עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ו ==

'''אנכי ה' אלהיך וגו'.''' כתבו משם הרמב"ן טעם למה שתי דברות ראשונות שמענו מפי הגבורה שלא רצה הקב"ה שישמעו שתי דברות הראשונות שהם עיקרי האמונה מפי שום נביא שלא ישמעו לשום נביא לעתיד שיהיה מסית ומדיח לעבוד כו"ם כי תשובתו אנחנו לא שמענו אנכי ולא יהיה לך מפי משה רבינו ע"ה כי אם מפי הגבורה בעצמו ובכבודו ולפיכך כל זמן שאין אנו שומעין ההפך מפי הגבורה בעצמו אין אנו רשאין לשמוע לשום נביא זהו תורף דבריו. ובזה אפשר להבין פסוק אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ונקדים מ"ש רבני אשכנז בפירוש מאמרם ז"ל כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא בשכר האמנה דהכוונה דבתרי"א מצות שנצטוינו על ידי משה רבינו ע"ה שכר מצות בהא עלמא ליכא דעל ידי שליח אין עובר משום בל תלין אבל אנכי ולא יהיה ששמענו מפיו יתברך משלם בעוה"ז דאיכא בל תלין וז"ש כל מה שישראל אוכלין בעוה"ז הוא בשכר האמנה דהיינו אנכי ולא יהיה לך עכ"ד. וזה אפשר שהוא כוונת הכתוב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו דהיינו אנכי ולא יהיה לך כמשז"ל ועתה נותן שני טעמים לאשר שמענו דברות שתים מפי הגבורה כביכול אחד הוא כי עז לאלהים שבזה ששמענו אנכי ולא יהיה מפיו היה תוקף לאלהים שלא יוכל שום נביא להדיחנו ח"ו כי מה ששמענו מפיו יתברך אין אנו יכולים לשנות על פי נביא וז"ש כי עז לאלהים ועוד ולך ה' חסד כי בזה ששמענו הב' דברות שייך בל תלין ואתה תשלם לאיש כמעשהו כאלו עשה מעשה בשכר האמנה וקבלת האלהות ומשו"ה שתים זו שמענו. ומ"ש בספר תוצאות חיים חדש משם הגאון מהר"ש בכוונת דברי רש"י כאן ופרשת יתרו ד"ה על פני כל זמן שאני קיים ופרשת יתרו כתב שלא תאמר שלא נצטוו על ע"ז אלא אותו הדור ופי' שכוונתו אם יבא נביא ויתיר לשעה ע"ז והאריך בזה וקלסיה. ולי הדל לא שמיע לי ואם בלשונות רש"י דחיק ואתי מרחיק עוד יותר כמו זר נחשב לפי דברי המכילתא פרשת יתרו דמשם מקור דברי רש"י שאמרו שלא ליתן פתחון פה לומר לא נצטוה בע"ז אלא מי שיצא ממצרים וכו' ע"ש הרי דתלי ביציאת מצרים והיינו דס"ד הכי מדכתיב אשר הוצאתיך מארץ מצרים ואכמ"ל ודוק היטב:

== ל ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}