עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרעד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תרעד'''{{ש}}שמותר להדליק מנר לנר}}


'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''נר חנוכה מנר חנוכה.''' מיירי מליל ראשון ואילך שיש יותר מנר אחד ומדליק זה מזה {{שהצ|א}} א"נ בליל ראשון ויש שני אנשים בבית אחד שכל אחד מדליק בפני עצמו מותרין להדליק זה מזה דשתיהן נרות של מצוה הן ואף דמבואר לקמן בסימן תרע"ה שצריך להניחה תחלה על מקומה ואח"כ להדליקה כבר כתב הט"ז לקמן דעל זמן מועט אין להקפיד על זה {{שהצ|ב}} ולדעת שארי אחרונים דסוברין דעל זמן מועט גם כן יש להקפיד הכא מיירי שהיו שניהן קבועין במקומן אכן היה להן פתילות ארוכות והפתילה מגיע לנר שלפניה {{שהצ|ד}} וא"צ להסירה ממקומה:

({{עוגן1|ב}}) '''בלא אמצעי.''' דאין בזה ביזוי מצוה כיון דשתיהן של {{עוגן|קמד.}}מצוה הן {{שהצ|ה}} ואם כבה אחד מהנרות אין להדליקה מן האחרים אפילו בלא אמצעי ואפילו כבתה בתוך שיעור הזמן דאין בהדלקה זו מצוה מעיקר הדין דקי"ל כבתה אין זקוק לה:

({{עוגן1|ג}}) '''ע"י נר של חול אסור.''' מפני שנראה כמבזה נר של מצוה שמדליק ממנו נר של חול אע"פ שהוא עושה לצורך מצוה {{שהצ|ז}} ונר של שמש הוא בכלל נר של חול לזה ועיין לקמיה בסק"ז:

({{עוגן1|ד}}) '''גם בזה.''' ס"ל דכיון דעושה כדי להדליק תיכף ממנו נר של מצוה לאו בכלל ביזוי הוא:

({{עוגן1|ה}}) '''בנרות חנוכה וכו'.''' ודוקא בנרות חנוכה ומטעם שמבאר לקמיה אבל בנרות אחרים של מצוה כגון של שבת ושל בית הכנסת וכדומה מדליקין מנר לנר [ד"מ] וכן הסכים בספר חמד משה דכן הוא עמא דבר וכ"כ בחיי אדם וכן משמע לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קנד#יד|סימן קנ"ד סי"ד]] דדוקא נר של הדיוט אין מדליקין מנר של ביהכ"נ אבל נר מנר שרי ולא הגיה הרמ"א שם כלום להחמיר משמע דפשיטא ליה דבזה לית כאן מנהג להחמיר ועיין בפמ"ג דע"י נר של חול אין כדאי אפילו בשאר נרות של מצוה ועיין לקמיה מה שנכתוב בזה:

({{עוגן1|ו}}) '''דעיקר מצותו וכו'.''' היינו דמדינא הלא סגי בנר אחד לכל בני הבית היכי דסמוכין כולן על שולחן אחד [מ"א] ולפ"ז היכא דשני בעלי בתים דרין בבית אחד דמדינא צריך הדלקת נר חנוכה לכל אחד מדליקין זה מזה [פמ"ג] ועיין מה שכתבנו לעיל בסוף [[#א|סק"א]]:

({{עוגן1|ז}}) '''אינו למצוה כ"כ.''' כבר כתבנו שאם נכבה אחד מן הנרות אין להדליק מדינא מן נרות אחרות וכ"ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש"ל שבבהכ"נ אין חילוק בין השמש לשאר נרות שכל הנרות שבתוכה קרויים נר מצוה ומשו"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיהן ע"י השפחות מנר ביהכ"נ אפילו מן השמש חוץ ממוצאי שבת כדי לילך לביתו להאיר במבואות האפילות:

({{עוגן1|ח}}) '''כ"ש שמותר להדליק מהן.''' ולפי מה שכתבנו לעיל בסימן תרע"ב דיש פוסקים שסוברין דכל זמן שדולקין אסור להשתמש לאורן ה"ה דאין להדליק מהן. ומ"מ נראה דאין להחמיר בזה רק לענין להדליק ממנו נרות של חול אבל נר של מצוה דמדינא מותר אפילו בתוך השיעור עכ"פ אין לנו להחמיר אחר שעבר השיעור:


'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ט}}) '''ומותר להדליק זה מזה.''' עיין בביאור הגר"א שכתב דלדיעה ראשונה לעיל בסימן תרע"ג ס"א דאפילו תשמיש קדושה אסור להשתמש לנר חנוכה וכתבו הטעם שאינו דומה להא דקי"ל דמדליקין מנר לנר דהתם כולהו נרות חדא מצוה היא משא"כ ללמוד הוא מצוה אחרת ונראות כמבטלות זו את זו {{שהצ|ח}} גם בענינינו אסור ועיין בספר חמד משה דדעתו ג"כ דאין להדליק שאר נרות מנר חנוכה ע"ש:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]