עריכת הדף "סמ"ע/חושן משפט/של"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''עשרה בוראות לסא'. כן הוא גירסת הרמב"ם בפ"ח דשכירות די"א וכ' שם המ"מ דכן היה גירסת רבו אבן מאג"ש בגמ' פ' המוכר פירות ושכתב בפירושו ז"ל פי' מקבל עליו עשד שורות מבוריות לסאה א"נ י"ל עשר נטיעות מבוריות עכ"ל המ"מ והמחבר כתב כל' הגמרא והרמב"ם על פי גירסתם אבל הטור כתב ז"ל מקבל עליו עשרה אילנות בורין למאה וכן הוא גירסת רשב"ם בגמרא בפ' המוכר פירות וכתב ז"ל פועל שמקבל עליו ליטע כל שדה חבירו כשיעור שיכולין ליטע כגון ממטע עשרה לבית סאה מקבל בעל השדה י' בורות למאה אם יש עשרה אילנות שאין עושין פירות לא יצטרך מקבל ליטע אחרים תחתיהן דאורחייהו דאילנות להיות בהן בורות ומחיל יותר מכאן כגון י"א למאה מגלגלין עליו את הכל ויטע לו י"א תחתיהן דהשתא ליכא מחילה כלל עכ"ל אבל הרמב"ם ורבו המחבר שגורסין י' בוריות לבית סאה צ"ל דכתבו כן לפי דרך בני אדם הנוטעים יותר מי' לבית סאה דאל"כ קשה איך יקבל עליו בהיותם כולם בוריות ולא ישאר בידו כלום ולכאורה נראה דזה היה קשה להמ"מ ומ"ה פי' י' בוריות דלא קאי אאילנות אלא אעשר שורות מבוריות לסאה ור"ל סתם שדה עשוי שורות שורות וקאמר דאף אם בעשרה שורות מהשדה לבית סאה לא נטע ולא זרע בהן כלום אלא הניחם בורות צריך הב"ה לקבלן עליו ובפי' השני ישוב דר"ל עשר נטיעות מבוריות דדקדק וכ' נטיעות ור"ל דודאי אילנות גדולות שאין מדרך בני אדם ליטע הרבה בתוך בית סאה אינו צריך לקבל עליו י' לבית סאה אבל נטיעות דהיינו בעודם קטנים וכשרואה שתל שאין בהן סימן ברכה מניחם השתל ושותל אחרים וקאמר דאף אם קלקל שדיהו במטע עשרה נטיעות קטנות בוירות מ"מ צריך לקבלם עליו אבל פי' זה הוא דוחק גם מל' מור"ם שכתב אדברי המחבר ז"ל וי"א למאה כו' משמע דבעצם הפי' של בוריות והקיבול שיקבל עליו הב"ה אין חילוק בין המחבר לי"א אלא בשיעור השדה המה מחולקים דלהמחב' מקבל י' בוריות לכל בית סאה ולהי"א לא יקבלם כ"א למא' וכן מוכח מל' הכ' בד"מ דאהא דכ' הטור ז"ל צריך בעל השדה לקבל יו"ד אילנות בורין לכל מאה וכו' כ' עליו בד"מ וז"ל אבל הרמב"ם גורס בוראות לכל סאה ופירשו המ"מ יוד שורות של אילנות בורות לכל סאה א"נ י' אילנות עכ"ל ד"מ הרי דבמקום שכ' המ"מ י' שורות מבוריות הביא בד"מ לשונו י' שורות של אילנות בורות לכל סאה. ובמקום שכ' המ"מ בהאי א"נ י' נטיעות כתב הוא בלשונו י' אילנות הרי שלא חילק מור"ם בין נטיעות לאילנות ע"כ מחוורתא דס"ל למור"ם כמ"ש ראשונה דלדעת הרמב"ם ורבו איירי האי אם נוטעין לבית סאה הרבה אילנות ולא ע"ד שפי' רשב"ם הנ"ל ורוק:''' 

{{עוגןמ|ב}} '''מגלגלין עליו את הכל ''' דכל דבר שאין רגיל להיות אמרי' דמחמת דפשע בהן נעשה כן ומדפשע מגלגלין עליו את הכל ואמרי' דכולן נעשין בורות בפשיעתו ודומ' לזה איתא בגמ' וכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' רכ"ט בשיעורים שנתנו למוכר כגון רובע קטנית לסאה חטים כו' דאי נראה שיש בהן יותר מגלגלין עליו את הכל מה"ט דאמרי' דערבן בידם וכעין זה כ' נמי הטור והמחבר בסי' רי"ח לענין המוכר לחבירו בית כור וא"ל בין חסיר בין יתיר כו' אלא דשם לא שייך ה"ט ע"ש בס"א:

{{עוגןמ|ג}} '''ונטע והשביח ונטע והפסיד. ''' פי' נטען בפעם א' זא"ז ובקצתן השביח ובקצתן הפסיד ובצירוף השבח והפסד נשאר שבח יתר על ההפסד ומיירי שהיו בורות יותר משיעו' הנ"ל או שהפסיד בענין אחר:

{{עוגןמ|ד}} '''ומנכין לו מה שהפסיד. ''' בטור כ' ומסתלק והמחבר העתיק ל' הרמב"ם פ"ז [פ"י] דשכירות דין ו' דגם הוא לא כתבו ומ"מ נראה דל"פ אהדדי שהרי גמ' ערוכה היא בפ' המקבל דשתל הנוטע נטיעותיו של הב"ה והפסיד דצריך לשלם ומסלקין אותו וכמ"ש הטור והמחבר לעיל ס"ס ש"ו וה"ה בזה וגם הרמב"ם בעצמו כתבו לאותו כלל שם בספ"י דשכירות והמחבר סמך אמ"ש בסי' ש"ו:

{{עוגןמ|ה}} '''ויטול בעל הקרקע החצי כו'. ''' הטור ביארו וכ' דהיינו במקום שבעל השדה והשתל חולקין בשבח ולאריס נותנין שליש השבח והי' השבח י"ב דינרין יטול בעל השד' חציו כמו שהי' רגיל ליטול ומהחצי של השתל נוטל האריס ארבע שהן שליש מכל השבח וישאר להשתל שבח בעד שני דינרין שהוא שתות מכל השבח שהי' י"ב דינרין ע"כ והטעם דבעלמא נוטל השתל טפי מהאריס משום דשתל הוא הנוטע אילנות בגן או בשדה מעיקרא והאריס הוא אשר יורד לעבוד בשדה נטוע וק"ל.

{{עוגןמ|ו}} '''מיהו לא יוכל להסתלק כו' ''' בנ"י כ' דלא יכול להכניס אריס במקומו ולא לומר אטול הרביעית מהגן או מן השדה ואעבדנו ואת' שכור חריס לעבוד ג' רביעית שלך ותן רביעית לאריס ומחצ' יהי' שלך משום דכל החלקים משועבדי' אהדדי כו' ובד"מ הביאו:

{{עוגןמ|ז}} '''בגפנים שהזקינו כו' ''' הטעם דכל אילן עומד להיות זקן ודבר שדרכו בכך מתחל' ירד לתוכו אדעת' דהכי לחלוק בעצי הגפני' כשיזקינו כמו שחולק בכל שנה בזמורות ובענבי הגפן שקוצצין אבל שטיפת האילן הוא דבר שאינו שכיח מ"ה אינו נוטל בו אלא רביעית ממה שנשאר לבע"ה לאחר שנטל האריס חלקו שהוא שתות מהכל שהרי יצטרך בעל השד' לשכור אריס ויתן לו שליש השבח וישאר לבעל השד' חצי השבח ובטור כ' שנוטל השתות והוא הוא כמ"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''שטפן הנהר עפ"ר שכתבתי דמיירי בין ששטפן הנהר ועקרן לגמרי בין ששטף הקרקע מע"ג שרשי' ונכחש האילן עד אשר יתקננו להיות משובח בקרקע כבתחלה:'''


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}