עריכת הדף "סמ"ע/חושן משפט/כז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' המקלל אחד מישראל ''' ילפינן לה מדכתיב לא תקלל חרש ופרט לך בחרש אע"פ שאינו שומע ואינו מצטער וכ"ש השומע ומצטער בקללתו דלוקין עליו רמב"ם פכ"ו דסנהדרין וטור ועד"ר:

{{עוגןמ|ב}} ''' ואפילו מקלל עצמו ''' ילפינן לה מדכתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:

{{עוגןמ|ג}} ''' או בא' מהשמות שקורין העכו"ם ''' דלא גרע מכינוי טור ועפ"ר:

{{עוגןמ|ד}} ''' אם היו בעדים והתראה כו'. ''' ול"ת כיון דכל קללה נעשה בכעס ובריהטא והתורה הזהירה עליה יתחייב עלה אפילו בלא התראה קמ"ל:

{{עוגןמ|ה}} ''' לוקה עוד אחרת ''' כ"כ הרמב"ם שם אבל הטור לא כ"כ בפירוש ומשמע לי דלא ס"ל הכי כמ"ש בדרישה מילתא בטעמא ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} ''' וארור הוי לשון קללה. ''' פי' ואם אומר ארור הוא לה' או לשדי חייב מלקות דבלא שם וכינוי לא מתחייב גם בל' ארור ומ"ש דארור הוי לשון קללה היינו כשאררו בלשון קללה אבל ארור משמע ג"כ שאר ענייני' דהיינו שבועה ונידוי כל חד לפי משמעות הענין דקאי עליה טור ועפ"ר:

{{עוגןמ|ז}} ''' אל יהי פלוני ברוך לה' ''' דכשהשם יתברך מסתיר פניו ממנו מלברכו ממילא הוא מקולל:

{{עוגןמ|ח}} ''' המקלל המת פטור ''' מדאצטריך קרא לרבות המקלל אביו לאחר מיתה שהוא חייב ש"מ שהמת אינו בכלל סתם קללה ועפ"ר:

{{עוגןמ|ט}} ''' ואם רצו הדייני' להכותו כו'. ''' פי' להכותו יותר על הנדוי א"נ אם רואין שהוא איש שקל בעיניו הנדוי יותר מההכאה אז עושין עמו החמור בעיניו דהיינו הכאה ועפ"ר כאן ולעיל סוף סי' ח':

{{עוגןמ|י}} ''' אפילו מחל המתחרף כו'. ''' צ"ע דמשמע מדברי מור"ם הללו דס"ל שגם על חירופי' דחכם אינו מועלת מחילה ובמיימוני ובטור משמע להדיא דלא אמרו רז"ל כן כ"א אמקלל לכל אדם ומשום שכבר נתחייב בלאו מן התורה בשעה שקללו ואין בידו דהמקלל למחלו אבל אחירופו וזלזלו דכל אדם מהני מחילה דומ' למי שנתחייב נידוי על שהפקיר בב"ד דמהני מחילה וכדמסיק המחבר לכתוב כן כאן. אף שהטור כ' ע"ז ל' מכין אינו ר"ל מכת מרדות הבא על החירוף אלא ר"ל מלקות וכמ"ש הרמב"ם שם וכ"כ הכ"מ בהדיא שם וכמ"ש בפריש' ע"ש ודברי מור"ם צ"ע:

{{עוגןמ|יא}} ''' כגון שהיו העם מבעטין ''' פי' כה"ג איכא הפסד בכבוד הבורא הואיל ופקרו העם כו' וק"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}