עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/לה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ויקהל משה וגו'.''' פירש"י למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר. ואפשר לפי פשוטו דלכך הקדים באזהרת שבת ואח"כ המשכן לבשרם שעל ידי שמירת שבת יתכפרו על העגל כמשז"ל אפילו עע"ז כאנוש מוחלים לו. וסמך ציווי המשכן דמהמשכן נראה דהעגל לא היה כי אם שרוצים אמצעי ולגלות [זה] צווה המשכן להשרות שכינה כלומר לאפוקי ממה שהיו רוצים אמצעי. ובזה אפשר לפרש מדרש שוחר טוב מזמור ג'. רבים אומרים לנפשי אפשר אומה ששמעה מפי אלהיה לא יהיה לך וגו' ולסוף מ' יום אמרו לעגל אלה אלהיך ישראל יש להם תשועה אין ישועתה לו ואתה ה' מגן בעדי בזכות אבהתא כבודי ששכנת שכינתך בתוכנו שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ומרים ראשי תחת שהיינו מחוייבים לך תלוי ראש נתת לנו הרמת ראש כי תשא את ראש עכ"ל. ואפשר דח"ו א"ה סברו שעע"ז ממש ולכן אמרו אומה ששמעה מפי אלהיה כלומר שלא ע"י שליח דבשליח יש להקל קצת דכתיב כל איש אשר ימרה את פיך דייקא כמש"ל ע"פ סרו מהר אבל אומה זו שמעה מפי אלהיה כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וא"כ אין ישועתה לו. ובזכות אבות מגן בעדי כבודי שאמר ועשו לי מקדש א"כ מזה נראה דלא עע"ז ממש רק כונתם באמצעי והראיה שציוה המשכן. וכי תימא שאין להם תשובה ומרים ראשי כמ"ש כי תשא את ראש ופירש"י פ"ק דבתרא קח מהם כופר לצדקה ומהצדקה נראה שאנו בנים כידוע והלכה כר"מ ויש להם תשובה:

== ב ==

'''וביום השביעי יהיה לכם קדש.''' רז"ל פירשו כי כתיב לך או לכם להנאתכם וזה יאמר שאפי' באכילה ומלבוש של שבת יהיה לכם כונה שהוא לכבוד שבת דוקא וז"ש יהיה לכם אפילו מה שהוא להנאתכם יהיה קדש שהכל לכבוד ה' שציונו לכבד השבת. ס' קרן אור פני משה:

'''שבת שבתון.''' כלומר שיוסיף מחול על הקדש אבל כל העושה מלאכה בו דוקא בעצם היום יומת אבל לא בתוספת שאם עשה מלאכה בתוספת אינו חייב מיתה. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל:

== ג ==

'''לא תבערו אש.''' רמז למ"ש רז"ל אין הדלקה מצויה אלא בעון חילול שבת וזהו לא תבערו לא תעשו שיבער האש בכל מושבותיכם. רבינו אפרים ז"ל:

== י ==

'''לב בכם יבואו ויעשו.''' גימטריא ולא ערב רב. לפי שהם גרמו לעשות העגל. לקוטי גאוני קמאי ז"ל:

== כט ==

'''כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה וגו' הביאו בני ישראל נדבה לה'.''' אפשר כי הנה האדם תעוררהו נפשו לעשות צדקה או מצוה ותכף יסתפק או יתחרט וסוף דבר אף אם יקיים מחשבתו לפעמים לא תהיה שלמה כאשר חשב ונכ"ה לו ינכ"ה ומה שעושה הוא קצת שלא לשמה. והוא דבר הניכר. ולזה בא הכתוב בשבח ישראל והוא פלא בהמון ישראל כמה רבבות אשר כל מה שעלה בלבם הביאו הכל וגם לשמה וז"ש כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם וגו' הביאו כל אשר עלה על לבם כל איש ואשה ומתחילה ועד סוף היה נדבה לה' לשם ה' והוא פלא בכל ההמון רבבות אלפי ישראל שלא היה אחד בהם בחר"ט אנוש לא מינה ומקצתה וכונתם שלמה נדבה לה':

== לה ==

'''מלא אותם חכמת.''' ס"ת אמת כ"כ רבינו אפרים ז"ל. ואפ' ר"ת מ"ט כי יש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים שאינו טהור וה' נתן להם חכמת לב לכוין האמת וזהו מדה"ר כנגד מדה"ד כי יש מ"ט פנים טהור ונגדו כמדובר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}