עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/רסז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''{{עוגןמ|א}} והרמאי אע"פ שאמר.''' להרמב"ם אפי' סי' מובהק נגון נקב יש בצד אות פ' לא מהני עד דאיכא עדים ולהראב"ד מהני סי' מובהק גמור כעדים: (ש"ך):

'''{{עוגןמ|ב}} וי"א דבסי' מובהק.''' היינו כגון נקב יש בצד אות פלוני (ש"ך דלא כסמ"ע) ובסמ"ע ס"ק ט' יש ט"ס וכן צריך לומר ממילא גם עתה אם אינו מביא ראיה שאינו רמאי או שהוא בחזקת צורבא מרבנן ותיבת עדים מוסב ג"כ על שהוא בחזקת צורבא מרבנן כלומר שאינו מביא ג"כ עדים שהוא בחזקת צורבא מרבנן ומי שהוא צורבא מרבנן א"צ להביא עדים שאינו רמאי אף בזמה"ז:

'''{{עוגןמ|ג}} זה עדים וזה עדים וסי'.''' והש"ך הניח בצ"ע דע"י הסי' דהנך עדים שקרי נינהו וע"ב דהעיקר כדברי הרב:

'''{{עוגןמ|ד}} נתן האחד סי'.''' אפי' סי' מובהקים ביותר:

{{עוגןמ|ה}} העד אחד נמי שאינו ר"ל דא"צ לישבע נגד העד כיון דאפי' לאחר השבועה אין נותנין לזה שנשבע ואפי' העד מעיד שראה שנפל:

'''{{עוגןמ|ו}} אפשר לשערו.''' דדרך טלית שלהן היה רוחב הבגד לקומת האיש ובארכו היה מעוטף בסביבו מש"ה יכול לשער הרוחב ע"י האיש (סמ"ע) והש"ך כתב שתלוי בראיית הדיין לפי המלבוש ודרך הלבישה:

{{עוגןמ|ז}} עד שיבא אליהו מיירי ביש בו סי':

'''{{עוגןמ|ח}} כדין ש"ש.''' כיון דמחויב לעסוק בשיטוח וניעור ובשאר צרכי אבידה ואז כשעוסק פטור מליתן פרוטה לעני ולכך הוי ש"ש:

'''{{עוגןמ|ט}} וה"ה כאן.''' כלומר דהוי ספיקא דדינא:

'''{{עוגןמ|י}} לא לצורכו ולצרכה.''' הטעם שמא ישהה על גב המטה לצרכו לבד (ותיבת ויגנב שכתב הסמ"ע הוא ט"ס):

'''{{עוגןמ|יא}} לא ישהה הכלי ע"ג האור.''' ואפילו נתינה מועטת אסור:

'''{{עוגןמ|יב}} שלא למד מעולם.''' ודוקא בס' תנ"ך אבל גמרות ושאר ספרים שצריכין עיון אסור לו ללמוד:

{{עוגןמ|יג}} דא"צ ב"ד ומשום דמשיב אבידה הוא בחזקת כשרות ואין חושדין אותו:

{{עוגןמ|יד}} אם נאנסו לטעמיה אזיל דס"ל דשומר אבידה הוא ש"ש ומש"ה בהיתר תשמיש מעלינן חד דרגא ומחייבין אותו באונסין:

'''{{עוגןמ|טו}} דאינו אלא ש"ח.''' לע"ד בהיתר תשמיש אינו אלא ש"ש:

'''{{עוגןמ|טז}} וטען בעל המציאה.''' ואם טוען אני ראיתי שהגבהת שני כיסין חייב שבועה (סמ"ע):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: חידושים]]