עריכת הדף "נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/עא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

''' תשובה 

''' 

<small>לכבוד אהובי האלוף התורני כבוד מוהר"ר דוד נר"ו: 

</small>

טרידנא טובא וגם אינני במזג הבריאות ואך עפ"כ פניחי להשיבו. וע"ד היין שעשה בעל הכרם בעצמי הנה היין המובא כאן בחותם אחד לא מצאתי לו תקנה אפילו חב"ח קשה מאד להתיר בשתיה כמבואר בסימן קל"א סוף סעיף א' בהג"ה. ואמנם היין אשר ישנו שם ברשות הנכרי שהזכיר מעלתו שיש מפתח וחותם. הנה בשני חותמות ממש ג"כ קשה להתיר שהרי רמ"א אוסרו בשתיה עכ"פ וכן פסק הט"ז וגם הש"ך האריך לקיים פסק רמ"א אלא שמסיק בהפ"מ להקל ומה הפסד מרובה שייך כאן ועדיין לא קנאו שום יהודי. ואמנם אני חושש שיבוא מזה תקלה למעלתו שהנכרי יתבע הוצאותיו ממנו על שלא צוה על השמירה על פי הדין ויהיה מזה משפטים וטענות וגם יהיה ח"ו חילול כבוד התורה חשבתי למצוא איזה תקנה לחשוב זה להפ"מ. וגם אי לאו דמסתפינא אמינא דעד כאן לא החמירו במטהר יינו של נכרי אלא היכא שאין הנכרי מוציא שום הוצאות על שמירת הטהרה והישראל מטהרו בלי שום תשלומין מהנכרי רק הישראל עושה לטובת עצמו שיוכל אח"כ לקנותו מהנכרי אבל היכא שהנכרי שוכר יהודים ונותן להם שכר שמירתם א"כ יש להנכרי הוצאות על טהרת היין וחושש להפסד הוצאותיו שהוציא מכיסו שפיר מרתת. ואף שהלשון בהרמב"ם בפי"ג ממ"א הלכה ג' הוא נכרי ששכר ישראל לדרוך לו יינו בטהרה כו' הרי שהזכיר הרמב"ם ששכר ישראל, היה נ"ל לומר שאין הכוונה ששוכרו ונותן לו שכירות עבור השמירה אבל הכוונה שנותן לו שכר הדריכה וגם אם היה דורכו ע"י נכרי ג"כ צריך ליתן שכר דריכה אלא ששכר לישראל כדי שיוכל למוכרו גם ליהודים ובזה אין להנכרי שום הוצאה על השמירה אבל כששוכר ישראלים ונותן להם שכר השמירה לא שכר העבודה רק שכר השמירה שבזה מוציא הוצאות מכיסו על טהרת היין הרי הוא כמו שקנה מכרמים אחרים, כך עלה בדעתי. ומסתפינא שהרי ר"ת לא התיר אלא בקנה יין וגם טרח עליו טרחה להוליכו למקום ישראלים ואף גם בזה מתחלה היה ר"ת נוהג בו איסור ובסוף התירו והבו דלא לוסיף על קולא של ר"ת בקנאו מכרמים אחרים. ואעפ"כ צירפתי זה להקל עכ"פ בשני חותמות אפילו בשתיה וגם לסמוך על מרן הבית יוסף בשולחנו בסימן קי"ח סעיף ד' דמפתח וחותם הוי כשני חותמות. ואמנם ראיתי במכתבו שהשומרים הפקידו המפתח ביד הנכרי עצמו רק שחתמו המפתח בחותם שלהם כדי שאם יצטרך איזה תיקון בהיין ימצא הנכרי רוכלים המחזירים שיפתחו החותם ויעמדו עד שיתקן ויחזרו ויחתמו בחותם שלהם וזה מנהג רע וגרוע ובפרט במדינות ששכיחי מומרים ויש להם חותם באותיות ישראל טרם שהמירו ולכן אם אין המפתח עדיין חתום בחותם הראשון שהחתימו היהודי השומר הראשון אין אני מתירו אבל אם עדיין הוא בחותם הראשון אכתי אם החותם הזה עצמו הוא החותם שעל היין ואין כאן חב"ח ואפילו מאה חתימות שכולם נחתמו בחותם אחד כחד חשיבי ואעפ"כ להיות חושש על צווחות הנכרי על מעלתו וריבוי הוצאות המשפטים וחילול התורה אני נכנס בפרצה דחוקה שהשומר הראשון בעצמו ילך ויכיר חותמו שעל היין וסומך אני בזה על הדעה בסימן קי"ח סעיף א' שסגי בחותם אחד אם המפקיד מכיר חותמו ואף שהטעם הוא משום שמתירא לזייף והרי כאן שהיין שלו אינו מתירא מכל מקום הרי לסה"ת שהוא המתיר בסימן קל"א בחב"ח סובר שאף שהוא שלו מ"מ בחב"ח אינו מזייף והרי לדעת הי"א בסימן קי"ח במפקיד המכיר חותמו הרי הוא כשני חותמות ושפיר אמרינן שמתירא. וכל זה להוראת שעה מחמת לחץ פחד הנזכר ואמנם בשנים הבאות לטובה אם ירצה הנכרי ממנו שישלח לטהר יינו ידע שבשעת עשיית היין צריך שיהיה יושב ומשמר ולא סגי אם יחתמוהו או יחתמו החדר ואחר שנעשה היין לא ישאר היין ברשות בעל הכרם אבל ישכור לו מרתף אצל נכרי אחר והשומר היהודי ימסרהו ברשות הנכרי ההוא בחותם ומפתח או בשני חותמות ויתנה בפירוש עם הנכרי בעל המרתף שלא יניח את הנכרי בעל הכרם לילך שם ולפתוח החותם בלתי רשות מהשומר היהודי וכשירצה להוליכו למקומות אחרים למכור ליהודים לא יוליכנו הנכרי בעל היין רק ישכור נכרי אחר להוליכו וג"כ יעמיד ישראל שישכור העגלון ההוא ויחתמנו כדין בשני חותמות כל חותם באותיות אחרות. ולרוב הטרדה אקצר. דברי הטרוד הד"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נודע ביהודה - תניינא: יורה דעה]]