עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ו ==

'''והיו הדברים.''' והי"ו גימטריא ז"ך התורה שהיא ז"ך אותיות. ע"ל ק' ברכות. לבבך ל"ב ציציות בך בשעת ק"ש. רבינו אפרים ז"ל ועוד האריך ברמזים:

== ח ==

'''והיו לטוטפת בין עיניך.''' פירש"י אלו תפילין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים עכ"ל בזה הגידו בחלום להגאון מהר"ל מפראג שזה כוונת הפייט שמע בכל לשון להתמלל הלא נודעה בארבעה. אשר פירשו זקנינו הכוונה דמדחזינן שהתורה רמזה ארבע בלשונות הגוים כמ"ש טט בכתפי פת באפריקי ללמד שיכול לומר שמע בכל לשון. והגאון הקדוש מהר"ש כתב מפי חלום עם הגאון החסיד בעל מגלה עמוקות שכונת הפייט דבד' מקומות בתלמוד אמרו דין זה דשמע בכל לשון. כ"כ בס' אספקלריא המאירה פי' הזהר (דף קי: מהס') ע"ש באורך. ואני שמעתי מפה קדוש הרב המובהק מורינו כמהר"א נחום ז"ל משם המקובלים דמאי דאמרו רז"ל הן בלשון יוני אחת וכיוצא דאמרו תיבה בלשון פרסי וכיוצא ודומה לזה לאו למימרא דתורתינו הקדושה דברה תורה בלשון ההוא אלא דתיבה זו לשון הקדש היא אך בכל לשון לקחו תיבות מלשון הקדש וכללו באותו לשון והם חיותם והתורה הכל בלשון הקדש ורז"ל הודיעונו שתיבה זו בלשון יוני וכדומה והיינו דאותו לשון לקח תיבה זו מלשון הקדש ומ"ש דהקב"ה חלק כבוד ללשון ארמי היינו למה שסוברים העולם שהוא לשון ארמי א"נ שזה חיות לשון ארמי וחלק כבוד לכתוב חיות הלשון בכתוב הגם שיכול לכתוב באופן אחר דלה"ק רחב מאד ליודעים זהו תורף דבריו ז"ל. ובכל זאת יש מקום לפירוש מהר"ל מפראג דממה שנקט הכא לשון זה דהעולם סוברים שהוא מכתפי ואפריקי וכתב חיות לשונם למדנו דשמע בכל לשון ודוק היטב כי קצרתי:

== כד ==

'''ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו וגו' וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו כאשר צונו.''' פירש הרב המופלג עיר וקדיש מהר"ר אברהם גירון ז"ל במ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה סוף מכות כי כשיקיים האדם מצוה מתרי"ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה זכה בה לחיי העוה"ב ועל זה אמר ר' חנניה כי המצות בהיותם הרבה א"א שלא יעשה האדם בחייו אחת מהם על מתכנותה ושלמותה ובעשות אותה תחיה נפשו באותו מעשה עכ"ד וז"ש ויצונו ה"א לעשות את כל החקים האלה ואם נפשך לומר מי גבר יזכה לעשות את הכל ואם יפליא לעשות עם כ"ז לא שלימת עבידתא וענש יענש לז"א לטוב לנו כלומר אדרבה זהו לטובתנו והדר מפרש וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה אפי' מצוה אחת בשלמות כל חלקיה וזהו כל המצוה לפני ה' אלהינו לשמו ית' כי הוא יודע תעלומות ולו נתכנו עלילות והוא היודע שעשה בשלימות. ובזה יזכה לחיי העולם הבא ודוק ובמ"א כתבתי בהקדמת הרמב"ם הלזו:

== כה ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}