עריכת הדף "נחל קדומים/במדבר/לב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ומקנה רב היה לבני ראובן וגו'.''' פירוש רב שהיו משונים לשבח מכל הצאן כמ"ש רבינו אפרים בפסוק לצאנכם אין לו דמיון כי צאנו של גד וראובן היו משובחים ומשונים משאר הצאן עכ"ד. ואפשר שזה רמז ומקנה רב שהיה גדול באיכות גם כן:

== ג ==

'''עטרות ודיבון וגו'.''' עטרות מ' (מלכות) דקליפה כנגד עטרת בעלה דקדושה והיא לשון רבים פירוד רשות הרבים. דיבון כנגד יסוד זבה. יעזר כנגד נצח והוד תרי ביעי והם עוזרים ההולדה. נמרה ת"ת נגד הקדושה נצח והכא נמר חברבורותיו חשבון גבורה המביאה חשבון מעשה האדם. אלעלה גדולה קריביה אל עלה אל בפתח. שבם נבו ובעון ג"ר. הרב החסיד כמהר"ר אליעזר נחמן פואה בספרו הנחמד גרן ארנן כ"י:

== לב ==

'''נחנו נעבור חלוצים וגו'.''' י"א פסוקים מתחילין בנון ומסיימים בנון והם מועילים לבטל כשפים. נעמן שהיה מצורע ושמו מתחיל בנון ומסיים בנון. רפאהו אלישע בפסוק נחנו נעבור. ולהיות שנזכר בפסוק זה לירדן א"ל ליטבול בירדן גם הירדן רחב ן' אמה. ספר קדמון כ"י (מגלה עמוקות ואתחנן אופן רטו). ובספר גימטריאות מתלמידי רבינו יהודה החסיד כתוב על קלף. מצאתי שכתב וז"ל י"א פסוקים שראשן וסופן ן' אין ס' בתוכן שהקוראן מבריח השטן ממנו עכ"ל. וזה אפשר טעם דבפסוק ויהי בנסוע הארון יש ן' להפסיק בין פורענות לפורענות:

== מב ==

'''ויקרא לה נבח בשמו.''' רמז בספר ילקוט ראובני לה ר"ת לשון הרע נבח שהמדבר לה"ר יבא בכלב נובח עכ"ד ואפשר שלכך מוטעם לה בתרי טעמי לרמוז שיש ב' טעמים לזה כמ"ש הרב זרע ברך דמתמעטין מזונותיו כנחש שנתמעטה פרנסתו ובזה פי' פ' והכלבים עזי פנים לא ידעה שבעה וקשה דהול"ל ידעו אלא ה"פ והכלבים עזי נפש דיש בתוכם נפש שדיבר לשון הרע לא ידעה אותו הנפש שבעה דנתמעטו מזונותיו. וז"ש לא ידעה נקבה חוזר אל הנפש. ועוד טעם שני שאז"ל שהוא כופר בעיקר וקליפת כלב בלאדן בל אדון עכ"ד הרב זרע ברך ח"ב פ' בא ע"ש. וזה רמז תרי טעמי בתיבת לה דיש ב' טעמים דבעל לה"ר מתגלגל בכלב א' נובח שהוא נובח על שאין לו מזונותיו וגם בעל לה"ר מתמעטים מזונותיו כנחש. והשני בשמו שהקליפה נקרא בלאדן. בל אדון שהוא כופר בעיקר וגם בעל לה"ר כופר בעיקר. ובזה אפשר לרמוז פסוק לעבד נמכר יוסף ענו בכבל רגלו שהוא דיבר לה"ר אך לפי שהיה לש"ש מכלב נהפך לכבל. וגם ענו. לפי שלא הי' ענו עם אחיו ונתגאה עליהם לכך ענ"ו בכב"ל. והוא ע"ד מה שפירש רבינו האר"י ז"ל בהקדמת קשורה עמו ככלב ע"ש ודוק היטב כי קצרתי. ומה שישב ודרש הרב זרע ברך ז"ל בפסוק והכלבים עזי נפש. הרואה יראה שהביא הכתוב עזי נפש המה לא ידעה וכמה זמני כתב לא ידעה. גם בפירושא אתמר לא ידעה נקבה חוזר אל הנפש. והוא אגב שטפיה. דקרא הכי כתיב בישעיה (סי' נ"ז) והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים וכו'. וכבר נעים זמירות רוח ה' דיבר בו שגיאות מי יבין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}