עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/עז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''{{עוגןמ|א}} ''' בין בע"פ.''' ''' הש"ך העלה דבע"פ לא נעשה ערב רק כשניכר בתוך הענין דההלואה נעשה בשותפות ולא לקח זה החצי לעצמו וזה החצי לעצמו רק קיבלו בשותפות:

'''{{עוגןמ|ב}} ''' תחלה.''' ''' ול"ד לשנים שערבו כי שם ערבו בעד ההלואה והלוה קיבל כל המעות א"כ ערבו בעד כל המעות רבל כאן על החצי הוא לוה ועל השני הוא ערב וכן השני ש"ך:

'''{{עוגןמ|ג}} ''' חוזר וגובה.''' ''' הש"ך השיג ע"ז לפי דקי"ל לקמן בסי' ק"ל ערבוני ופרע שלא מדעת הלוה דאיכא מ"ד דפטור וא"כ (ה"ה) הכא:

'''{{עוגןמ|ד}} ''' ודאי פרע.''' ''' ואפי' לא אמר שפורע גם בשביל חבירו מ"מ ל"א דנתנו במתנה וחוזר וגובה מחבירו חלקו סמ"ע והש"ך כתב דאם פרע הכל לא מצי לומר להשני פרע חציך כי החצי השני סטראי נינהו וגם זה אמת אבל לא יכול לומר כשפרע החצי רביע פרעתי עבורך ורביע בעד חבירך וא"כ פרע עוד רביע על חלקך בזה ל"א דמסתמא פרע כל חלקו המגיע עליו לפרוע ש"ך. ואם מת אותו שפרע בשבילו ובא לגבות מיורשים יכולין לטעון אולי פרע אבינו סמ"ע ופשוט וע"ב דהעיקר כהסמ"ע:

'''{{עוגןמ|ה}} ''' דאם לא נתברר.''' ''' ע"ב הפי'. והיוצא לדינא) (דאם יש עדים שהיו בש"ה שהמלוה הלוה בפי' המעות לצורך השותפות על שני השותפים וההלואה היה לטובת השותפות שהי' שבח מחמת ההלואה הוי השותף השני לוה ובע"ד ממש נגד המלוה וחייב לשלם להמלוה וא"י לומר השותף השני להראשון אתה חייב לי כנגד הסך הלואה כי הוא נעשה ג"כ לוה של המלוה אף שלא היה בש"ה וכן אם מודה שבשעה שהביא מעות ההלואה א"ל שהמלוה לוה אותן המעות לב' השותפין לצורך השותפות ונתרצה השותף השני לעסוק במעות ההלואה לצורך השותפות ג"כ נעשה לוה ממש נגד המלוה על חלקו אבל אם אינו מודה סך רק שמודה שכפי סך ההלואה שתובע המלוה נתן השותף לתוך השותפות אין השותף נעשה לוה נגד המלוה רק נגד השותף ויכול לומר השותף השני חייב לי כנגד אותו הסך ולענין אם השותף השני שלא היה בשעת הלואה נעשה ערב בעד הלוה אז אם יש עדים שבציוויו לוה לתוך השותפות ל"מ אם הודיעו למלוה שלוה על שני השותפים נעשה ערב ואפי' לא הודיעו וטוען שלא בא המעות לתוך השותפות נעשה ערב דחזקה שליח עושה שליחותו ובודאי בא לתוך השותפות והרי נהנה השני מכל ההלואה לכך נעשה ערב ודוקא שיש עדים שבהסכמתו ובציוויו של השותף השני הלך זה ולוה אבל אי ליכא עדים אז לא נעשה ערב רק כשמודה שבא לתוך השותפות אבל כשאינו מודה שבא להשותפות לא נעשה ערב דמהימן במגו דאי בעי היה אומר שלא לוה בציוויו:

'''{{עוגןמ|ו}} ''' שאז גובה המלוה.''' ''' וע"ב דהיינו אם הממון עדיין בשותפות כגון שראובן הניח מנה ושמעון מנה וראובן לזה עוד מנה מלוי והניח בשותפות והמעות עדיין בעין בשותפות שיש בהשותפות ש' זהובים גובה לוה המנה ואין שמעון יכול לומר שראובן חייב לו גם כן שיגבה הוא ג"כ מאותו המנה רק לוי גובה המנה ודוקא אם כבר בא המעות ליד שמעון יכול לומר שראובן חייב לו ובזה מיירי המחבר אבל כשהמנה בעין בשותפות גובה לוי המלוה המנה:

{{עוגןמ|ז}} ''' לשנים ''' ואפי' בשביל שנים שלוו ממלוה אחד:

'''{{עוגןמ|ח}} ''' אין בדבריו כלום.''' ''' כיון דהמלוה היה יכול לגבות ממנו כל החוב משום הכי כשפרע כאחד חייב להחזיר לו חלקו. ואם הן ג' ערבים ופרע אחד כל החוב אם השנים כאן משלם כ"א (החצי) (שליש) ואם הא' אינו כאן או שהעני משלם כ"א החצי:

'''{{עוגןמ|ט}} ''' אין עדותו מחייב.''' ''' אבל נאמן לגבי עצמו וצריך לשלם הכל דכשכופר הוי כאין לו סמ"ע וש"ך:

'''{{עוגןמ|י}} ''' מעידין זה על זה.''' ''' ואם ג' הלוו לאחד והם רואין שרוצה לכפור ועשו תחבול' שאחד יתבע ושנים יהיו עדים ועכשיו מודים אין מוציאין המעות מידו דנאמן במגו וע' תומים וכן מסיק הש"ך כאן:

'''{{עוגןמ|יא}} ''' לא מחל.''' ''' אע"פ שאמר בפי' שמחל לו כל תביע' שיש עליו מאותו שטר מ"מ הואיל ואין חייב רק בחצי והחוב בחצי השני הוא ערב לא מחל לו רק החצי וכן כ' הרמ"א דאם היה קבלן לכולם מחל:

'''{{עוגןמ|יב}} ''' דכל החוב מחול.''' ''' וה"ה אם הם קבלנים ומחל מקצתו מחול לאמצע אם לא שנודע שמחל שלא ע"י פיוס אז לו לבדו מחל ד"מ נתחייבו ק' בקבלנות ומחל נ' סתמא אמרינן לזה כ"ה ולזה כ"ה מחל אם לא שהיה בלתי פיוס אז אמרינן לזה לבדו מחל והשני ישלם נ':

'''{{עוגןמ|יג}} ''' וגם השני פטור.''' ואם היו רבים קבלנים ומחל לשנים אמרינן היאיל ונחית למנין לא מחל אלא להם והנשארים צריכין לשלם חלקם ש"ך. וכן אם מחל לו ביחוד חיוב שבאותו שטר כו' רק שמחל לו גם על תביעות אחרות מחיל' כללית אשר גם חיוב זה נכלל בו אמרי' ג"כ ולי לבד מחל ושותפים בחלקם חייבים וכן אם מחל לו מחמת פרעון שפרע לו ולכך מחל אין המחיל' לאמצע דאין שייך שליחות השותפים קעביד הא הוא פרע ולא הם סמ"ע וש"ך אם אמר אני מוחל לך מה שלוית עם חבירך בשטר דעת הסמ"ע הואיל והזכיר חבירו ואמר לו מחול הרי מודה דלא לחבירו מחל. והש"ך השיג עליו וצ"ע. כי אין הכרע לא לזה ולא לזה:''' 

'''{{עוגןמ|יד}} ''' אינו מחול אלא החצי.''' וע"ב) (דבכאן שאמר אני מוחל כל תביעות שיש לי עליך אין המחיל' לאמצע אפי' היה ע"י פיוס משא"כ כשאמר שמוחל חצי החוב או סך ידוע כמו כ' זהובים מחל לאמצע כשהיה ע"י פיוס:''' 

'''{{עוגןמ|טו}} ''' שניהם כתובים בשטר א'.''' ''' וכן עיקר דלא כשהש"ך שכתב דמי שנכתב השטר על שמו יכול למחול:

'''{{עוגןמ|טז}} ''' שיכול לגבות ''' ולא דמי לשנים שלוו שהם ערבים ואם מחל לאחר מהם מחל לכולם כשהן קבלנים פקע גוף החוב משא"כ שמחל לערב גוף החוב אצל הלו' לא פקע מש"ה אף הערב חייב וא"ל א"כ למה לי שפטרו הא בלא"ה יכול לתבוע לערב השני כמ"ש הרא"ש גבי שני קבלנים.''' כתב הש"ך דל"מ סברא זו לפטור הערב רק כשיש בלאו הכי סברת לומר דמחיל' הוא לאמצע כמו גבי שני לווין:

'''{{עוגןמ|יז}} ''' אין שומעין.''' ''' והא דמבואר בסימן ק"ע דיכול לדון על חלקו אפי' ליתא בעינא במתא היינו דוקא לדון ולברר הדין אבל אינו מחוייב ליתן עד שיבוא השני והש"ך כ' דאם חלקו ידוע חייב ליתן לו אפילו שאין השני עמו:

'''{{עוגןמ|יח}} ''' ישמע ולא בא.''' ''' פי' אף שהוא בעיר ל"א ודאי שמע רק צריך לידע בבירור ששמע:

'''{{עוגןמ|יט}} ''' מי שהפקיד.''' ''' דבשלמא שותפים המלוים או מפקידים בכרך אחד אם כן אדעתא דהכי נתחייב הלוה מבלי ליתן לכל אחד בלא חבירו אבל בזה שלא נתחייב רק לא' ולבסוף נולד שנתחייב לשני פשיטא דלא ע"ז קיבל הפקדון מתחלה ונכך צריך לשלם לכל אחד:

'''{{עוגןמ|כ}} ''' כל אחד.''' ''' היינו כשמודה שלא פרע אבל אם טוען פרעתי עיין לעיל סימן ע"א:

'''{{עוגןמ|כא}} ''' חייבת לפרוע.''' ''' היינו במת בעלה או נתגרשה או יש לה ממון בלאו הכי אבל אין הבעל (חוב) צריך להמתין בחיי הבעל על גביית כתובתה רק הבענ צריך לשלם הכל עיין ביאורים דדוקא שחתמה עצמה בשטר או שפירש המלוה שסומך דעתו עליה דאז חייבת לשלם כשאין להבעל אבל) (בסתם אפילו אשה הנו"נ שהקיפ' סחורה אין המלוה או המקיף סחורה יכול לתבוע להאשה אפילו באין לו להבעל לשלם:

'''{{עוגןמ|כב}} ''' חוזרין ונפרעין.''' ''' וה"מ במקום שהנשים נו"נ בממון בפ"ע אבל בלא"ה אף דהיא צריכה לשלם מ"מ אין הבעל ויורשיו יכולין לבקש ממנה פרעון סמ"ע וש"ך:

'''{{עוגןמ|כג}} ''' במיגו דפרעתיך.''' ''' היינו בדלא כ' המלוה לבעל התקבלתי וע' לעיל סימן ק"ל:

{{עוגןמ|כד}} ''' שלא יגבה כ"א המחצה ''' אף ע"ג דבלאו הכי החייב לשנים אין אחד יכול לגבות בלי חבירו מ"מ בדאיתא במתא יכול לגבות והיה התנאי דמ"מ לא יגבה א' בלתי השני:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: חידושים]]