עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרצז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תרצז'''{{ש}}אין אומרים תחינה בי"ד ובט"ו שבאדר א' ודין תענית והספד בהן}}

({{עוגן1|א}}) '''ראשון.''' ולכו"ע {{שהצ|א}} אין אומרים על הניסים כיון דאין קורין המגילה ואם אמרו {{שהצ|בא}} אין מחזירין אותו:

({{עוגן1|ב}}) '''יענך.''' ואין אומרים אא"א {{שהצ|ג}} בפורים קטן ב' הימים דלמנצח יענך ואא"א שווים המה. ומזמור לאסף בפורים קטן מקומות יש בלבוב שא"א אותו בכל יום שא"א תחנון ויש מקומות שאומרים רק ביום הלל א"א מזמור לאסף וכן נוהגים בפפד"א אם חל פורים קטן בשבת א"א צו"צ מי שאירע לו נס באדר וקבל ע"ע לעשות תמיד יום משתה ושמחה {{שהצ|ד}} אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשה בשני. ואותה סעודה שעושין בשביל הנס {{שהצ|ה}} היא סעודת מצוה דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה:

({{עוגן1|ג}}) '''ותענית.''' אבל אבילות לכו"ע {{שהצ|ו}} נוהג באדר ראשון.

אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן י"ל דחל {{שהצ|ז}} הנדר דהוי רק מנהג בעלמא אבל אם נדר בסתם ב' וה' של כל השנה י"ל דדעתו היה לבד פורים קטן:

({{עוגן1|ד}}) '''בי"ד.''' אבל לא בט"ו {{שהצ|ח}} אף לכרכים המוקפין חומה:

({{עוגן1|ה}}) '''מ"מ ירבה וכו'.''' בהגהת תשב"ץ כתב דיש להרבות ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות {{עוגן|קסד.}}ולהזמין ב"א {{שהצ|ט}} וזהו שסיים הרמ"א וטוב לב משתה תמיד היינו שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בעתים הללו:

{{מרכז|{{גופן|4||'''סיימתי בחסד הש"י ביום י"ט לחודש מרחשוון תרס"ז לפ"ק'''}}}}

{{מרכז|{{גופן|5||'''תם ונשלם שבח לאל בורא עולם'''}}}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]