עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/לא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל.''' אפשר לומר רמז דכבר נודע דעיקר התשובה היא לשוב לתורה כי היא אם כל חי וכמו שתקנו רז"ל בתפלה השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. הביטה וראה כי תחילה וראש הוא השיבנו אבינו לתורתך ואחר זה וקרבנו ואחר זה והחזירנו בתשובה. ויש בזה כמה וכמה טעמים בדבר ונזכיר קצתן האחד. הנה כי היא עץ חיים למחזיקים בה והאוחז בה דבק בחיים. והשני. שמבטלת היצה"ר. והשלישי. דעבירה אינה מכבה תורה. והרביעי. כי התורה שאלה מהקב"ה שימחול לחוטא כמ"ש בזהר הקדוש וכהנה רבות. ורז"ל אמרו וילך משה שהוא לשון תוכחה והלך להוכיחם אצל כל אהל ואהל מישראל כמ"ש רבינו בחיי וזאת העצה היעוצה לעסוק בתורה וז"ש את כל הדברים האלה ורז"ל אמרו במקומו אלה החקים אלה המשפטים וכאן זה כוונת משה רבינו בתוכחתו מסר להם כלל גדול בתורה. וז"ש את הדברים האלה רמז לחקים ומשפטים וזה רפואה כוללת לכל ישראל כל אחד לפי שעורו:

== יב ==

'''הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו' למען ישמעו ולמען ילמדו וגו'.''' פ"ק דחגיגה ר' יהושע אמר לר' יוחנן בן ברוקא ור"א בן חסמא מה חידוש וכו' ראב"ע דרש הקהל וכו' אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע וכו' א"ל מרגלית טובה היתה לי בידכם ובקשתם לאבדה ממני. ובקונט' פתח עינים ובר"י י"ד סי' רמ"ו אני בעניי כתבתי בזה ועמ"ש בקונטרס טוב עין סי' ד'. ועתה אומר בסגנון אחר ובסדר דלפי קצורי טפי מעלי. הר"מ כתב סוף פ"א דת"ת ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל הלומד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות בד"א בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות. והנה פ"ג דסוטה תנן בן עזאי אומר חייב ללמד את בתו תורה ר' אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות ר' יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות וכו'. ומרן בכסף משנה כתב פלוגתא דבן עזאי ור' אליעזר ופסק כר' אליעזר וק"ק דאין הלכה כר' אליעזר דשמותי הוא. ותו דאשכחן בעירובין (דף נ"ג) דברוריא בטשה בההוא תלמודא ודרשה קרא ובפסחים (דף ס"ב) מפורש דברוריא גמרא תלת מאה שמעתתא ביומא דסתוא מתלת מאה רבוואתא ואי הלכה כר' אליעזר איך ר' חנינא בן תרדיון אביה ותלת מאה רבוואתא היו מלמדין אותה תורה שבע"פ ואמרינן בעלמא במעשה רב. הן אמת דיש מקום לומר דהני תרי חדא מתרצתא בירך חבירתה דמעיקרא סברי דאין הלכה כר' אליעזר וממה שאירע לברוריא פ"ק דע"ז הסמיכו דהלכה כר' אליעזר. ואין זה מספיק דמי הגיד זה להרמב"ם ודילמא אין הלכה כר' אליעזר וממה שאירע פעם אחת לברוריא אין לנו לגזור מדעתנו כיון דלא אשכחן ברז"ל. ויראה דסבר הרמב"ם דר' יהושע דאמר רוצה אשה בקב ותפלות סבר דאפי' תורה שבכתב וכדאמרינן דתנא בתרא אתא לטפויי ור' אליעזר לא אמר מלמדה תפלות אלא על תורה שבע"פ ורש"י פירש מלמדה תפלות שנכנס מרמה בקרבה ועושה דברי זנות בהצנע. והרמב"ם לא נראה בעיניו לפרש כן דא"כ איך למדו לברוריא תלת מאה רבוואתא ומנא ידעי דלא תערים לזנות. ולכן פירש דדברי תפלות היינו שאינה מכוונת ללמוד אלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי. וכפ"ז ניחא הא דברוריא דירדו לסוף דעתה והכירו בה שהיתה כונתה ללמוד ודעתה רחבה דכיילין לה בקבא רבא ולכך למדוה. אך לפירש"י איך למדוה כיון שאינו ניכר. ועדיין הוקשה להרמב"ם דאי אמרת דר' יהושע דבא להוסיף על תורה שכתב היינו אף בדיעבד אסור היכי תנן ספ"ק דקדושין לא תלמד אשה סופרים והיינו משום אבוהון דינוקי ואי עבדא איסורא בתורה שבכתב לא מיירי תנא כעבדא איסורא אלא מוכרח דהיינו לכתחילה. אמור מעתה דראב"ע דקאמר אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע סבר כר' יהושע דגם בתורה שבכתב לכתחילה לא ואסמכיה אקרא למען ישמעו ולמען ילמדו דהוי מדרבנן דהא מדאוריתא ליכא לפלוגי מלכתחילה לדיעבד וזו אסמכתא בעלמא. ועיין בעין זוכר. ומאי דאמרו בירושלמי דאתי ראב"ע דלא כבן עזאי היינו משום דדברי ר' יהושע אינם מפורשים וגם ר' אליעזר איירי בתורה שבע"פ ולא פירש מה סבר בתורה שבכתב ואפשר דריב"ק ור' אלעזר בן חסמא דידעו דר' יהושע סבר דתורה שבכתב לכתחילה לא והוי דרבנן. סברו דראב"ע דדריש קרא למען ישמעו ולמען ילמדו דנשים באות לשמוע פליג אר' יהושע וסבר דראב"ע מדאורייתא קאמר ומשו"ה לא היו רוצים לומר לו עד שהפציר בהם. וא"ל ר' יהושע מרגלית טובה יש לי בידכם וכו' דראב"ע ודאי סבר כוותי וקרא אסמכתא וזו מרגלית. ומה שנמנעו לומר לו ולא אמרו בתחילה אף דפליג הוא מטעם מה שאירע לר' יוסי בן דורמסקית ומטעם זה אמרו תלמידיך וכו' כמ"ש בש"ס ודוק כי קצרתי.:

== יח ==

'''ואנכי הסתר אסתיר.''' בחולין (דף קל"ט) אמרו אסתר מן התורה מנין דכתיב ואנכי הסתר אסתיר ולפי זה דרמז לאסתר נבא להבין הכפל. ונקדים מ"ש בר"מ ורבינו האר"י זצ"ל שמרדכי הצדיק היה יודע להפריד הרע מהטוב ולמדה לאסתר המלכה והיתה מפרדת צד הרע שבה ונטפלת עם אחשורוש וז"ש שהיתה נותנת שידה במקומה אך אסתר לא נטמאה כמש"ה וכבודי לאחר לא אתן עכ"ד. וזה טעם כעיקר דאין אסתר מגדת עמה שאם תגיד שהיא ממשפחת מלכים ידבר עמה בשכבו והשידה אינה יכולה לשנות הקול כמ"ש היאך מותרים בני אדם לנשותיהם בלילה ואמרו ע"י הקול וצריך שידבר עמה שלא תהיה שידה ולכן אמרה אח"כ וכאשר אבדתי אבדתי דמוכרחת לגלות משפחת בית אביה וידבר עמה ואז לא תועיל בהפרדת הרע וכמ"ש הרב זרע בירך ח"ג. וא"נ דסברה דכיון שהלכה מעצמה בפרסום כשל כח הפירוד ולא תוכל לעשות פעולתה. ואפשר דזכ"ה לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה כי ע"ז היה מרדכי בההוא פחדא אם ידעה להפריד וז"ש לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה הרשע אם ח"ו נגע בה וכבר כתבנו במ"א דגם אסתר נצטערה ואמרה וכאשר אבדתי כאמור ה' ברחמיו היה בעזרה דגם אחר שהלכה היה לה כח לעשות כבתחילה וכמו שנראה מר"מ וזהו שנא' ואנכי הסתר אסתיר בכפל אחד קודם שהגידה שהיתה מפרדת ואחד שגם אחר שהגידה עמה עדיין יכלה לעשות כמקדם ולא שלט אויב ח"ו ויסך אלוה בעדה:

== ל ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}