עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/כא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ז ==

'''ידינו לא שפכה את הדם הזה.''' אין ספק שלא היו צריכין לומר שלא שפכו וכו' אמנם להיות שעל גדולי ישראל מוטל לשמור כל העם מכל נזק אמרו שהם לא היו סיבה מהתרשלותם לפקח ולהזהיר העם כי עשו מה שמוטל עליהם. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל והאריך הרבה. ורבינו אפרים כתב לא שפכה ר"ת לויה אכילה שתיה פרנסת כל הדרך:

== ט ==

'''ואתה תבער הדם הנקי.''' ס"ת רימה רומז מ"ש במדרש שהיתה חבל של רימה יוצאת מן העגלה עד בית הרוצח וכשהיה נודע הדבר עושין בו המשפט. לקוטי גאוני קמאי אשכנז ז"ל. ועיין בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ופענח רזא. וגם י"ל עוד שגם הוא ס"ת ימהר רמז שהרימה מה"ר ימהרנ"ה לו:

== י ==

'''כי תצא למלחמה על אויביך.''' מה כתיב למעלה ואתה תבער וגו'. כי תעשה הישר בעיני ה' כי תצא למלחמה וכו' וכל הפרשה של מעלה לשון רבים ופסוק ואתה תבער לשון יחיד לומר אפי' יחיד ועוסק בתורה בזכותו ניצולים במלחמה לכך נאמר כי תעשה הישר וכו' וסמיך ליה כי תצא. א"נ רמז כי תעשה היש"ר וסמיך ליה כי תצא שצריך לומר שירה על התשועה היש"ר אותיות שירה וכן כתיב ביהושפט ובעת החלו ברינה וה' נתן וכו'. רבינו אפרים ז"ל. ואני ברגליו אעבורה ובעניותי ארחיב הדברים. הנה אמרו פ"ב דמכות אריב"ל מ"ד עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם שרגלינו עומדות במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקין בתורה ופירשנו בעניותנו כי הנה כל תוקף הסט"א אשר משם נמשך לאומות העולם מלכות ועושר הוא מניצוצות הקדושה אשר טורפת בחטוא ישראל וז"ש לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים שהעונות שגרמו החרבן הן הם המזיקין לטרוף ניצוצות הקדושה ונתמלאה צור מקדושה והיא חיותה כי אין להם חיות אלא מהקדושה. ונדדו הלכו שבי לפני צר ניצוצות הקדושה מתורה ומצות והם חרבונה של ירושלים ומילואה של צור. ועל ידי דוד הע"ה שהיה עוסק בתורה לשמה בשעריך ירושלים היה מברר בירור גדול ועצום מהסט"א וע"י בירור עצום מניצ' הקדושה כפי נשמתו הקדושה ועסק תורתו לשמה בכונות נמרצות תמוט רגלם של גונדא דחימה כי כמה וכמה ניצ' הקדושה אשר היו חיותה וגדולתם המה יעלו אל מקום הקדש ונדלדלה הסט"א וממילא היו נוצחים המלחמה דפסקת לחיותייהו. ועפ"ז אפשר לרמוז כי ואתה תבער ר"ת וס"ת תורה שם רמז דאפי' צדיק ועוסק בתורה זוכה לעשות בירור גדול וממילא אומות העולם כרעו ונפלו. וז"ש ואתה תבער ע"י התורה אשרי דם זכאי ע"י עסקך בתורה אומות העולם במלחמת באחת יבערו כי אתה החילות להפילם ע"י עסק התורה. וסמיך ליה כי תצא למלחמה על אויביך. בכח התורה שלמדת ונתנו ה' אלהיך בידך והטעם ושבית שביו שע"י עסק התורה כבר שבית ניצו' הקדושה שהיו שביו עתה שבית והעלית בכחך ניצו' הקדושה על כן ונתנו ה"א בידך. ושמעתי רמז נאה במ"ש ביומא (דף ס"ט) דאנשי כנסת הגדולה בעו רחמי על יצרא רע"ז ונמסר בידם וביטלוהו ושוב בעו רחמי על יצרא דעבירה ונמסר בידם אלא שהיה נחרב העולם דלא אשתכח אפי' ביעתא בת יומא בכל א"י והחזירוה וסימו עינו דלא לגרויי בקריבי ע"ש וזהו הרמז כי תצא למלחמה על אויביך תרי שהם יצר ע"ז ויצר עבירה ונתנו לאחד בידך דהיינו יצרא דע"ז ומהשני ושבית שביו לעשות לו סימוי דיהיה מועיל קצת ודוק:

== כב ==

'''וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ.''' דרש רבינו האר"י ז"ל על רבינו הרמ"ק ז"ל באשכבתיה וכי יהיה באיש חטא משפט מות לשון חסרון (שחסר משפט מות) שהוא צדיק גמור ולא נמצא שום חסרון לומר שנתחייב מיתה בעבור חטא זה כי לא נמצא בו חטא והומת ועם כל זה מת וזו היא שקשה. לז"א ותלית אותו על עץ ר"ל בעטיו של נחש שאכל אדם הראשון ע"כ אמרי קדוש:

== כג ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}