עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== כג ==

'''ואתחנן אל ה' וגו'.''' פירש רבינו מהרח"ו זצ"ל בס' דרשותיו הנקרא עץ הדעת טוב כ"י וזה תורף דבריו בקיצור. אם מתפלת חנה אז"ל כמה הלכתא גברוואתא איכא למשמע כ"ש מתפלת משה רבינו ע"ה וזה כונת הפסוק ואתחנן להזהיר אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים ואח"כ הודיע סוד נפלא ליודעי האמת כי כל התפלות לא יכוין אל השמות המוציא מפיו אלא אל שם הוי"ה הנקרא שם העצם כי כל השמות ככנוים וכנפים וכמלבושים אליו והטועה בזה כופר בעיקר וכנגד זה אמר אל ה' שהוא הוי"ה עם היות שהשמות שהזכיר הם אדני אלהים. אח"כ הודיע זמן תפלה בעת שהצבור מתפללים וז"ש בעת ההיא כלומר שאז הייתי מתפלל עליכם כמ"ש ואת יהושע וכו' כן יעשה וכו' אח"כ הודיע שיוציאנה בחיתוך שפתים ולא בשתיקה בתוך הלב וגם שלא תהיה בקול ממש הנשמע כמ"ש בזהר פקודי אבל צריך לבטא בשפתים בחיתוך מילות בהבל ולא בקול וז"ש לאמר אמירה בחשאי הבל ולא קול וכן בעת ההיא לאמר ר"ת הבל. וגם הוא הלב שתהיה התפלה בכונת הלב. ה' אלהים צריך שיכנס לפני שם הוי"ה ע"י שני שמות הנז' סוד אדנ"י שפתי תפתח ופי. אלהים גי' פה עם הכולל. כי ע"י שני שמות אלו נפתחים שערי תפלה וז"ש אדני אלהים. ואחרי שנפתחו אז מתפלל לשם הוי"ה לבדו ולא אל שני שמות הנז' ואליו נאמר אתה החילות זהו תורף דברי רבינו מהרח"ו בקצור. ועוד האריך ושים לבך לכל אמרי קדוש הדק היטב. ועמ"ש בהפטרת האזינו ולעיל פרשת בשלח ועוד כתבתי במ"א בס"ד. ורבינו אפרים ז"ל כתב ואתחנן אל ה' עם התיבות גימטריא תן חנם לומר כל המתפלל ומתחנן לפני ה' בכונה אף שאינו ראוי נותן לו שאלתו חנם. עוד ואתחנן גימטריא התי"ק וגימטריא תפלה וגימטריא ישר"ה ר"ל רמז כשיתפלל האדם לפני השי"ת צריך לנענע גופו שהוא תיק של הנשמה כדי שיתכון אל ה' בתחנוניו לומר בכונה ובזה לא יטעה בתפלתו ואז תהיה ישרה וזה היש"ר בעיני ה' עכ"ד: ודברי הרב ז"ל כמנהג אשכנז אמנם אנו נוהגים כמהר"י סרוק והרמ"ע ז"ל דאסרו הנענוע ולפ"ז יש לומר הרמז בסגנון זה גימטריא התיק גימטריא הישר גימטריא תפלה. רמז. התיק שהוא הגוף יהיה ישר שלא יתנועע בעת התפלה:

== כד ==

'''אתה החילות.''' אמרו במדרש אתה אמרת אל תשלח ידך אל הנער והחלפת אותו באיל אעברה נא ואראה. הביאו בספר נחלת יעקב אבני שהם. ואפשר במ"ש המקובלים דנשמת יצחק היתה דנוקבא ובעקידה פרחה נשמתו ונכנסה באיל ונשחט האיל ונתקיים מאמרו יתברך והעלהו שם לעולה. וזה כונת משה רבינו דנשמתו תלך לאחר מדור המדבר וימות וישאר במדבר ומשה יבא לא"י בנשמה אחרת. והשיבו ה' רב לך כלומר נשמתך עליונה מאד ואין אחד בדור שיזכה לנשמתך ודוק:

== כה ==

'''אעברה נא ואראה וגו'.''' שמעתי בשם חכמי קאשטילייא שפי' במשז"ל דלמדו למשה רבינו בשמים דכשיתפלל ובלשון תפלתו יאמר שני תיבות נא מתקבלת התפלה וז"ש אל נא רפא נא לה. ועתה התחיל לומר אעברה נא ואראה והיה דעתו לומר עוד הפעם נא. ולכן א"ל הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה שלא תאמר נא פעם אחרת ע"כ שמעתי. ואחר זמן רב ראיתי שרש הקדמה זו בסוף ספר מאמר מרדכי סוף האזינו שהתפלות שנמסרו למיכאל אין צריך בדיקה ולכן אמר אל נא רפא נא לה דב' נא גי' מיכאל ושם פירש פסוק זה רב לך המדובר ע"ש באורך. ועתה שראיתי שרש ההקדמה יש לפקפק בדבר וצ"י. ואמרו רז"ל במדרש א"ל הקב"ה למשה חכם אתה ואתה רוצה ליכנס לארץ. כך שמעתי נסח מדרש זה. ואפשר כמ"ש ספ"ק דסוטה דמה שהיה משה רבינו ע"ה רוצה ליכנס לארץ היה לקיים המצות התלויות בארץ ואמרו בסוף מנחות כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכן בשאר קרבנות ולמדנו שהעוסק בתורה בדיני המצוה נחשב כאלו קיימה בפועל וכן כתבו המפרשים דבקבלת המצות ולימוד בתורתן חשוב כמקיימן בפועל וז"ש חכם אתה ואתה רוצה ליכנס לארץ והיינו לקיים המצות ומאחר שאתה חכם תלמוד בתורתן והרי הוא כאלו קיימת בפועל. ועד"ה אפשר במ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל דמה שלא נכנס משה רבינו ע"ה לארץ ישראל היה לרוב מעלתו כי נשמתו היתה למעלה מבחינת ארץ ישראל ובזה פירשתי בעניותי מאמר הכתובים אעברה נא ואראה את הארץ הטובה ויאמר ה' אלי רב לך דכונת ה' היא רב לך מעלתך יותר מארץ ישראל למעלה למעלה והוא אומרו רב לך. ובזה אפשר שז"ש חכם אתה מבחינת חכמה בסדר המדרגה עליונה ואתה רוצה ליכנס לארץ בחינת מ' ואחר זמן רב בצאתי מעה"ק ועברתי בארץ מצרים שם ראיתי ספר שערי תורה להרב מאר"י זיין ז"ל כ"י שהביא משם הרב ברכת הזבח בספר דרשותיו הנקרא ברכת שמואל שכתב מאמר הלז בנסח זה. כשרצה משה ליכנס לארץ א"ל הקב"ה משה אני כתבתי עליך שחכם אתה ואתה רוצה ליכנס לארץ א"כ אין אני קוברך ופירש הרב ברכת שמואל במ"ש שאלו היה נכנס משה רבינו ע"ה לארץ היה יהושע רב והוא תלמיד ואמרו ספ"ק דסוטה דמשה רבינו ע"ה נתעסק עמו הקב"ה כביכול שלא היה בישראל גדול ממנו ולא היה כבודו שיתעסק בו מי שהוא למטה ממנו ולכן נתעסק בו המקום ב"ה כביכול אבל אם יכנס לארץ יהיה יהושע גדול ממנו ואז יהושע יקברנו ולא יזכה שיקברנו הקב"ה וז"ש אין אני קוברך עכ"ד. ואפשר שז"ש רב לך כלומר עתה אתה בחינת רב ואם תכנס יהיה יהושע רב ואין אני קוברך וכיוצא בזה שמעתי בסגנון אחר מאחד מאוהבינו זלה"ה במ"ש התוספות בסנהדרין (דף ל"ט) כי קבריה למשה במאי טביל דמעיקר הדין נטמא להיותו בן וחקרו כת הקודמין כי דין זה בכהן הדיוט ולצד עילאה כביכול דינו ככ"ג ואיהו מפרק לה במאי דקי"ל דמטמאין לנשיא כמת מצוה ובמת מצוה אפי' כ"ג מטמא ומשה רבינו ע"ה היה נשיא ודינו כמת מצוה ולכך כ"י קבריה למשה וז"ש לו הקב"ה אתה רוצה ליכנס אין אני קוברך דעתה שאתה נשיא דינו כמת מצוה וכ"ג יכול להתעסק בו אך אם תכנס לארץ יהיה יהושע נשיא ושוב לא אפשר לקוברך דכ"ג אינו מטמא לבנו אלו דבריו ז"ל. ולי ההדיוט לא שמיע לי חדא דאעיקרא נראה דאפשר דכ"ג אינו מטמא לנשיא ולא עשאוהו כמת מצוה לגמרי וכן מוכח קצת מהר"מ פ"ג דאבל. ועוד דדין זה לאדם שזה נשיא עליו משא"כ כלפי מעלה. ולחקירת כת הקודמין האמורה עמ"ש בריש שער מאמרי רז"ל להאר"י זצ"ל ויאירו עיניך והדברים עתיקין ועיין מ"ש מהרש"א באגדתיה שם בסנהדרין ובמ"ש בעניותנו בראש דוד פרשת בא בס"ד. ובמדרש רבה פ' כי תבא אמר הקב"ה למשה אם אעברה נא אתה מבקש לקיים בטל סלח נא ואם סלח נא אתה מבקש לקיים בטל אעברה נא. ע"ש באורך. וראיתי במכתב משם הרב מהר"ר אברהם קטן זלה"ה מרבני אינדרני שפירש במה שכתב הרא"ש דשנים שנשבעו לעלות לא"י ומת אחד מהם נפטר חבירו מהשבועה כההיא דנדר שהותר מקצתו הותר כלו וכיון שאינו יכול עם חבירו גם השני פטור. ואמרו במדרש בעגל אמר משה רבינו כי הוא אמר לא אשחית בעבור העשרה וא"ל הקב"ה שלא יש כי אם שבעה ואמר משה רבינו ע"ה זכור לאברהם ליצחק וליעקב דצדיקים במיתתן קרויין חיים וא"ל הקב"ה סלחתי כדבריך ועתה כששאל משה רבינו ע"ה ליכנס לארץ דאעפ"י שגזר לכן לא תביאו כבר מת אהרן ונדר שהותר מקצתו הותר כלו כההיא דהרא"ש וכמ"ש רש"י דמיתי שמא הותר הנדר. לזה השיב לו נמצא לדידך אהרן מת ובטלה שבועותי א"כ גם אברהם יצחק ויקב נחשבים מתים ולמפרע לא היה עשרה בעגל וז"ש אם אעברה נא אתה מבקש שמת אהרן בטל סלח נא דהאבות הם מתים ואם סלח נא אתה מבקש דהאבות חיים בטל אעברה נא דאהרן איש חי עכ"ד. ואני בעניי אומר אמר רב הנח"ה שוברת דאין הנדון דומה לראיה דנדון הרא"ש לא קיים השבועה ללכת לא"י והכא אהרן מת ונתקיימה השבועה שלא יעבור הירדן. ועוד אין ענין אהרן דומה לאבות לדידיה דאהרן חי אבל אינו הולך לא"י. ואדרבה אפשר לפרש דהיינו דאמר רחמנא למרע"ה פ' פנחס ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך וכן פ' האזינו והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך הכונה דכבר נתקיימת מקצת השבועה באהרן ובך תתקיים כל השבועה דנדר שנתקיים מקצתו יתקיים כלו ונדון הרא"ש הוי כנדר שהותר מקצתו ופשוט. והרב מהר"ר מאיר מזרחי זלה"ה בעל פרי הארץ פירש במאמר האמור במ"ש רש"י פ' תשא אשר נשבעת להם בך בשמך הגדול וכשם שאתה חי וקיים גם שבועתך קיימת והכא אמרו רז"ל דנשבע בשמו הגדול שלא יכנסו משה ואהרן לארץ וז"ש אם אעברה נא אתה מבקש שאתיר לשבועתי בשמי הגדול בטל סלח נא דגם שבועתי לאבות בשמי הגדול יש לה התרה ואם סלח נא אתה מבקש כמו שאמרת אשר נשבעת להם בך. א"כ בטל אעברה נא דנשבעתי בשמי הגדול:

== כו ==

'''ויתעבר ה' בי למענכם.''' שמונה שמות יש לכעס וכלם על שם המעשה כעס זעם עברה חרון חימה קצף רוגז. רוגז מרגיז כל גופו של אדם. כעס עכס הוא ארס. זעם שכל גופו מזדעזע ונרתע בכעס וזיעה נופלת עליו. אף עלה עשן אפו. עברה מעבירו מדעתו ומדעת קונו. חרון שורף כל גוף האדם כאש בוערה. חימה שמחמם כל גופו. קצף דבר שאינו לכלום כקצף על פני המים פי' זוהמא. ויתעבר עבר על מדתו התרומיה כי זעמו רגע ועתה לזמן ארוך. רבינו אפרים ז"ל:

'''ולא שמע אלי.''' אפשר במשז"ל שגזר לסתום כל השערים שלא תכנס תפלת משה רבינו ע"ה וז"ש ולא שמע אלי שגזר שלא יקבלו תפלתי:

== כח ==

'''והוא ינחיל אותם.''' ס"ת אלם כלומר הוא עשה עצמו כאלם בחייך אע"פ שהגיע להוראה לכך זכה לעטרה תדע שלא תמצא בתורה אלא שני פעמים שדיבר יהושע אחד קנא למקום קול מלחמה במחנה ואחד קנא לרבו אדוני משה כלאם רבינו אפרים ז"ל:

== כט ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}