עריכת הדף "סמ"ע/חושן משפט/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' ואינו חכם כו' ''' עפ"ר שכתבתי דנראה מוכח שהאי וי"ו ואינו חכם היא וי"ו החולקת ותרתי קאמר הן שמעמיד דיין שאינו הגון במעשים אף שהוא ת"ח או שאינו ת"ח אף שהוא הגון במעשים וכמו שמסיק וכתב אפילו כולו מחמדים ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} ''' עובר בלא תעשה ''' דכתיב לא תכירו פנים במשפט ור"ל שלא יכירו פני האיש לאמר פלוני עשיר הוא או קרובי הוא אושיבנו דיין:

{{עוגןמ|ג}} ''' שישאל כל פעם לחכם ''' דשמא לא ישאל ונמצא דיטה את הדין רש"י ודלא כע"ש שכתב טעם אחר מנפשיה:

{{עוגןמ|ד}} ''' שבהם לדעת אנשי העיר אע"פ כו' ''' כצ"ל וז"ש וכיון שקבלו' כו':

{{עוגןמ|ה}} ''' שמצוה להקל ולזלזל בו ''' שהכתוב קראן אלקי כסף ואלקי זהב כמו שכתב אלהי כסף ואלקי זהב לא תעשו לכם ודרשי' אלקי' הנעשה בשביל כסף ודומיא דעובדי כוכבי' דמצוה לזלזל בהו:

{{עוגןמ|ו}} ''' צריכין הדיינים לישב באימה כו' ''' מפני כבוד השכינה ששרויה ביניהם כמ"ש אלקים נצב בעדת אל:

{{עוגןמ|ז}} ''' כאלו חרב כו' ''' ה"ז עונש עולם הזה:

{{עוגןמ|ח}} ''' וכאלו גיהנם כו' ''' הרי עונש עולם הבא ושניהן דרשו ממ"ש בשיר השירים הנה מטתו שלשלמה (מקום שכינה של הקב"ה שהשלום שלו) ששים גבורים סביב לה (הם ס' רבוא מישראל) כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות ואחוזי חרב ר"ל שאוחזין בידם נגד צוארם מפחד בלילות היינו גיהנם שנדמה ללילות ועפ"ר:

{{עוגןמ|ט}} ''' וידע את מי הוא דן ''' יהא דומה לו כאלו דן להקב"ה כמ"ש (בד"ה ב' כ') ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לאלקים:

{{עוגןמ|י}} ''' ולפני מי הוא דן ''' היינו שהש"י אתם במשפט כמ"ש אלקים נצב בעדת אל:

{{עוגןמ|יא}} ''' הוא. עתיד ליפרע ממנו ''' כמ"ש בקרב אלקים ישפוט כלומר אלקים הנזכר ברישא דקרא אלקים נצב כו' ישפוט בקרב אלקים הם הדינים להפרע מהן:

{{עוגןמ|יב}} ''' שתסתלק מישראל ''' כמ"ש משוד עניים מאנקת אביוני' עתה אקום יאמר ה':

{{עוגןמ|יג}} ''' נוטל ממנו נפשו' ''' כמ"ש וקבע את קובעיהם נפש:

{{עוגןמ|יד}} ''' שדן דין אמת לאמתו ''' פי' שדן האמת לפי שעתו פעמים בד"ת פעמים לפי השעה למגדר מילתא ועד"ר בר"ס א' מ"ש עוד מזה פירושי' אחרי':

{{עוגןמ|טו}} ''' כאילו תיקן כל העול' ''' דכשיראו בני אדם דיש דין ומשפט ימנעו מלעשות רע ולמדו ממ"ש ויעמוד העם על משה מהבק' עדהערב וכמ"ש בפרישה בר"ס א' ע"ש:

{{עוגןמ|טז}} ''' וגורם לשכינה שתשרה ''' כמ"ש אלקים נצב בעדת אל:

{{עוגןמ|יז}} ''' עד שהיו מכבידים ''' ומ"ש הטור והמחבר בסי' י' ס"ג על ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה היינו אחר שהיו מפצירים בם ומכבידים עליהם ואינם שומעים אי נמי התם מיירי שאין אחר כמותו בדור וכמ"ש הטור והמחבר שם והדור צריך לו משא"כ כאן שלא כתב אלא שאין שם כמותו דמשמע הא במקום אחר יש הגונים כמותו:

{{עוגןמ|יח}} ''' אינו רואה בן ת"ח. ''' למדוהו ממ"ש [באיוב ל"ו] לכן יראוהו אנשים (ר"ל שמטיל אימה על אנשים) לא יראה כל חכמי לב:

{{עוגןמ|יט}} ''' ולא יפסיעו על ראשי עם קדש. ''' שהיה מנהגם לישב על הארץ בשעת הדרש' וקאמר שיקדים לילך ולישב במקומו ולא יפסיע על ראשן לילך לישב במקומו אחר שכבר ישבו ולמדו זה ממ"ש לא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטי' נראה דה"ה בזמן הזה כשיושבין על ספסל ארוך זה בצד זה והשלחן לפניהם לא יפסיע על הספסל לילך מאחוריהן:

{{עוגןמ|כ}} ''' וצריך שיסבול טורח הציבור ''' למדו זה ממ"ש בפ' וארא ויצום אל בני ישראל ולא כתב על בני ישראל אלא שיהיו נטפלים עליהם תמיד לסבול את טרחם:

{{עוגןמ|כא}} ''' לנהוג כבוד בדיין ''' שנא' ואצוה אתכם זו היא אזהרה לצבור שתהיה אימת הדיין עליהן:

{{עוגןמ|כב}} ''' לאכול ולשתות ולהשתכר בפני רבים. ''' בטור וברמב"ם סיים וכתב ז"ל ובכניסת ע"ה ובסעודות מריעים ונראה דהאי וי"ו של ובכניסת ע"ה היא כמו או בכניסת כו' ור"ל דאפילו בסעודת מצוה אסור להשתכר ובכניסת ע"ה ובסעודות מריעי' אסור לאכול ולשתות אפילו בלא שכרות. א"נ אהקל וחומר קאי וה"ק ק"ו שאסור לו לאכול כו' ובן בנו של ק"ו הוא שאסור לאכול בכניסת ע"ה ובסעודות מריעים ולפ"ז א"ש דכיון שפשוט הוא כ"כ מ"ה השמיטוהו המחבר ומור"ם ז"ל וק"ל:

{{עוגןמ|כג}} ''' והמצערו יש רשות כו'. ''' פי' כשיש עדים שמצערו מכין אותו מכת מרדות אבל בלא עדים אין השליח נאמן להכותו על פיו אלא לנדותו על פיו ולפ"ז צריכין למחוק הוא"ו של ולהעיד וצ"ל להעיד וכ"כ בטור ע"ש ואע"פ שהנידוי הוא חמור בעיני רוב העם וגם לדינא דגמרא מהכאה מ"מ לענין נאמנות לא הימנוהו לשלוח יד בגופו בלא עדים דדוקא לענין נידוי שהוא ביד ב"ד ואין שולחין יד בגופו המנוהו דומה למ"ש דנאמן שליח ב"ד לומר שסירב הבעל דין ולא רצה לבא לנדותו ולא לענין לכתוב עליו פתקא דנידוי וכמ"ש הטור והמחבר בסימן י"א ס"ב דאפילו אהוצאות ממון הקל לא הימנוהו וצער וביזוי הכל חדא הוא והא דכתב אצל הכאה המצערו ואצל נידוי המבזהו משום דשתי מימראות המה בשתי מסכתות ונקט לשון דהמימראות בשניהם עפ"ר שם הוכחתי כל זה ובדרישה כתבתי ישובים אחרים אבל זה נ"ל עיקר:

{{עוגןמ|כד}} ''' ואין בזה משום לשון הרע ''' המחבר בעצמו בסי' י"א כ"כ ע"ש ויליף ליה בגמרא ר"פ אלו מגלחין מדכתיב גבי משה העיני האנשים ההם תנקר כו' ואיך ידע משה זה אם לא שהשליח הגיד לו דבריהן ואי דהוה ביה משום לשון הרע לא הוה מרע"ה כתבו בתורה ע"ש:

{{עוגןמ|כה}} ''' להכותו וכן אם הזיקו בממונו פטור ''' כצ"ל וכן הוא שם וסיים שם וכ' דאפי' יכול להצילו בד"א עכ"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}