עריכת הדף "נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/קמז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' ואין משגיחין על ראיות שיביא ''' בתומים הקשה דאם מביא ראיות שגזלו אמאי לא יועיל הא לא מהני הודא' לגזלן ע"ש והנה זה אינו תמוה די"ל דכוונת הש"ע בראיות שהן שלו דהן טענת גזילת מהני הודא' כ"ז שאינו מביא עידי גזיל' א"נ אפשר לומר דאפי' נגד עידי גזילה מהני זה שחתם עצמו דנגד לחתום עצמו לעד הי' יכול לאשתמוטי מהגזלן ולכך הוי הודא':

{{עוגןמ|ב}} ''' אם אין כת"י.''' עש"ך ס"ק נ' שכתב דלמאי דקיי"ל דטענינן ליתמי כל מילי אף מזוייף טענינן להו ואישתמיטתי' דברי הרא"ש שכ' דהכא כיון דהמוכר והלוקח מכחישי' אותו לא טענינן להו ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} ''' או ''' שהתלם בידו והחזיק בו אח"כ. זוז כ' הראב"ד הובא ברא"ש לפרש העובדא דמיירי בש"ס כתובו' ק"ט בהאי דעשאו סי' וערער ושכיב וכתיב דמיירי שהוציאו המערער בדין והחזיק ג"ש ע"ש ונלפענ"ד דמיירי דוקא שעשאו לסי' אחר שערער והוציאו בדין (ומה שאמרו בש"ס שעשאו סי' וערער הכוונה שכבר ערער) ולכך נאמן לטעון שלקחו אחר שעשאו סי' כיון שהחזיק כ"ש אבל מכפי הנרא' מפשט דבריו דמיירי שעשאו סי' ואח"כ עירער והוציאו בדין והחזיק ג"ש מחמת שלא ידעו המחזיק והב"ד מהשטר שכ' בו המערער שדה זו לסי' ואח"כ נתברר מהסימן שעש' נלפענ"ד דבכה"ג ודאי דא"י לטעון חזרתי ולקחתי דהא המחזיק יכול לטעון לא ידעתי מהשטר שעשה בו הסי' עד עכשיו ודמי להא שכ' הרשב"א הובא בב"י בטור סי קמ"ו כשהי' השטר מתנ' מושלש דלא הוי חזקה שיכול לומר לא ידעתי מהשטר וה"נ יכול לומר לא ידעתי מהשטר ומה לי למחות כיון שהוציא מידי ע"פ ב"ד ועוד כיון שנתברר שבטעו' הוציא הב"ד מידו והוי כאילו ידוע שבגזל בא לידו לא הוי חזק' דאפי' בהגיע לידו במשכנת' או בשכירו' מחלוקת הפוסקי' בסי' ק"ן סעיף ג' ובכה"ג נרא' דכ"ע מודים דלא הוי חזקה:

{{עוגןמ|ד}} ''' שהנכסים נקראי' כך ''' והנה בגוף העובדא דההוא דעשאו סי' לאחר דחקו כל הקדמוני' ולא מצאו דרך סלולה בהטעם דיהי' נאמן לומר חזרתי ולקחתי גם בהא דהוצרך אפוטרופוס לטעון מקודם תלם אחד ואח"כ חזרתי ולקחתי ולכן נלפענ"ד לפרש דהנ' במשנה דהעורר על השד' דיכול לומר השני נוח לי ואי עשאו סי' לאחר איבד זכותו ע"כ קמ"ל דאפי' המערער צווח שלא הוד' ואומר טעמי' על עשותו הסי' בשמו דלא מהני לי' שום טענ' וחשבינן אותו לחודא דאי מודה בהודאתו על שעה שעש' הסי' מאי קמ"ל ולפ"ז א"ש דעובדא הכא הוי דעשאו סי' והכל היו יודעים מזה שעשה סי' והשדה הי' ת"י המערער זמן רב ואח"כ בא המחזיק ולקחו ממנו בע"כ ובא המערער לפני ב"ד ועירער והביא עידי גזיל' וטען על הסימן שעשה שלא הוד' כלל בעשותו הסי' רק מאיזה טעם אחר עשה הסי' על שמו ושכיב קודם שנפסק הדין ובא אפוטרופוס לפני אביי ופסק לו דטענת המערער שטען בחייו דהסי' לאו הודא' הוא לאו טענה הוא כדתנן במתני' איבד את זכותו ולכך לא הי' יכול האפוטרופוס לטעון חזרתי ולקחתי דכיון שכבר טען המערער בחייו שהסי' לא הי' הודא' כלל והשד' הוא שלו מעולם הוי כאומר שלא מכרה והוי כהוד' שלא לקחה כמו באומר לא לויתי דהוי כאומר לא פרעתי וה"נ כשאומר לא מכרתי כאומר לא לקחתי דמי דלמה הי' לו לוקח אותה בכסף כשלא מכרה כלל ולכך טען תלם עשיתי לו פי' כיון דליכא הוכחה מתוך השטר על ההודאה רק על שיעור שדה א"כ נהי דחשבינן לי' למוחזק כפרן על שיעור שדה שכפר לו מ"מ הא הוחזק כפרן בממון זה לא הוחזק כפרן על ממון אחר ומה"ת לחייבינהו ביותר משיעור שדה ואח"כ כשיזכה אותו אביו ולא ציוה ליתן לו יותר מתלם אחד טען דילמא הי' אבוהון טוען חזרתי ולקחתי אותו התלם ואפשר שהי' לאביו שטר מכירה על אותו תלם והא דהוצרך לכפור ההודא' שטען שלא הורה כלל בעשיית הסי' הוא משום דידע שלא על תלם זוז בא המחזיק מכח הטענה שטען שעש' הסי' שהרי יש בידו שטר מכירה מהתלם וסבר שהמחזיק בא בהטענ' מכח מה שעש' סי' על כל השדה דהא טענת תלם אחד היא טעגה גרוע' דהא הרבה פוסקים ס"ל דלא ומהני טענ' זו כשכל השדה מוחזק ביד המחזיק ולכך הוכרח לכפור ההודא' וכ"כ התומים בהדיא דאינו חשוב חוזר וטוען כיון דמה שאמר תחיל' הי' על כל השדה לא חש לדקדק בשביל אותו תלם ע"ש ומיירי שהיה ת"י המערער ג' שנים אחר עשיית הסי' קודם שגזלו המחזיק כמו שכתב הריטב"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: ביאורים]]