עריכת הדף "ספורנו/שמות/ט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ז == 
'''והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה..''' אף על פי שהיה זה פלא מבואר, בלתי מתיחס בשום פנים זולתי לאל יתברך, כי אין מי שיוכל להבטיח בחיים זולתו: 

== ח == 
'''לעיני פרעה.''' למען יראה שלא היתה מכה מסובכת מעפוש בליחות מצד האויר או המערכת אשר מהם תבא לפעמים מכת מדינה טבעית: 

== יב == 
'''ויחזק ה'.''' כי לא היה סובל זה בלי ספק, כענין באיוב וגע אל עצמו ואל בשרו:

== יד == 
'''כי בפעם הזאת.''' כזה המין השלישי מהמכות באויר: אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך ובעמך. כל אחת מאלה שאשלח תהיה בלב כלכם גם אחר שתסור, כי גם אחרי כן תרגישו בהזק נמשך ממנה בקלקול הצמחים והמזונות ובחולי הגוף, כמכת החשך שקלקלה מזג האויר בלי ספק, ושלא קמו איש מתחתיו, שנמשכו אליהם חלאים רעים בלי ספק. אבל מהמכות הקודמות לא נמשך הזק מבואר אחר שסרו:

'''בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ.''' כאשר תראה יכלתי גם באויר המקיף. אמנם יכלתו בעליונים הודיעם על ים סוף בענין מלאך האלהים ועמוד הענן ועמוד האש, שכלם דברים אשר מציאותם בלתי טבעי:

== טז == 
'''בעבור הראותך את כחי.''' כדי שתחזור בתשובה, כי לא אחפוץ במות המת:

'''ולמען ספר שמי.''' ורבים תשיב מעון: 

== יט == 
'''ועתה שלח העז את מקנך.''' כדי שימלטו העבדים אשר עם המקנה, כאמרם ז''ל ''חביב אדם שנברא בצלם''. 

== כ == 
'''הירא את דבר ה' הניס.''' והטעם שאמרתי שלח העז, הוא מפני שראיתי בענין הדבר שהירא את דבר ה' הניס. ואשר לא שת לבו חטא ויעזוב, באופן שעם חטאו הפסיד, לכך אני מזהיר עתה כדי שלא ימות האדם אשר בשדה:

== כג == 
'''ותהלך אש ארצה.''' כי האויר הנלהב ירד לארץ בחוזק תנועת הברד המכביד עליו ברדתו למטה:

== כד == 
'''ואש מתלקחת בתוך הברד.''' בחוזק תנועת הברד ברדתו נלהב האויר ונתן קולות, וחוזק תנועתו היה בגדלו לקלקל הרך והקשה, כאמרו ואת כל עשב השדה הכה הברד, ואת כל עץ השדה שבר:

== כט == 
'''כצאתי את העיר.''' אף על פי שאמרת ורב מהיות קולות. אלהים וברד לא יחדל כל זה עד שאצא מן העיר: '''הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ..''' כל זה יהיה יחדיו כמו רגע, שלא כמנהג הטבע, וזה למען תדע, לא בשביל שאחשוב שכבר שבתם בתשובה, כי אמנם (ל) ידעתי כי טרם תיראון. עדיין לא תיראון: 

== לא == 
'''והפשתה והשעורה נכתה.''' אף על פי שהפשתה והשעורה נכתה, וזה הזק רב במצרים, כאמרו ובושו כל עובדי פשתים:

== לב == 
'''והחטה והכסמת.''' בא וראה מה רב רשעם של פרעה ועבדיו כי אף על פי שהחטה והכסמת לא נכו, ומשה התפלל, וראה פרעה כי חדל כל הרע כתפלתו, כי באופן אחר היה כלה גם יתר הפלטה, מכל מקום הוסיף פרעה לחטוא והכביד לבו במזיד הוא ועבדיו:

== לה == 
'''ויחזק לב פרעה.''' לא מעצמו, אבל כאשר דבר ה' ביד משה קודם שצרף את אהרן עמו, שאמר לו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך שלא יניחכם להלוך ברצונו, ולא ביד חזקה, וארצה שלא יעשה זה מיראת יד החזקה, שלא יוכל לסבלה. וכן עשה בזה המקום, כי אחר שהוסיף לחטוא במזיד, והכביד הוא עצמו את לבו נגד טבעו, אבל היה מסופק אם יוכל לסבול, התחזק לבו באותו האופן אשר דבר ה' ביד משה, ושם בלבו שלא יוסיף עוד להכותו:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}