עריכת הדף "מתנות כהונה על איכה רבה/א/כט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ומרוב''' עבודה:

'''לא היתה חוזרת.''' לארץ ישראל:

'''לא מצאה מנוח.''' לפיכך חזרה אל תוך התיבה:

'''ובמצרניו.''' בין מצר וגבולי השדות כמו שפירש"י במגילה זו:

'''דעקא.''' צרות דרש המצרים לשון צער ומיצר:

'''דהוא גזיז סוגיא דיומא.''' פירושו עובר וחותך עיקר עיצומו של היום דהיינו מראש שעה ששית עד סוף שעה תשיעית שזה עיצומו של יום ופי' קטב ענין כריתה ישוד לשון שולל ושודד ועי' בבמדבר רבה פי"ב ותמצא כי כן הוא:

ה"ג ור' לוי אומר דהוא גזיז סוגיא דטיהרא מסופיהון כו'. פירוש שהוא עובר וחותך מהלך של צהרים דהיינו מסוף שעה רביעית עד ראש שעה תשיעית וכל זה תמצא מבואר בפ' נשא ע"פ מדרש שוחר טוב:

'''חמתיה.''' ראה אותו קטב מרירי:

'''עכן בית.''' נחש בית הוא שאינו מזיק כדאיתא בב"ר פ' נ"ג לפיכך לא היה מתיירא ממנו. אכן בפרשת נשא פי"ב גר' ולא נפל אמרו אעפ"כ מת וטעות הסופר נגלה לעין:

'''בהדא כנישתא כו'.''' בבית הכנסת ממקום קסרין ראה איש אחד נושא בידו מקל של עץ והלך להכות חבירו ראה ר' אבהו מזיק אחד עומד מאחורי אותו איש ובידו מקל של ברזל עמד רבי אבהו ותפשו והפציר בו שלא יכנו וא"ל מה אתה רוצה להרוג את חבירך וא"ל וכי בזה שהוא עץ קטן יכול אדם להרוג חבירו א"ל מזיק אחד עומד ובידו מקל של ברזל אתה תכנו בזה שבידך והוא יכנו באותו שבידו וימות ובפ' נשא ישנו קצת בסגנון אחר:

ה"ג קטל חבריה א"ל הא מזיקא קאים טעין קטיתא דפרזלא את מחי ליה כו'.

'''הוה מפקיר כו'.''' היה מצוה למלמדים עם התינוקות מקרא ומשניות שלא ירימו אפילו רצועה להכות בו התינוקות באלו ימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב:

ה"ג טעונין ערקא על מיניקיא:

'''ערקא.''' פי' רצועה כדאמר ערקתא דמסאנא:

'''דיהוון מפטרין כו'.''' שיפטרו התינוקות ולא ילמדו עמהם באותן ד' שעות שבהן קטב מרירי שולט פן יבואו להכותן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>