עריכת הדף "נחל קדומים/במדבר/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ו ==

'''איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם וגו'.''' אפשר במ"ש הרבה מהמפרשים דהאיש ישראלי חוטר מגזע האתנים אבות העולם ונשמת שדי לא אפשר דיעבור עבירה במזיד כאן בתחילה רק שהסדר הוא שיחטא חטא בשוגג ושוב יבא למזיד. גם כתבו גורי האר"י ז"ל דהנפש היא נצטוית במ"ע ומל"ת וז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם דהיינו בתחילה חוטא בשוגג ומזה יבא למזיד למעול מעל בה' ופוגם בנפש וז"ש ואשמה הנפש ההיא ולכן והתודו את חטאתם שצריך להתודות על החטא הראשון שהוא היה סיבה לבא למזיד. א"נ במ"ש רבני אשכנז דשתי שגגות נחשבים כמזיד אחד וסמוכות שלהם ממ"ש פ"ב דביצה אההוא סמיא דשגג שתי פעמים ולא הניח ערובי תבשילין וא"ל שמואל פושע את. וז"ש כי יעשו מכל חטאות דייקא שתי שגגות. אז קורא אני עליו למעול מעל בה' דהשתי שגגות חשובות למעול מעל מזיד אחד. ועוד אפשר לומר קרוב לזה במה שנודע מגורי האר"י ז"ל דעבירה גוררת עבירה היינו נמי עבירה שעשה בגלגול שעבר גוררת עבירה בגלגול שני חמורה יותר מהראשונה וז"ש כי יעשו מכל חטאות האדם לשון רבים על השני גלגולים וזהו למעל מעל תרתי על השתים שעשה בשני גלגוליו. ועתה חטא מסיבת כי לשעבר כבר ואשמה הנפש ההיא המגולגלת דהנפש אשמה וזהו ואשמה דהוי"ו לדרוש אשמה ואשמה על דרך מ"ש ויתן לך יתן ויחזור ויתן וה"נ רמז אשמה ואשמה הנפש ונלכדה שני פעמים. והתודו הגוף והנפש את חטאתם אשר עשו בב' הגלגולים עשו לשון רבים והשיב עתה בגלגול זה לשון יחיד את אשמו וכו':

== י ==

'''ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה.''' פרש"י אלו הבכורים ואיני יודע מה יעשה בהן ת"ל לכהן לו יהיה. וקשה דבפ' קרח כתיב בפירוש בכורי כל אשר בארצם לך יהיה ויש לפרש לשון ספרי דאיני יודע מה יעשה בהן כלומר איני יודע אם הם ממון כהן לגמרי שיוכל לקדש בהם את האשה להכי אצטריך הך קרא להכי לכהן לו יהיה לשון הויה שיכול לקדש בהם את האשה. גיליון על רש"י הנכתב בקלף ישן נושן שנת רכ"ב. ומצאתי שהרב הגדול מהר"ש אלגאזי ז"ל בסוף זהב שיבה העלה בכחו כן באריכות. עמ"ש מהרח"א בעץ החיים בפרשתנו (דף ע"א עמוד א') מה שתירץ בשם הרב גבריאל איספידאנסה ע"ש ואף ע"ג דקלסיה הרב יש להשיב קצת דודאי כשאמר תביא בית ה' כונתו לכהנים וע"ז כתב שטר ולשון איני יודע דחוק ובלשון ספרי יתישב יותר ע"ש ובתועפות ראם הקשה על הרב מהרש"א בזהב שיבה ויש לישב כאשר יראה המעיין ואכמ"ל. ותא חזי דאשר חידשו האחרונים כבר כתוב לראשונים בקצרה. ואפשר לרמוז בפסוק במ"ש רבינו האר"י ז"ל יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק דכשהצדיק עובד ה' כדחזי אך אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ויש לו איזה חטאות. וגם עדיין אינו שלם במצות שחסר לו איזה מצות. ויש בדור רשע שרובו רע ויש בידו מיעוט מצות. הקב"ה נותן החטאים של הצדיק לרשע והוא שלם ברע. והמצות מועטות שיש לרשע נותנם לצדיק ובזה יושלם בחינת הטוב של הצדיק. וז"ש יגמור נא רע רשעים שיושלם הרע של הרשעים במעט חטאי הצדיק. ומצות הרשע יותנו לצדיק ויושלם וזהו ותכונן צדיק. וז"ש ואיש את קדשיו לו יהיו שצדיק שכל קדשיו הם מצותיו ולימודו נקי ובר ושלו הם. אך עדיין חסר. איש אחר אשר יתן לכהן דהיינו איש שמיעוט זכיות בידו לו יהיה לצדיק שאמר איש את קדשיו לו יהיו ואמר ברישא לשון רבים קדשיו לו יהיו דיש זכיות ובאיש אחר אמר יהיה כי הוא דבר מועט ויכונן צדיק ודוק:

== יד ==

'''ועבר עליו רוח.''' ס"ת רוח לרמוז שרוח אחרת היא העוברת לא רוח הבעל והוא לגלות חרפתה ולנקותו מעון אם נטמאה. או לטובתה אם טהורה היא שאם היתה עקרה נפקדת לזה נרמז בפסוק רוח אחרת. כמדומה שהוא ממהרח"ו ז"ל:

== טו ==

'''והביא האיש את אשתו.''' ס"ת אשתו לומר שאם הנחשד לא טימאה והיה סיבה שיקנא לה בעלה וישקנה מי המרים ענשו שגם הוא יצטרך להביא את אשתו לפני הכהן לכך נרמז ס"ת פעם אחרת ולא אמר והביא הבעל את אשתו אלא האיש רומז על מי שנחשדה עמו שהיה גרמא לבעלה שיקנא לה. לקוטים כ"י. ואפשר לרמוז במעשה שני אחיות שהיו דומות זו לזו ואחות הסוטה הוליכה בעל הסוטה והשקוה ובאה אצל הסוטה וריח המים פעלו בה כמשז"ל וזה רמז והביא האיש ולא הבעל כי זו שהביא אינה אשתו הסוטה וז"ש אשתו הטפלה לאשתו שהיא אחותה רמז הכתוב בס"ת אשתו שבסוף יפעלו באשתו ממש ודוק:

== יז ==

'''ולקח הכהן וגו' חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן.''' ר"ת חוה איבה ירמוז אל מ"ש ואיבה אשית בינך ובין האשה כי העפר הוא הנחש אשר בעפר לחמו אשר יהיה בקרקע המשכן כי כל חשקו ליאחז ולידבק בקרקע המשכן אשה העליונה. וכמו שחוה נתקללה לסיבת הנחש שהטיל בה זוהמא ונאמר בה ואיבה אשית כך זו הסוטה שזנתה תחת בעלה תהיה לאלה ולקללה בקרב עמה. רבינו האר"י זצ"ל:

== לא ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}