עריכת הדף "
נחל קדומים/בראשית/יא
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} == ו == '''ויאמר ה' הן עם אחד וכו'.''' במדרש רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר הואיל והן עם אחד ושפה אחת אם עושין הן תשובה אני מקבלם ר' נחמיה אמר מי גרם להם שימרדו בי לא על ידי שהם עם אחד ושפה אחת. ועתה לא יבצר א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח להם הקב"ה פתח של תשובה שנאמר ועתה ואין ועתה אלא תשובה המד"א ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה והן אמרין לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות עכ"ל. ואפ' במ"ש הרמ"ע דעכו"ם אין להם תשובה ויש ב' טעמים במפרשים אחד דעכו"ם אין להם תשובה כי הם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. והב' דבשלמא ישראל שנצטוינו תרי"ג מצות הן וענפיהן ושריגיהן ודקדוקיהן לא אפשר למיקם בהו ויאתה לנו התשובה כי האדם מתוך חומ"ר קורץ ולא נתנה תורה למלאכי השרת. אמנם בני נח אשר לא נצטוו אלא על ז' מצות הם יכולים לעמוד עליהם בנקל ואין ראוי להם התשובה. ונפקא מינה בין תרי טעמי דלטעם שהם עבדים אם המצא ימצא בן נח שמצא חן בעיניו ית' ואמר אליו בני אתה יש לו תשובה. אבל לטעם אחר דלא יש להם אלא ז' מצות ליתנהו בתשובה כלל. וכתב הרב עוללות אפרים דטעם כשיש שלום נוצחים דע"י השלום על הרוב חוזרים בתשובה דאחד מוכיח לחבירו ומצד אשר שלום ביניהם מקבל דבריו אדהכי והכי אחרים מוכיחים לחבריהם ויחזרו בתשובה. אמור מעתה רבי יהודה ס"ל דטעם דעכו"ם אין להם תשובה היינו מטעם שהם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ואם ה' חפץ למען צדקו להחשיב כבן מועלת התשובה וא"כ בדור הפלגה יתכן דה' ברחמיו יוציאם מכלל עבדים וימחלם והיינו דאמר רבי יהודה הואיל שיש שלום ביניהם כי הן עם אחד ושפה אחת לכלם לשון הקדש ויאמר ה' מדת רחמים אם עושין ה"ן תשובה הן לאפוקי עכו"ם אחרים אנ"י שיכול להוציאם מסוג עבדים מקבלם. ורבי נחמיה אמר הא דשלום מהני הוא מטעם תשובה ועכו"ם ליתנהו בתשובה והשלום רע להם וז"ש מי גרם שימרדו בי לא ע"י שהם עם אחד ושפה אחת ונמצא דהשלום בעכו"ם מחטיאם. וז"ש ועתה שהם בשלום לא יבצר דמסכימים כולם להרע וטבעם רע ולכן צריך להפרידם כי אין להם תשובה דדוקא לישראל שיש לנו תרי"ג מצות וענפיהם דין הוא שיהיה לנו תשובה משא"כ בני נח דאין להם אלא ז' מצות והשלום רע להם. ואפשר שזכ"ה כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און. הכוונה כי הנה אויביך ה' הם העכו"ם אין להם תשובה ולכן כי הנה אויביך יאבדו תכף ומאחר שאין להם תשובה והשלום אדרבה רע להם יתפרדו כל פועלי און והיא תחילת נפילתם. כל קבל דנא אמר הכתוב ה' עז לעמו יתן שהיא התורה ובה תרי"ג מצות ולכן ה' יתברך יברך את עמו בשלום שמועיל לתשובה דישראל יש להם תשובה. ור' אבא בר כהנא סבר דטעם דעכו"ם אין להם תשובה כר' יהודה דהיינו משום דהם עבדים ואם יש את רצונו מקבלם בתשובה וידוע מ"ש פ"ב דקידושין הרי את מקודשת ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר בתשובה ולחד מ"ד שהביא רבינו ירוחם ז"ל ה"מ בעבירות שבין אדם למקום אבל אם גזל וכיוצא לא מהני הרהור. וז"ש מלמד שפתח להם שיש להם שלום זה עם זה ופשעיהם הם למקום לבד פתח להם פתח תשובה שיהרהרו בתשובה ותכף מועיל וזהו ועתה באותו רגע אם הרהרו היא תשובה כמ"ד ועתה ישראל ולישראל מועיל תכף כשהוא עבירות שבינם למקום כי חפץ ה' בם בעבור שנשמותיהם הם נשמות ישראל כמ"ש המקובלים ודוק היטב: == לב == '''בחרן.''' כתב רש"י בחרן הנון הפוכה לומר לך עד אברם חרון אף של מקום. בספר מנחת שי כתב משם ספר תאגי דהנון הפוכה ור' עקיבא שהיה דורש כתרי אותיות היה קורא לנו"ן זו נון מגולגלת ודרש עליה שכל מי שיש בידו ענוה ושפלות הקב"ה מגדילו ומנחילו חיי עוה"ב שאין לך מדה טובה בעולם כענוה ויראת חטא עכ"ל. ואפ' לפי שהנון הזה כאן רמז דעד אברם היה חרון אף של מקום רמז נמי מעלת אברהם שהיה לו ענוה גדולה ובזה נסתלק חרון והענוה רמזה בנון הפוכה כצורה הנז' שהיא נון פשוטה רמז לאדם פשוט ישר והוא נכפף כנון קצרה והפוכה באופן שרמז דעד כאן היה חרון אף של מקום מפני שאברהם היה עניו ושפל כי הוא האדם הגדול בענקים ואמר ואנכי עפר ואפר ומי שיש בו ענוה הקב"ה מגדילו כמ"ש ואגדלה שמך והמליכו אומות העולם את אאע"ה ומנחילו חיי עוה"ב והגם כי גדלו מאד מעלות אאע"ה השב"ח השבי"ח הענוה כי היא עיקר הכל וכמו ששבח למרע"ה והאיש משה עניו מאד ועמ"ש במדבר קדמות מערכת נון אות ה' משם הנשי"א: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
עריכה
)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (הגנה מלאה)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (הגנה מלאה)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (הגנה מלאה)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:גימטריה
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
רשימת הספרים
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
מראי מקומות
אנציקלופדיה
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף