עריכת הדף "נחל קדומים/שמות/טו"

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''אז ישיר משה ובני ישראל וגו' אשירה וגו'.''' אפשר שבכל הדברים רמזו לבטל הג' אמונות רעות שהיה לפרעה ומצרים א' שהעולם קדמון ב' שאפי' אם יש אלוה פועל הטוב אינו פועל הרע ח"ו ג' שאינו משגיח בתחתונים וכתבו המפרשים שמתוך המכות נתבטלו אלו הסברות הרעות של מינות כמש"ל פ' וארא. וכתבנו בעניותנו שזה טעם למשז"ל דיום יציאת מצרים היה ל"ו שעות כג' ימים וזרחה השמש לבטל הני תלתא דפורענותא כי מכח השמש יבוטלו. וכמש"ל פ' בא על פ' זכור את היום אשר יצאתם ממצרים ע"ש והשתא עם כי ודאי הני קראי דחנ"ה מלאים זיו פרד"ס ברבבות אלפי ויתנבאו כפי כל עילוי נשמתם. אפשר דבכלל יש במשמע ביטול הסברות האמורות וז"ש אשירה לה' כי גאה גאה הוא הבורא הוא היוצר סוס ורכבו רמה בים ויש השגחה בפרטות. עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה כמו שפירש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל מי שהוא עזי וכריתה חזקה להם אותה בעצמה היה לי לישועה ר"ל כי הרע ההוא היה טוב בעצמותו שכבר היה לי לישועה מיד שונא והטוב מכוון בו עכ"ד וא"כ מינה דפועל הטוב הוא פועל הרע אלא שמשתנה כפי המקבלים. ורבינו האר"י זצ"ל פירש עזי וזמרת יה כמ"ש רז"ל דכשירדו לים פרחה נשמתם והקב"ה השמיעם זמירות ותשבחות המלאכים המזמרים להשי"ת הנקרא י"ה ועי"כ חזרה נשמתם וז"ש עזי כחי נמשך ע"י זמרת יה שמזמרים המלאכים לפניו ועי"ז ויהי לי לישועה:

== ב ==

'''זה אלי ואנוהו.''' אמרו רז"ל התנאה לפניו במצות פירוש מאחר שאני לפניו כי מלא כל הארץ כבודו צריך להתנאות במצות וז"ש לפניו דייקא וקרא הכי כתיב זה אלי זה מורה באצבע מכח זה ואנוהו התנאה לפניו במצות אשר קדשנו. והרמ"ע ז"ל פירש זה אלי כשהאדם יקיים שויתי ה' לנגדי יהיה לו כביכול מרכבה וז"ש זה אלי אם אני אומר זה אלי אשר עמדתי לפניו ואנוהו אהיה כמו בית שלי כאלו אני נוה שלו. ועד"ה זה אלי הקב"ה ואנוהו בשכינתיה אלהי אבי כמ"ש רשב"י אחותי בת אבי ותהי לי לאשה וארוממנהו גדלות וא"ש ההי"ב:

== ו ==

'''ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב.''' פירש"י ימינך ימינך שני פעמים כשישראל עושים רצונו של מקום השמאל נעשית ימין ובזה שמעתי כונת הפסוק ואומר חלותי היא שנות ימין עליון אני מבקש שישנה הימין כלומר שני ימין כי גם השמאל תעשה ימין ע"כ שמעתי והכונה דכשעושים רצונו של מקום מדת הדין שמכונה בשם שמאל יתמתקו הגבורות ע"י החסדים ויתהפך מדת הדין שמאל למדת רחמים ימין:

== ט ==

'''אמר אויב ארדוף אשיג.''' אפשר במ"ש בזהר הקדוש דגם א"ה להשיג בסט"א מכוונים להיות נכונים שתשרה עליהם וזה כיונו פרעה ושריו להשיג בסט"א יותר וסברו שתעזור להם. וז"ש. אמר אויב ארדוף לעשות כוונים לסט"א אשיג ישיגו רוח סט"א ועי"ז יחזרו ני' הקדושה שלקחו אחלק שלל מני' הק' כי זהו חיותם וז"ש תמלאמו נפשי דייקא דבר הנוגע לנפשם הכלבית ואח"ז אריק חרבי להורגם תורישמו ידי ממונם:

== י ==

'''נשפת ברוחך כסמו ים.''' ס"ת מכות שם רמז דאינו הטביעה לבד כי כמה מכות הוכו כמפורש באגדה ולמ"ד דעל הים לקו חמשים מכות הוא מספר י"ם:

== יג ==

'''עם זו גאלת עם זו קנית עם זו יצרתי לי.''' כן הוא במסרה. אפשר במ"ש רבני אשכנז ז"ל דשבויה אסורה לכהן ואיך היו דמיון חתן וכלה כ"י בהר סיני והלוחות קדושין וכיוצא כמשז"ל ותירצו דקי"ל דכהן שפדה השבויה מותר לישא אותה דחזקה לא שדי איניש זוזי בכדי והוינן בה בעניותין דהכא הזנות הוא ע"ז ובודאי עבדו. וכעת נראה לישב דאנוסה אסורה לכהן אפשר דהטעם דילמא בסוף נתרצית וזה בישראל מותרת כל שתחלתה באונס דיצרה אלבשה וכמ"ש רבא בכתובות (דף נ"א) אבל אשת כהן הוא פגם ומשו"ה אסור לכהן. והכא הוא היוצר ויודע דהיה באונס מתחילה ועד סוף ולא היה רצון כלל ולכך גאלם וחזקה לא שדי איניש זוזי בכדי וז"ש עם זו גאלת ופדיתנו ולא שדי איניש זוזי בכדי ומטעם זה עם זו קנית ע"ד קניתי לי לאשה כמש"ה ולקחתי אתכם לי לעם כמו לקוחתי. וכי תימא הכא הזנות ע"ז וזה מפורסם שעבדו לז"א עם זו יצרתי לי ואני היוצר וידעתי שהיו אנוסים מתחילה ועד סוף ולא היה רצון כלל. א"נ במה שישבתי בעניותי לחקירה זו דזה טעם שיצאה נשמתן בהר סיני ואח"כ נעשו בריה חדשה ופנים חדשות באו לכאן והב' פסוקים כדרך הראשון. והתירוץ הוא עם זו יצרתי לי דפרחה נשמתם וזהו יצירה חדשה לקחתם לי וזהו עם זו יצרתי לי ועשיתים בריה חדשה לשמי. א"נ אפשר במ"ש דהקב"ה החזיר התורה לעשו וישמעאל ולכל א"ה ולא קבלוה. ומבואר בזהר הקדוש פ' בלק שזה היה שלא יקטרגו על ישראל. אבל התורה אינה כי אם לישראל וז"ש עם זו גאלת על מנת שיקבלו התורה כמשז"ל אנכי ה"א אשר הוצאתיך על מנת כן פדיתיך ולזה יצאו קודם הזמן דהקדש מפקיע מידי שעבוד וז"ש עם זו קנית כדתנן אם לשם עבד ישתעבד. וכי תימא הרי החזיר התורה לעשו וישמעאל וכל א"ה לז"א עם זו יצרתי לי כלומר הלא תראה דאור מחצב הנשמות הוא סמוך למחצב האורות וז"ש עם זו יצרתי לי אצלי כביכול ואיך יתכן לתת התורה לאו"ה הלא מוכרח שהוא למען שלא יקטרגו:

== כא ==

'''ותקח מרים הנביאה את התף בידה ותצאן כל הנשים וגו'.''' טרם אענה אני בקסת"י אפת"ח מאמר רז"ל הנך יפה דודי אף נעים זו גילוי שכינה אף ערשנו רעננה בשבח בנים ובנות. ושמעתי משם הרב הגדול מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי ז"ל שהיה מפרש במשז"ל שבמדבר לא היה דם נדות. וז"ש הנך יפה דודי זו גילוי שכינה ועי"ז לא היה דם נדה וכי תימא מעתה לא יהיה פריה ורביה ע"ד משפחת דורקטי לז"א אף ערשנו רעננה בשבח בנים ובנות שהיה פריה ורביה ע"כ שמעתי. והנה אמרו בריש ויקרא רבה נשי דור המדבר כשרות כיון ששמעו שהן אסורות לבעליהן נעלו דלתותיהן. והרב מתנות כהונה פירש שאסורות לבעליהן לפי שעשו העגל ועע"ז. והרב ידי משה דחה פירושו ופירש ששמעו אל תגשו אל אשה. ולי ההדיוט נראה לקיים פי' מתנות כהונה דכן מוכח מהמדרש בשיר השירים פ' לבבתני ומ"ש שם הרב ידי משה שחזרו ליטמאות בנדה הוא דוחק. ונראה דטעם הנשים דהיו מנודים והמנודה יש צד דאסור בת"ה. ואחר שעשו המשכן והשרה הקב"ה שכינתו נתרצו להם ואע"ג דכל ל"ח שנה היו מנודין כמ"ש פ' ואלו מגלחין מ"מ לא פירשו אלא במעשה העגל שהיה סלוק שכינה (עמ"ש בר"י סי' ר"ם). ובזה אפשר לפרש המאמר האמור הנך יפה דודי זו גילוי שכינה דאחר שעשו המשכן והיה גלוי שכינה אז נתרצו הנשים וז"ש ערשנו רעננה בשבח בנים ובנות שהולידו ונמשך מצד גלוי השכינה. ועוד אפשר לומר במאמר הזה דאמרינן קול באשה ערוה ואמרו פ' כל היד גבי אוחז באמה דכי איכא אימתא דשכינתא ליכא הרהור וה"ה נאמר כשיש גלוי שכינה בפרהסיא אז איכא אימתא דשכינתא וליכא הרהורים ויכולים אנשים ונשים לשיר ואין לחוש וז"ש הנך יפה דודי אף נעים זו גלוי שכינה שיכול לומר הנך יפה על דרך זה אלי. אף ערשנו רעננה זה המשכן כמ"ש ז"ל בשבח בנים ובנות דזמרן נשי עם אנשים וליכא הרהור דאיכא אימתא דשכינתא ויכולים לשורר בנים עם בנות. וזה אפשר בקראין כי הנה הכא מרים הנביאה וכל הנשים זמרן נשי נגד כל ישראל באזניהם ויקשה דקול באשה ערוה. לכן אמר ותקח מרים הנביאה את הת"ף בידה רמז שכבשה הפלונית גימטריא ת"ף תחת ידה בכח תקף גדולת נביאותה ובכח השכינה הרומזת לה' התף ובכחו הנעלמת בתיבת התף לבטלה וידוע שהיא העיקר. ואח"ז ותצאן כל הנשים וגו' שלא יש הרהור. ותען להם מרים להם בלשון זכר כלומר דנשים כאנשים וליכא איסור הרהורים. שירו לה' וגו' ובלאו הכי היה גילוי שכינה דראתה שפחה על הים וכו':

== כו ==

'''ויאמר אם שמוע תשמע וגו' כי אני ה' רפאך.''' פירש רבינו הרשב"א ז"ל הידוע מברצלונא כי הנה מי שהוא חולה קורא לרופא והוא מסדר לו הרפואה סמים ועשבים וכיוצא ושלא יאכל זה ולא ישתה זה והחולה סביר וקביל הגם שאינו יודע טעמי הרפואות כלל הוא סומך על הרופא שהוא מומחה. והנה אנחנו חולי הנפש והרופא האמיתי סדר לנו מצותיו וחקיו לרפואת נפשנו ואעפ"י כי אין אתנו יודע טעמי המצות ובפרט החקים צריך שנשמע אליו יתברך וז"ש אם שמע תשמע וגו' והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו הגם שנראה בעיניך שהם חקים בלי טעם צריך שתשמע וכשתשמור הכל כל המחלה וגו' וכי תימא ואיך אעשה המצות בפרט החקים ושאיני טועם טעמו. לז"א כי אני ה' רפאך. וכשם שאתה שומע לרופא על כל אשר יאמר כי הוא זה אף שאינך יודע איך דבר זה מועיל או מזיק אתה סומך עליו ולהבדיל כן תשמע לה'. כי הוא רופא הנפש האל הנאמן. ורבינו אפרים ז"ל כתב רפאך גימטריא יצר עם הכולל. ועוד גי' א"ש. וארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ותנצל מא"ש גיהנם עכ"ד ואפשר לומר בסגנון אחר כי הנה אמרו רז"ל אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין וכתבנו בעניותנו במקומו כי יצר גימטריא ש' והתורה אש אחד יותר לבטלו וז"ש רפאך גימטריא א"ש כלומר רפואתך בתורה שהיא אש גימטריא רפאך ויבוטל היצר שהוא גימטריא ש' ודוק:

== כז ==

'''ושם שתים עשרה עינת מים.''' סמך כי אני ה' רפאך ושם שתים עשרה עינות מים כי על ידי עיינות כל חולי בא וגם הרפואות כי חזקיה גנז ספר רפואות שהיה כתוב על המעיינות מהמבול איזה מעיין טוב וסתם אותם כדי שיבקשו רחמים לרופא חולים. רבינו אפרים ז"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}