עריכת הדף "ספורנו/בראשית/כז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א == 
'''ותכהינה עיניו.''' כמו שקרה לעלי שלא מיחה בבניו כאמרו ולא כהה בם ונאמר בו ועיניו קמו ולא יוכל לראות ולא קרה זה לאברהם ויעקב שהיו יותר זקנים ממה שהיה יצחק אז וממה שהיה עלי. באברהם כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה וביעקב עם כל צרותיו ודמעות עיניו כתיב וירא ישראל את בני יוסף אף על פי שהיה רואה בכובד כאמרו ועיני ישראל כבדו מזוקן באופן שלא הכיר התמונה הפרטית:

== ב == 
'''לא ידעתי יום מותי.''' כי אמנם הברכה תחול יותר בהיות המברך סמוך למיתה כענין ביעקב ובמשה כי אז הנפש יותר נבדלת מן החומר:

== ג == 
'''שא נא כליך.''' שלא תשוב ריקם ולא תאחר:

== ד == 
'''ועשה לי מטעמים.''' רצה במטעמים כדי שיתעסק בכבוד אב ובזה תחול עליו הברכה כי גם שלא הכיר בגודל רשעו של עשו מכל מקום לא חשב אותו לראוי שתחול עליו אותה הברכה שהיה בלבו לברכו ולכן כשברך יעקב אחר כך שידע בו שהוא ראוי לברכה לא שאל מטעמים ולא בקש דבר וברכו תכף באמרו ואל שדי יברך אותך:

== יב == 
'''ולא ברכה.''' אם אולי יאצל לי ברכה לא יברכני אם אטעהו:

== יג == 
'''עלי קללתך.''' עלי להכנס תחתיך אם תארע לך קללה כמו שאמרו ז"ל שעשה שלמה שקבל עליו קללות יואב והשיגוהו:

== כב == 
'''והידים ידי עשו.''' אין ספק שהיו העורות מתוקנים באופן שהיה שערם דומה לשער האדם כי אמנם רב ההבדל בין שער האדם לשער הגדי אם לא יתוקן הרבה במלאכה. והנה העיד כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ועם זה אולי נחלש בו גם חוש המשוש כענין אם יטעם עבדך עוד את אשר יאכל:

== כג == 
'''שעירות ויברכהו.''' על שחשד שהיה ראוי לקללה כאמרו והבאתי עלי קללה. וכן אז"ל שהחושד את חבירו כדבר שאין בו צריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו כענין עלי כשחשד את חנה לשכורה:

== כז == 
'''וירח את ריח בגדיו.''' להרחיב את נפשו בתענוגות הריח כאמרם ז"ל איזהו דכר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח:

'''ויברכהו.''' כענין והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה':

'''ראה ריח בני.''' אתה בני ראה והתבונן שזה הריח הוא:

'''כריח שדה.''' שמלבד המציאות המספיק לו להיותו מזון ב"ח הוסיף עליו טובת הריח המהנה ומועיל לרוח החיוני והנפשי וזה מדרכי טובו:

'''אשר ברכו ה' ויתן לך האלהים.''' ובהתבוננך על מדת טובו יתן לך באשר הוא האלהים שדה מבורך:

== כח == 
'''מטל השמים.''' שיספיק לך טל השמים שהכל שמחים בו ולא ימנע צאתך ובואך:

'''ורוב דגן ותירוש.''' שתוכל לפרנס אחרים:

== כט == 
'''וישתחוו לך לאומים.''' שגם המלכיות שלא יעבדוך ישתחוו לך, שתהיה עליון למלכי ארץ:

'''הוה גביר לאחיך.''' כי חשב שיהיה טוב ליעקב שתספיק לו נחלת א"י ושיחיה בה עם איזה שעבוד כדי שלא יטרוד נפשו מאוד בענייני גשמיי' והבלי הנפסדים כמו שקרה לזרעו אחר כך כאמרו מתאב אני את גאון יעקב ושיהיה טוב לו שיהיה משועבד תחת אחיו כאמרם ז"ל אי בטולך אי בטולא דבר עשו מפני שידע שא"י היתה ראויה ליעקב בלבד לכן בזאת הברכה שחשב לברך את עשו לא הזכיר ברכת אברהם ולא ארץ ישראל כמו שהזכיר ליעקב כשהכירו וברכו:

'''אורריך ארור.''' כי אנשים רעים מקללים אדוניהם כשלא ישיגו חפצם ולכן הזהיר מזה באמרו אלהים לא תקלל וכו': 

== לג == 
'''מי איפוא הוא.''' אם כן שאתה עשו מי היה זה שהביא לי ציד כי אמנם מלת איפוא כשתבא עם אל"ף בסוף התיבה משמשת במקום אם כן. אבל מלת איפה עם ה"א בסוף משמשת במקום איה כמו איפה הם רועים:

'''גם ברוך יהיה.''' א"כ מי הוא שהביא לי ציד במרמה ועם זה יזכה שיהי' ברוך כי אמנם הרגיש בברכתו שחלה הברכה על המבורך כמו שאמרו על ר' חנינא כשהיה מתפלל על החולים:

== לה == 
'''ויקח ברכתך.''' אותה הברכה שהיתה ראויה לחול עליך שהיתה בענייני העולם הזה:

== לו == 
'''הכי קרא שמו יעקב ויעקבני.''' האמנם בשביל שקרא הקורא את שמו יעקב קרא זה שיעקבני דשמא גרים:

'''הלא אצלת לי ברכה.''' אף על פי שחשבת לברכני בברכה העליונה אין לחשוב שהיה בדעתך שיהי' לי הכל וישאר אחי שולל וערום מכל ברכה:

== לז == 
'''ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים.''' בני ישמעאל ובני קטורה:

'''ולך איפוא מה אעשה.''' אם כן מה אעשה לך מה היא הברכה שתועיל לך:

== לט == 
'''הנה משמני הארץ יהיה מושבך.''' בזה אוכל לכרכך שיהיה מושבך בארץ שמנה עם איזה שעבוד לאחיך ומטל השמים מעל:

'''ועל חרבך תחיה.''' ושתחיה מטל השמים בלתי שתצטרך לעבודת האדמה הצריכה למטר ותחיה ג"כ על חרבך במלחמה וזה שגם שתהיה נלחם לבקשת אחיך או זולתו הנה ימשך מזה שכאשר תריד שתצעק חמס על שישעבד אחיך בך יותר מן הראוי:

== מ == 
'''ופרקת עלו מעל צוארך.''' כי אמנם תהיה מלומד מלחמה ומוכן לגדולות:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}