עריכת הדף "נחל קדומים/ויקרא/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''צו את אהרן וגו'.''' כתב רבינו אפרים ז"ל זש"ה טובים השנים מן האחד טובים השנים זה משה ואהרן מן האחד זה קרח אשר יש להם שכר טוב י"ש עולמות בעולמ"ם היינו בעמל"ם כי אם יפלו כלומר כשהאחד ח"ו חוטא האחד מקים את חבירו שיתפלל עליו כמ"ש ואתפלל בעד אהרן ואלו האחד שיפול זה קרח שירד לשאול תחתית ואין שני להקימו להעלותו משם ואין שני עתה אבל יהיה לעתיד עכ"ל. ואפשר דדריש מדכתיב ואין שני אין עיין כמו שדרשו רז"ל ובן אין לו עיין לו גם כאן עיין לו שלעתיד יהיה מי שיקימנו. ויש לרמוז שני ר"ת שמואל נביא יעלהו דבזכות שמואל הע"ה יעלה כאשר נתנבאת אמו מוריד שאול ויעל. ומצאתי בס' קדמון כ"י צו את אהרן דע כי שם אדני יש לו כ"ד צרופים והם צ"ו אותיות כי ד"פ כ"ד הם צ"ו כמספר אל אדני ושם זה הוא בעשיה וכל מצוה נכרתו עליה צ"ו בריתות ללמוד וללמד צ"ו בריתות לשמור ולעשות וכתיב כי צו לצו קו לקו. תמצא כל מצוה נכרתו עליה ב' צו כמספר נצבים דכתיב אתם נצבים היום כלכם ולכן צו את אהרן זה ת"ד:

'''זאת תורת העולה וגו'.''' במדרש זאת תורת העולה אמר רבי לוי נימוס היה וקלוסין היא שכל המתגאה אינו נדון אלא באש שנאמר היא העולה על מוקדה עכ"ל ויש לדקדק מה הלשון אומרת נימוס היה וקלוסין היא ועוד להבין השינוי דבנימוס אמר היה לשעבר וקלוסין אמר היא ועוד אמרו אינו נדון אלא באש. ואפשר במש"כ מהרח"ו זצ"ל דהגאוה נמשכת מיסוד האש והוא ניכר החוש"ה אל העי"ן גם אמרו רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל וא"כ הגאה מעכב המשיח וראוי הוא להענישו באש כי בעבורו בטל המזבח ואנו בגלות וזהו שאמר רבי לוי נימוס היה מקדם קדמתה שהגאה משפטו באש מדה כנגד מדה שיהיה נמשך אחר יסוד האש וכך נאה לו ומשפטו חרוץ לשעבר וזהו נימוס היה לשעבר. ונוסף כי קלוסין היא עתה שנבנה המשכן יש עונש חדש לגאה שבטל התמיד והמזבח שגורם הגלות ובטלו הקרבנות. שכל המתגאה אינו נדון אלא באש של גיהנם וזאת הגזרה מחדש שיש קרבנות. וז"ש הכתוב זאת תורת העולה כלומר נימוס היה במשפט העולה רמז לגאה שמשלו נתנו לו גיהנם. היא העולה רמז כי עתה מעותד לדין אחר לישרף על המזבח בעבור המזבח שבגאותו מעכב המשיח ובטל המזבח. כל הלילה כל הגלות הדומה ללילה והכתוב מכוון זאת תורת העולה נימוס היה. היא העולה קלוסין היא ודוק:

== ה ==

'''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר.''' פירש הרב מהר"ר יעקב מולכו ז"ל דאעפ"י שיש אש גבוה רבוץ כארי על המזבח מצוה להביא מן ההדיוט וזהו שאמר והאש על המזבח תוקד בו והיא הבטחה שלא תכבה האש ותוקד מעצמה דהיינו אש של מעלה והבטחה שלא תכבה ועם כל זה וביער עליה הכהן מצוה שיבעיר הכהן עצים בבקר בבקר דמצוה להביא מן ההדיוט:

== יא ==

'''וזאת תורת זבח השלמים.''' כלומר זאת תורת זובחי יצרם להיות שלמים בדרכיו של מקום. על תודה יקריבנו. עיקר התשובה הוידוי. חלות מצות בלולות. יעסוק בתורה נביאים וכתובים בלולות בשמן בלולות בו' סדרי משנה ובתוספות ובאגדה. ורקיקי מצות אלו אכין ורקין שבתורה שהם משוחים בתורתו ונדרשים במדרש רבותינו סלת מורבכת זה שיר השירים שהוא מסולת ומנופה כמשז"ל שהוא קדש קדשים ועוד אלמלא לא ניתנה תורה כדי כל העולם לעמוד בשיר השירים. על חלות לחם חמץ מה חלה בלולה כך התורה בלולה בטעמים וסודות וגימטריאות ואגדות ומשניות וגמרא מה חלה פוטרת העיסה כך התורה פוטרת מגיהנם מה חלה באה לכפר עון האשה שגרמה לאדה"ר חלתו של עולם למות כך התורה מכפרת עון ישראל. ובשר זבח תודת שלמיו. כמו ובשר עונו של האיש הזובח יצרו ומתודה עונו ביום קרבנו יאכל ביום עצמו יתכפר לו לא יניח ממנו עד בקר לא לן אדם בירושלים ובידו עון. רבינו אפרים ז"ל בקצור:

== כג ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}