עריכת הדף "סדר הדורות/א/א'תתקמח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ויהי'''  תרח בן ע' שנה <small>(הוא אלף תתקמ"ח. ובס' בית ישראל בל"א ב"א תתקמ"ח ט"ס)</small> ויקח אשה ושמה אמתלאה בת כרנבו ותלד בן ויקרא שמו אברם לאמר כי הרימו המלך על כל השרים <small>(סה"י)</small>, נולד ש"צ לחיי שם <small>(דור י')</small> וחי קע"ה שנים <small>(ע"ל ב"א קכ"ג) ועיין כ"ק דר"ה אי בניסן או בתשרי נולד וכן מת,</small> נולד בעיר שמה כותא <small>(בחיי פ' נח)</small>:

'''אברהם'''  <small>סוד אדה"ר שעבד ע"ז נתגלגל בטיפת תרח עע"ז לכפר עליו ותרח משורש נשמת אברהם. לכן נתגלגל הדבר להתקן ע"י, ותרח ואשתו נתגלגלו באיוב ואשתו היא דינה בת יעקב, (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה) ניצוץ של אברהם הוא ממיכאל ושל יצחק מגבריאל ושל יעקב מאוריאל. וקודם שבא ביעקב בא בחנוך, ודע כי דיוקן של יעקב היה בחנוך וחנוך היה בשל אדה"ר שקבל הנשמה שפרחה מאדם (עמק המלך כ' ע"ב), אחיה השילוני גלגול אברהם (עב"א שפ"ז)</small>:

'''אמתלאה'''  <small>בת כרנבו שם אמו (ב"ב צ"א א') נתקנה באשה וז' בניה שנהרגו עפ"י המלך, ואמרו בפ' הנזקין דאמרה בני לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת אחד ואני ז' אתה נסיון ואני מעשה וגם היא עלתה על הגג ומתה, וכמו שתרח נתקן באיוב ע"י יסורים (ע"ל ב"א תמ"ח) גם היא נתקנה ע"י יסורים, ושם השליך נמרוד לאברהם בנה לכבשן האש ולא עשה רושם וכאן עשה רושם לתיקונה על ק"ה (ג"נ)</small>:

'''ויהי'''  בלילה עת הולדת אברם ויבואו כל עבדי תרח וכל חכמי נמרוד וחרטומיו ויאכלו וישתו וישמחו בבית תרח ובצאתם מביתו וישאו עיניהם השמימה אל הכוכבים וראו כוכב אחד גדול מאד בא ממזרח שמש וירץ בשמים ויבלע ד' כוכבים מד' רוחות השמים ויתמהו ויאמרו אין זה כי אם הילד היולד לתרח יגדל ויפרה וירבה ויירש כל הארץ, ויהי בבוקר ויגידו למלך ויאמרו אם על המלך טוב לתת לאביו מחיר הילד ההוא ונהרגהו, וייטבו דבריהם בעיניו ויקרא לתרח כו' ועתה תנה לי את הילד ונהרגהו טרם תצמיח עלינו דעתו ואתן לך מחירו מלא ביתך כסף וזהב. ויען תרח כל אשר יחפוץ אדוני המלך יעשה עבדך אך אגיד אליך אשר קרה לי אמש כי אעיון בן מורד בא אלי לאמר תנה לי הסוס הגדול הטוב שנתן לך המלך ואתן לך מחירו כסף וזהב ומלא ביתך תבן ומספוא וגליתי אזנך והיה העצה אשר ייעץ אדוני המלך אותו אעשה, ויחר אף המלך ויחשבהו לכסיל ויאמר הכסיל ובער אתה או חסד תבונה כי תעשה הדבר הזה החסר כסף וזהב אתה כו', ויען תרח את המלך כדבר הזה דבר אדוני המלך תנה בנך ונמיתהו ואתן מחירו כסף וזהב, מה אעשה בכסף וזהב אחרי מות בני מי יירשני והיה במותי ושב הכסף והזהב אל אדוני המלך. ויהי כשמוע המלך דברי תרח ואת המשל אשר הביא אל המלך ויחר למלך מאד ויקצוף וחמתו בערה בו. וירא תרח כי חרה למלך ויאמר כל אשר לי ביד המלך ואף בני ביד המלך בלא מחיר הוא ושני אחיו הגדולים, ויאמר המלך לא כי קנה אקנה בנך הקטן במחיר כו' ויאמר תרח יתן לי אדוני המלך זמן ג' ימים עד דברי אל נפשי ואל ביתי דברי אדוני המלך ואפצר בהם על הדבר הזה כו' ויתן לו זמן ג' ימים ויבוא תרח אל ביתו וידבר אליהם דברי המלך וייראו מאד, ויהי ביום השלישי וישלח המלך לתרח שלח לי בנך במחיר ואם לא והמתי כל אשר בביתך, ולא ישאר משתין בקיר, וימהר תרח כי היה דבר המלך נחוץ ויקח ילד אחד מעבדיו אשר ילדה לו שפחתו ביום אשר יולד אברם ויביאו אל המלך ויקח מחירו. והמלך לקח הילד מיד תרח וינפץ את מוחו ארצה בידו וימת אותו כי חשב כי אברם הוא, ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך כי מה' היתה זאת לבלתי המית את אברם, ותרח לקח את אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה ויתן להם מחיתם מדי חודש בחדשו והיה ה' עם אברם ויגדל ויהי במערה עשר שנים והמלך ושריו חשבו כי המית המלך את אברם <small>(סה"י) ובפיוט יום ב' דר"ה שהחביאו הקב"ה בארץ י"ג שנה שלא ראה המאורות</small>:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>