עריכת הדף "ספורנו/בראשית/מח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ב == 
'''וישב על המטה.''' לחלוק כבוד למלכות כפי האפשר לו אז. וההפך ולא קם ולא זע ממנו:

== ד == 
'''ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ.''' הנה אז כבר נולדו כל השבטים חוץ מבנימן וכבר אמר לי בצאתי מחרן הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. אם כן היתה הכוונ' שיתן לי קהל של עמים בענין ירושת הארץ. ואין לחשוב שאמר זה אלא עליך שיתן לי אותך ואת שני בניך יחדו:

== ה == 
'''ועתה שני בניך כו' לי הם.''' שאותם לבדם נתן לי יחדו עמך כענין ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך:

== ו == 
'''ומולדתך אשר הולדת אחריהם.''' שהם בני בניך הנקראים מולדתך באמת:

'''לך יהיו.''' יקראו בית יוסף ויתברכו בברכותיך:

'''על שם אחיהם יקראו בנחלתם.''' כל אחד מבני מנשה יקרא כאחיו על שם מנשה לנחול עמם בנחלתו וכן כל אחד מבני אפרים יקרא כאחיו על שם אפרים לנחול עמם בנחלת אפרים:

== ז == 
'''ואני.''' שמא תאמר כשאמר אלי האל יתברך ונתתיך לקהל עמים היתה הכוונה שאוליד עוד בנים אלא שגרם החטא זה לא יתכן:

'''כי בבואי מפדן.''' כשנגלה אלי אז האל יתברך:

'''מתה עלי רחל.''' כאמר' ז"ל אין אשה מתה אלא לבעלה:

'''בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה.''' תכף כשנסעתי מאותו המקום שהיה דבר האל יתברך אלי בעודי בדרך אפרת. וכל כך גברה עלי טרדתי ואבלותי שלא עצרתי כח להוליכ' לבית קברות בית לחם ואין ספק כי מאז היה לבי חלל בקרבי ולא שלט עוד בי יצר הרע ונחלשה תאותי ולא נשאר בי כח להוליד בנים:

== ח == 
'''וירא ישראל את בני יוסף.''' ראה שהם בני אדם אבל לא הכיר מי הם{{הערה|וכן פירשו כאן ה[[רשב"ם/{{כאן}}#ח|רשב"ם]] וה[[אבן עזרא/{{כאן}}#ח|ראב"ע]].}}:

== ט == 
'''בני הם אשר נתן לי אלהים בזה.''' בני הם ולא בני בני אבל הם אותם הבנים אשר נתן לי אלהים בזה בעודי לבדי פה כאמרך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה ואמרת לי הם: 

== י == 
'''לא יכול לראות.''' היטב כדי שתחול עליו ברכתו בראותו אותם כענין אשר תראנו משם. וכענין ויראהו ה' את כל הארץ כדי שיברך אותם. וכן באלישע ויפן אחריו ויראם:

'''וישק להם ויחבק להם.''' כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם ברכתו:

== יא == 
'''גם את זרעך.''' ועליהם אמר קהל עמים וזה אמר אלי כשברכני בירושת הארץ כאמרו למעלה ויברך אותי א"כ ראוי שאותה הברכה תחול עליהם ולכך ברך אז את יוסף ואת בניו:

== יב == 
'''מעם ברכיו.''' של אביו שחבק אותם:

== יד == 
'''שכל את ידיו.''' השכיל והבין במשוש ידיו בלא ראות:

== טו == 
'''ויברך את יוסף.''' ולא הוצרך בזה לראיה ולא לחבוק ולא נשיקה ולא הזכיר מה היתה הברכה:

'''ויאמר.''' אחר שברך את יוסף:

'''האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו.''' אתה אלהי' אשר אתה הוא שהתהלכו אבותי לפני' עשה בזכותם:

'''האלהים הרועה אותי.''' אתה שעשית עמדי חסד:

== טז == 
'''המלאך הגואל אותי מכל.''' רע יברך. צוה שהמלאך הגואל אותי יברך את הנערים אם אינם ראוים לברכתך בלתי אמצעי: 
'''ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק..''' לא שם תרח ונחור כי הצדיקים לא יקרא עליהם שם אבותיהם הרשעים וכן בהיפך כאמרו רז"ל (סנהדרין פרק אלו הן הנחנקין) דקרינן לרשיעא אפילו בר צדיקא רשיעא בר רשיעא שלא יתיחס לאביו הצדיק אבל יתיחס לאיזה מאבותיו הרשעים ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת האל יתברך באופן שיהיו ראוים להתיחס לאברהם וליצחק על דרך יחד לבבי ליראה את שמך:

== יח == 
'''כי זה הבכור שים ימינך על ראשו.''' כי אמנם הסמיכה ביד תכוין הנפש אל מה שנסמך עליו כענין ויסמוך את ידיו עליו וכח הימין חזק מכח השמאל ותכוין יותר סמיכת הימין אל הימין ממה שתכוין אותה סמיכ' השמאל אל השמאל:

== כא == 
'''הנה אנכי מת.''' הנני מצוה בשעת מיתה ומקיים המתנה שנתתי:

'''והשיב אתכם אל ארץ.''' ושם תתקיים מתנתו:

== כב == 
'''ואני נתתי לך.''' ואני הנה אמנם לא עברתי נחלה כלל כשנתתי לך שכם אחד על אחיך בארץ אף על פי שהיא ארץ אבותיכם בלעדי כי נתתי לך מה שלקחתי מיד מי שהוא אמורי במעשיו הרעים ובעל אמירה שאומר הרבה ואפילו מעט אינו עושה להיטיב וזה הוא עשו כשקניתי הבכורה ממנו כי לולא זה לא היה לאחיך בירושת האבות כ"כ חלק בארץ:

'''בחרבי ובקשתי.''' בחכמתי ובינתי שהם חרבם וקשתם של צדיקים כאמרו חגור חרבך על ירך גבור וכבר בארו רז"ל ההוא בד"ת הוא דכתיב וכענין על הפך זה שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה וכענין וידרכו את לשונם קשתם שקר:
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}