עריכת הדף "
סדר הדורות/א/ג'תח
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''חגי''' התנבא שנת ג"א ת"ת <small>(ריש חגי) </small>בשנת ב' לדריוש, חי כמו ר' שנים <small>(ע"ל דוסא בן הרכינס)</small>: '''בנין בית שני''' התחלתו שנה ג"א ת"ח <small>(רש"י ע"ז ט' א'. ובשה"ק כ"א כתב ת"י הוא ט"ס) </small>שנה ב' לדריוש והוא שנת ע' לחורבן <small>(שהיה של"ח). </small>ובסע"ז כתב שנת י"ח למדי הוא שנת ע' לחורבן עלה עזרא לירושלים. לא הבנתי דבריו כי עזרא לא עלה עד שנת ז' לארתחשסתא ע"ל תי"ג <small>(צ"ד). </small>כ"ד אלול התחילו להכין צרכי הבנין ובכ"ד כסליו התחילו לבנות <small>(שה"ק כ"א). </small>וד' שנים עסקו בבנינו <small>(צ"ד). </small>בזוהר פרשת פקודי שאבני יסוד. ירושלים ויסוד בה"מ נגנזו ולא יתראו עד ביאת משיח. וחסרו אלו הענינים שהיו בבית ראשון. והם ארון כרובים אורים ותומים אש מן השמים שירד בימי שלמה ועמד על המזבח רבוץ באריה עד מנשה ונגנז, ובפ"ק דיומא נראה שבבית שני היו רואים אש מן השמים רבוץ ככלב אבל לא היה מסייע כי בטל כחה. שכינה ורוח הקודש מנורה שלחן וכל כלי המשכן צנצנת המן מקלו של אהרן שמן המשחה כולם נגנזו לפי שאין להשתמש בהם זולת בהיות כל ישראל על אדמתם, וחצוצרות משה נגנזו בימיו. מ' בהעלותך <small>(שה"ק כא). </small>ביוסיפון ס"א פ"ג זקן אחד גלה מערה שהחביא ירמיה האש והיה כשמן עב או מים. ויקחו את האש והארון איננו כי ירמיה נשבע שלא יתגלה המקום עד קבוץ גליות <small>(שה"ק צ"ב). </small>כתב הכוזר מ"ג שהתמידה הנבואה עם אנשי בית שני ארבעים שנה, ביוסיפון ס"ג פ"ט שהיו נכרים תשובות אורים ותומים באבני כתפות, וחסרו כמו ר' שנה קודם החורבן עבור חטאת ישראל, ובפ' טרף בקלפי שחדלו בבית שני משמת שמעון הצדיק <small>(שה"ק). בסוטה (מ"ח) משמתו נביאים ראשונים בטלו או"ת ובגמרא משחרב בהמ"ק ראשון בטלו. ועיין תוס' זבחים (נ"ד ב') דשמור היה בבית ב'</small>: '''כבוד''' גדול עשו ג' מלכיות פרס ויון ורומה בבית שני בעוד שלא גרם החטא מה שלא נעשה לבית ראשון. <small>(עזרא ו') </small>להוי מתיהב להון שיקרבו לאלהא שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי וכן כל הפרשה ההיא. וכן מה גדלו הבכורות ודורונות והכבוד שעשה אלכסנדר מוקדון למקדש ולישראל וכבוד גדול ודורונות נפלאות עשה תלמי כשהעתיק התורה. וביוסיפון סי"ב פי"ג אנטיוכוס הגדול זקנו של אנטיוכוס אפופני הרשע צוה שלא יזיקו לישראל ולא למקדשם בשום דבר נגד רצונם. <small>ובסי"ג פ"ה </small>כבוד גדול שעשה דימיטריאו מלך יון אל הבית בימי יונתן בן חשמונאי כ"ג שמחל ליהודים עשרת אלפים שקלים שהיו חייבים לו ואמר הנני מיחד מהכנסתי ט"ו אלפים שקלי זהב בכל שנה לקנות זבחים וכל איש שינוס למקדש לא יוכלו לתפסו אפילו היה חייב למלך. ואם יצטרך למקדש איזה תיקון אני רוצה שיעשה מהוצאותי. ועוד שם שמלכי אסיסה כבדו מאד את בה"מ. <small>ובס"ב </small>תלמי הנקרא איורגיטי כשנצח מלכי אשור ושב לביתו שמח לא הקריב זבחים לאלילים אלא בירושלים. <small>בס"ו מהמלחמות אמר </small>כי אלכסנדר אביו של טיבריאו הקיסר הוציא סך מרובה גדול בהדור ט' דלתות ההיכל ועזרת הנשים בתכלית היופי, וגם טיבריאו לא רצה שפילאטי פקידו בירושלים ישים מניני זהב במקדש להיות כתוב בו שם הנותן, <small>בס"א </small>פונפיאו שר צבא רומייס בימי מחלוקת האחים אריסתובלוס והורקנוס בני ינאי נתן יקר ותפארת למקום ההוא בעברו שם. וכן ציסארו אגוסטו שאח"כ היה קיסר כאשר שמע שלא היתה שם שום תמונה צוה להכהנים שיקריבו על שמו ומהכנסותיו פר אחד וב' כבשים בכל יום ואשתו התנדבה כלים רבים של כסף וזהב. <small>וכן שם סי"ו פ"י </small>ציסארו הנ"ל אחרי היותו קיסר צוה שכ"ע יוכלו לשלוח נדבותם אל ב"ה אפילו שדבר המלך הוא שלא להוציא כסף ממדינה למדינה, ושיהודים יוכלו לבנות כנסיות ומדרשות כרצונם שאפילו אל יתר העמים היה אסור בלתי רשותו. <small>סי"ד פי"ב </small>קליאופטרא מלכת מצרים כבדה מאד המקדש בנדבותיה ונם עמים רבים ומלכי ארץ שלחו מנחה מדי שנה בשנה. <small>וס"ב פ"ב </small>ענין הילני המלכה ומונבז בנה <small>(ע"ל ג"א תת"ד). ובס"ב פי"ז </small>נירון קיסר היה שולח עולות וזבחים למען יצליח במלחמותיו. <small>ע"ל ג"א תתכ"ד (שה"ק)</small>: '''אנשי כנסת הגדולה''' לאברבנאל הם י"ב חגי זכריה מלאכי זרובבל מרדכי בלשן עזרא יהושע בן יהוצדק שריה רעליה מספר בני <small>(עיין נחמיה ט'). </small>רחום בענה נחמיה בן חכליה, והרמב"ם צרף עמהם <small>(דניאל) </small>חמ"ו. ואברבנאל ימאן בזה, ונלוו אליהם חכמים אחרים עד שהיו ק"כ והם קבלו מנביאים. ולדעת אברבנאל קבלו מיחזקאל ותקנו סדר תפלות כדאיתא במגילה פ' הקורא והיו כלם בזמן אחד <small>(וע"ל תמ"ח די"א דלא היו בזמן א'). </small>ואחרון שבהם היה שמעון הצדיק <small>(צ"ד) </small>בפ' ד"מ אנשי כנה"ג המיתו יצה"ר דע"ז ובקשו להרוג יצה"ר דעריות ולא עלתה להם <small>(וכחלו לעיניו ויש גורסין וכחלו עין אחד שלא יגרה בקרובות אמו ואחותו אבל מתגרה בא"א ונדה, עיין יוחסין עסה"ד). </small>והם תקנו חלוק הפסוקים וקרי וכתיב מלא וחסד ופתוחות וסתומות ואותיות גדולות וקטנות וטעמים ונקודות ומנוי חדשי השנה שהיה מניסן שיתחיל מתשרי. הגם כי נחלקו קדמונינו מי חבר כל הדברים הנ"ל. ועיין בהקדמת הרד"ק לפי' יהושע, והאפודי פ"ז מספרו ור' אליהו המדקדק בס' מסרת המסרת. ולבי אומר לי שהכל מסיני נתנו ושכחנו או שלא נתנו להכתב, ואלו כתבו והזכירום לישראל, ועזרא היה ראש על כלם והוא מקבל כ"ב <small>(שה"ק שם). </small>בעיר רמה כו' ומשם דרך לירושלים במערות קטנות שבמערה גדולה נקברים חמ"ו. <small>(ועיין שמואל הרמתי ב"א תתפ"ד (גא"י, עוד שם במ"א חמ"ו נקברו חצי פרסה מעיר מליח)</small>: '''זכריה''' הנביא התנבא גם הוא ב' לדריוש. וכן חגי ומלאכי <small>(ס"ע פ"כ) </small>וג' אלו היו מאנשי כנה"ג, כתב הרד"ק תחלת ס' מלאכי אפשר שמלאכי היה אחרון שבהם, ומצינו במדרש מלאכי הוא עזרא. <small>ופ"ק דמגילה (ט"ו א') ריב"ק אומר מלאכי זה עזרא וחכ"א מלאכי שמו בן עדו והוא היה בן ברכיה בן עדו (ע"ל זרובבל בן שאלתיאל) צ"ד</small>: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/סדר הדורות
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף