עריכת הדף "נחל קדומים/בראשית/מח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ה ==

'''אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.''' הפשוט דנקט ראובן ושמעון שהם הגדולים וזו מעלה גדולה לאפרים ומנשה לעמוד במקום גדולים. ואפשר דיש יחס לדמותם לראובן ושמעון דמנשה חצי שבטו כמו ראובן שנחלתו מעבר לירדן וחצי שבטו כשמעון שנטל חלקו בא"י. ודורשי רשומות אמרו כי ראובן שמעון גימטריא אפרים מנשה עם הכולל:

== ו ==

'''על שם אחיהם יקראו בנחלתם.''' כתב רבינו אפרים בנחלת מ' ארץ ישראל שהיא מהלך מ' יום. ארץ ישראל גימטריא תת לב שכל א' יתן בלבו לעלות לארץ ישראל. ה' יחזיר עטרה ליושנה עכ"ל. ואפשר לרמוז דאוירא דארץ ישראל מחכים וזהו תת לב כלומר היא הנותנת לב לשמוע. ולהכי אפיקיה קרא בלשון זה שם רמז יקראו בתורה בנחלתם ששם עיקר הלימוד. וכתבנו בעניותנו במ"א דהטעם דאוירא מחכים שהוא אויר קדוש ואין דבר חוצץ בין ארץ ישראל לשמים כי היא רשות הגבוה משא"כ בחוץ לארץ שהיא ארץ העמים כלומר ששולטים שרי א"ה כל שר במקומו. ועוד נתבאר אצלנו בעניותנו כי תורה שבע"פ נגד מלכותא קדישא וארץ ישראל הוא בחי' מלכות ולזה אוירא מחכים בתורה שבע"פ:

== ז ==

'''מתה עלי רחל בדרך.''' כתב רבינו אפרים מרוב חיבתי מתה על ברכי וזה עלי עכ"ד. ואפשר לרמוז מתה עלי רחל בדרך ר"ת מערב כי שכינה במערב והיתה רחל אע"ה צריכה להסתלק כי בא מועד זיווג עליון כמ"ש בזהר הקדוש. וס"ת מתה עלי רחל בדרך גימטריא אדני מלכות שמים והוא הסיבה שצריכה להתיחד עם יעקב:

== טו ==

'''האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרועה אותי וגו'.''' כתב רבינו אפרים ז"ל הזכיר שני פעמים האלהים לפי שלא תאמר שהוא מדה"ד אינו מרחם באותה מדה לכך אמר האלהים הרועה אותי מעודי כי בשעה שעושים רצונו של מקום תתהפך להם מדת הדין למדת רחמים עכ"ל. ועם היות כי כדאי זכות האבות ועליונותם המופלא ודבקותם בו יתברך תדיר להפוך מדת הדין למדת רחמים. לפי רוב הענוה וגם ללמד לבניו יעקב אע"ה תלה הדבר במעשה הצדקה שעשו ואמרו רז"ל שהצדקה מהפכת מדת הדין למדת רחמים. וכתבו התוס' פ"ק דבתרא על פסוק ויהיו מוכשלים לפניך לפניך זו צדקה כמש"ה והלך לפניך צדקך ע"ש. ואברהם אע"ה הפליא לעשות צדקה וחסד כמפורסם. ויצחק אע"ה מצינו שהפריש מעשר כמשז"ל על פסוק וימצא בשנה ההיא מאה שערים אומד זה למעשרות. ויעקב אע"ה אמרו בתנא דבי אליהו קטנתי מכל החסדים אין קטנתי אלא מעט ואין מעט אלא צדקה כמש"ה טוב מעט בצדקה. וגם נהג מעשר. וז"ש האלהים מדה"ד אשר התהלכו אבותי לפני"ו כלומר שעשו צדקה על דרך לפניך שכתבו התוס' ובזה נהפך מדת הדין למדת רחמים וגם אני עשיתי צדקה ולכן האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה שנהפך מדת הדין למדת רחמים. א"נ דנשמות הצדיקים הם מ"ן וז"ש האלהים שכינה אשר התהלכו אבותי בסוד מ"ן התהלכו דייקא לפניו קב"ה ליחד הדודים. ובזה אפשר לרמוז פסוק רוצה ה' את יראיו שקמים בחצות לילה את המיחלים לחסדו דחוט של חסד נמשך עליהם והוא הכנה ליחוד שבחי ירושל"ם את ה' כי היא נקראת תהלה שתמיד היא משבחת. כי חזק בריחי שעריך הצירי' שלא יגש סט"א כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ע"פ יצר סמוך תצור שלום ברך בניך בקרב"ך דייקא בסוד מ"ן השם גבולך שלום יסוד:

== כ ==

'''ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.''' פירש הרב אש דת ביום ההוא כלומר באשר הוא שם עש"ב. והטעם כמ"ש עיר וקדיש מהר"א גאלנטי ז"ל דדוקא בבן סורר ומורה דבא מיפת תואר ואינו זרע הגון אז אמרינן דעתיה כשיגדל. אבל כשהזרע ישר והגון אז אמרינן באשר הוא שם. וזה רמז באומרו ויברכם ביום ההוא לאמור גימטריא זרע רמז זה שאמרתי ביום ההוא באשר הוא שם ה"ט שהם זרע גי' לאמור וזרע פסול לא שמיה זרע. ואומרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. אפשר דאפרים היה רגיל אצל יעקב בתלמוד כמו שפרש"י. ומנשה היה על הבית והיה גבור כמשז"ל דאמר עליו יהודה דין רפש מדבית אבא והמברך לבנו מברכו בתורה וגבורה וממשלה וז"ש ישימך אלהים כאפרים שהיה חכם בתורה וכמנשה שהיה בו גבורה והי"ל ממשלה. וישם את אפרים לפני מנשה דתלמוד גדול ודוק:

== כב ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}