עריכת הדף "ספורנו/דברים/ד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א == 
'''ועתה ישראל.''' מאחר שאתה רואה גזרת האל ית' להגלותכם אם תחטאו השמרו מחטוא ושמרו מצותיו בלי תוספת וגרעון כי התוספת והגרעון בכל שהוא יביאו אתכם לתכלית הקלקול:

== ב == 
'''ולא תגרעו ממנו לשמור.''' ולא יחשוב החושב שכאשר תסור סבת האיסור אצלך לא יהיה חטא לגרוע כמו שחשב שלמה המלך אני ארבה ולא אסור אני ארבה ולא אשוב ונכשלה:

== ג == 
'''עיניכם הרואות.''' הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור כי אמנם אותם שחטאו בעבודת בעל פעור לא התכונו לזה בתחלה אבל היתה תחלת כונתם לזנות בלבד. כאמרו ויחל העם לזנות. ואע"פ שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודת גלולים כאמרם וזנו בנותיו והזנו את בניך חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל והנה קרה ההפך כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהכשל בעבודה עצמה עד שהשמידו ה' אלהיך:

== ד == 
ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הייתם כלכם חכמים להשמר מהכשל בעבודת בעל פעור:

== ו == 
'''כי היא חכמתכם.''' בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים:

== ז == 
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים הוא שהאל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו. וזה יורה שבחר בנו מכל העמים. ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים יהיה חלול ה' באמור לכל עם ה' אלה:

== ח == 
'''ומי גוי גדול אשר לו חקים וגו'.''' והטעם שתחשבו חכמים בעיני האומות בשמרכם את חקי האלהים ואת תורותיו הוא שלא היו אז שום גוי במציאות כזה שיהיו לו חקים מורים מציאות האל ודרכיו ומשפטים צדיקים שאין בם ענין לתועלת הדיין ולא לשכר חזניהם וסופריהם אבל כל ענינם משפט וצדק. כענין אמרם ז"ל (פרק קמא דסנהדרין) משפט לזה וצדקה לזה. משפט לזה שהחזיר לו את שלו. וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו:

== ט == 
'''רק השמר לך.''' אע"פ שאמרתי שראוי שתהיו נחשבים חכמים בעיני האומות. השמר לך מדעות אותם הטועים המכחישים מציאות האל ית' ויכלתו השגחתו וחשבו הם להביא על כל זה ראיות שכליות:

'''פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך.''' והטעם שהזהרתיך מאד להשמר מזה הוא שיש לחוש פן תשכח מה שראו עיניך הגשמיים בסיני ועיניך השכליים גם כן בפי' התורה אשר בה הדאית לדעת הפך דעותיהם במופתים שכליים:

'''והודעתם לבניך.''' לבניך שלא ראו אז תודיע במופתים שכליים:

== טו == 
'''כי לא ראיתם כל תמונ'.''' וזה הפך דעת כת הצאב"א שחשבו שאין במציאו' דבר יותר נכבד מן הגרמים השמימים ושהם לבדם קדמוני' ונצחיים ראשוני':

== יט == 
'''חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים.''' סדר אותם על סדר נאות לצורך כל אחד מחלקי הארץ כפי השתנותם והשתנות העם אשר בה וזה הסדר המוחש יורה על הפך דעות התועים כי אמנם יורה בהכרח שיש איזה נמצא מסדר לתכלית מכוון מאתו אשר המציא' לסדרם למען יושג תכלית מציאות' וסדרם כי לא יהי' כל זה במקר' בלי ספק:

== כ == 
'''ואתכם לקח.''' ללכת בדרכיו ולדבקה בו ולזה לא יהיו עיניכם בהנהגת צבא השמים וסדרם:

== כב == 
'''כי אנכי מת.''' צריך אני להזהירכם מאד מאחר שאיני עובר עמכם כענין אמרו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון:

== כד == 
'''אש אכלה הוא.''' אש אוכלת אש ובזה יכלה את הנפש עם הבשר:

'''אל קנא.''' כי מבלי אין מציאות שום נמצא זולתו דומה למציאותו כלל הנה כל מי שיעבוד לזולתו יעשה אמנם לזולתו מה שראוי לו לבדו כענין אשת איש שתתן לזולתו מה שראוי לאישה לבדו ובזה יהיה מקנא:

== כה == 
'''להכעיסו.''' לסלק השכינה מישראל כדי להיות בלתי משועבדים לתורת האל ית' ומצותיו:

== כט == 
'''ומצאת.''' אע"פ שאין שם מקדש ולא כלי קדש:

'''כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.''' והטעם שתמצאנו הוא כי אמנם תדרשנו בכל לבבך:

== ל == 
'''באחדית הימים.''' לקץ הימין כמו שהעיד באמרו והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו:

== לב == 
'''כי שאל נא.''' והראיה על זה שאמרתי שלא ישכח ברית אבות היא כי אמנם מה שעשה עם כל ישראל במתן תורה שתהיו כלכם זוכים לאותה המדרגה מן הנבואה לא היה זולתי לקחת את כלכם לו לעם בשביל ברית אבות שלא כל אחד מכם היה ראוי לה:

== לד == 
'''או הנסה אלהים.''' אע"פ שקרה לאיזה יחיד או יחידים שימלטו מבין רשעים. מכל מקום לא קרה זה בכלל:

'''במסות באותות.''' מורות שלא היה זה במקרה אלא בכונת פועל רצוניי:

'''ובזרוע נטויה.''' מוכנת להכות עוד להורות שאם לא ישוב החוטא שתשוב להכות: 

== לה == 
'''אתה הראית.''' את כל אלה הראך האל ית':

'''לדעת.''' כדי שתתבונן ותדע בלי ספק כי ה' הוא האלהי'. הוא אותו הקדמון הנמצא בהכרח:

== לו == 
'''ליסרך.''' להביאך למדרגת הנבואה בקבלה התורה כענין באליהו והנה רוח גדולה וחזק. וכן ועל הארץ הראך את אשו. כענין שם כאמרו ואחר הרעש אש:

== לז == 
'''ותחת כי אהב את אבותיך.''' ומאחר שעשה כל אלה הנה תחת שאהב את אבותיך:

'''ויוציאך בפניו.''' בפעולות באות מפניו למעלה מן הטבע לא מאחוריו כפעולות טבעיות:

'''ממצרים להוריש.''' שהתכוון להוציאך מעבדות אשר בו לא היית יכול להתבונן:

== לח == 
'''לתת לך את ארצם.''' שהיא ארץ ה' המוכנת לקנות השלמות המכוון:

== לט == 
'''וידעת היום.''' אם כן ראוי בלי ספק שתתבונן ותדע כל חלקי הסותר:

'''והשבות אל לבבך.''' ואחר ההתבוננות תשיב אל לבבך החלק האמיתי מהם והוא כי ה' הוא האלהים. המסדר הנצחי המפורסם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. כי אמנם על זה יורה סדרם וקשרם והתכלית המושג מהם אשר לא יושג זולתם ובהם נודע שיש נמצא מכוון שהמציא כל זה לתכלית מכוון מאתו:

'''אין עוד.''' ומזה יודע שאין עוד כי הוא מן ההכרח שלא יהיה כל זה זולתי בכח איזה נמצא נבדל מחומר מאד נעלה בתכלית האפשר והוא נמנע שיהיה יותר מאחד בזאת המדרגה מהעלוי אשר אין כמוה כי בנבדלים לא יפול מספר זולתי בהיותם בלתי שוים במדרגה:

== מ == 
'''ושמרת את חקיו.''' וכשתדעהו תשמור את חקיו בלי ספק. כאמרו מי לא ייראך מלך הגוים:

== מא == 
'''אז יבדיל משה שלש ערים.''' אחר שסיים ההקדמה לבאור התורה הבדיל הערים להראות לישראל מה נכבד ענין שמירת המצוה שהקפיד לקיים קצת מצות עשה:

== מד == 
'''וזאת התורה.''' החלק העיוני:

== מה == 
'''אלה העדות.''' החלק שבא עליהם עדות המופת:

== מז == 
'''ויירשו את ארצו.''' אחר שכבשו ארץ נושבת שיכלו לקיים בה המצות ואין מחריד הואיל לבאר את התורה והמצוה ולהזהיר עליהם:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}