עריכת הדף "
סדר הדורות/א/ב'תפח
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''וישבו''' בנ"י בקדש מדבר סין בר"ח ניסן שנת ארבעים ליציאתן ממצרים <small>(הוא ב"א תפ"ח) </small>ותמת שם מרים י' בחודש ההוא ותקבר שם. (מרים קבורה בעיר האמהות סמוך לטבריא. <small>(עב"א ת"י ובשה"ק צ"ו אומרים שמרים נקברה בהר סיני). </small>בארה של מרים בתוך ים של טבריה <small>(גא"י) </small>ואז שלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום אעברה נא בארצך לא נעבור בשדה כו', ויצא אדום לקראת ישראל בעם כבד כו' ויט ישראל מעליו, ויבואו הר ההר אחר שלשה חדשים וימת שם אהרן בן קכ"ג שנה באחד באב בשנת הארבעים <small>(סה"י). כתב גא"י </small>זה מקרוב הראו הערביים דרך למדבר לקבורת אהרן הכהן על הר ההר גבוה מאד הר על גבי הר ובתחבולות לבוא עליו כי הוא שוה כאלו נחצב בקרדומות. ועל ראש ההר מערה עם כתבים הרבה ונחפר מערה בתוך מערה הכל נכתבים בכותל מימים קדמונים. ועל ההר קבר בנוי יפה וכתוב עליו בכתב ולשון ערביים אהרן בן עמרם, ובמערה תחתונה למעלה מכל הכתובים נכתב בלשון ערביים באותיות גדולות ג"כ אהרן בן עמרם, וכתב זה ממש תחת קבר העליון של אהרן. וזה הכתב בכותל המערה אין יודעין לקרותו איזה כתב הוא וקצת כמו נמחק. ובמערה מדליקין הערביים חמאה לזכות אהרן. ולצד מזרח ההר שם מדבר נורא מאד קבורים מתי מדבר קצת קברים ריקנים ובקצתן מתים גדולים מאד. ובקבר אחד ריק ראיתי צלע אחד מאדם רחב שלשה טפחים. <small>כתב הרלב"ג פ' חוקת תועלת ג' כי לא חי משה אחר אהרן כי אם חודש אחד כי אהרן מת באחד לחודש שבט בשנת ארבעים ומשה באחד לאדר (ע"ל במיתת משה). </small>הכנעני מלך ערד העריך חילו להלחם בישראל ויירא ישראל מאד כי חיל גדול וכבד מאד לו ויתנו לב לשוב מצרימה. וישובו אחוריהם כמהלך שלשה ימים שבע מסעות עד מוסרות בני יעקן וישבו שם שלשים יום. וכראות בני לוי כי לא רצו בנ"י לשוב ויקנאו אל ה' וילחמו את בנ"י ויהרגו מהם עם רב וישיבם בחזקה אל מקומם הר ההר. וידר ישראל נדר אם נתן תתן את העם הזה בידי כו' ויתן ה' הכנעני בידם כו', <small>יום מלחמת נחלי ארנון היה ארוך ג"י דהיינו ל"ו שעות (בחיי). </small>וישלחו בנ"י אל מואב נעברה בארצך כו' ולא נתן מואב עבור בארצו, ויחנו בגבול סיחון וישלחו אל סיחון מלך האמורי נעברה בארצך וגו', ויצא לקראת בנ"י וילחם ויירשו את ארצו מארם עד יבק עד בני עמון, ויאמר ה' אל תצר את בני עמון, ויפנו בנ"י ויעלו דרך הבשן ארץ עוג. ויצא עוג מלך הבשן ועמו הרבה גבורים ויד חזקה מאד מעם האמורי ועוג מלך הבשן גבור חיל מאד. ונערוץ בנו גבור מאד יותר ממנו, ויאמר עוג בלבו הנה מחנה ישראל מהלך שלש פרסאות אמיתם כאחד בלא חרב וחנית ויעל הרה יהצה ויקח אבן אחת גדולה ארכה שלש פרסאות וישם על ראשו ויאמר להשליך על מחנה ישראל להמיתם, ויבא מלאך ה' וינקוב האבן מעל ראשו ותרד האבן בצואר עוג ויפול עוג לארץ מכובד האבן בצוארו, ויאמר ה' אל בנ"י אל תיראו כו' וירד משה עם מתי מספר מבנ"י ויך את עוג במטה אל קרסולי רגליו וימיתהו ואח"כ רדפו בנ"י ויכום עד בלתי השאיר להם שריד. <small>במד"ר פ' חוקת פ' י"ט, מלחמות סיחון עשו באלול ועשו הרגל ואחר הרגל מלחמות עוג. וכתב בראש יוסף דהיינו כ"ג תשרי. </small>סיחון ועוג אחים בני שמחזאי <small>(נדה פ' האשה). ובבחיי פ' חוקת שהיו אחים מאם לא מאב. במדרש שהיה עוג באותו פעם יותר מת"ק שנה (ע"ל אלף תרנ"ו) שנולד אז א"כ היה בן תתל"ב שנה. סיחון נולד בתיבה ועוג היה חוץ לתיבה א"כ היה עוג יותר מתתל"ב. בעוג היה ניצוץ קדוש של רבי שמעון בן נתנאל ר"ת בש"ן (ע"ל אלף תרנ"ו), </small>ואח"כ וילכו לרגל את יעזר כי היתה קריה עליזה וילכדה כו' ויקחו בנ"י ארץ ב' מלכי האמורי ס' עיר. וייראו מואב מאד מפני בנ"י ויקחו מאנשיהם את בלק בן צפור המואבי וימליכוהו עליהם ובלק איש חכם מאד, וישלח אל מדין לעשות אתם שלום כי שנאה גדולה היה בין מואב ומדין מימי הדד בן בדד <small>(ע"ל ב"א שכ"ב). </small>ויאמרו זקני מדין אל מואב שמענו כי בעת אשד נלחם אתכם סיחון ויגבר ידו ויקח ארצכם כי שלח אל בעור בן ינום ולבלעם בנו לקלל אתכם ע"כ גברה יד סיחון <small>(ע"ל ב"א תפ"ד), </small>ועתה שלחו גם אתם אל בלעם בנו ונתתם לו שכרו ויבא ויקלל את העם. וייטב בעיניהם ויביאו את בלעם כו' <small>(סה"י). בלק בלעם ב' דובים שיצאו מן היער הם ב' כחות דבלק ובלעם, וז"ש בזכות מ"ב קרבנות דבלק נתבקעו מ"ב ילדים ואמר שתים דובים ולא שנים כי שתים לשון נקבה כי נתלבש בהם לילית ואגרת בת מחלת (ג"נ). בלק בלעם יש להם חלק רע מהבל גם בלעם מעורב עם רע של קין (נע"ח). בלעם גלגול לבן (של"ה דקס"א סע"ב). ובתנחומא ס"פ ויצא וציוני פ' וישב ובזוהר דבלעם הוא לבן וכ"ה בחלק (דק"ה). בלעם בלע עם בנו בעור שבא על בעירו ותנא הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי משמע מזה שקאי על בלעם עצמו כי הוא בעצמו נקרא בעור על שבא על בעירו (עיין ברש"ל ר"פ בלק). בלעם הוא הרע של הבל ומשה הטוב (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה), לבן ר"ת ''' ל''' בן ''' ב''' לעם ''' נ''' בל שנתגלגל ג"פ ואח"כ נתגלגל באבן דומם (ע"מ ק"ו ב'), ונתגלגל בברזילי (עב"א תתצ"ב), בלעם הוליד בן ונתגלגל בו בעור אביו וז"ש בלעם בנו בעור (נע"ח), וינוס וימברוס בני בלעם הם עורב וזאב אחד היה לו ראש זאב והיה מכשף עם זאב ואחד עם עורב המירו בכשפים לרומוס ורומילוס, ועורב וזאב נתקנו בפרוה מכשף שעשה בית הפרוה בכשוף (פ"ג דיומא) ע"ל ב"א תמ"ח. </small>וירא בלק כי לא אבה בלעם לקלל את ישראל וילך אל מקומו וגם בלעם שב לארצו למדין, ובנ"י נסעו מערבות מואב וכו' ויהי בשבת בנ"י בנחל שטים, ובני מואב תקעו אהליהם נגד מחנה ישראל וילבשו בנותיהם כסף וזהב ובגדים יקרים וישבו פתח אהליהם, ויהי בבוא העברי אל פתחיהם ויחמוד אותה בלבו וידברו אל העברי הלא ידעתם כי אחים אנחנו בני לוט ובני אברהם למה לא תאכלו לחמנו וזבחינו כו' והסיתו אותו ואכל מזבחם וישת יין וישכר ויושיבו לפניו נערה יפה ועשה בה כרצונו (ויצמר ישראל לבעל פעור), ויחר אף ה' וימותו מהם במגפה כ"ד אלף, והנה איש אחר מבני שמעון זמרי בן סלוא ויקרב את המדינית כזבי בת צור מלך מדין כו' ויקח פנחס רומח וידקור את שניהם ויהרגם <small>(סה"י), ע"ר נשאו מבנות שמעון והיה סיבה לבעל פעור (זוהר פנחס). פנחס בו נתגלגל יצחק ועשו בזמרי, ולפי שהיה ליצחק שהוא דין להרוג את עשו ולא די שלא הרגו אלא שאהב אותו ואחר שנתגלגל בזמרי לא רצה לתקן עצמו וחזר לסורו סבב הקב"ה שבא יצחק בגוף פעם ב' להנקם מעשו, והרע שבעשו מה שהיה יכול לתקן נתגלגל בחמורו של רפב"י (ס"ס ג"נ). נדב ואביהוא נתגלגלו בפנחס (נ"ח מ"ד פי"ב) וכ"כ באידרא שנתגלגלו באליהו שהוא פנחס (ע"ל ב"א תמ"ח). פנחס היה גם בימי דוד (עב"א תתצ"ב). </small>זמרי <small>גלגול שכם וכזבי גלגול דינה לכך אמר הכזונה יעשה לשון עתיד ולא אמר עשה אחותנו (רי"ל ועיין בפ"י ע"מ דצ"ג). איזבל גלגול כזבי (עג"א כ"א). העורבים הם אנשי שבט שמעון שפגעו בפנחס (עג"א ל"ד), </small>ויהי אח"כ ויאמר ה' למשה לנקום נקמת בנ"י ממדין ויבחרו י"ב אלף ויהרגו כל זכר וה' מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. <small>כתב יפ"ת שמות ד"ו ב' בחלק אית' שלא חי רק ל"ג שנים פליג על מ"ד בלעם שיעץ נהרג דא"כ חי הרבה (ע"ל ב"א תמ"ח בענין איוב). </small>ותקרבנה בנות צלפחד לפני משה ולפני אלעזר <small>(פנחס כ"ז ב') פרש"י אחר מיתת אהרן היה (כתב ג"נ אחד שרכב על סוס בשבת וסקלוהו (פ' האשה רבה) היה גלגול צלפחד ותיקונו בחסיד דעלה לו צלף חד). </small>ויהי בשנת ארבעים ליציאתן ממצרים מאחד בשבט עד ו' אדר ל"ו יום פירש משה התורה לישראל. ו' בו נאמר למשה הן קרבו ימיך למות צו את יהושע. ז' בו אמר משה בן ק"כ שנה אנכי היום ובו ביום מת. <small>(ס"ע ומ"י ריש יהושע) בחצי היום בשבת. ויש במדרש שמת בע"ש (יוחסין בסה"ד) ובתוס' מנחות ד"ל, ובאשרי פ' ע"פ בשם ס"ע דז' באדר שבו מת משה היה בע"ש. ועט"ז או"ח סרצ"ב, ובזוהר תרומה ערע"ח ויתרו עקנ"ח שמת במנחה בשבת וכ"ה בתו' מנחות (ל' א') וי"א בע"ש (ע"ש), וכ"מ בסוטה (י"ג) שבת של דיו זוגי הוי כמש"ש החדא"ג דבשבת מת (ובסידור בפי' ישתבח שבת של ר' יוחנן הוי צ"ל דיו זוגי), ועיין ע"מ מח"ד ח"ב פי"ג, ובא"ח ח"ב פ"ו ז' באדר שמת משה היה ד' בשבת לדעת ס"ע. ובמ"י בשלח סי' רס"ב משה מת ז' בשבט, ומק"ח פ' דברים כתב בשם ראב"ע וז"ל י"א כי בא' בשבט מת משה כו' וטעמם מכח הפ' שאומר ויהי בארבעים שנה שטעמו ליציאת מצרים ומאשר אמר בעשתי עשר חודש מוכח שהוא חודש שבט, ומ"ש באחד לחודש הוא אחד לשבט והתאבלו שם שלשים יום וישבו ו' שבתות ר"ל שלשים של שבט ושלשים של אדר וי' מניסן שעלו מן העדן, ובמכלתא ובמ' וראב"ע ר"פ דברים ורלב"ג פ' חוקת בתועלת השלישי ורבה אסתר בפ' בחודש הראשון איתא שמת א' באדר, ובקידושין (ל"ח ב') ז' באדר מת משה (וכ"ה בנזיר י"ד א') ופסק המן והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ט"ז בניסן, במ"י בשלח סי' רס"ב זמ"י יהושע ד' ב' ר' אלעזר המודעי אומר שנה שמת משה עיבור היה ר' אליעזר אומר לא היה עיבור, וכתבתי בדרושים שלי למ"ד דמשה נולד בשבת ומת בשבת ונולד בא' לחודש ע"כ בהכרח ס"ל כדעת האומר דמשה נולד לו' חדשים ויום א' כמ"ש רש"י ע' שמות, ולדעת הגמרא דסוטה דנולד לט' חדשים ס"ל דע"כ נולד בע"ש וז' באדר עש"ב בהוכחה ברורה, עוד כתבתי בראיה גמורה דלא יזדמן שישלמו ק"כ שנה ביום שנולד והכרח דמשה חי ק"כ שנה של שנות הלבנה, ונחסר לו משנות החמה ג' שנים ג' חדשים ה' שעות תתקמ"ד חלקים. </small>לא רחוק מהר נבו יש ב' הרים זה כנגד זה על אחד היה בית ע"ז בעל פעור ועבדו ישראל שם ע"ז והוא חרב ועל הר השני מזבח שבנה בלעם והקריב קרבנות לקלל את ישראל <small>(גא"י). </small>בעיר פתורה שעומדת על פרת שם מגדל בלעם <small>(שם), </small>ומשטים באתי לק"ק נבו ונגד העיר הר גדול וגבוה וחלק מאד א"א לעלות עליו הוא הר נבו ועליו מת משה רבינו ואין יודעין מקום קבורתו והוא בחלק ראובן <small>(גא"י)</small>: '''הנביאים''' בזמן משה תקנו שיהיו קורין בס"ת ב' ה' ושבת <small>(יוחסין בסה"ד וע"ל ב"א תמ"ח)</small>: '''ויהי''' כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות היינו ט"ו באב שנת מ', <small>אע"ג דרש"י פי' בחומש סוף ל"ח ובמ' חזית בפ' הסתיו עבר ל"ח שנים היו כמנודים ולא היה הדבור עם משה, אבל בתענית (ל') וב"ב (קכ"א) כתבו התוס' שנת מ', </small>מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא היו מקדשין החודש ע"פ הראיה כי העננים היו מכל הצדדים ולא ראו השמש והלבנה, <small>וכ"כ הבחיי פ' בא בשם ר"ח, א"ח ח"ב פ"ג, ועיין בס' נש"ר ס"פ בהעלותך, והוכחתי בדרושים שלי מה דמקשה בזבחים מי ראה נגע מרים הא א"א לראות הנגע ביום המעונן ע"כ צ"ל דהיו נזופים ממעשה מרגלים כמ"ש תוס' פ' הערל דלא כפרש"י ממעשה עגל ומרים היתה מצורעת קודם מרגלים אחר מעשה עגל ועדיין לא היו נזופים ונשב רוח צפוני ומבדר ענני. ע"ש בגמ'</small>: '''ספר''' <small>בראשית משנברא העולם עד שמת יוסף אלפים וב' שנים (צ"ל וש"ט שנים), ס' שמות ממיתת יוסף עד הקמת המשכן ק"מ שנה ס' ויקרא מהקמת המשכן עד החודש השני נמשך חודש א', ס' במדבר נמשך מאחד לחודש השני עד מ' שנה שהיה ל"ח שנים וט' חדשים, משנה תורה נמשך מעשתי עשר חודש עד חודש הראשון בא' לחודש שהיו ע' יום, צא מהם ל' יום ימי אבל משה וג' ימים שהכינו להם צדה לדרך הרי ל"ג יום ויחרד ל"ז יום (ש"ק ס"ט א'). ט"ס יש כאן (וצ"ל ויתרם ל"ז). ותוכן הענין כי משנה תורה נמשך ל"ז יום מא' בשבט עד שמת משה ז' באדר ואחר זה אבלו של משה ל' יום עד ז' בניסן וג' ימים הכינו צדה וי' לניסן עברו הירדן הרי ע' יום (עיין מ"י ריש יהושע), וכתב הבחיי פ' חוקת כל המקראות המאורעות לאבותינו במדבר היו הכל בשנה ראשונה ליציאתן ממצרים ובשנת מ'</small>: '''ויהי''' אחרי מות משה ויאמר ה' אל יהושע בן נון <small>(משבט אפרים שנת ב"א תפ"ח והיה בן פ"ב) </small>קום עבור את הירדן וגו' ויצו יהושע <small>(ביום שתמו ימי אבל משה, רש"י) </small>את שוטרי בנ"י צוו את העם לאמר הכינו לכם צדה. <small>בתדב"א פי"ח וכי צדה היו צריכין והלא אינם אוכלים אלא המן שהיו מלקטים אותו בבוקר ובקידושין (ל"ח) המן פסק ז' באדר והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ט"ז בניסן כמ"ש (יהושע ה' י"ב) וישבות המן ממחרת אלא אמר להם הקב"ה עשו תשובה כדי שתכנסו לארץ ותאכלו מתבואת הארץ, </small>בעוד ג' ימים <small>(ר"ל אחר שתהיו כאן ג"י) </small>אתם עוברים את הירדן <small>(יהושע ר"ס ב') </small>וישלח יהושע מן השטים ב' אנשים <small>(פנחס וכלב היו תנחומא), כתב רש"י ע"כ בתוך אבל משה שלח המרגלים שהרי סוף ג"י שתמו ימי אבל משה עברו את הירדן בי' לחודש וע"כ מששלח המרגלים לא עברו את הירדן עד יום החמישי כו', וכתב ראש יוסף מגילה (י"ד) גם מוכח שם דבלילה אחר שירדו מההר שישבו במחבא אחר ג"י באו ליהושע, גם מוכח באותו היום שבאו המרגלים ליריחו מיד בלילה אחריו שלחה אותם רחב מיריחו ונחבאו ג"י ומשה מת בשבת ז' אדר א"כ היה ר"ח אדר יום א' ור"ח ניסן יום ב' וה' בניסן ו' ואותו היום שלחם יהושע נשלמו ה' ימים י' בניסן שעלו מירדן, וז"כ המ' שלח לך שלוחי מצוה מותרין לפרוש לים הגדול אפי' בע"ש, כי המרגלים באו בע"ש ליריחו ובלילה שהיה שבת הלכו משם וג"י היו נחבאין ע"ש, </small>ויבואו בית אשה זונה ושמה רחב, <small>במ"י יהושע סי' ב' ובזבחים (קט"ז ב') רחב היתה בת י' שנים כשיצאו ממצרים וכל מ' שנה שהיו במדבר זנתה עם כל שרים ונגידים ולבסוף נ' נתגיירה, </small>ותורידם בחבל בחלון אמרה רבש"ע בג' חטאתי לפניך בנדה בחלה ובהדלקה, בג' מחול לי בחבל בחלון ובחומה <small>(מ"י שם ובמכלתא ר"פ יתרו), ובז"ר יהושע שם כתב צ"ל בג' חטאתי לפניך בחבל בחלון ובחומה בג' מחול לי בנדה ובחלה ובהדלקה עכ"ל, משום דק"ל על גי' המכילתא דאמרה שחטאה בג' בנדה ובחלה ובהדלקה הא לא היתה מצווה ע"ז ע"כ גרס בהיפך, אבל רש"י בזבחים הנ"ל גרס בשם מכילתא בג"ד אלו חבל וחלון וחומה חטאתי ובג' אלו מחול לי, וכ"ה במ"י ר"פ יתרו ומסיים שם במ"י יהושע סי' ט' מה שכר נטלה רא"א זכתה שיצאו ממנה ח' נביאים וכהנים ואלו הן ירמיה חלקיה שריה מעשיה ברוך בן נריה חנמאל ושלום רי"א אף חולדה, והק' הא חולדה מבני בניו של יהושע ומשני דרחב גיירה ונסבה יהושע (ולא היתה מז' אומות, תוס'), ולא היו לו בנים אלא בנות, ובשה"ק י"ד א' רחב היתה אשת יהושע והיו להם בנות ויצאו מהם ח' נביאים כנראה פ"ק דמגילה והם ירמיה חלקיה מחסיה חנמאל שלום ברוך בן נריה יחזקאל בן בוזי עכ"ל. שקר העיד דיחזקאל לא נזכר שם. אבל ראיתי במ"י יהושע סי' ב' רמז י' בשם אגדות שמואל אמר הקב"ה לרחב את אמרת כי ה' אלהיכם בארץ ושמים. בארץ ניחא בשמים מה שלא ראית בעיניך חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים כדאיתא (יחזקאל א') נפתחו השמים ואראה מראות אלהים</small>: '''יהושע''' <small>להיותו גלגול יוסף שלא לקח אשת אדוניו לקח עתה את רחב גלגולה ובהיותה מבחינת ירח לכן היה ביריחו (ג"נ אות מ'). ובראש אות נ' כתב יהושע אפרים בן יוסף היה גלגול חנוך (ע"ל ב"א כ"ג). </small>רחב <small>מסוד קין (ס' הכוונות דמ"ח) לז"א ונתתם לי אות אמת סוד וישם ה' לקין אות (כוונות לקוטי יהושע) בחס"ל מעין ה' נהר כ"ה נתגלגלה בחבר הקיני (עב"א תרל"ו) אח"כ בחנה (וז"ס שאמרה חנה רחב פי על אויבי. וז"ס כי אשה קשת רוח אנכי שהיתה תחלה זונה מצד רוח הקשה והטמא. עיין ב"א תתע"א). ועלי גלגול יעל וזה מנשים באוהל תבורך ששמשה באהל שילה במקום כהן בגלגול עלי. נע"ח יהושע הוא גלגול יעל אשת חבר הקיני וזהו מנשים באהל תבורך שנתברכה משאר נשים שעלתה למדרגת איש (עיין ב"א תת"ל) היא גלגול תמר (עב"א רכ"ו)</small>: '''וישובו''' ויבואו אל יהושע (מקץ שבעה ימים <small>סה"י) </small>ויאמרו לו כי נתן ה' בידינו את כל הארץ. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל <small>(יהושע ד' י"ט) </small>בעת ההיא אמר ה' ליהושע עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית <small>(יהושע ה') </small>כי ארבעים שנה שהיו במדבר לא מלו, <small>וי"א זו פריעת מילה שלא ניתנה לאברהם, וי"א במדבר מלו ולא פרעו (ע"ש בתוס' יבמות (עא סע"ב) וע"ל ב"א תמ"ח משה עשה להם הפריעה במרה), </small>ויחנו בנ"י בגלגל ויעשו את הפסח בי"ד לחודש, וישבות המן ממחרת הפסח <small>(יהושע ה') מן המן שלקטו ז' באדר אכלו ל"ט יום עד ט"ז ניסן (תוספתא דסוטה פי"א) רי"א ארבעים יום אכלו מן אחר מיתת משה ז' באדר מת ואכלו כ"ד של אדר וי"ו של ניסן, רא"א ע' יום כ"ד של אדר הראשון ול' של אדר שני כי עבור היה וי"ו של ניסן, ר' אלעזר אומר ע' יום בז' בשבט מת משה ואכלו כ"ד של שבט ול' של אדר וי"ו של ניסן ואותה שנה לא היתה מעוברת, ר' יוסי אומר נ"ד שנים אכלו את המן מ' בחיי משה וי"ד שנים אחר מותו ז' שכבשו וז' שחלקו (מ"י בשם מכילתא ובפ' בשלח סי' רס"ב), כתב הבחיי פ' בשלח לפי הנראה לא אכלו המן מ' שנה שלמים כי חסר חודש א' שהרי המן התחיל לירד בא' בשבת ט"ו אייר ובצק שהוציאו ממצרים הספיק להם חודש א"כ היה ראוי שישבות המן בחצי אייר ומזה הפ' מוכח שפסק בחצי ניסן כשהיו בערבות יריחו, ע"כ י"ל מ"ש אכלו מ' שנה קרוב למ' שנה, וירד המן אחר פטירת משה ל"ח ימים שהרי ז' באדר מת משה ובכו אותו ל' יום ועברו הירדן י' לחדש הראשון והמן לא פסק עד ט"ו ניסן הרי מן ז' באדר עד ט"ו ניסן ל"ח יום, ורש"י כתב כי המן פסק ז' באדר שמת משה אפ"ה הוי מ' שנים שלמים כי העוגות שהוציאו ממצרים היה להם טעם מן או המן שלקטו יום א' קודם מיתת משה הספיק להם עד ט"ז בניסן, </small>ובהיות יהושע ביריחו והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה <small>(שם ה' ב'), </small>ויהי באחד לחודש השני ויאמר ה' ליהושע קום הנה נתתי בידך את יריחו כו', וילכד עכן בן כרמי <small>(יהושע ז'), עכן הוא חיאל האלי שנטמן לתת אש לנביאי הבעל והכישו נחש (עיין מ"י מלכים א' י"ח רמז רי"ד) כי עכן לשון עכנא (ג"נ) </small>ויתפשו את (מלוש) מלך עי חי <small>(סי' ה' כ"ג) </small>הגבעונים השלימו עם בנ"י <small>(סי' ט'), </small>שמש בגבעון דום <small>(יהושע י' י"ב), בפר"א פנ"ב </small>יהושע עשה מלחמתם של ישראל והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה חכמי הגוים רוגשים במזלות לבא על ישראל מה עשה פשט ידיו לאור השמש והירח והזכיר עליהם את השם ועמד כ"א במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת <small>(מ"י לך לך סי' ע"ז וביהושע סי' כ"ב), </small>וזאת השירה שאמר יהושע ביום תת ה' את האמורי לפני יהושע ולפני בני ישראל, ויאמר לעיני כל ישראל, רבות עשית אתה ה' פעלת גדולות מי כמוך שפתי יזמרו לשמך, חסדי ומצודתי משגבי שיר חדש אשירה לך בתודה לך אזמרה אתה עוז ישועתי כל מלכי ארץ יודוך סלה רוזני תבל לך יזמרו בני ישראל ירננו בישועתך ישירו ויזמרו גבורתך, עליך בטחנו ה' אמרנו אתה אלהינו כי היית לנו למחסה למגדל עוז מפני אויבינו אליך זעקנו ולא בושנו בך בטחנו ונמלטנו בשוענו אליך שמעת קולנו הצלת מחרב נפשנו, הראית לנו חסדך נתת לנו ישועתך שמחת לבנו בגבורתך, יצאת לישע לגו גאלת בזרוע את עמך עניתנו משמי קדשך מרבבות עם הושעתנו שמש וירח בזבול עמדו ותעמוד באפך על צוררינו ותצו אלימו משפטיך. כל רוזני ארץ עמדו כל מלכי גוים נקבצו יחד מפניך לא נעו אל מלחמותיך חפצו, קמת אלימו באפך ותורד זעמך אבדתם בחרונך ותצמיתם בחמתך תמו גוים מפחדך מטו ממלכות מרגזך מחצת מלכים ביום אפך שפכת עלימו זעמך חרון אפך תשיגמו השבת עלימו אונם ותצמיתם ברעתם. שחת פרשו בה נפלו ברשת טמנו נלכדה רגלם, מצאת ידך לכל אויביך אשר אמרו בחרבם ירשו ארץ בזרוע שכנו עיר מלאת פניהם קלון הגעת לארץ קרנותם ותבהלמו בחמתך ותאבדמו מפניך רגזה ארץ ותרעש מקול רעמך עליהם לא חשכת ממות נפשם וחייתם לשאול הגעת, הרדפתם בסערתך כליתמו בסופתך נתת גשמיהם ברד נפלו במהמורות בל יקומו, נבלתם כסוחה היתה בקרב חוצות הושלכה ספו תמו מפניך הושעת עמך בגבורתך, ע"כ בך ישיש לבנו תגיל נפשנו בישועתך לשוננו תספר גבורתך נשירה ונזמרה נפלאותיך כי הושעתנו מצרינו מלטתנו אבדתם מפנינו ותהדפם תחת רגלינו, כן יאבדו כל אויביך ה' ורשעים כמוץ יהדוף רוח ואוהביך כעץ על מים שתולים <small>(סה"י), קיני קנזי וקדמוני הלכו להם ולא רצו ללחום את ישראל, כתב רש"י פ' לך לך (ובב"ר ס"פ מ"ד) כי הם עמון ומואב ואדום, ויש קבלה שיושבי אשכנז הם הכנענים שברחו מפני יהושע, ובילקוט פ' בא למה זכה כנען שהארץ נקראת על שמו כיון ששמע שישראל באין פנה מאליו והקב"ה נתן לו אפריקי ובפ' מצורע מזכיר שהיה גרגשי (שה"ק דצ"ד א'), ובחדא"ג בחלק (צ"א) באו בני אפריקי לדין עם ישראל א"י שלנו כתב שהם גרגשי שפנה כדלקמן, ולא כמ"ש בב"ר רפל"ז שהוא מגוג מזרעו של יפת וז"א (נש"ר וישלח)</small>: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/סדר הדורות
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף