עריכת הדף "סדר הדורות/א/א'תכב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ירד'''  מת אלף תכ"ב שס"ו לחיי נח:

'''ויהי'''  מקץ ימים רבים ושנים כאשר תמו כל בנ"א אשר מלאו אחרי ה' למות וישאר אך מתושלח, ויאמר ה' אל נח ומתושלח קראו אל כל בנ"א לאמר כה אמר ה' שובו מדרכיכם הרעים כו', ונחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לכם כי כה אמר ה' הנני נותן לכם מועד ק"כ שנים אם תשובו כו' ושבתי גם אני מהרעה אשר דברתי, וידברו נח ומתושלח את דברי ה' יום יום השכם ודבר ולא שמעו אליהם ויקשו ערפם, ונח חדל לקחת אשה להוליד בנים כי אמר הנה ה' משחית בני האדם מעל הארץ למה לי בנים <small>(סה"י)</small>, והיה משתדל בכל כחו לדרוש להמון שישובו ולא שוה לו ופחד שמא יהרגו אותו ובני ביתו ברח מהגלילות ההם, ואז צוה אותו ה' עשיית התיבה <small>(שה"ק צ"ב)</small>:

'''במדרש <small></small>''' <small>(אבכיר וילקוט בראשית סי' מ"ד)</small> כיון שעמדו דוד המבול ועבדו ע"ז היה הקב"ה מתעצב אל לבו מיד עמדו ב' מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו רבש"ע הלא אמרנו לך כשבראת את העולם מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבש"ע היינו מסתפקין בו, א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרוין בארץ היה שולט בכם יצה"ר והייתם קשים מבנ"א. א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש יצרם, מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו, למדה אותו שם, הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה, אמר הקב"ה הואיל ופירשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה כיון שראו שמחזאי ועזאל כך עמדו ונשאו נשים והולידו בנים המייא והייא, ועזאל היה על מיני צבעונין ותכשיטים של נשים שמפתים את בנ"א להרהורי עבירה. מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי וא"ל עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם כו' שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ ראשו למטה ורגליו למעלה כו' ועזאל עדיין עומד בקלקולו להסית בנ"א <small>(עש"ב)</small>:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>