עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/פב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|סימן פ"ב ט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ז|ס"ק ז']]}} '''האריך''' בענין צפור דרור יש לתמוה על דברי התוס' וכתב ששגגה יצאה מלפני מהרי"ק ע"ש ונהפוך הוא שהוא שגג בכמה דברים ודברי התוס' ומהרי"ק נכונים וברורי' וכמו שאבאר. ואשיב על דבריו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ומ"ש ותמהתי דשם לית הוכחה לצפור דרור נ"ל דמשמע להו להתוספות דהא ודאי דבמצורע דרור בעינן וכדאיתא במתני' דנגעים אלא מדקאמר בפרק א"ט עוף המסרט כשר לטהרת מצורע אלמא דבא ליתן סימן כיון דהוא מסרט א"כ הוא דרור כלומר דהא לכך נקראת דרור שדרה בבית כבשדה שאינה מקבלת מרות שיודעת להשמט בכל צד א"כ זו שמסרטת בודאי דרור היא ואם כן טהורה היא דבכולי פיסקא דאלו טרפות סימנים דטהורה אתא לאשמועינן ואם כן מוכח דצפור דרור טהורה היא אבל ממתני' דנגעים לחוד לא דייקי התוספות דדלמא איכא נמי בטמאים מין דרור וכמ"ש לקמן בשם הרמב"ן אבל כיון דרב יודא נקט מסרט לסימנים דכשר לטהרת מצורע אלמא דר"ל דכיון דמסרט הוא דרור ואין לך דרור בטמאים. ומ"ש שט"ם הוא בתוספות וצ"ל כדמוכח באין צדין. ודאי ליתא מכמה טעמי. חדא דהא התוספות בשילוח הקן מוכרחין להוכיח דצפור דרור היא טהורה ואין דרור בטמאים ואם כן דילמא באין צדין מיירי בטהורה אבל אה"נ דאיכא דרור בטמאים ועוד דא"כ קשיא ל"ל להתוספות להך דא"צ הא מתניתין היא בנגעים ועוד דבאמת לא מוכח באין צדין כלל דטהורה היא דמ"ש ושם ודאי מוכח דטהורה היא דאי טמא הא כו' שגגה גדולה היא בידו דהבין דמאי דמשני התם בא"צ בציפור דרור עסקי' שאינה מקבלת מרות כו' קאי אי"ט וז"א דהתם קאי אמאי דתנן הצד צפור בשבת למגדל דוקא חייב אבל לבית לא דהיינו בצפור דרור שאינה מקבלת מרות ויודעת להשמט בזויות הבית לכל צד והילכך כי צד לבית לא הוי צידה ולא מחייב חטאת וכן פירש"י התם להדיא והוא דבר פשוט למעיין בש"ס שם וכן הוא להדיא בש"ס פ' רבי אליעזר האורג דף ק"ו ע"ב ואם כן כל הוכחותיו אינן כלום ושפיר יש לומר דציפור דרור טמאה היא וק"ל. ומ"ש ויותר נפלאתי על מהרי"ק תמיה שניה כו' חשב למהרי"ק לנקלה כאחד מן הטועים וחושד בכשרים ונלקה בגופו דודאי לא נעלם ממהרי"ק מתני' דנגעים אלא דחולק בזה אהתוספות וס"ל דאיכא נמי דרור בטמאים כמו שהוכיח בארוכה הרמב"ן בפי' התורה פרשת מצורע ע' שם שהאריך בזה גם במסקנת דבריו שם כתב ומה שאמרו בת"כ לא טמאות מפני שיש אף בטמאות מינים שהם דרור כגון הסנונים לר' אליעזר כו' ע"ש. והיינו דכתב מהרי"ק לא ביררת על מה שאלת אם על אותם הדרי' בבי' כדמשמע לשון צפור דרור וכדקאמר ר"פ א"צ למה נקרא שמה ציפור דרור כו' ואותה ודאי טמאה הוא כו' דגרסינן בפא"ט גבי סנונית לבנה כו' עכ"ל ירצה לומר דודאי איכא צפור דרור טהורה אלא על אותו צפור דרור ששאלת טמאה היא וכדגרסינן בפרק א"ט גבי סנונית לבנה כו' וס"ל למהרי"ק כהרמב"ן וא"כ כל מה שתמה על מהרי"ק אינו כלום ובפרט מ"ש וההיא דאין צדין במחילה מכבודו שלא עיין כלל שם דהא בא"צ פשוט שם דמיירי בטהורות ויש בהם אוכל נפש ואפ"ה אסור בצידה כו' נהפוך הוא דמהרי"ק עיין שפיר והוא עיין ושגג בנפשו בפשט הש"ס וכמ"ש דהתם באין צדין קאי אשבת ולא איו"ט ולא מוכח כלל דטהורה היא ומה שכ' גם מפרק שני דעכו"ם אין לו ענין כלל דאע"פ שאנו משערין בו לדין איסור מ"מ הוא עצמו אינו איסור כו' אינו נכון דאם כן למה נקטה הש"ס ציפור דרור דוקא מיהו בלאו הכי אין ראייה מזה די"ל טהורה היא אלא דביורה של עכו"ם חיישינן שמא בישל בה צפור דרור נבילה או טריפה דשחיטת עכו"ם ודאי נבילה והיינו דקרי לה חתיכת איסור. מ"מ נתבאר לך שמה שהטיח דברים הרבה כלפי התוס' ומהרי"ק והיה לו פשוט ששגגה היתה לו בזה נהפך כל הגלגל עליו דדברי התוס' ומהרי"ק נכוני' ואין כאן שגג' כלל והוא שגג בכמה וכמה טעיו' וכבר היתה יד מ"ו הגאון הגדול מוהר"ר העשיל נר"ו ראשונה שהרגיש במעל הזה שמעל בעל הטורי זהב בכאן ובשעת הדפסת ספרו קודם גמר הדפסתו הרגי' בזה: ''' ועוד''' מצאתי ת"ל כדברי שצפור דרור הוא עוף טמא בס' השרשים שחבר רד"ק על הדקדוק בשורש דרר וז"ל דרור קן לה כדרור לעוף שם עוף טמא והוא שקורין בלע"ז אירונדל"א ולפיכך נקראת דרור לפי שהיא מקוננת בבתי' מבלי פחד כאלו היא חפשית מבני אדם שלא ילכדוה עכ"ל הרד"ק גם רש"י בפ' הניזקין סוף (גיטין דף נ"ו) ''' ובפי' משלי סימן כ"ו שצפור דרור הוא אירונדל"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}