עריכת הדף "נחל קדומים/במדבר/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ויקח קרח וגו'.''' אפשר במשרז"ל דאמר קרח אני בן יצהר דהשמן צף למעלה על הכל וז"ש ויקח קרח לקח בדעתו שהוא בן יצהר שהוא דומה לשמן והשמן הוא עליון על כל המשקין ולו יאתה הגדולה והכבוד. אבל לא ראה שהוא בן קהת שיקהו שיניו ושיני מולידיו בן לוי שיהיה לו לויה בגיהנם כמו שאמרו רז"ל פרק חלק וזה טעות כפול דעיקרא מה בידו יקח אם אביו הוא שמן והן לו יהי הי"ל לראות בן קהת ולחוש שיקהו שיניו. א"נ בא בטענה במשז"ל דעמרם הבכור נטלו ב' בניו גדולה וא"כ הנשיאות היה ראוי לו שהוא בן יצהר. וטח מראות עיניו שהוא בן קהת מטועני הארון. וגרשון הבכור לא היה לו ולא ראה בן לוי שלוי נתקדש וראבון ושמעון לא נתקדשו. וזו תוכח"ת מגולה כי הכל בידו יתברך ולמאן דיצבי ויתנינה וכל דרכיו משפטים ישרים:

== ב ==

'''ויקומו לפני משה.''' פירש הרב המורה מורינו ורבינו כמהר"ר משה מזרחי זלה"ה דהדין הוא דלרבו מובהק צריך לקום מלא עיניו וכ"ש מלך ורבן של נביאים משה רבינו ע"ה ולהכעיסו קמו דוקא כשבא אצלם תוך ד"א וז"ש ויקומו לפני משה כלומר מעט אשר היה לפניו כת"ח פשוט עכ"ד. ולפי דבריו אפשר שרמז הכתוב שהיו מבזים אותו להשוות כבוד למשה רבינו ע"ה לכבוד הנשיאים וזה רמז ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל וגו' כלומר שסדר ושיעור הקימה היה שוה למשה רבינו ולנשיאים באופן אחד:

'''ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים וגו'.''' לקח מכל שבט ושבט כ"ג שהם סנהדרי קטנה לבד משבטו של לוי לפי שעליהם תרעומתו ומחלקותו ואחד עשר פעמים כ"ג הם ר"ן וג' יותר כי דתן ואבירם ואון השלימו המנין לקשר רשעים. בלקוטי גאוני אשכנז קדמונים בפ' רבינו אפרים כ"י משם רבינו אושעיא הלוי זלה"ה. ואחר זמן ראיתי בס' דעת זקנים שנדפס מחדש שכ"כ במנחת יהודה משם ר"מ מקוצי:

'''נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם.''' פירש"י הלבישם טליתות שכלן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה א"ל חייבת התחילו לשחק אפשר טלית של מין אחר חוט תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור עצמה. וזה שנים רבות שראיתי בדרשות הרב עיר וקדיש מהר"ם פאפיראש כ"ץ ז"ל כ"י שפירש משם רבו הרב מהר"ר ישראל אשכנזי ז"ל דשאלה זו היה לבא אל הענין כי כל העדה כלם קדושים ומדוע תתנשאו וגו' והיא על דרך טלית שכולה תכלת דא"צ ציצית לפוטרה וכן כל העדה כלם קדושים ואינן צריכים לך לפוטרם:

== ג ==

'''רב לכם כי כל העדה כלם קדושים.''' אפשר במ"ש בסנהדרין (דף כ"ו) קשר רשעים אינו מן המנין ואע"ג דשבנא וסיעתו היו הרבים קשר רשעים נינהו ופירש מהרש"א בח"א שהקב"ה אינו עמהם ולכך לא חשיבי וז"ש אינו מן המנין כלומר הקב"ה ולכך לא חשיבי ואפשר דז"ש רב לכם בעצות ושררות הללו דהגם דיהיה לכם עוזרים מ"מ רוב ישראל עמנו וכי תימא קשר רשעים הוא שהקב"ה אין עמנו לז"א כי כל העדה וגו' ובתוכם ה' וה' אתנו ובכי הא אזלינן בתר רובא:

== יג ==

'''כי תשתרר עלינו גם השתרר.''' פי' אתה עושה כל קרוביך שרים עלינו. אתה והם ואהרן ס"ת המן כי המן וקרח מחלקותם שוה זה נלחם עם משה שהיה גדול הדור וזה נלחם עם מרדכי שהיה גדול הדור זה מת בירידה וזה מת בעליה שהיא תליה כדכתיב ויתלו את המן. רבינו אפרים ז"ל:

== יד ==

'''העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.''' פירש"י אפי' אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך לא נעלה. מקשים דאמרו במ"ק (דף ט"ז) מנ"ל דאי מתפקר בשליחא דב"ד ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים תנקר ופירש הרב הנמק"י וז"ל דכתיב העיני האנשים תנקר ואמשה קאמר אלא שכינה הכתוב וכתיב ויחר למשה מאד משמע דאמרו ליה עכ"ל. ולפי פירש"י הכא מאי ראיה מייתי הש"ס הרי העיני האנשים קאי עליהם ע"כ שמעתי וכ"כ הר"ן בנדרים (דף ז') והרא"ש בפירושו שם (דף ס"ד) גבי כי מתו כל האנשים דהיו עניים ואין לומר סומים דכתיב העיני האנשים ההם תנקר אלמא עלייהו קאמרי ולא על משה רבינו ע"ה ונראה ליישב דאם הם היו סומין לא היו מבזים למשה רבינו ע"ה כי אשר הוא סמו"י מן העין מתבייש להזכיר ולקלל בסימ"ת עין וזה פשוט. א"נ דרש"י והר"ן והרא"ש כתבו לפי פשטן של דברים. אך לימוד הש"ס הוא דהא דמכנה הכתוב הוא לצד עילאה ח"ו או לצד אדם גדול מאד אבל הכא לדתן ואבירם לא היה מכנה הכתוב דאינם כדאים לכך והיל"ל את עינינו תנקר ומדכינה ש"מ דעל משה אמרו ולכבודו כינה הכתוב. א"נ דכיון דיש פנים לומר דעל משה קאמר מינה ידעינן דשליח ב"ד דהגיד לא מתפקר דאם אין הדין כן הו"ל לפרש הכתוב ועל מי סמך שלא נפרש על משה ונלמוד דלא מתפקר שליחא. אלא ודאי דכן הוא הדין דלא מתפקר ויליף שפיר ואתיא כי הא דכתבו התוס' בחולין (דף ה') גבי עורביים ודוק היטב כי קצרתי. ואחר זמן ראיתי מ"ש הרב נח"י שכתב דרש"י כאן פירש לפשט והש"ס דרך דרש ואינו מספיק להוציא דין מהפסוק לפרשו דרך דרש כל שפשט הכתוב אינו כך והא דאמרינן זהו פשט ויש דרך דרש היינו כשאינו לומד דין ומייתי ראיה מהכתוב וזה פשוט:

== טו ==

'''ויחר למשה מאד.''' פירש"י נצטער עד למאד. ורבינו שלמה אסתרוק ז"ל היה לו גרסא אחרת ברש"י וז"ל כתב רש"י ויחר למשה מאד. נצטער על הא' משל לאדם שדן את חבירו ומתוכח עמו אם מושיבו יש לו נחת רוח אם אין משיבו יש לו צער. תנחומא. אולי רצה במילת א' שטענו על ה' אחד יחד טענה אחת ולא זזו ממנה והוא שמשה רבינו ע"ה עשה המנויים מלבו וטענה זו היתה סיבה לכל מחלקותם. או אמר על האחת שנתירא שיכחישו בתורה ויכשלו בע"ז הנקראת אחת שנא' ואם באחת יבערו. או נצטער על שהעלילו עליו שלקח שררה לעצמו עליהם וזהו שחרה לו מאד עכ"ל בקצור ועמ"ש הרא"ם ז"ל. ובפירוש רש"י כ"י ישן נושן על קלף כתוב כלשון רש"י ז"ל שכתב הר"ש אסתרוק הנז' רק שכתוב ויחר למשה מאד נצטער על הדבר משל וכו'. ועיין בתוס' מנחות (דף י"ח) ובשו"ת מהר"ש בן הרשב"ץ (סי' ר"ץ) ובס' יוחסין (דף ל"ב):

'''חמור אחד מהם נשאתי.''' כלומר אפי' אם היה מהן נכון לשירותי כחמור למשאוי לא נשאתי פניו לזכותו בדין ולהרע לשכנגדו וזהו ולא הרעותי את אחד מהם פי' להטות משפט. רבינו אפרים ז"ל:

== ל ==

'''ואם בריאה יברא ה'.''' אמר משה להקב"ה אתה הבטחתנו מראש נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו ולזה עת לעשות לה' בריאה חדשה נגד כל ישראל ולזה אמר אם יברא השם דבר מחודש לעולם לכבודי יהי רצון שיהיה כך שתפתח הארץ את פיה. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל:

== לה ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}