עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/ל"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ועשית מזבח מקטר קטרת.''' איחר הכתוב מזבח הקטרת אחר כל המעשים לרמוז הדין דמזבח הפנימי אם נעקר ממקומו אינו מעכב ויתנו הקטרת במחתה כן רמז הרב המג"ן וחתנו הרב מהרי"ח בהלק"ט ח"ב (סי' י"ד ט"ו י"ו) תירץ לרמוז שאין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים לכך בחינוך הזכיר מזבח הקטרת. ועוד דזה המזבח שהוא רומז לכתר כהונה מכפר וסמך כפרה לכפרה מזבח שרומז לכהונה לקטורת. ועוד תירצו דאין מחנכין המזבח אלא בקטרת של בין הערבים ולזה אחר שהזכיר תמיד של בין הערבים הזכיר עשיית מזבח מקטר קטורת לומר שתחלת חינוכו בקטורת של בין הערבים. ודברי הרב המג"ן בארוכה הם בספר קרבן חגיגה אחר המפתחות עש"ב:

== ב ==

'''אמה ארכו ואמה רחבו.''' כל אמה בת ששה טפחים כנגד ששה סדרי משנה. רבינו אפרים ז"ל. ואפשר שרמז זה במזבח הקטרת כי קטורת עולה תרי"ג כמ"ש רש"י סוף פ' נשא לרמוז כי תרי"ג מצות אין להם פירוש אלא בתורה שבעל פה שהם שיתא סדרה משנה:

== ח ==

'''ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים.''' ר"ת אהבה כי הכהן שרשו באהבת חסד. רבינו האר"י ז"ל:

== יב ==

'''כי תשא.''' אמרו רז"ל שבאו השקלים לכפר העגל דאז שלטו ס"מ ליל' נחש ואשתו יש לה ת"פ מחנות והיא תפ"א וז"ש משה רבינו ע"ה ועתה אם תשא חטאתם. ועתה גי' תפ"א. תשא אשת. שקלים גי' ת"פ. להכניע כחם. מס' קדמון כ"י בקיצור. ואפ' שז"ש רז"ל בכמה מקומות אין ועתה אלא תשובה בלשון שלילה. לומר כי בחטאתו הגביר כחות תפ"א גימטריא ועתה. ובתשובה מתקן ע"ת ה' הקדושה ומבטל כח הפ' שהגביר בחטאתו וא"כ עכשיו עתה תשובה ובזה יומתק מ"ש בעניותי לקמן ע"פ ברדתו מן ההר בס"ד וע"פ האמור אפשר לפרש פסוק איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים. איכה היתה לזונה הפלונ' ששלטה בקריה נאמנה מלאתי גי' תפ"א שהיו בה ב"כ וב"מ תפ"א כמשז"ל לבטל הפ' וחיילותיה צדק היא השכינה ילי"ן בה גי' ק' ברכות שהיו נשפעים בה ועתה גי' תפ"א הגבירו הפלוני' ונעשה ועת"ה מרצחים במקום ועת"ה תשובה. ואפשר לומר בסגנון אחר דבתשובה מתקן ומיחד קבה"ו קב"ה רמוז באות וי"ו עם שכינתיה ומחברם עם ה' עילאה ודוק היטב:

'''ונתנו איש כפר נפשו.''' ונתנו כתב רבינו יעקב בה"ט ונתנו אם תקראנו למפרע יהיה גם כן ונתנו לומר לך כל מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום עכ"ד. ואפשר לרמוז במ"ש רבינו בצלאל בשיטה מקובצת כתובות על דף ן'. דהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו לעניים אבל לת"ת שרי. ואני בעני כתבתי בפתח עינים בתרא על דף יו"ד דלת"ת שרי לכתחילה עש"ב והנה כתב רבינו אפרים איש כפר גימטריא תורה. ולדרכנו אפשר לומר כי הנה גם פ"ק דבתרא במ"ש במה תרום קרן ישראל א"ל בכי תשא פירש"י קח מהם כופר לצדקה ונמצא דדריש האי קרא בצדקה וע"ז כתיב ונתנו איש כפר נפשו. ובא הרמז שאחר שיצא חובתו לעניים יכול לתת מה שאינו יכול לעניים לכתחילה ולזה נקרא למפרע ונתנו והיינו לתלמוד תורה כי איש כפר גימטריא תורה רמז דלתורה יכול לתת מה שאינו יכול לעניים ודוק היטב:

== יג ==

'''זה יתנו כל העובר על הפקדים מחצית השקל וגו' עשרים גרה השקל.''' פירש הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו ז"ל בדרשותיו כ"י במ"ש הרמב"ם דחייבים לתת חצי המטבע של אותו זמן ואעפ"י שהמחצית של אותו זמן יהיה גדול הרבה וז"א עשרים גרה השקל מחצית השקל כלומ' אף דלפעמים מחצית השקל יהיה מה שהוא השקל דהיינו עשרה גרה אפ"ה צריך לתת חצי המטבע של אותו זמן:

== טו ==

'''העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה'.''' פירש הרב הנזכר במ"ש הרמב"ם פ"א דשקלים דצריך לתת המחצית השקל בבת אחת וזהו אומרו לא ימעיט ממחצית השקל אפילו שדעתו לתת את תרומת ה' ולהשלים המחצית השקל:

== יח ==

'''ועשית כיור נחשת וגו'.''' אמרו רז"ל דכיור נעשה ממראות הצובאות. ואמרו רז"ל דבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים. וכתבו המפרשים דהיו צריכים לישב ת"ל שנה מספר ה' פעמים אלהים ונהפכו להויות. ואפשר לרמוז זה בתיבת כיור דשם אותיות ר"י דבזכות נשים צדקניות לא ישבו כי אם רד"ו שנה. ונשאר כ"ו גימטריא שם הויה דבזכותם נעשו הויות וריחם ה' על ישראל:

== לד ==

'''קח לך סמים וגו'.''' בספר צידה לדרך מהרב באר שבע תמה על הרב החינוך שכתב שפטום הקטרת היה ט"ו סמנים ארבעה מפורשים וי"א קבלה ע"ש ונסחא מוטעת נזדמנה לפניו כי בדפוס בומבירגי כתוב י"א סמנים ד' מפורשים ושבעה קבלה עיין שם:

== לח ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}