עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

== טו ==

'''ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא וגו'.''' שמעתי דאמרינן פ"ג דתעניות אין נהנים ממעשה נסים ולכן ישראל חיישי דאסור ליהנות משום דהוא מעשה נסים וז"ש ויאמרו איש אל אחיו מ"ן ר"ת מעשה נסים כי לא ידעו מה הוא אי שרי ליהנות ויאמר משה הוא הלחם הידוע דאמרו רז"ל בשכר ואקחה פת לחם זכו למן וזהו הוא הלחם בה"א הידיעה וא"כ זה גמול אברהם אע"ה שאמר ואקחה פת לחם ושרי ליהנות כיון דהאלהים עשה בזכות אברהם אע"ה ע"כ שמעתי. ויראה דמשום פקוח נפש ודאי שרי ליהנות ממעשה נסים ומה גם דכתיב נותן לחם לכל בשר. והוא נתן זה לחיות ודאי שרי כי אין להם לאכול אלא זה. והנה הרב בס' ישרש יעקב שם פ"ג דתעניות גבי מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כתב משם הרב גל של אגוזים דכיון דהשמן והחומץ בעולם והתפלה הוא שטבע השמן יהיה לחומץ שרי ע"ש ועפ"ז אפשר לרמוז בקראין ויקראו את שמו מ"ן ר"ת מעשה נסים ויש לחוש ליהנות כי לא ידעו מה הוא אתי לאפוקי חילוק הרב גל של אגוזים כלומר שזה הדבר לא יש בעולם דאם היה נמצא בעולם ולא היה לו טבע מזון ונהפך לו טבע מזון זה היה מותר כשמן וחומץ אבל לא ידעו מה הוא כי אינו בעולם הדבר עצמו ואסור ויאמר משה אין כאן איסור כי הוא הלחם ואין בלתו ומצד פקוח נפש מותר ועוד אשר נתן וכך היא המדה נותן לחם לכל בשר. ותו דכאן התירו בפירוש אשר נתן לכם לעצמכם ולא לאחרים לאכלה והוא ית' התירו. ועם החילוק הא' יתבאר מש"ה בנחמות לחם לרעבם ומים לצמאם כלומר שהוא משום פקוח נפש ושרי. ואפ' שזה רמז הכתוב ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת כלומר מסיבת פקוח נפש וירעיבך לזה ויאכילך את המן וכי תימא מאי אריא פקוח נפש ת"ל דשרי דנתן לו טבע מזון לז"א אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך והוא חדש ממש אשר לא היה לעולמים ואינו כשמן וחומץ וזהו מעשה נסים ודאי אך מסיבת וירעיבך שהוא פקוח נפש שרי ודוק:

== כ ==

'''וירם תולעים ויבאש.''' שבעו וירם לבם. כן הוא במסרה. לרמוז שהגאוה לא תבא אלא מצד השבע וזהו שבעו וירם לבם ומה תהיה אחרית הגאוה וירם תולעים לרימה ותולעה כדתנן מרבה בשר מרבה רימה. לקוטי גאוני אשכנז בספר רבינו אפרים ז"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}