עריכת הדף "נחל קדומים/דברים/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''אלה הדברים.''' כתב ר"א ז"ל קרי ביה הדברים בפתח ע"ל דבר אחד לדור אל"ה גימטריא ל"ו כמספר ל"ו צדיקים דלא פחית עלמא עכ"ל. ולפי דרכו יש לרמוז כי הצדיקים אל"ה מצוקי ארץ וישת עליהם תבל ודאי ניצוצי משה רבינו ע"ה מתנוצצים בהם וכמ"ש רבינו האר"י זצ"ל במ"ש משה שפיר קאמרת ונמצא דההנהגה הוא בכח מרע"ה וז"ש אלה הדברים אשר דיבר משה דמשה הוא דיבר והנהיג וכחו עזרם ומגינם. וראיתי בגליון רש"י כ"י שכתב אלה הדברים אשר ר"ת אמור לפני התלמידים האומר דבר בפני רבו יתחייב מיתה אלא שיטול רשות עכ"ד. וכתב עוד ר"א ז"ל הדברים אשר דיבר משה ר"ת האד"ם. אשר יעשה אותם האדם וח"י גי' כ"ד ספרים. במדבר גי' אברהם בזכות אברהם. בערבה בערבות. מול סוף דבזכות מילה עברו י"ס וז"ש לגוזר ים סוף לגזרים קרי ביה לגזורים ועוד האריך ברמזי"ם ע"ש. ואפשר לרמוז בערבה רמוזים יצחק יעקב הא כיצד תיבת בערבה כשתסיר אות ע' הארבעה אותיות הנשארות גימטריא יצחק עם הכולל. ואות ע' רמז ליעקב שהוא אב ע' נפש. מטמין ברמ"ז זכות ג' אבות ודו"ק:

== ו ==

'''ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר וגו'.''' פירש הרב המובהק כמהר"ר יהוסף קונקי ז"ל במ"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא שכפה עליהם ההר כגיגית וכתב הרשב"א דכשנכנסו לא"י בטלה המודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו. וז"ש בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת מסיבת לאמר אמירה אחת ורצה לברר הענין. ומהו האמירה שהיו ישראל אומרים ה' אלהינו דיבר אלינו בחורב לאמר כפה הר חורב עלינו ואמר אם אתם מקבלים וכו' ואנו אנוסים. ועתה רב לכם שבת בהר הזה. די לכם לשבת בטענת ההר הזה. פנו וסעו לכם וגו' וכשאתם באים לארץ אין כאן מודעא כלל. ודפח"ח. ואפשר שרמז מ"ש בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה וכו' וז"ש ה' אלהינו דיבר אלינו בחורב לאמר לדורות שבכל יום בת קול יוצאת מחורב להזהיר על עסק התורה. א"נ אפשר במ"ש ויתיצבו בתחתית ההר מלמר שכפה עליהם ההר כגיגית ואמרו מכאן מורעא רבא לאורייתא. ובתרגום המיוחס ליונתן פירש בפ' ויתיצבו בתחתית ההר ומן יד תלש מארי עלמא ית טוורא וזקפיה באוירא והוה זייג הי כאספקלריא ואתעתדו תחותי טוורא. וכתבנו בעניותנו במ"א דאתיא כמ"ש המפרשים שכפיית ההר היה כמו חופה. ולקרב שתי הדרשות נראה דבתחילה כפה ההר ואמר אם אתם מקבלים התורה וכו' וכשהודו לקבל אותה כפיית ההר נעשית כמו חופה המצויירת ומרוקמת וכן ההר נעשה כחופה מאיר ומזהיר כאספקלריא וישראל נצבים תחת החופה. ואפשר שזה רמז הפסוק מזמור ק"ם אלהים אדני עז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק הולך ומזכיר כי אפי' מה שנראה דין הוא רחמים וישועה וז"ש אלהים וכתוב הויה שהוא רחמים אדני עז ישועתי מה שנראה חוזק ודין היא ישועה. הלא תראה במעמד ה"ס כפיית ההר היה חופה אשר נראה בתחילה תוקף וגדולת דין ונעשה רחמים ושמחת חופה. וז"ש סכותה לראשי הר סיני ביום נשק מלחמה וכלי זיין שנראה לכלות ח"ו ישראל ותחילת המחשבה לעשות חופה. וגם עתה תרחם אל אל תתן ה' מאויי וכו' ואפשר זה רמז ה"א דיבר אלינו בחורב דיבר קשות בחורב שרוצה להמית ח"ו. אבל באמת רב לכם יתרון ורבו יתירה שישבנו בהר היה שהיה חופה והוא כחתן כביכול:

== י ==

'''והנכם היום ככוכבי השמים לרוב.''' פירש"י והלא לא היו אלא ס' רבוא וכו' ודרך דרש אפשר במה שפירשו כת הקודמין מאמרם ז"ל ביומא. כתיב והיה מספר וכתיב אשר לא ימד כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום. ויש לחקור כי ה' ברצונו נתן הבחירה ביד האדם והגע עצמך שישראל היה מספרם כך וכך ובאותו רגע הרהרו תשובה כלם והרי הם צדיקים גמורים כמ"ש פ"ב דקידושין איך יתקיים בשעה אחת אשר לא ימד ולא יספר. וניחא להו לרבנן כי כשאינם עושים רצונו של מקום כל גויה אחת היתה ויש להם מספר. אבל בהיותם צדיקים כל אחד מישראל שקול כנגד כמה וכמה בני אדם על דרך שקול יאיר בן מנשה כרובן של סנהדרין וכיוצא. וא"כ שפיר קרי אשר לא ימד כי כל אחד שקול ככמה בני אדם. ואפשר שז"ס ה"א הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב כלומר לגדולה ולמעלה כי כל א' שקול ישקל כסך הרבה אנשים ובין כלם אין ערך וקצבה להם והם ככוכבי השמים. וכן שמעתי שפירש גם כן אחד מגדולי אוהבינו הי"ו. ועד"ה ככוכבי השמים ניצוצי בחי' שמים המאירים לרוב בויו נעלמת גי' רחל ושם אנו אחוזים:

== יז ==

'''לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים.''' אפשר לפרש במ"ש בזהר הקדוש בר"מ דעונות ישראל ח"ו מכבידים גדפוי דשכינתא. וא"כ אם הדיין לא יציל עשוק מיד עושקו ונשאר גזל בידו אותו עון יש בו צער ח"ו לשכינה וז"ש כי המשפט לאלהים הנה נגע זה ח"ו למעלה והוא בעצם כי המשפט לאלהי"ם הוא. ור"ת לא תגורו מפני איש. לאמת. שכל מגמתם של הדיינים להוציא הדין לאמת. וס"ת לא תגורו מפני אוי כלומר אוי לשופט שלא ידון כדין וס"ת כי המשפט לאלהים הוא יטמא. כי הדיין אם מטה הדין מטמא את הארץ כידוע:

== יט ==

'''ונבא עד קדש ברנע.''' אפשר דהיא מהסט"א ומתהללת שח"ו יש לה אחיזה בבחינת ד' ח"ו והם ת' איש דעשו וזהו קדש גמיטריא ת' ד'. אבל הוא שקר וזהו התרגום רקם גאה כי ח"ו לא יש אחיזה כדכתיב וכבודי לאחד לא אתן ואדרבה היא מבררת ניצוצי הקדושה שהם חיותה של הסט"א וזהו רקם גאה כי היא מתהללת בשקר שהיא ריקם. א"נ אפשר לרמוז כמ"ש הרמ"ע ז"ל דהיא גונבת נשמה ובונה עליה בנינים והדין הוא מקעקע כל הבירה ונוטל המריש גם בסט"א מקעקע כל בנינה ונוטל הנשמה וז"ש רקם גאה מה שנתגאית בבנין הוא דיקם דמקעקע כל הבירה ואע"ג דתקון רבנן להחזיר הדמים תקנת השבים. הם אין להם תשובה ודן אותם כפי הדין וכמו שכתבנו בעניותנו באורך במקום אחר בס"ד. ודוק:

== כה ==

'''ויאמרו טובה הארץ וגו'.''' הם יהושע וכלב ואע"ג שהמרגלים אמרו להפך הו"ל תרי ותרי דאזלינן בתר תרי דאית בהדייהו חזקה והכא חזקה גדולה מאהבת ה' אותנו והוא אדון הכל והם שנטו אחר המרגלים ולא שמעו ליהושע וכלב א"כ כפרו ח"ו בחזקה וז"ש ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' ודוק:

== כח ==

'''ערים גדולות ובצורות בשמים.''' כלומר שר צילם חזק למעלה וגם בני ענקים ראינו למטה. ועם כל זה אמרו רז"ל דברו הכתובים לשון הבאי כי אינם בבחינת שמים ח"ו. רק למטה בחלק סט"א:

== לא ==

'''אשר נשאך ה' אלהיך.''' פי' רבינו אפרים ז"ל אשר נשאך שמחל עונותיך כמו אם תשא חטאתם עכ"ד ולפ"ז א"ש מ"ש כאשר ישא איש את בנו כביכול דאב שמחל על כבודו כבודו מחול:

== מו ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}