עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/יח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''וישמע יתרו כהן.''' ס"ת עון שהיה כומר לע"ז ונתגייר. וישמע וי שמע צוח וי על מפלת האומות דגיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל. ומ"ש בתחלה כונתו לכפר על עונו. א"נ אפשר שהגם שנתגייר היה ירא על העון שעשה אמנם ס"ת וישמע יתרו כהן מדין חתן משה עם ב' כוללים גימטריא כקטן דמי ורז"ל אמרו מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ואפשר וישמע ר"ת וקריעת ים שמע מלחמת עמלק. יתרו שאז נתגייר והוסיפו לו אות על שמו. ולדעת הרב ש"ך ומהר"ש בן אלקבץ ז"ל שהאות ששם ה' לקין היתה אות יוד אפשר שנקרא יתרו היוד שהיה לקין כי הוא הטוב שבקין ותרו הם המצות שקבל שעם ז' מצות בני נח הם תרי"ג. א"נ יוד לי' דברות שבא לשמוע ותרו וז' תרי"ג. ואפשר עוד לומר במ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל דיתרו הי"ל ג' עונות. א' כהן מדין שלא הניח ע"ז שלא עבדה. ב' כי יתרו יעץ לפרעה לשעבד ישראל וחזר בו וברח טרם שנשתעבדו. ג' שחבש למשה בבית האסורים ועתה שב מג' אלה ונתגייר עכ"ל. ואפשר כי יתרו גימטריא תרי"ג וג' יתרים כנגד הג' עונות פרטיים הנז' שעתה חזר ונתחרט ודוק. ומצאתי בגליון רש"י כ"י וישמע יתרו כהן מדין. ר"ת ומה יתרו שמע מלחמת עמלק יהי תהומות רקועים וגזורים כל המצרים נעורים מאשר דנו ישראל בפרעה:

'''את כל אשר עשה אלהים למשה.''' פי' הגאון מהר"ר יעקב אב"ד דק"ק לובלין אביו של הגאון מהר"ר העשל ז"ל כי בסנה מדה"ד עשתה רושם שנלקחה הכהונה ממרע"ה וניתנה לאהרן וא"כ משה לוי ומותר להחזיר גרושתו וז"ש וישמע יתרו את כל אשר עשה אלהי"ם מדה"ד למשה שנלקחה ממנו הכהונה ולכן לקח צפורה אחר שלוחיה שפטרה בגט דאם היה כהן היה אסור בה עכ"ד. ובזה אפשר לפרש מ"ש במכילתא אחר שילוחיה ר' יהושע אומר שנפטרה בגט ר' אליעזר המודעי אומר שנפטרה ממנו במאמר וצריך להבין במאי פליגי. וע"פ האמור ניחא דר' יהושע סבר דמשה לא היה כהן כלל ויכול להחזירה אחר שגירשה בגט ור' אליעזר המודעי סבר דמשה רבינו היה כהן וכמ"ד בזבחים (דף ק"ב) ולא ניטלה הכהונה אלא מזרעו ומוכרח דלא נתגרשה בגט דאיך החזירה אלא אחר שילוחיה במאמר. והרב מג"א כתב דמ"ד בגט סבר דנכרית היתה ונתגיירה וכקטן שנולד דמי וכו' ע"ש בספר זית רענן. ותמה עליו בפי' מכילתא הנקרא זה ינחמנו דהא גיורת אסורה לכהן ודחה דבריו והאריך ע"ש. ואפשר לישב דכיון דהיתה אשתו מקודם והוליד בנים הוא ידע ודאי דהיתה צנוע' ורוח זנות לא עדת בה וא"כ הגם שפטרה בגט עתה שנתגיירה כקטן שנולד דמי ואין לחוש משום גיורת דגיורת אסורה משום זונה וכמ"ש הרמב"ם והריטב"א בחי' יבמות על (דף ס') וזו דהיתה אשתו קודם שהיה כהן ויודע בה שהיא כשרה אין בה משום זונה ודוק היטב כי קצרתי:

== ג ==

'''אשר שם האחד גרשום.''' אשר שם האחד ר"ת אשה כי אשתו קראה לו שם והוא קרא שם לשני שהיה מיוחד למילה שאם הוא היה קורא שם היה קורא לראשון על שם הנס הראשון. רבינו אפרים ז"ל. ויראה לתת טעם למה קראה שמו אשתו ולא הוא כמשז"ל שהתנה עם יתרו שהבן הראשון יהיה לע"ז וכתב בפי' המכילתא הנקרא זה ינחמנו שמשה רבינו סמך על צדקת צפורה שיכולה לעכב וכו' ע"ש ולכן כאשר נולד הבן הראשון צפורה קמה בזיהר"א לומר שאין לבעלה רשות בו ולכן קראה לו שם כי היא רשאה ושלטאה בו וז"ש אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ותיבת אמר לכאורה יותרת היא דהול"ל כי גר הייתי בארץ נכריה כמ"ש אח"כ ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי. אמנם הענין כך כי בלדת הילד הזה הראשון יתרו אמר שיקוים תנאו וצפורה השיבה שהיא המושלת בילד. ומשה אמר מה בידי לעשות גר הייתי בארץ נכריה ולא ידעתי הנימוס שלכם שהאשה מושלת ואז צפורה קראה שמו גרשם כי אמר אביו גר הייתי וא"ש כי אמר ועל אמירה זו שאינו מושל קראתו גרשם וצפורה הצדקת עשתה רצון ה' ורצון בעלה:

== ו ==

'''אני חתנך יתרו.''' ר"ת אחי כי היה הטוב שבקין ומשה הבל. רבינו האר"י זצ"ל. ואפשר לומר כי קין הגדול וחייב בכבוד אחיו הגדול וגם חייב אדם בכבוד חמיו. וז"ש אני חתנך יתרו אחיך וחמיך בא אליך ואני מראה הכנעה לפניך ואשתך שהיא התאומה יתירה שלך שעליה חלקתי בגלגול קין ושני בניה כמוה צדיקים שלא כמו שהתניתי. ובמכילתא אמרו רבי יהושע אמר כתב לו באגרת רבי אליעזר המודעי אומר שלח לו ביד שליח וא"ל עשה בגיני ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך ואם לאו עשה בגין בניה וסוף המאמר הביאו רש"י. ואפשר במ"ש הרב גנת ורדים י"ד (כלל ג' סי' ט') דמוכח מהש"ס שילהי פרק נגמר הדין דמלך ששלח כתב לעבדו אינו בכלל כל איש אשר ימרה את פיך ע"ש וכתבנו בעניותנו דה"ה ע"י שליח. ועתה אני אומר דאיברא דלענין מיתה גם שציוה ע"י שליח ליכא אשר ימרה את פיך. אמנם כשנעריך כתב או שליח נראה דכתב גרע משליח דהכתב ליכא בזיון כלל למלך דאין יודע מהכתב כי אם המלך אשר כתבו ומקבל הכתב ויכול לתלות שלא קבל הכתב ואפילו נודע שקבלו לא נודע מה כתב. אבל שלח שליח הרי נודע לשליח וחבריה חברא אית ליה ויש יותר צער למלך שלא קיים שליחותו. ורבי יהושע אומר כתב לו אגרת כי בזה אם לא יקיים לא יתפרסם. אך רבי אליעזר המודעי אומר שלח לו ביד שליח שהוא יותר פרסום כי יתרו היה בטוח בצדקת וענות משה רבינו ע"ה. וכך שלח אני אחיך הגדול ואתה חייב בכבודי וכי תימא זה יותר משני אלפים ות' שנה בגלגול ראשון שבראשון ואין אתה חייב. ועוד שאתה ת"ח ואני חייב בכבודך על דרך שכ' הרא"ש (כלל ט"ו) ומשו"ה אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך דאשתו כגופו והיא הצילתך מהמיתה כמה שנים כמשז"ל ואתה חייב לעשות לה יקר. וכי תימא דכל כי הא הוא להוסיף אהבה ולעשות רצונה אבל לעשות לה כבוד אין אתה חייב ואין אתה עושה בגין אשתך. עשה בגין בניה ואינו פגם בכבוד אם אתה עושה כבוד לבניך. ומשה רבינו עליו השלום יצא לכבודו דוקא וז"ש ויצא משה לקראת חותנו דייקא ולא כס"ד דלא היה עושה בגינו:

== ז ==

'''וישתחו וישק לו.''' כתב רש"י איני יודע מי השתחוה למי וכו' זהו לשון מכילתא ומסיים שם מכאן אמרו שיהא אדם מוכן לכבוד חמיו וצריך לדעת אמאי השמיט רש"י סוף הלשון. ובשגם יש לומר דרש"י לא נחית אלא לפירושא דקרא דוקא. עוד י"ל דרש"י סבר דאינו הלכה כי אין יתרון בחמיו מאדם דעלמא ואתיא כרבנן דאתמר בי מדרשא על פסוק ואבי ראה גם ראה. דלא בעו למדרשיה לשאול דחייב בכבוד חמיו ודרשי ליה על אבנר והיינו משום דאינו מוזהר בכבוד חמיו והמכילתא אתיא כמ"ד התם דאבי ראה קאי על שאול. ורבנן סברי דמהא דהכא אין ראיה כלל דמשה רבינו ע"ה עניו מאד ואשכחן לאברהם אע"ה דכתיב וישתחו אברהם לפני ע"ה. ותו דמצוה לכבד אורחים ולכבד לגרים. ותו דהיה בביתו וזנו ופרנסו ומאי רבותא דהשתחוה לפניו. וגם כל הפוסקים השמיטו הא דיכבד לחמיו זולת הטור שכתבה (סימן ר"ס). ודעת הטור דמאי דפליגי רבנן היינו שאינו חייב בכבוד חמיו כאביו ולהכי לא ניחא להו דקאמר ואבי ראה לשאול אבל איזה כבוד מיהא יכבדוהו ודייק דהמכילתא קאמר מכאן אמרו משמע דאמור רבנן ועיין ביוש"ב שם. ועיניך תחזינה דברי הרב מהר"ר גבריאל איספראנסה הביאו מופת הדור בעץ החיים (דף קל"ט ע"ג) מה שרצה לומר דממכילתא זו פשט הרמב"ם. בעיית בנו והוא רבו עש"ב. ולי ההדיוט לא קרב זה אל זה ואכמ"ל ודוק היטב:

== ח ==

'''ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל.''' פירש רבינו מהרח"ו זצ"ל דהיה ס"ד כי כל המכות והפלאות עשה ה' בשביל שפרעה התריס ואמר לא ידעתי את ה' מי ה' וכיוצא שטו"ת מלגיו ושטו"ת מלבר שלא שלח לו דורון וכיוצא על כן חרה אפו והביא עליו מכות ובהלות להפליא אך אם הוא הי"ל כבוד ומורא והיה מתחנן להוציא לאור משפטו אפשר דהיו נשארים ישראל אצלו בתנאי שלא ישעבדם יותר מדאי וכיוצא. והעד כי כל מעשה ה' הוא בעבור ישראל. הוא כי אחרי צאתם הצילם ממצרים ועמלק וינחם בדרך ישרה. ולבל יכם שרב ושמש הקיפן בענני כבוד. וכיוצא. והביא משל על זה משם רז"ל. וז"ש ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל דוקא בעבורם ולא בשביל שהתריס נגדו יתברך והראיה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' ש"מ דאכתי חביבותייהו גביה ובשבילם עשה הכל זה תורף דבריו ז"ל בקיצור נמרץ:

== י ==

'''ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים.''' פירוש השר שקטרג עליכם בים כמשז"ל והנה מצרים נוסע אחריהם על השר ומיד פרעה כמשמעו אשר הציל את העם הערב רב מחמת יד מצרים:

== יא ==

'''עתה ידעתי וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם.''' יש להבין מה חכמה וידיעה זו ואמאי אכפל לומר דבר ידוע וגלוי לכל. ואפשר לומר במה שידענו מרז"ל כי שר מצרים היה קיים וקטרג הרבה עד שהמיתו בים. והכלל הוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואח"כ על מלכי האדמה וזו היא סיבה שנתחזק פרעה ביודעו שהשר שלו קיים ובאמת דצריך ישוב איך לקו מצרים כל כך מכות נמרצות ונחרצות והשר עדיין קיים. ויש לתרץ זה כי דינו יתברך משפט חרוץ באותה מדה ועד שלא בא לזה הכל כמו פירות עד שיהיה עיקר הדין וזהו החידוש והוא הדבר אשר דיבר יתרו עתה ידעתי כי בדבר אשר זדו שיטבעו בים ונעשה קריעת ים סוף באותה מדה ועד שם היה שר מצרים קיים כי עדיין לא היה עיקר הדין באותה מדה ואז מת השר והוא פלא ומוכרח שאינו עיקר הדין אלא באותה מדה והשאר לא יתחשב כי הם פירות וא"ש עתה ידעתי כי בינותי והתחכמתי להבין דרכיו יתברך ומה עצמו ראשיהם:

== יב ==

'''לאכל לחם עם חתן משה.''' כי יתרו עשיר היה והביא עמו לחם הרבה ואכלו עמו לחם כדי לכבדו וגם שהיו תאבים לאכול לחם. רבינו אפרים ז"ל:

== יד ==

'''וירא חתן משה וגו'. מדוע אתה יושב לבדך וגו'.''' יש מי שכתב דאיך יתכן דמשה רבינו ע"ה לא ידע עצה זו מדעתו עד שבא יתרו ואם הוא לא ידע איך ה' לא ציוהו. אמנם אפשר דמשה רבינו לא רצה בזה שלא לתת מקום לדיינים שיכשלו ולא ישפטו אמת או שיעלו שררה ומזה יצאו כמה חטאות מקנאה ושנאה וכיוצא. והוא ידע בעצמו שיוכל להכיל את כל המשא כי רוח אלהים בו אך יתרו כשא"ל העצה הוכרח להסכים כדי שלא יאמרו שהוא רוצה להשתרר ושלא ירים איש ראש בלעדו וגם שלא לומר דלגבי דידיה אין כל זה משא שהיה נראה גסות הרוח. עכ"ד.

ולי נראה דודאי משה רבינו ע"ה יכול להכיל הכל וגם ה' יתן לו כח בעודנו רובץ תחת משא העם. אמנם לפי האמת זהו רצון ה' להגדיל מערכות ישראל ולעשות יקר לראוים להם ולזכות יתרו המתין הקדוש ב"ה עד שבא כי זה תיקונו דקין כפר ואמר לית דין ולית דיין ועתה הוא השתדל למנות דיינים כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל. וכן על דרך זה אמרו רז"ל כן בנות צלפחד דוברות כך כתובה פרשה זו לפני במרום אלא שזכו בנות צלפחד ונתגלגל על ידיהן. וה"נ נימא גבי יתרו ודוק:

== טו ==

'''יבא אלי העם.''' אותיות עם אליה יבא רמז שעתידים לבא משה ואליהו ודור המדבר עמו. רבינו אפרים ז"ל:

== כג ==

'''ויכלת עמוד.''' כלומר תוכל לעמוד מתי שתרצה ולא תצטרך לישב מבקר לערב בדין ולא לבטל תלמוד תורה וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום כלומר אם יהיו כל הדינין נחתכין על פיך אם יבא אדם שיש לו דין צריך להתעכב זמן מרובה אבל עתה אותו הבע"ד על מקומו יבא בשלום כלומר מיד יחזור לביתו שאם לא מצא בית דין זה פנוי ילך לאחר וזהו בשלום כלומר נעשה לו דין מיד ודין נקרא שלום. רבינו אפרים ז"ל:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}