עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/שמב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|סימן שמ"ב בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#א|ס"ק א']]}} האריך הרבה בראיות וכל ראיותיו מפוקפקות ויש לדחותם ובפרט מ"ש ויותר מזה קשה מ"ש הר"ן פ"ק דכתובות דאע"פ כו' דלא קשיא מידי דאנן קי"ל דרבנן וכדלקמן סימן שצ"ט סי"ג בהג"ה. אבל מה שטרח בחנם טרח שדינים אלו מבוארים ברבינו ירוחם בחלק חוה נתיב כ"ב ח"ב וז"ל ואם כנס כבר ולא בעל עדיין ומת ר"ל באותו יום אחר הנשואין שברכו כבר מת אחד מקרובי החתן לא אביו י"מ שכתבו שנוהג ימי המשתה ואח"כ ז' ימי אבלות כמו שמת לו מת ברגל כי מאחר שברך ברכת נשואין כבר חלו עליו ימי המשתה ואע"פ דכשמת אביו אמרינן דבועל בעילת מצוה וכו' דנראה דלא חל עליו השמחה עד שיבעול שאני התם דחל האבילות קודם הנשואין רק שהיה הכל מוכן ולא אלימא האי שמתה לחייבו ז' ימי המשתה עד שיבעול ולפיכך בועל קודם שיחולו עליו ז' ימי המשתה אבל כאן שכבר נשא כבר חלה שמתה עליו בלא בעילה ולפיכך אין בועל עד שיעברו ז' ימי המשתה וז' ימי האבלות כ"כ הר"י גיאות והר' דוד כהן בתשובה אבל הרא"ש כתב והורה בזה הלכה למעשה שינהוג אבלות תחלה דלא חלה עליו שמחה עד שיבעול מאחר שאינו אביו של מת אלא שאר קרובים ע"כ לשון רבינו ירוחם והיכא דליכא פסידא או שיש אחר לטרוח פשיטא דדין אביו ואמו כשאר קרובים וכדמשמע בגמרא ופוסקים ועוד כתב רבינו ירוחם שם דבאביו ואמו שאינן ראוין לטרוח נוהג אבלות תחלה ואפילו היכא דאיכא פסידא עכ"ל ונראה דבזמנינו אפילו מת אביו ואמו דין שאר קרובים יש להם דהא שכיח הרבה ששאר קרובים מטריחים עצמם ומכינים צרכי סעודה ותכשיטין לכלה והלכך בכל ענין נוהג אבלות תחלה ואין בועל עד שיעברו ז' ימי האבילות ואח"כ נוהג ז' ומי המשתה כנ"ל:

{{ממ|בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ג|ס"ק ג']]}} לא דק ואישתמיטתיה דברי הרא"ש רפ"ק דכתובות דכתב להדיא דלמשנה אחרונה שאמרו דם בתולים כדם נדה אשתו ישנה עמו וכ"פ רבינו ירוחם ורמ"א לעיל ס"ס קצ"ב וכך כ' ב"י שם שכן נראה דעת הפוסקים והיינו מטעם דדם בתולים חמיר ליה וכן נ"ל מוכח דעת התוספות רפ"ק דכתובות ריש דף ד' במ"ש שם דאי משום דם נדות כיון דבעל אשתו ישנה עמו כדאמר רב יוסף בסמוך עכ"ל ר"ל אלא ברייתא מיירי למשנה ראשונה וכמ"ש הרא"ש אבל למשנה אחרונה הוי דם בתולים כדם נדות דחמיר ליה ואשתו ישנה עמו באבלו והיינו שכתב בקיצור פסקי תוספות שם על חתן שבעל אשתו ישנה עמו באבלו ע"כ דלא כמו שנקד שם המגיה על זה (והוא בדפוס לובלין ושאר דפוסים) וז"ל נ"ל טעות כי אדרבה מוכח מהתוס' דבאבלו אסור אפילו בעל וכן מוכח להדיא בש"ס עכ"ל דליתא דמיירי שבעל בעילת מצוה ולמשנה אתחרונה גם ע"ש דבזמן הש"ס לא היו פורשים כו' ליתא דהא משנה אחרונה היא שפורשים ואפילו הרמ"ה באשר"י שם לא קאמר אלא דדם בתולים קילא ליה ואע"פ שהיו פורשים צריך שמירה אלא הכא בבעולה מיירי כמ"ש הב"ח וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ו|ס"ק ו']]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}