עריכת הדף "ספורנו/שיר השירים/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אנה הלך דודך.'''  אמרו הכשדים מה היה לו שסלק שכינתו ממך:

'''אנה פנה.'''  בהסתירו פניו:

'''ונבקשנו עמך.'''  כאמר' נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם:

'''דודי ירד לגנו.'''  בקהל קדושים אנשי כנסת הגדולה:

'''לרעות בגנים.'''  לשמוח בבתי כנסיות ובתי מדרשות כענין ישמח ה' במעשיו:

'''וללקוט שושנים.'''  שרידי עמו:

'''יפה את רעיתי.'''  אמר האל ית' עתה בבנין בית שני אל תוסיפי לסלק שכינתי מתוכך כי אמנם את עתה יפה בחכמת אנשי כנסת הגדולה:

'''נאוה כירושלים.'''  הראשונה שהיתה עיר הצדק כי שמה ישבו כסאות למשפט:

'''איומה.'''  כענין שמעון הצדיק עם אלכסנדרוס:

'''כנדגלות.'''  כמערכו' ישראל תהיו מכל מקום:

'''הסבי עיניך.'''  הנביאים כאמרו ויעצם אם עיניכם את הנביאי':

'''מנגדי.'''  שלא יפגשו עמל חזון גם שיהיו ראוים לכך:

'''שהם הרהיבוני.'''  הם היו סבה שהתנשאתי להנקם מכם כאשר לא שמעת:

'''שערך.'''  כי אמנם מנהגי אבות הם נאותים ויקרים כמו שער של עדר העזי' המוכן להיות בגד חשוב וכן תנהיגו מנהגי נכבדים כאמרם והעמדנו עלינו מצות כו' ואין צורך עוד להנביאים: @66(ו)@77 שניך. הנלחמים כמו בני חשמונאי וזולתם:

'''כעדר הרחלים.'''  הם צדיקי' ויקרי' בעיני כעדר הרחלי' שמכניסים אותו למלת:

'''מתאימות.'''  ?בעיון ובמעשה:

'''ושכולה אין בהם.'''  אין בהם מורד מקדיח תבשילו:

'''כפלח הרמון רקתך.'''  התלמידים שהגיעו להוראה הקרובים לעיני הדור כמו הרקה לעינים הם כמו פלח הרמון שגם שאינו רמון שלם הוא נאות בטעמו ומראהו כן מלאו דעת את ה' בעיון ובמעשה:

'''מבעד לצמתך.'''  מהיותם נבדלים מדעות זרות: וזה כי אמנם

'''ששים המה.'''  רבו דעות חכמי קדם החוקרים באלהיות:

'''ושמנים פלגשים.'''  ויותר מהמה החוקרים בטבעיו':

'''ועלמות אין מספר.'''  המורים עניני העולם:

'''אחת היא יונתי.'''  שהיתה דבקה בי כיונה לבעלה:

'''תמתי.'''  השלמה:

'''אחת היא לאמה.'''  לשרה תחוללכם לא לאברהם שיצא ממנו ישמעאל:

'''ראוה בנות ויאשרוה.'''  כענין רחב באמרה כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת:

'''מלכות ופלגשים.'''  מלכת שבא ושפחותיה כאמרה אשרי אנשיך ואשרי עבדיו אלה כו':

'''מי זאת הנשקפה.'''  לכן ראוי לתמוה כי אמנם דניאל וחביריו שהיו בגלות היו מצפי' לאור הישועה.

'''יפה כלבנה.'''  המקבלת אור מזולתה כן הוא וחביריו התבוננו בדברי ירמיהו כאמרו אני דניאל בינותי בספרים כו':

'''ברה כחמה.'''  בנבואת חגי זכריה ומלאכי שהתנבאו הם בעצמם על הישועה:

'''איומה.'''  כענין דריוש מלך פרס באמרו ואלהא די שכן שמיה תמן ימגר כו' ועם די ישלח ידיה להשניא לחבלא בית אלהא דך די בירושלים. והנה אחרי כן:

'''אל גנת אגוז ירדתי.'''  מצאתי עשרה יוחסין שעלו לארץ שהיו רובם פסולים ובלתי ראוים לשריית שכינה:

'''לראות באבי הנחל.'''  מכל מקום ירדתי שם עם חגי זכריה ומלאכי לראות במיוחסי' שנשארו בבבל:

'''הפרחה הגפן כו'.'''  אם יש בהם חכמים ותלמידי' אשר לבבם פונה לבא לארץ ה' להשרו' שם שכינתו:

'''לא ידעתי נפשי.'''  משיבה עדת ה' הנה לא ידעתי מה היות אז נפשי רצוני ודעתי:

'''שמתני מרכבות עמי נדיב.'''  שבחרתי לשבת בגולה תחת יד פרס ומדי גם שהם בלי ספק עם נדיב כאמרו אשר כסף לא יחשובו אחרי אשר נקראתי מהנביאים לבא אל המלך הקדוש בארצו למען תשרה שכינתו בתוכנו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>