[ספר האגור/א'סח|'''אס"ח)''']] שחט בסכין של משמשי ע"ג:
*[[ספר האגור/א'סט|'''אס"ט)''']] שמט בסכין של א"י:
*[[ספר האגור/א'ע|'''אלף ע)''']] שחט לתוך הגומא:
*[[ספר האגור/א'עא|'''אע"א)''']] אפרוח לאחר שיצא לאויר:
*[[ספר האגור/א'עב|'''אע"ב)''']] עבר ושחט אותו ואת בנו:
*[[ספר האגור/א'עג|'''אע"ג)''']] בהמה מסוכנת:
*[[ספר האגור/א'עד|'''אע"ד)''']] פגימה קטנה מאד:
*[[ספר האגור/א'עה|'''אע"ה)''']] פגימה מסוכסכת:
*[[ספר האגור/א'עו|'''אע"ו)''']] אמר ברי לי שלא עשיתי פגימה במסוכסכת:
*[[ספר האגור/א'עז|'''אע"ז)''']] סכין דומיא לסאסאה:
*[[ספר האגור/א'עח|'''אע"ח)''']] יש נוהגים לקשור מטלית על הפגימה:
*[[ספר האגור/א'עט|'''אע"ט)''']] אבשרא ואטופרא:
*[[ספר האגור/א'פ|'''אלף פ)''']] יש שרגיל להכות הסכין בעץ אחר השחיטה:
*[[ספר האגור/א'פא|'''אפ"א)''']] סכין שיש בו פגימות רבות:
*[[ספר האגור/א'פב|'''אפ"ב)''']] אם נגע בסכין במפרק בשעת שחיטה:
*[[ספר האגור/א'פג|'''אפ"ג)''']] אם הביא לאחר שחיטה בהמות אחרות לענין הברכה:
*[[ספר האגור/א'פד|'''אפ"ד)''']] כדי תפיסת ד' אצבעות:
*[[ספר האגור/א'פה|'''אפ"ה)''']] לכתחלה צריך ב' סימנין לשחוט אפי' בעוף:
*[[ספר האגור/א'פו|'''אפ"ו)''']] צריך לשחוט הוורידים:
*[[ספר האגור/א'פז|'''אפ"ז)''']] שיעור שהיי' כמה:
*[[ספר האגור/א'פח|'''אפ"ח)''']] שהה במיעוט סימנים:
*[[ספר האגור/א'פט|'''אפ"ט)''']] אסור לשחוט בסכין רעה:
*[[ספר האגור/א'צ|'''אלף צ)''']] החליד במיעוט סימנים:
*[[ספר האגור/א'צא|'''אצ"א)''']] התיז הראש בבת אחת בהולכה והובאה:
*[[ספר האגור/א'צב|'''אצ"ב)''']] הגרמה כיצד:
*[[ספר האגור/א'צג|'''אצ"ג)''']] שיעור שחיטה בושט:
*[[ספר האגור/א'צד|'''אצ"ד)''']] מצא טבעת מן הגרגרת על הסכין לאחר שחיטה:
*[[ספר האגור/א'צה|'''אצ"ה)''']] עקור היאך:
*[[ספר האגור/א'צו|'''אצ"ו)''']] אם נמצא הסכין השחוט שמוט:
*[[ספר האגור/א'צז|'''אצ"ז)''']] השוחט בשנים או בשלשה מקומות:
*[[ספר האגור/א'צח|'''אצ"ח)''']] ניקבה הריאה אחר שחיטה:
*[[ספר האגור/א'צט|'''אצ"ט)''']] השוחט הרבה בהמות ושח בינתים:
*[[ספר האגור/א'ק|'''אלף ק)''']] כוי ספק בהמה ספק חיה:
;[[ספר האגור/הלכות טריפות|הלכות טריפות]]
*[[ספר האגור/א'קא|'''אק"א)''']] נפחתה הגלגולת:
*[[ספר האגור/א'קב|'''אק"ב)''']] נקב קרום המוח:
*[[ספר האגור/א'קג|'''אק"ג)''']] נפחתה חוט השדרה:
*[[ספר האגור/א'קד|'''אק"ד)''']] נטל לחי העליון:
*[[ספר האגור/א'קה|'''אק"ה)''']] אם שני עורות מן הושט אדומים או לבנים:
*[[ספר האגור/א'קו|'''אק"ו)''']] עוף שצוארו מלוכלך בדם:
*[[ספר האגור/א'קז|'''אק"ז)''']] ישב לו קוץ בושט:
*[[ספר האגור/א'קח|'''אק"ח)''']] נטל כל הזפק:
*[[ספר האגור/א'קט|'''אק"ט)''']] הקנה מתפצל לג' חלקים:
;הלכות טריפות הריאה
*[[ספר האגור/א'קי|'''אלף קי)''']] אם חסרה הענוניתא:
*[[ספר האגור/א'קיא|'''אקי"א)''']] אם נשתנה מקומה הענוניתא:
*[[ספר האגור/א'קיב|'''אקי"ב)''']] כל יתר כנטול דמי מעשה באצבע יתירה שנמצאה:
*[[ספר האגור/א'קיג|'''אקי"ג)''']] יתרת בדרי דאוני דכשר:
*[[ספר האגור/א'קיד|'''אקי"ד)''']] נמצאו שתי אונות ונראות כאחת:
*[[ספר האגור/א'קטו|'''אקט"ו)''']] נימח בשר הריאה:
*[[ספר האגור/א'קטז|'''אקט"ז)''']] חסר מגוף הריאה:
*[[ספר האגור/א'קיז|'''אקי"ז)''']] ריאה שיש בה אבעבועות:
*[[ספר האגור/א'קיח|'''אקי"ח)''']] אין חילוק בריאה בין האדימה כולה למקצתה:
*[[ספר האגור/א'קיט|'''אקי"ט)''']] אוכמי אוכמי כשר:
*[[ספר האגור/א'קכ|'''אלף קכ)''']] סרכות כסדרן:
*[[ספר האגור/א'קכא|'''אקכ"א)''']] אונא סרוכה באומא:
*[[ספר האגור/א'קכב|'''אקכ"ב)''']] והוא דסביך בבשרא:
*[[ספר האגור/א'קכג|'''אקכ"ג)''']] ריאה שנקבה ודופן סותמתה:
*[[ספר האגור/א'קכד|'''אקכ"ד)''']] ריאה הנקובה במקום שאין דופן סותמתה:
*[[ספר האגור/א'קכה|'''אקכ"ה)''']] בועה בשפולי אומא או אונא:
*[[ספר האגור/א'קכו|'''אקכ"ו)''']] סרוכה לדופן או סמוכה לו:
*[[ספר האגור/א'קכז|'''אקכ"ז)''']] אם האונא והאומא נסרכו יחד בדופן:
*[[ספר האגור/א'קכח|'''אקכ"ח)''']] ריאה שנסרכת לאחד מן המקומות שאין הנקב מטריף:
*[[ספר האגור/א'קכט|'''אקכ"ט)''']] איו לאחוז בריאה ולנענע הסרכות:
*[[ספר האגור/א'קל|'''אלף קל)''']] על גבי הריאה אפי' כטרפא דאסא טריפה:
*[[ספר האגור/א'קלא|'''אקל"א)''']] אם האונות נסרכות בשומן הלב:
*[[ספר האגור/א'קלב|'''אקל"ב)''']] אם הוציאו ריאה בלי בדיקה:
*[[ספר האגור/א'קלג|'''אקל"ג)''']] קנה הלב דינו כלב:
*[[ספר האגור/א'קלד|'''אקל"ד)''']] נמצאו שני כבדים או שני מרות:
*[[ספר האגור/א'קלה|'''אקל"ה)''']] נטל הטחול:
*[[ספר האגור/א'קלו|'''אקל"ו)''']] לקתה בכוליא:
*[[ספר האגור/א'קלז|'''אקל"ז)''']] אם יש טרפות בכוליא של עוף:
*[[ספר האגור/א'קלח|'''אקל"ח)''']] אין חילוק בדיני מחט שנמצאת בריאה:
*[[ספר האגור/א'קלט|'''אקל"ט)''']] ניטלה השלפוחית:
*[[ספר האגור/א'קמ|'''אלף ק"מ)''']] דקין של בהמה שיוצא מהן מעי קטן:
*[[ספר האגור/א'קמא|'''אקמ"א)''']] איזהו כרס הפנימי שטרפותו בנקב במשהו:
*[[ספר האגור/א'קמב|'''אקמ"ב)''']] רש"י אסר ההמסס שנקב:
*[[ספר האגור/א'קמג|'''אקמ"ג)''']] אם מדמין מנקב לנקב:
*[[ספר האגור/א'קמד|'''אקמ"ד)''']] כל אבר שאמרו חכמים אם נטל טרפה אם חסר מתחילה כשר:
*[[ספר האגור/א'קמה|'''אקמ"ה)''']] נקיבת קוץ או מחט יש לו היתר ע"י בדיקה:
*[[ספר האגור/א'קמו|'''אקמ"ו)''']] הלעיטה חלתית:
*[[ספר האגור/א'קמז|'''אקמ"ז)''']] אם הוריקה המרה:
*[[ספר האגור/א'קמח|'''אקמ"ח)''']] אי מכשרינן בירוקין שהאדימו:
*[[ספר האגור/א'קמט|'''אקמ"ט)''']] מה שאנו מטריפין בשנוי מראה:
*[[ספר האגור/א'קנ|'''אלף ק"נ)''']] עוף שנשתברו אגפיו או נחתכו:
*[[ספר האגור/א'קנא|'''אקנ"א)''']] אם נשבר הפרק הסמוך לגוף:
*[[ספר האגור/א'קנב|'''אקנ"ב)''']] שלשה פרקים יש ברגל התחתון:
*[[ספר האגור/א'קנג|'''אקנ"ג)''']] ראש התחתון בשוק היוצא ממקומו:
*[[ספר האגור/א'קנד|'''אקנ"ד)''']] המנהג להטריף עצם הנשבר מן הארכוב' ולמעל':
*[[ספר האגור/א'קנה|'''אקנ"ה)''']] היכן מקום צומת הגידין:
*[[ספר האגור/א'קנו|'''אקנ"ו)''']] אם נפסק אחד מצומת הגידין:
*[[ספר האגור/א'קנז|'''אקנ"ז)''']] נטל צומת הגידין ואח"כ חתך למעלה הרגל:
*[[ספר האגור/א'קנח|'''אקנ"ח)''']] דין דרוסה בשאר חיות שאין נזכרות במשנה:
*[[ספר האגור/א'קנט|'''אקנ"ט)''']] דין חתול אם יש לו דרוסה:
*[[ספר האגור/א'קס|'''אלף קס)''']] אם יש תקנה בבדיקת הדרוסה:
*[[ספר האגור/א'קסא|'''אקס"א)''']] בדק ולא מצא אדום הבשר בדרוסה:
*[[ספר האגור/א'קסב|'''אקס"ב)''']] אין להכשיר שום ספק בבדיקה בזמן הזה:
*[[ספר האגור/א'קסג|'''אקס"ג)''']] אם ספק לו אם דרסה ביד או ברגל:
*[[ספר האגור/א'קסד|'''אקס"ד)''']] ספק דרוסה שנתערבו באחרות:
*[[ספר האגור/א'קסה|'''אקס"ה)''']] דין גלודה:
*[[ספר האגור/א'קסו|'''אקס"ו)''']] בשר שנתעלם מן העין:
*[[ספר האגור/א'קסז|'''אקס"ז)''']] בשר שנתעלם מן העין:
;[[ספר האגור/הלכות חלב|הלכות חלב]]
*[[ספר האגור/א'קסח|'''אקס"ח)''']] חלב בן פקוע:
*[[ספר האגור/א'קסט|'''אקס"ט)''']] חלב הכסלים:
*[[ספר האגור/א'קע|'''אלף קע)''']] חלב שתחת המתנים:
*[[ספר האגור/א'קעא|'''אקע"א)''']] השומן שעל יותרת הכבד:
*[[ספר האגור/א'קעב|'''אקע"ב)''']] בקיבה יש שני מיני חלבים:
*[[ספר האגור/א'קעג|'''אקע"ג)''']] חוטין שבעוקץ:
*[[ספר האגור/א'קעד|'''אקע"ד)''']] דין ראש המעים הצריך גרירה:
*[[ספר האגור/א'קעה|'''אקע"ה)''']] מאמר מן המחבר בענין חלב:
*[[ספר האגור/א'קעו|'''אקע"ו)''']] גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול ממנו אפי' מראש אזנו:
*[[ספר האגור/א'קעז|'''אקע"ז)''']] חלב שנתערב בשומן והושם ממנו בקדרה:
;[[ספר האגור/הלכות מליחה|הלכות מליחה]] 
*[[ספר האגור/א'קעח|'''אקע"ח)''']] יש חוטין אסורים משם דם:
*[[ספר האגור/א'קעט|'''אקע"ט)''']] יש אוסרין גיד הנשה בהנאה:
*[[ספר האגור/א'קפ|'''אלף קפ)''']] אם נמצא דם על החלמון או חלבון:
*[[ספר האגור/א'קפא|'''אקפ"א)''']] הרוצה לאכול בשר חי:
*[[ספר האגור/א'קפב|'''אקפ"ב)''']] אם יכול לשפוך מכלי ראשון על התרנגולת:
*[[ספר האגור/א'קפג|'''אקפ"ג)''']] אם מלח בשר ולא הדיחו בתחיל':
*[[ספר האגור/א'קפד|'''אקפ"ד)''']] אם יש למלוח במלח דק מאד:
*[[ספר האגור/א'קפה|'''אקפ"ה)''']] אין צריך למלוח הבשר עד שיהי' מכוסה:
*[[ספר האגור/א'קפו|'''אקפ"ו)''']] אם יש להשליך הבשר מלוח בתוך המים רותחין מיד:
*[[ספר האגור/א'קפז|'''אקפ"ז)''']] שיעור שהיית הבשר במלח:
*[[ספר האגור/א'קפח|'''אקפ"ח)''']] מה נקרא אינו נאכל מחמת מלחו:
*[[ספר האגור/א'קפט|'''אקפ"ט)''']] אם צלי צריך מליחה:
*[[ספר האגור/א'קצ|'''אלף קצ)''']] בשר שנתבשל בלי מליחה:
*[[ספר האגור/א'קצא|'''אקצ"א)''']] בשר שלא הודח כי אם פעם אחת:
*[[ספר האגור/א'קצב|'''אקצ"ב)''']] בשר שלא הודח אחר המליחה והושם בקדרה:
*[[ספר האגור/א'קצג|'''אקצ"ג)''']] בשר ששהה במים מעת לעת:
*[[ספר האגור/א'קצד|'''אקצ"ד)''']] תרנגולת שנמלחה מבחוץ ולא מבפנים:
*[[ספר האגור/א'קצה|'''אקצ"ה)''']] בשר ששהה ג' ימים שלמים שלא נוקר מה תקנתו:
*[[ספר האגור/א'קצו|'''אקצ"ו)''']] יש שופכין מם על הכבד אחר הצלייה:
*[[ספר האגור/א'קצז|'''אקצ"ז)''']] מעשה שמלחו בשר חזיר ולאח"כ הכניסו קערה במחבת עם שאר כלים:
*[[ספר האגור/א'קצח|'''אקצ"ח)''']] אם מלחו בשר בכלי שאינו מנוקב:
*[[ספר האגור/א'קצט|'''אקצ"ט)''']] הבשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב אסור לאכלו אפי' בצלי:
*[[ספר האגור/א'ר|'''אלף ר)''']] בשר ששהה ג' ימים שלא נמלח:
*[[ספר האגור/א'רא|'''אר"א)''']] אם מלח עופות ודגים יחד:
*[[ספר האגור/א'רב|'''אר"ב)''']] אם יכול למלוח בשר עם בשר שכבר נמלח:
*[[ספר האגור/א'רג|'''אר"ג)''']] המולח הראש כיצד יעשה כי השער מפסיק בין המלח והבשר:
*[[ספר האגור/א'רד|'''אר"ד)''']] אין מבשלין וקלין הראש עד שיהבהב:
*[[ספר האגור/א'רה|'''אר"ה)''']] איך נוהגים ברגלי בהמה שמשימים אותם על האש:
*[[ספר האגור/א'רו|'''אר"ו)''']] בשל הלב בלי קריעה:
*[[ספר האגור/א'רז|'''אר"ז)''']] אם מותר לבשל הכבד אחר הקריעה:
*[[ספר האגור/א'רח|'''אר"ח)''']] אם הכבד מבושל ודבק בעוף:
*[[ספר האגור/א'רט|'''אר"ט)''']] יש אוסרין להשהות הכבד במליחה:
*[[ספר האגור/א'רי|'''אלף רי)''']] מה שנהגו שלא למלוח כבד קודם צלייה:
;[[ספר האגור/הלכות איסור והיתר|הלכות איסור והיתר]]
*[[ספר האגור/א'ריא|'''ארי"א)''']] אין אנו בקיאין בחליטה:
*[[ספר האגור/א'ריב|'''ארי"ב)''']] יש נוהגים לנקוב הכבד בסכין קודם צלייה:
*[[ספר האגור/א'ריג|'''ארי"ג)''']] יש גאונים אסרו לקדרה ההדורא דכנתא:
*[[ספר האגור/א'ריד|'''ארי"ד)''']] אם יכול למלוח המעים עם שאר בשר:
*[[ספר האגור/א'רטו|'''ארט"ו)''']] אם נוקר הבשר אוכלו חי או צלי בלי מליחה אפי' העוף שלם:
*[[ספר האגור/א'רטז|'''ארט"ז)''']] אם אסור לשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מעל האש:
*[[ספר האגור/א'ריז|'''ארי"ז)''']] סימני קרני חי' טהורה:
*[[ספר האגור/א'ריח|'''ארי"ח)''']] דין גבינות מבהמה שנמצאת סרוכה:
*[[ספר האגור/א'ריט|'''אר"יט)''']] יש אוסרין לאכול מי חלב:
*[[ספר האגור/א'רכ|'''אלף רכ)''']] דבש הגיזן והצרעין יש אוסרין:
*[[ספר האגור/א'רכא|'''ארכ"א)''']] סימן של עוף טהור:
*[[ספר האגור/א'רכב|'''ארכ"ב)''']] בדרוסה יש ג' פירושים:
*[[ספר האגור/א'רכג|'''ארכ"ג)''']] כמה קשקשים צריך בדג:
*[[ספר האגור/א'רכד|'''ארכ"ד)''']] עוד סימן בדג טהור:
*[[ספר האגור/א'רכה|'''ארכ"ה)''']] סימני עוברי דגים סימן מובהק:
*[[ספר האגור/א'רכו|'''ארכ"ו)''']] אין נקחים עוברי דגים אלא ממומחה:
*[[ספר האגור/א'רכז|'''ארכ"ז)''']] תרנגולא דאגמא אסורה:
*[[ספר האגור/א'רכח|'''ארכ"ח)''']] שרצים הגדלים במים:
*[[ספר האגור/א'רכט|'''ארכ"ט)''']] הרמב"ם אסר אפי' מת התולע בתוך הפרי:
*[[ספר האגור/א'רל|'''אלף ר"ל)''']] אם נקרא שורץ על הארץ בתוך הפרי כשהפרי קטן:
*[[ספר האגור/א'רלא|'''ארל"א)''']] קישות שהתליע באיביה:
*[[ספר האגור/א'רלב|'''ארל"ב)''']] אם נתבשל הפרי עם שאר פירות כשנמצא בו התולע:
*[[ספר האגור/א'רלג|'''ארל"ג)''']] יש עופות הגדלין באילן אם צריכין שחיטה:
*[[ספר האגור/א'רלד|'''ארל"ד)''']] ג' דינין בדם ביצים:
*[[ספר האגור/א'רלה|'''ארל"ה)''']] יש סימן טהרה בביצים:
*[[ספר האגור/א'רלו|'''ארל"ו)''']] ביצה שיש בה דם אוסרת המתבשל עמה:
*[[ספר האגור/א'רלז|'''ארל"ז)''']] ביצים גמורות הנמצאים בעוף מותר לאכלן בחלב:
*[[ספר האגור/א'רלח|'''ארל"ח)''']] חלב הנמצא בקיבה אם מותר:
*[[ספר האגור/א'רלט|'''ארל"ט)''']] צריך היכר בשנים שאוכלין בשר וגבינה:
*[[ספר האגור/א'רמ|'''אלף רמ)''']] אכל בשר עוף לא יאכל אחריו גבינה:
*[[ספר האגור/א'רמא|'''ארמ"א)''']] אין צריך ליטול הידים האוכל בשר אחר גבינה:
*[[ספר האגור/א'רמב|'''ארמ"ב)''']] צריך להמתין ו' שעות בין סעודה לסעודה בין גבינה לבשר:
;[[ספר האגור/הלכות תערובות|הלכות תערובות]]
*[[ספר האגור/א'רמג|'''ארמ"ג)''']] דין כחל:
*[[ספר האגור/א'רמד|'''ארמ"ד)''']] אם נמלח כחל עם בשר:
*[[ספר האגור/א'רמה|'''ארמ"ה)''']] כליות אסורין לבשלן בקדרה:
*[[ספר האגור/א'רמו|'''ארמ"ו)''']] חלב רותח שנפל על בשר צונן:
*[[ספר האגור/א'רמז|'''ארמ"ז)''']] הא דמליח כצלי כשאינו נאכל מחמת מלחו:
*[[ספר האגור/א'רמח|'''ארמ"ח)''']] טפת חלב שנפלה על חתיכה בקדרה:
*[[ספר האגור/א'רמט|'''ארמ"ט)''']] י"א דאפשר לסוחטו אסור דוקא בבב"ח:
*[[ספר האגור/א'רנ|'''אלף ר"נ)''']] טפת חלב שנפל' על הקדר' מבחוץ:
*[[ספר האגור/א'רנא|'''ארנ"א)''']] אם בשל חלב בקדרה של בשר:
*[[ספר האגור/א'רנב|'''ארנ"ב)''']] כיצד משערין ס':
*[[ספר האגור/א'רנג|'''ארנ"ג)''']] דבש שנתבשל במחבת של בשר:
*[[ספר האגור/א'רנד|'''ארנ"ד)''']] בשר בחלב ע"י מליחה מותר בהנאה:
*[[ספר האגור/א'רנה|'''ארנ"ה)''']] נתבשלו דגים בקערה של בשר:
*[[ספר האגור/א'רנו|'''ארנ"ו)''']] כלים שנשתמשו בו חלב מחלב שבמקצת מקומות אוכלין אותו:
*[[ספר האגור/א'רנז|'''ארנ"ז)''']] קערות של בשר שרוחצים ביורה חולבת:
*[[ספר האגור/א'רנח|'''ארנ"ח)''']] צנון או שלקוח שחתכום בסכין של בשר:
*[[ספר האגור/א'רנט|'''ארנ"ט)''']] יש מורין אם שמו פלפל בקדרה שאינה בת יומא שאסורה:
*[[ספר האגור/א'רס|'''אלף ר"ס)''']] אין לשין העיסה בחלב:
*[[ספר האגור/א'רסא|'''ארס"א)''']] פת שאפאו בתנור עם בשר:
*[[ספר האגור/א'רסב|'''ארס"ב)''']] פת של א"י הנאפה בתנור עם צלי של א"י:
*[[ספר האגור/א'רסג|'''ארס"ג)''']] אין מנהג להטעים לקפילא ארמאה:
*[[ספר האגור/א'רסד|'''ארס"ד)''']] טעם כעיקר דאורייתא או דרבנן כל החלוקים:
*[[ספר האגור/א'רסה|'''ארס"ה)''']] דין מין במינו וכשאינו מינו:
*[[ספר האגור/א'רסו|'''ארס"ו)''']] מה הן הנקראין שני מינין:
*[[ספר האגור/א'רסז|'''ארס"ז)''']] חלוקי דין לבטל איסור לכתחלה:
*[[ספר האגור/א'רסח|'''ארס"ח)''']] בשר חיה ועוף בחלב בטל ברוב:
*[[ספר האגור/א'רסט|'''ארס"ט)''']] אם שרץ בטל באלף:
*[[ספר האגור/א'רע|'''אלף ער)''']] צריך ששי' כנגד כל הכף של מתכת:
*[[ספר האגור/א'רעא|'''ארע"א)''']] עצמו' האיסור מצטרפין עם ההיתר לבטל האיסור:
*[[ספר האגור/א'רעב|'''ארע"ב)''']] אם בליעת הכלי מן ההיתר מצטרף להיתר:
*[[ספר האגור/א'רעג|'''ארע"ג)''']] אם תוספו' מים אחרי התערובות מעיל לצרף לבטל הס':
*[[ספר האגור/א'רעד|'''ארע"ד)''']] אין בריה בטלה בתתק"ס:
*[[ספר האגור/א'רעה|'''ארע"ה)''']] מה נקרא חתיכה ראויה להתכבד:
*[[ספר האגור/א'רעו|'''ארע"ו)''']] איזה נקרא דבר שיש לו מתירין:
*[[ספר האגור/א'רעז|'''ארע"ז)''']] כמה זמן כלי בן יומו:
*[[ספר האגור/א'רעח|'''ארע"ח)''']] דברים המאוסים בטלים בפחות מס':
*[[ספר האגור/א'רעט|'''ארע"ט)''']] אם חום כלי שני וערוי מפליט:
*[[ספר האגור/א'רפ|'''אלף רפ)''']] טפת חלב שנפלה בקדרה וניער או לא ניער:
*[[ספר האגור/א'רפא|'''ארפ"א)''']] תתאה גבר כולי:
*[[ספר האגור/א'רפב|'''ארפ"ב)''']] אם מלח הבלוע בדם מתבטל בס':
*[[ספר האגור/א'רפג|'''ארפ"ג)''']] אם חתיכה שבה בליעת איסור חוזרת להתירה או לאחר שנתבטל האיסור שבה. יזהר שלא יוציא שום דבר מן הקדרה בעוד האיסור בתוכה וגם לא יקדים להוציאה:
*[[ספר האגור/א'רפד|'''ארפ"ד)''']] נמצא דג טמא בדגים שנתבשלו וכן ביצים:
*[[ספר האגור/א'רפה|'''ארפ"ה)''']] זבוב שנמצא בקדרה והוציאו בכף:
*[[ספר האגור/א'רפו|'''ארפ"ו)''']] אם זבוב בכלי שני אוסר:
*[[ספר האגור/א'רפז|'''ארפ"ז)''']] כלי שני אין מבליע אפי' איסור בעין:
*[[ספר האגור/א'רפח|'''ארפ"ח)''']] דין אם ריחא מלתא היא:
*[[ספר האגור/א'רפט|'''ארפ"ט)''']] דין חתיכה שאינה ראויה להתכבד:
*[[ספר האגור/א'רצ|'''אלף רצ)''']] חחיכ' של נבלה שלא נמלח אם נקרא ראויה להתכבד:
*[[ספר האגור/א'רצא|'''ארצ"א)''']] דין דבר שיש לו מתירין:
*[[ספר האגור/א'רצב|'''ארצ"ב)''']] מהו נקרא את שדרכו למנות:
*[[ספר האגור/א'רצג|'''ארצ"ג)''']] דיני ספק ספיקא:
*[[ספר האגור/א'רצד|'''ארצ"ד)''']] ב' קדרות ממין א' והאסור ממין אחר:
;[[ספר האגור/הלכות בישולי גויים|הלכות בשולי גויים]]
*[[ספר האגור/א'רצה|'''ארצ"ה)''']] דיני פת של א"י:
*[[ספר האגור/א'רצו|'''ארצ"ו)''']] טעם למה אסרו גבינות של א"י:
*[[ספר האגור/א'רצז|'''ארצ"ז)''']] אם העמיד גבינות מקיבת א"י:
*[[ספר האגור/א'רצח|'''ארצ"ח)''']] אפי' ידעינן דאין דבר טמא בעדר הא"י החלב אסור:
*[[ספר האגור/א'רצט|'''ארצ"ט)''']] אם אין פלטר ישראל מצוי וערב עליו פת של א"י:
*[[ספר האגור/א'ש|'''אלף ש)''']] מדוע מקילין בהשלכת קיסם לבד בתנור:
*[[ספר האגור/א'שא|'''אש"א)''']] יש מתירין שבעה ימים בהזרקת קיסם לבד בתנור:
*[[ספר האגור/א'שב|'''אש"ב)''']] יעשה אש בפי התנור להכשירו:
*[[ספר האגור/א'שג|'''אש"ג)''']] אם מועיל ניפוח בפה באש לענין בשולי א"י:
*[[ספר האגור/א'שד|'''אש"ד)''']] אין חילוק בבישולי א"י בבית ישראל ובבית א"י:
*[[ספר האגור/א'שה|'''אש"ה)''']] אם בשל א"י מאכל כמאכל בן דרוסאי אם יש לו היתר ע"י גמר בישול ע"י ישראל:
*[[ספר האגור/א'שו|'''אש"ו)''']] דגים גדולים מלוחים אם בשלם א"י אסורים:
*[[ספר האגור/א'שז|'''אש"ז)''']] לא החמירו בבישולי א"י לאסור פליטתן:
*[[ספר האגור/א'שח|'''אש"ח)''']] מיני' האסורים משום בשולי א"י הכל מפורש באורך:
*[[ספר האגור/א'שט|'''אש"ט)''']] לא יניח כליו בבית הא"י יחיד זמן מה כי צריכים הגעלה:
*[[ספר האגור/א'שי|'''אלף שי)''']] דין חמאה של א"י:
*[[ספר האגור/א'שיא|'''אשי"א)''']] מי שנזדמן לו נבלה או טרפה אם יכול ליתנה לא"י:
*[[ספר האגור/א'שיב|'''אשי"ב)''']] דיני שליחות מאכלים ביד א"י וחותמות:
;[[ספר האגור/הלכות הכשר הכלים|הלכות הכשר הכלים]]
*[[ספר האגור/א'שיג|'''אשי"ג)''']] דיני טבילת כלים:
*[[ספר האגור/א'שיד|'''אשי"ד)''']] אם לא העביר החלודה לא עלתה לו טבילה:
;הלכות הגעלה
*[[ספר האגור/א'שטו|'''אשט"ו)''']] כלי אבנים דינם ככלי חרס ולא שרי בהגעלה:
*[[ספר האגור/א'שטז|'''אשט"ז)''']] אין צריך להשהות הכלי במים עד שיפלט:
*[[ספר האגור/א'שיז|'''אשי"ז)''']] צריך לשטוף הכלי במים קרים אחר הגעלה:
*[[ספר האגור/א'שיח|'''אשי"ח)''']] כמה זמן מכלי בן יומו:
*[[ספר האגור/א'שיט|'''אשי"ט)''']] אין להגעיל כלי שני של חרס:
*[[ספר האגור/א'שכ|'''אלף שכ)''']] ערוי ככלי ראשון:
*[[ספר האגור/א'שכא|'''אשכ"א)''']] כלי מתכת חם מקצתו חם כלו:
*[[ספר האגור/א'שכב|'''אשכ"ב)''']] דיני מחבת וסכינים:
*[[ספר האגור/א'שכג|'''אשכ"ג)''']] כרוב שחתך בסכין של א"י:
*[[ספר האגור/א'שכד|'''אשכ"ד)''']] טעם דחשבי סתם כלי א"י אינן בני יומן:
*[[ספר האגור/א'שכה|'''אשכ"ה)''']] דיני נאמנות באיסור והיתר באורך:
*[[ספר האגור/א'שכו|'''אשכ"ו)''']] מתארח אצל בעה"ב שאינו חשוד או שהוא חשוד:
*[[ספר האגור/א'שכז|'''אשכ"ז)''']] א"י בבית ישראל שאומר שהדיח הבשר קודם שנתנו בקדרה:
;[[ספר האגור/הלכות יין נסך|הלכות יין נסך]]
*[[ספר האגור/א'שכח|'''אשכ"ח)''']] אם נתערב ביין מעט דבש אינו מתנסך:
*[[ספר האגור/א'שכט|'''אשכ"ט)''']] הזורק יין במלח או נותן יין בדיו אם אסור ליהנות ממנו:
*[[ספר האגור/א'של|'''אש"ל)''']] דין תמד אם ראוי לנסך:
*[[ספר האגור/א'שלא|'''אשל"א)''']] דין חרצנים וזגים:
*[[ספר האגור/א'שלב|'''אשל"ב)''']] מתי נקרא יין אחר הדריכה:
*[[ספר האגור/א'שלג|'''אשל"ג)''']] אם אסור לדרוך עם הגוי:
*[[ספר האגור/א'שלד|'''אשל"ד)''']] מגע גר שמל וגר תושב:
*[[ספר האגור/א'שלה|'''אשל"ה)''']] אם שכשוך בלי נגיעה אוסר היין:
*[[ספר האגור/א'שלו|'''אשל"ו)''']] אם נתינת הסל נקרא המשכה:
*[[ספר האגור/א'שלז|'''אשל"ז)''']] יין יוצא דרך נקב וסתם הגוי בידו:
*[[ספר האגור/א'שלח|'''אשל"ח)''']] נוגע בקילוח היין:
*[[ספר האגור/א'שלט|'''אשל"ט)''']] מגע גוי שלא בכוונה על ידי דבר אחר וכן זרק דבר ביין:
*[[ספר האגור/א'שמ|'''אש"מ)''']] גוי נוגע להכעיס ביין של ישראל:
*[[ספר האגור/א'שמא|'''אשמ"א)''']] מגע בכח כחו:
*[[ספר האגור/א'שמב|'''אשמ"ב)''']] ישראל וכח גוי מעורבין:
*[[ספר האגור/א'שמג|'''אשמ"ג)''']] ישראל מערה מכלי לכלי של גוי ביד גוי:
*[[ספר האגור/א'שמד|'''אשמ"ד)''']] דין ניצוק:
*[[ספר האגור/א'שמה|'''אשמ"ה)''']] גוי המערה יין מן החבית:
*[[ספר האגור/א'שמו|'''אשמ"ו)''']] יין בזמן הזה מותר בהנאה:
*[[ספר האגור/א'שמז|'''אשמ"ז)''']] נגע בקצף היין:
*[[ספר האגור/א'שמח|'''אשמ"ח)''']] נמצא הגוי בין החביות:
*[[ספר האגור/א'שמט|'''אשמ"ט)''']] בחותם אחד אם הודיע הגוי שהפליג:
*[[ספר האגור/א'שנ|'''אש"נ)''']] יין נסך שנתערב וסתם יינם:
*[[ספר האגור/א'שנא|'''אשנ"א)''']] דין בטול יין שנתערב במים:
;הלכות הכשר כלים
*[[ספר האגור/א'שנב|'''אשנ"ב)''']] דין הכשר כלי חרס:
*[[ספר האגור/א'שנג|'''אשנ"ג)''']] כמה פעמים קרוי שכשוך:
*[[ספר האגור/א'שנד|'''אשנ"ד)''']] איך מכשירין כלי מזופף:
*[[ספר האגור/א'שנה|'''אשנ"ה)''']] דבר המכניסו לקיום אם בולע כדי קליפה:
*[[ספר האגור/א'שנו|'''אשנ"ו)''']] דבר הצריך ערוי אם הכניס בו ציר או מורייס:
*[[ספר האגור/א'שנז|'''אשנ"ז)''']] הניח כליו תחת הקילוח ושולח כליו ביד א"י:
;[[ספר האגור/הלכות נדה|הלכות נדה]]
*[[ספר האגור/א'שנח|'''אשנ"ח)''']] אם רגילה לראות בהנץ החמה ואין ידוע אם קודם או לאחר כך:
*[[ספר האגור/א'שנט|'''אשנ"ט)''']] היוצא לדרך יפקוד אשתו אפי' סמוך לוסתה:
*[[ספר האגור/א'שס|'''אלף שס)''']] אם לבעלה צריכה בדיק' שחרית וערבית ולפני תשמיש:
*[[ספר האגור/א'שסא|'''אשס"א)''']] אשה שראתה דם מחמת תשמיש ויש לה מכה באותו מקום:
*[[ספר האגור/א'שסב|'''אשס"ב)''']] הפי' מרואה טפת דם כחרדל:
*[[ספר האגור/א'שסג|'''אשס"ג)''']] דיני דם ירוק:
*[[ספר האגור/א'שסד|'''אשס"ד)''']] דין בועל בעילת מצוה ופורש:
*[[ספר האגור/א'שסה|'''אשס"ה)''']] קובעה וסתה ע"י דילוג וע"י מקרי':
*[[ספר האגור/א'שסו|'''אשס"ו)''']] דין ראיית וסת מעוברת ומניק':
;[[ספר האגור/הלכות כתמים|הלכות כתמים]]
*[[ספר האגור/א'שסז|'''אשס"ז)''']] דיני כתמים באורך:
*[[ספר האגור/א'שסח|'''אשס"ח)''']] רואה דם אחר צרכיה על העד:
*[[ספר האגור/א'שסט|'''אשס"ט)''']] תבעוה להנשא נתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים:
*[[ספר האגור/א'שע|'''אלף שע)''']] כלה שנבעלה צריכה לנהוג כמו נדה אחרי בעילת מצוה:
*[[ספר האגור/א'שעא|'''אשע"א)''']] ההולכת בדרך ואין לה בגדים נקיים ללבוש בימי ליבונה:
*[[ספר האגור/א'שעב|'''אשע"ב)''']] כמה זמן להמתין לספור שבע' נקיי' אחר התשמיש:
*[[ספר האגור/א'שעג|'''אשע"ג)''']] האידנא כל היולדות חשובות יולדות בזב:
*[[ספר האגור/א'שעד|'''אשע"ד)''']] אשה שילד' בקושי וראתה דם:
*[[ספר האגור/א'שעה|'''אשע"ה)''']] לשון הרמב"ם ז"ל ממנהגי טעות בענין ספירות ז' נקיים ולבעול על דם טוהר:
*[[ספר האגור/א'שעו|'''אשע"ו)''']] ראתה יום א' בלבד ופסקה בו ביום:
*[[ספר האגור/א'שעז|'''אשע"ז)''']] אם תלבש לבנים אחר תפלת ערבית אם נחשב כמו לילה:
*[[ספר האגור/א'שעח|'''אשע"ח)''']] לספור ז' נקיים מיד אחר התשמיש:
*[[ספר האגור/א'שעט|'''אשע"ט)''']] אסור ליגע באשתו כל ימי נדתה וכו':
*[[ספר האגור/א'שפ|'''אלף שפ)''']] לדברי ר"ת שפסק כאביי דאמר ימי לידתה שאינה רואה בהן וכו':
;[[ספר האגור/הלכות טבילה|הלכות טבילה]]
*[[ספר האגור/א'שפא|'''אשפ"א)''']] אם טבילה בזמנה מצוה:
*[[ספר האגור/א'שפב|'''אשפ"ב)''']] אין צריך להמתין ממש עד שתחשך לטבילה:
*[[ספר האגור/א'שפג|'''אשפ"ג)''']] אם אשה יכולה לטבול בליל שבת בלא זמן טבילתה:
*[[ספר האגור/א'שפד|'''אשפ"ד)''']] הטובלת ביום צריכות להסתיר טבילתן מבעליהן:
*[[ספר האגור/א'שפה|'''אשפ"ה)''']] בשעת הדחק יכולה האשה לחוף מע"ש ולטבול ביום השבת:
*[[ספר האגור/א'שפו|'''אשפ"ו)''']] אם עלתה לה טבילה כשטבלה ביום:
*[[ספר האגור/א'שפז|'''אשפ"ז)''']] כשטובלת אשה צריכה אחרת לראות הטבילה:
*[[ספר האגור/א'שפח|'''אשפ"ח)''']] אם אשה מותרת ללכת בבית הכנסת:
*[[ספר האגור/א'שפט|'''אשפ"ט)''']] חוטי צמר ופשתן יש שאין חוצצין בראש:
*[[ספר האגור/א'שצ|'''אלף שצ)''']] לפלוף שבעין:
*[[ספר האגור/א'שצא|'''אשצ"א)''']] הגליד שעל המכה:
*[[ספר האגור/א'שצב|'''אשצ"ב)''']] עמדה ע"ג כלי עץ המקבל טומאה:
*[[ספר האגור/א'שצג|'''אשצ"ג)''']] לא תטבול בנמל:
*[[ספר האגור/א'שצד|'''אשצ"ד)''']] צואה שתחת הצפורן:
*[[ספר האגור/א'שצה|'''אשצ"ה)''']] נשי' הצובעת עצמן אם חוצץ:
*[[ספר האגור/א'שצו|'''אשצ"ו)''']] תזהר האשה שלא יצא משערת ראשה חוץ למים:
*[[ספר האגור/א'שצז|'''אשצ"ז)''']] צריכה חפיפה ועיון כל גופה:
*[[ספר האגור/א'שצח|'''אשצ"ח)''']] באיזה זמן צריך החפיפה:
*[[ספר האגור/א'שצט|'''אשצ"ט)''']] אם טבלה רחוק מן החפיפה אם עלתה לה אם לא:
*[[ספר האגור/א'ת|'''אלף ת)''']] אם מותר להכנס למרחץ אחר טבילה:
*[[ספר האגור/א'תא|'''את"א)''']] אימתי מברכת ברכת טבילה:
*[[ספר האגור/א'תב|'''את"ב)''']] אם תטבול במעין צריכה מ' סאה:
*[[ספר האגור/א'תג|'''את"ג)''']] טבילה בנהרות:
*[[ספר האגור/א'תד|'''את"ד)''']] ספק שאירע במקוה לדעת ר"י ולדעת רבינו שמשון:
*[[ספר האגור/א'תה|'''את"ה)''']] אם יכול למלאות מקוה במים חמים ולחברו למקוה אחר:
*[[ספר האגור/א'תו|'''את"ו)''']] איך התירו מים שאובין ע"י המשכה:
*[[ספר האגור/א'תז|'''את"ז)''']] על המגלגל מים בגלגל לתוך סילון ואח"כ למקוה:
*[[ספר האגור/א'תח|'''את"ח)''']] אם המשיך אמת המים דרך חריץ אל תוך גיגית:
*[[ספר האגור/א'תט|'''את"ט)''']] מקוה שנסדק ומחסר מימיו:
*[[ספר האגור/א'תי|'''את"י)''']] אם נסדק אם יכולין למלאותו:
*[[ספר האגור/א'תיא|'''אתי"א)''']] אם מים שאובין יכולין לטהר ע"י השקאה:
*[[ספר האגור/א'תיב|'''אתי"ב)''']] על המקוה ששאבוהו בכלי מנוקב: 
;נשלם סימני ספר אגור תהלה לאל יתברך ויתעלה. אמן:
{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}