עריכת הדף "סמ"ע/חושן משפט/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' אסור לדון בפני דייני עכו"ם. ''' כתב בת"ה אפי' בדבר המותר למעבד דינא לנפשיה מ"מ אסור לעשותו ע"י עכו"ם הביאו ד"מ כאן וכתבו מור"ם בהגהת ש"ע לעיל בסי' ד' ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} ''' אפילו בדין שדנין כדיני ישראל. ''' ילפינן לה מדכתיב ואלה המשפטי' אשר תשים לפניהם ולא לפני עכו"ם דמשמע אפילו אלו המשפטי' עצמן שדנין דייני ישראל לא ישמע על פיהן לדון לפניהן:

{{עוגןמ|ג}} ''' וכאלו חירף וגידף. ''' ילפינן לה מדכתיב בפ' האזינו כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים כן פרש"י ורמב"ן בר"פ ואלה המשפטים:

{{עוגןמ|ד}} ''' והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה ''' דמדהניח דייני ישראל והלך לפני דייני עכו"ם מראה כאלו תורת מרע"ה ומשפטיו אינו אמת ח"ו:

{{עוגןמ|ה}} ''' רק שכופיהו ע"י עכו"ם כו'. ''' ואפילו שהוא אלם וסרבן מלציית דין ישראל ה"ל להלוך לפני דייני ישראל ליטול רשות מהם ואז הן היו נותנין לו רשות להוציא את שלו ע"י דייני עכו"ם ולא שהם יכפוהו לעשות מה שדייני ישראל אומרי' לו כי א"צ לכך להרא"ש והטור וכמ"ש בפר"ד כאן וגם לעיל ר"ס ב' ע"ש וכמשמעות דברי המחבר בסעיף שאחר זה:

{{עוגןמ|ו}} ''' וי"א דנזקקין לו. ''' עמ"ש בהגד"מ:

{{עוגןמ|ז}} ''' אם לא שגרם הפסד לבעל דינו. ''' נראה דהאי גרם הפסד לבע"ד ל"ד הוא אלא ה"ה אם כבר שילם לו ע"פ דיניהן אף שבדין ישראל נתחייב לו יותר אין שומעין לו לדונו מחדש:

{{עוגןמ|ח}} ''' נוטל רשות מב"ד כו'. ''' כתב ב"ת בשם רב שרירא דהמורד בדין מתרין בו התראה מפורסמת ואם אינו מקבל מעידי' עליו וגובין ממנו בדייני עכו"ם ומנהג שלנו לעכב ג"פ בב"ה ואח"כ מתירין לו עכ"ל: הגה וכתב ב"ת בשער ס"ב דאין מתירין לו לילך בפני עכו"ם אא"כ אין יכולין להוציא מידו ע"י אדרכת' ע"ש וכתבתי לשונו בדרישה ועיין בד"מ ובסמ"ע לעיל ס"ס י"א מ"ש בענין הקובלין ג"פ לבטל התפלה באיזה יום ובאיזה ב"ה קובלין ע"ש:

{{עוגןמ|ט}} ''' ולהעיד שזה חייב כו'. ''' כתב ב"ת בשם רב שרירא ז"ל מי ☜ שחייבוהו בחוב או בפקדון ואינם יכולים להוציא מידו ויש ביניהן מקום בי דואר של עכו"ם שאינו לוקח שוחד ומקבל עדות מישראל חבירו (לאפוקי יש מקומות שאין מקבלין עדות מישראל אפילו מישראל על ישראל מפני שאין נאמנין בעיניהן) יש רשות לזקנים ותלמידי' שילכו לפני השופט ויעידו שזה חייב לזה ומצוה לעשות כן ☜ אפילו נגזל עכו"ם וגזלן ישראל מעידי' אצל השופט ושפטו כו' והב"י והד"מ הביאו וצ"ע למה סתם מור"ם כאן בהג"ה ולא כתב שבעינן שלא יהא לוקח שוחד:

{{עוגןמ|י}} ''' המקבל עליו בקנין לדון כו'. ''' דוקא לדון קאמר וכנ"ל אבל לעדות מועיל הקבל' לכ"ע וכמ"ש בסי' כ"ב ס"ב ועפ"ר:

{{עוגןמ|יא}} ''' אינו כלום ואסור כו'. ''' עיין בתשו' הרא"ש והטור הביאו שכתב ז"ל ואע"פ שכתוב בשטר לדון בדיני העכו"ם אין בכלל זה שלא ישמט שאין הכוונה בזה אלא שאם הוא אלם ולא ציית דינא דישראל שיכריחוהו בדין העכו"ם אבל לא שיעבור על ד"ת כו' ומשמע מזה דהיינו דוקא כל שכתב התם שידון בדיני העכו"ם ומטעם שכתב דאז אמרינן דלא היתה כוונתו לעבור על ד"ת אבל אם כתב בפי' בשטר שמתחייב נפשו לדון עכ"פ לפניהם מודה להרי"ף וב"ת שכתבו שאם אין להמלוה זכות בזה לא חל ע"ז הקנין דה"ל קנין דברים אבל אם יש למלוה זכות בזה אין בידו לחזור בו דהקנין חל על נכסי' שנשתעבדו לא על אותו זכות שקיבל עליו לדון לפני דייני העכו"ם ולא מצאתי מי שחולק ע"ז ואף שהר"ן סתם וכת' בתשוב' סי' פ"א דלא מהני קבלתו עליו לדון בפניהן מ"מ יש לפרשו באופן דלא יחלקו על הב"ת והרא"ש ודמיירי כשאין זכות לו יותר בדייני עכו"ם מדייני ישראל וא"כ קשה על המחבר שסתם וכתב כאן ולעיל בסי' כ"ב ולא חילק לכתוב דביש לו זכות צריך לקיים קנינו וצ"ע ועמ"ש עוד מזה לקמן סי' ס"א:

{{עוגןמ|יב}} ''' וחייב ליתן כו'. ''' שהנדרים חלים בכה"ג ובקיום המצוה נתחייב ליתן מה שקיבל עליו:

{{עוגןמ|יג}} ''' ויש מי שאומר שאין ב"ד כו'. ''' כ"כ בה"ת בשם הרי"ף והטור הביאו ולא מצאתי מי שחולק ע"ז שיסבור שהב"ד מוציאין ממנו וגם בד"מ לא הביא כאן שום דעה שחולק ע"ז ואפשר לומר שזה תלוי במ"ש שכל מצות עשה שמתן שכרן בצדה אין ב"ד מוזהרין עלי' שפירשו הרמב"ן שאין ב"ד עונשין עלי' אבל אם ירצו הב"ד יכולין להוציא מידו בע"כ כמ"ש לקמן בסי' צ"ו [צ"ז] וק"ז ובי"ד ר"ס ר"מ ע"ש וכ"ש בזה. שקבל עליו בתורת נדר והיותר נראה לומר דדרך המחבר לכתוב כן אף שאין בו פלוגתא וכמ"ש ל' בס' י"ו ס"ב ע"ש:

{{עוגןמ|יד}} ''' וע"ל ס"ס שס"ט מדין עכו"ם כו'. ''' וכן שם מדין הנושא אשה במקום שדנין בדיני עכו"ם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}