עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/לב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ה ==

'''וירא אהרן ויבן מזבח לפניו.''' ארז"ל ראה חור בן אחותו שהיה מוכיחן והרגוהו וזהו ויבן מזבוח לפניו ורבינו האר"י זצ"ל כתב כי אהר"ן גלגול אדה"ר שעבד ע"ז וכדי לתקן בא בגלגול אהרן והיה צריך אהרן ליהרג כשא"ל הערב רב לעשות העגל והוא לא עשה כן כי ראה חור זבוח לפניו כי בא אדה"ר בנחור ונחור בחור וסבר אהרן כי די בהריגת חור ולבסוף בא בעלי ותשבר מפרקתו זהת"ד. אפשר לרמוז כי ר"ת ויבן מזבח גימטריא אדם עם הכולל וכן ותשבר מפרקתו ר"ת גימטריא אדם עם הכולל ודוק וזה רמז פ' עקב ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו מאד אותיות אדם שהוא בא לתקן אדה"ר והי"ל ליהרג ולזה התאנף וק"ל:

'''ויאמר חג לה' מחר.''' תימה גדול בזה וכבר אמרו רז"ל תיבת ויבן מזבח שכוונתו היתה לשמים אך החג הזה מה נאמר בו ואיך התורה כתבה זה ואמנם הסוד הנמרץ בזה שהלא העגל נעשה בי"ז בתמוז ונשתברו הלוחות ועתיד הקב"ה להפכו לי"ט ונמצא חג לה' מחר בעצם ומחר זה לאחר זמן וכן מצינו יום מחר לאחר זמן. שבלת של לקט להרמ"ז מגורי האר"י ז"ל:

== ח ==

'''סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה וגו'.''' פי' כי האדם שרוצה ח"ו לעבור על כל התורה צריך זמן כגון שיבא פסח ויאכל חמץ בפסח ויאכל חדש לפני העומר ולא יתענה ביום הכפורים וכיוצא לעבור על כל הלאוין ולהמנע מלקיים העשין צריך זמן מה אבל העובד ע"ז אין צריך שום זמן כי ברגע ההוא עבר על כל התורה דהמודה בע"ז כאלו כופר בכל התורה כלה וז"ש סרו מהר בלי שום זמן מן הדרך אשר צויתים וכי תימא איך אפשר דסרו מהר וכו' והלא צריך זמן לעבור על כל התורה. לז"א עשו להם עגל מסכה וכל המודה בע"ז כופר בכל התורה כלה ויפה אמרתי סרו מהר. מפרשים. ולדקדק תיבות אשר צויתים אפשר במ"ש בעניותנו במ"א דמוכח מהש"ס סוף פרק נגמר הדין ממ"ש דאינהו בפה ולא עבוד והוא באגרת דכל אשר ימרה את פיך היינו שנצטוה מפי המלך עצמו אבל אם כתב לו אגרת אינו חייב מיתה ונראה דה"ה אם נצטוה ע"י שליח ולכן הוצרך להשביעם לישראל באלה כי תורה ציוה לנו משה כמנין תורה ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וזה התימא דקאמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתים דייקא דמפיו כביכול שמענו אנכי ולא יהיה לך והעובר על זה חייב מיתה כעובר על מצות המלך ב"ו ועאכ"ו לעובר על ציוויו יתברך מפיו כביכול:

== י ==

'''ועתה הניחה לי.''' פירוש מה שטענת לא צוית להם גם מה שאמרתי ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכל מקום שנאמר לי אין לו הפסק. עתה תניח מן הצד טענות ל"י ויחר אפי וכו'. מפרשים:

== יב ==

'''למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם.''' ר"ת לאמר ברעה הוציאם הבל. כבר ידעת כי קין רובו רע והבל הוא טוב ומשה הוא הבל ונאמר ותרא אותו כי טוב הוא וא"כ למה יאמרו מצרים כי הבל שהוא משה בסטרא דטוב הוציא את ישראל ברעה שהוא מסטרא דקין וכמו שקין הרג להבל בהרים ובשדות גם פה הוציאם להרוג אותם בהרים ובמדברות וכמו שקין אתי מסטר' דנחש שנאמר עליו ולכל תכלית הוא חוקר שכונתו לכלות כל העולם ולכלותם מעל פני האדמה וא"כ כדי שלא יחשבו מצרים שאני מסטרא דרע ח"ו ולכן שוב מחרון אפך. רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואפשר לומר במ"ש הרב ש"ך דפרעה היה הרע שבקין והוא הרג להבל שהוא משה והיה רוצה להורגו והיה מתגאה שיש לו אות יוד שניתן לקין ולכן פרעה גימטריא משה בתוספת יו"ד ופרעה הוא נח"ש גימטריא פרעה עם ג' תיבות פרעה מלך מצרים וע"כ נידון בעשר מכות נגד היוד שהיה מתגאה ועל הריגת הבל ולקיחת צאנו ותאומתו נתחייבו המצרים מיתה ולתת כל שללם כמש"ה ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן זהת"ד. והרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל פירש בא אל פרעה כשתשים ב"א במקום פ"ע דפרעה בחילוף אלפא ביתא דאח"ע יהיה ארבה וכו' וכל אלו ההקדמות כתבנו בעניותנו במקומם בס"ד. ואפשר לרמוז כי זה כונת פרעה באומרו ראו כי רעה נגד פניכם כלומר שהנחש יעיר קי"נו הרע שבקין ויעשה בהם שפטים וכן כ"י רע"ה נג"ד גימטריא הנחש עם הכולל. ואפשר דאחד מהטעמים שא"ל הקדוש ב"ה למשה רבינו ע"ה ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול הוא דאין לפרעה לומר כי הוא עשה שגירה לנחש שיכלם דהא ואעשה אותך לגוי גדול ואם איתא דזהו מפרעה והנחש איך ניצול מרע"ה הלא בו היה מתחיל כי הוא הבל אלא מדניצול משה ואדרבא הצליח מאד מוכח דיד ה' עשתה זו. ועל זה השיב משה רבינו ע"ה למה ה' יחרה אפך וגו' בכח גדול וגו' כלומר נגד היוד שהיה מתגאה פרעה ועתה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם כלומר פרעה היודע כל סוד זה הוא לא יאמר. אבל מצרים שאינם יודעים הדברים על מתכונתן ושמעו דברי פרעה ראו כי רעה נגד פניכם שהוא הנחש וגם עתה יאמרו לאמר בעבור אמירת ראו כי רעה נגד פניכם. ברעה אותיות פרעה בחילוף פ' באות בי"ת הוציאם להרוג דומיא שהרגו להבל והיא ר"ת לאמר ברעה הוציאם הבל כמ"ש הרב ז"ל והנחש מידו היתה זו. והרב מהר"ש פרימו ז"ל כתב לדקדק תיבת למה. והול"ל ואמרו מצרים ע"ד שאמר במרגלים ואמרו הגוים. אמנם בחכמה יסד אר"ש משה רבינו ע"ה כי הנה לא ימנע מחלוקה. או יאמרו מבלתי יכולת ה' להביאם שחטם במדבר. או יאמרו ברעה הוציאם להרוג אותם. והראשונה יותר קשה ויש חילול ה' לומר מבלתי יכולת. וז"ש למה יאמרו מצרים ברעה וגו' הלא יאמרו מבלתי יכולת ודוק היטב:

== יט ==

'''וישלך מידיו את הלוחות וישבר וגו'.''' ידו כתיב חסר יוד שפרחו אותיות יוד הדברות למעלה וישבר אותם אמר מאחר שפרחו אותיות הקדש מה הנאה באבנים ושברם כי לא נשתברו בהשלכתן. רבינו אפרים ז"ל:

== כב ==

'''כי ברע הוא.''' ברע אותיות ערב כלומר הערב רב הם הפושעים. רבינו אפרים ז"ל:

== כה ==

'''כי פרוע הוא כי פרעה אהרן.''' אפשר לומר דזכות אהרן היו ענני כבוד המכסים לישראל ועתה אהרן עצמו גילה שמצו וקלונו. ועוד אפשר לרמוז פרעה גימטריא נחש עם הג' תיבות כי פרעה אהרן שהנחש נתעורר וחזר העולם לקלקולו. ושוב ראיתי לרבינו אפרים שכתב. כי פרוע הוא מגולה שנסתלקו ענני כבוד אלא שהחזירם משה בתפלתו. כי פרעה אהרן קרי ביה פרעה אמר משה אוי לי מה שנתנבא פרעה יתקיים על ידי אחי בתמיהא. עכ"ד:

== כז ==

'''כה אמר ה' שימו איש חרבו וגו'.''' פירש"י והיכן אמר זובח לאלהים יחרם וק' וכי צריך ראיה על דברי משה רבינו וכמה מקומות מצינו כה אמר ה' ולא הוצרך לדעת היכן נאמר ופירש הרב החסיד כמהר"ר יעקב מולכו ז"ל בדרשותיו כ"י דהוקשה לו לרש"י ז"ל דהעובד ע"ז מיתתו בסקילה והיכן נאמר לו להרגם בסייף לז"א זובח לאלהים יחרם וסתם חרם היינו בסייף כמשז"ל וכתיב החרם כל עיר מתים וגו' והטעם כמשז"ל שדנם כעיר הנדחת. אמנם קשה דכאן היו מועטים כשלשת אלפי איש מששים רבוא וחזר הדין דהוו כיחיד שדינו בסקילה. ותירץ הרב מהר"ם גלאנטי דאיתא במדרש דכל זמן שישראל לא קבלו התורה באהל מועד ולפחות עד שלא ירדו הלוחות היו נדונין כבן נח ויש סמך לזה ממשז"ל מוטב יהיו נדונין כפנויה ולזה דנם דין בן נח שעבד ע"ז שדינו בסייף עכ"ל הרב מהר"י מולכו ז"ל. וכבר ידוע דהא מילתא אם נדונין כב"נ הפליא עצה הרב פרשת דרכים את מקורה הערה ונראה דאף לדברי הרמב"ן דסבר שדינם כישראל היינו לאבות ואחריהם גדולי הדורות שרצו לקיים התורה אז כשקבלו דינם כישראל לא לכל המון ישראל שלא קבלו לעשות כאבות דדינם כב"נ ודוק:

== כט ==

'''ולתת עליכם היום.''' גימטריא אל"ו המעשרו"ת עם האותיות והכו' שנתנו ללוים. לקוטי גאוני קמאי בספר רבינו אפרים ז"ל:

== לב ==

'''מחני נא מספרך אשר כתבת.''' פ"ק דר"ה אמרו מחני זה ספרן של רשעים גמורים מספרך זה ספרן של בינונים וקשה איך היה שואל שימחה מספרן של רשעים גמורים ומי הכניסו באותו ספר ועוד דספרן של רשעים גמורים למיתה והוא היה רוצה למות ופירש הרב מהר"ר יעקב מולכו ז"ל בכ"י במשז"ל על פסוק כי באת אלי להזכיר עוני דלפעמים הגם שאחד יהיה צדיק בדורו אבל אם יבא שם צדיק גדול אז מעריכין אותו לגבי צדיק הגדול ויהיה רשע ואפשר שכותבין בספר פלוני רשע גמור לערך פלוני הצדיק ונמצא דלפעמים הצדיק הוא נזכר בספר רשעים לומר לערך פלוני הצדיק זה האיש הוא רשע וא"כ לפעמים היה משה כתוב בספרן של רשעים להעריך הרשעים נגדו וזה היה אומר משה שימחה שמו מאותו ספר וזה עצמו מ"ש מספרן של בינוניים ולפ"ז ניחא דמשה רבינו עליו השלום יהיה בספרן של רשעים גמורים עכ"ל. ולי ההדיוט דבריו דחוקים ונראה דאפשר לישב במ"ש הרב תבואת שור דיש לחקור בהא דאמרו רז"ל דרשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה והרי עין רואה כמה רשעים גמורים דאינם מתים ומאריכין כמה שנים ותירץ דקושטא הוי דלאלתר מתים והיינו שמסתלקת נפשם הקדושה וחיים בעולם הזה ככל הגוים וז"ש רשעים בחייהם קרויים מתים כדאמרינן מה לי קטליה לכולא מה לי קטליה לפלגא עש"ב. ומשה רבינו עליו השלום אמר מחני נא תכף וכדי שלא יהיה כרשעים גמורים דמסתלקת נפשם וחיים בעולם הזה לכן אמר מספרך ספר של רשעים כלומר ממדת ספר של רשעים דדינו לאלתר למיתה ומתקיים בעולם הזה לא כי הוא רוצה למות תכף ואינו רוצה לישאר חי בעולם הזה ומסר נפשו על ישראל זכותו יגן עלינו:

== לה ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}