עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרעא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תרעא'''{{ש}}סדר הדלקת נר חנוכה ומקום הנחתו}}


'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''צריך ליזהר וכו'.''' ואמרינן בגמרא הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ופירש"י ע"ז נר מצוה דשבת וחנוכה:

({{עוגן1|ב}}) '''ואפילו עני וכו'.''' משום {{שהצ|א}} פרסומי ניסא:

({{עוגן1|ג}}) '''שואל.''' על {{שהצ|ב}} הפתחים או מוכר כסותו {{שהצ|ג}} או משכיר עצמו אבל אינו מחוייב בכל זה {{שהצ|ד}} רק בשביל נר אחד בכל לילה:


'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ד}}) '''מכאן ואילך וכו'.''' ואם אין ידו משגת רק לנר אחד בכל לילה לו ולביתו יצא בזה מדינא ושיעורא דשו"ע הוא רק למי שידו משגת להיות מהדר מן המהדרין כדאיתא בגמרא:

({{עוגן1|ה}}) '''אחד בכל לילה.''' ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל שני ב' ובליל שלישי לא ידליק שתים {{שהצ|ה}} רק אחת [ח"א]:

({{עוגן1|ו}}) '''עד שבליל אחרון וכו'.''' ומי שאין לו שמן הרבה יתן {{שהצ|ו}} באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפילו אחד כשיעור. ואם יש לו שמן בצמצום על כל השמנה ימים ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד כנ"ל {{שהצ|ז}} ודוקא כשחבירו אינו מב"ב או שאינו סמוך על שולחנו אבל אם הוא מב"ב מוטב שיהיה הוא מהמהדרין:

({{עוגן1|ז}}) '''יהיו שמנה.''' ואם השמן הוא ביוקר {{שהצ|ח}} מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק {{עוגן|קלח:}}בשמן זית נר א' בכל לילה לבד:

({{עוגן1|ח}}) '''לא ידליקו יותר.''' בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל בעה"ב אפילו {{שהצ|ט}} בניו הגדולים {{שהצ|י}} ומשרתיו כיון שהם סמוכים על שולחנו בקביעות הם בכלל בני ביתו:

({{עוגן1|ט}}) '''וי"א דכל אחד וכו'.''' לבד מאשתו דהיא כגופו:

({{עוגן1|י}}) '''ידליק.''' היינו כמו שכתוב לעיל בס"ב {{שהצ|יא}} דיוסיף והולך נר א' בכל לילה {{שהצ|יב}} ואם אין ידם משגת כ"כ ידליקו נר אחד בכל לילה:


'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|יא}}) '''שתי פיות.''' היינו שהפתילות מבפנים מונחים בנר {{שהצ|יג}} זה אצל זה רק ראשי הפתילות כשבולטין לחוץ נחלקין לשתי מקומות {{שהצ|יד}} וקמ"ל דאע"פ שמבפנים אינן מובדלין הפתילות כלל זה מזה מ"מ כיון שבמקום הנחתן בפה מינכר שהם שתים נחשבות כשתים:

({{עוגן1|יב}}) '''עולה לו בשביל שנים.''' משמע {{שהצ|טו}} מלשון זה דאפילו למהדרין העושין נר לכל אחד ג"כ יועיל זה לשני בני אדם ועיין במ"א שדעתו דלפי מאי דאיתא לעיל בהג"ה דלדידן דמוסיפין בכל לילה נר אחד לכל אחד מן הבית צריך כ"א להדליק נרותיו במקום מיוחד לא ידליקו שני אנשים בנר אחד {{שהצ|טז}} ואפילו בלילה הראשונה {{שהצ|יז}} יש ליזהר בזה. ואפשר דוקא נר אחד שיש לו רק שני פיות אבל במנורות שלנו שיש להן ח' פיות מותר להדליק שני בני אדם זה בקצה זה וזה בקצה זה שהרי רואין שהדליקו שנים דאל"כ היה מדליק כסדר אחד אצל חבירו [ח"א] וכן נוהגין העולם:


'''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|יג}}) '''אם כפה וכו'.''' שעי"ז אין מתחברים כל הפתילות יחד {{שהצ|יח}} ודוקא כשכפה ואח"כ הדליק אבל אם הדליק ואח"כ כפה צריך לכבות ולכסות בכלי ולחזור ולהדליק:

({{עוגן1|יד}}) '''לפי שהוא כמדורה.''' שמתחברות כל הלהב יחד:

({{עוגן1|טו}}) '''בשורה בשוה.''' היינו שלעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי {{שהצ|כ}} שלא יבוא לעשות בעיגול:

({{עוגן1|טז}}) '''דהוי כמדורה.''' ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב {{שהצ|כא}} אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר [ח"א]:

({{עוגן1|יז}}) '''בפמוטות.''' של נחושת {{שהצ|כב}} העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול שהקנים חלולין ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חבירו:

({{עוגן1|יח}}) '''מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו'.''' משמע מלשון זה {{שהצ|כג}} דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל {{שהצ|כד}} יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:

({{עוגן1|יט}}) '''שאין לדבקן ביחד ולהדליקן.''' אפילו להדביק שנים ביחד {{שהצ|כה}} אסור וכ"ש ד' או ה' דודאי נראה {{עוגן|קלט.}}כמדורה:

({{עוגן1|כ}}) '''אפילו בנרות של שבת ויו"ט וכו'.''' עיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}|ביאור הלכה]]:


'''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|כא}}) '''מבחוץ.''' משום {{שהצ|כו}} פרסומי ניסא וקמפרש ואזיל כיצד אם הבית וכו':

({{עוגן1|כב}}) '''ואם יש חצר לפני הבית וכו'.''' וחצרותיהן היו פתוחות לר"ה:

({{עוגן1|כג}}) '''שאין לו פתח פתוח לר"ה.''' וגם {{שהצ|כז}} אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית:

({{עוגן1|כד}}) '''וצריך נר אחר.''' לעשות היכר לדבר:

({{עוגן1|כה}}) '''ואם יש מדורה.''' ויכול להשתמש לפניה ויש הכירא<!—במקור הכירה--> שהנר של מצוה היא:


'''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|כו}}) '''למעלה מג"ט.''' דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע {{שהצ|כח}} ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם ומ"מ בדיעבד יצא [פר"ח]:

({{עוגן1|כז}}) '''למטה מי' טפחים.''' דאיכא פרסום הנס טפי {{שהצ|כט}} כשהוא למטה דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כ"כ למטה ועיין בא"ר שכתב דהא דאין העולם נזהרין בזה משום דסומכין על המרדכי שכתב דעכשיו שהורגלו להניח בפנים אין קפידא בזה אכן הטור סתם בזה ומשמע דס"ל דאין לחלק בזה וכן נוהגין כל המדקדקים כמ"ש בב"י. ואם דר בעליה {{שהצ|ל}} מניחה בחלון שהוא לצד רשות הרבים אפילו אם החלון גבוה יותר מי' טפחים מקרקעית העליה. ואם יש לו שתי חלונות אחד למעלה מי' טפחים ואחד למטה מי' טפחים ודאי יניחנה {{שהצ|לא}} בחלון שהיא למטה מי' טפחים. ובנרות בהכ"נ {{שהצ|לב}} המנהג שהמנורה במקום גבוה:

({{עוגן1|כח}}) '''למעלה מכ' אמה וכו'.''' דלא שלטא ביה עינא {{שהצ|לג}} ואין נ"מ בין אם מדליק מבחוץ ובין אם מדליק בבית:

({{עוגן1|כט}}) '''לא יצא.''' וצריך לחזור ולברך כ"כ הפר"ח ועיין בפמ"ג מש"כ בזה:

({{עוגן1|ל}}) '''והניחה למטה מכ"ף וכו'.''' אבל אם הדליקה למטה מכ' {{שהצ|לד}} ונטלה משם והניחה במקום אחר תוך כ' יוצא דהא הוי הדלקה במקומה דשני המקומות כשרים{{הערה|להלן {{ממ|[[משנה ברורה/תרעה#ד|סימן תרע"ה סק"ה]]}} מבואר שאם הדליקה בפנים והוציאה או איפכא אינו יוצא יד"ח ומשמע שצריך לברך, וצריך לחלק בין ב' מקומות שמבואר כאן שיצא יד"ח משום דשני המקומות כשרים לדין המבואר שם לגבי המדליק בהכשר בתוך הבית והוציא לחוץ.}}:


'''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|לא}}) '''בטפח הסמוך וכו'.''' שאם ירחיקנה להלן מן הפתח {{שהצ|לה}} אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם:

({{עוגן1|לב}}) '''לפתח.''' בין אם ההנחה הוא על פתח הבית {{שהצ|לו}} או על פתח החצר:

({{עוגן1|לג}}) '''כדי שתהא וכו'.''' ויהיה מסובב במצות מיהו בדיעבד {{שהצ|לז}} אם הניח נר חנוכה מימין יצא:

({{עוגן1|לד}}) '''ואם אין וכו' מימין.''' דכל מידי דמצוה {{שהצ|לח}} ימין עדיף {{עוגן|קלט:}}ועוד דאיכא פרסומי ניסא טפי שהכל פונין לצד ימין:

({{עוגן1|לה}}) '''ואם הניחו בדלת עצמו וכו'.''' קאי אריש הסעיף:

({{עוגן1|לו}}) '''מחציו של כניסה וכו'.''' היינו {{שהצ|לט}} מקום הדלת שנכנס משם לתוך הבית יחלקנו לשנים ובחצי הנוטה לצד שמאל [שהוא נגד המזוזה שהמזוזה בימין] שם יניחנו [מ"א] ומשמע מזה דיכול להניח בכל שטח אותו החצי ועיין בט"ז שדעתו דלמעשה ראוי להחמיר להניח הנרות בצד השמאל בקצה האחרון סמוך לכותל:

({{עוגן1|לז}}) '''ומ"מ המנהג וכו'.''' כדי {{שהצ|מ}} שיכנס בין שתי מצות:

({{עוגן1|לח}}) '''ואין לשנות.''' ומ"מ אם יש לו חלון הסמוך לר"ה {{שהצ|מא}} נכון יותר שיניחנו שם {{שהצ|מב}} כדי שיהיה היכר לבני ר"ה ויתפרסם הנס אם לא במקום דשכיחא הזיקא עי"ז:

({{עוגן1|לט}}) '''ובבית הכנסת.''' או בבית המדרש:

({{עוגן1|מ}}) '''בכותל דרום.''' או {{שהצ|מג}} על השולחן שעומד אצל כותל דרום והטעם בכ"ז זכר למנורה שמקומה במקדש בדרום:

({{עוגן1|מא}}) '''כנרות המנורה.''' או בדרום המנורה. ט"ס {{שהצ|מד}} וצ"ל כנרות המנורה:

({{עוגן1|מב}}) '''ומסדרן ממזרח וכו'.''' זהו ג"כ כעין מנורה דהנרות היו מסודרין במקדש {{שהצ|מה}} בין מזרח למערב כן יסדר ג"כ נרות חנוכה. ודע דיש מהראשונים דס"ל דאף דהמנורה היתה עומדת בדרום מ"מ {{שהצ|מה}} נרותיה היו מסודרין מצפון לדרום וממילא לדידהו גם נרות חנוכה יש לסדר באופן הזה ויש מקומות שנהגו כן {{שהצ|מז}} ואין למחות בם דיש להם על מה לסמוך:

({{עוגן1|מג}}) '''למערב.''' והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו [{{כ}}[[שו"ת חתם סופר/א/קפו|תשו' ח"ס סי' קפ"ו]]{{כ}}] ועיין לקמן בס"ס תרע"ו מה שנכתוב בזה:

({{עוגן1|מד}}) '''ומדליקין ומברכין.''' אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא {{שהצ|מח}} מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה {{שהצ|מט}} מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו {{שהצ|נ}} יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה. ומתפלל האבל בחנוכה מנחה ומעריב.

ובט"ו באב ושבט ול"ג בעומר דלית הלל האבל מתפלל שחרית ג"כ.

ובחוה"מ דהוי כיו"ט מנעתי לפעמים להניח האבל להתפלל מנחה ומעריב [פמ"ג]:

({{עוגן1|מה}}) '''וצריך לחזור ולהדליק.''' ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ {{שהצ|נא}} צריך לחזור ולהדליק בביתו {{שהצ|נב}} דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ"מ לא יחזיר לומר בביתו {{שהצ|נג}} ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב"ב:

({{עוגן1|מו}}) '''להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב.''' ר"ל אפילו הנוהגים {{עוגן|קמ.}}להדליק בכל יום בצה"כ בבהכ"נ נוהגים אחר מנחה בשעה שהעולם מקובצים וגם דלאחר מעריב אין נכון לעכב העולם לזה דצריך כ"א למהר לילך לביתו ולהדליק נ"ח:

({{עוגן1|מז}}) '''קודם מנחה.''' וכ"כ רש"ל אבל בד"מ כתב שאין אנו נוהגין כן אלא אף בערב שבת מדליקין בבהכ"נ בין מנחה למעריב בשעה שהעולם מתחילין להתקבץ ואיכא פרסומי ניסא אכן אם העולם מתאחרין לבוא וטרם שיבוא מנין לביהכ"נ יתקדש היום לא ימתין כלל אלא יברך וידליק מיד אפילו קודם מנחה דמ"מ {{שהצ|נד}} איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לביהכ"נ ורואים הנרות ולענין יחיד עיין לקמן בסוף [[משנה ברורה/אורח חיים/תרעט|סימן תרע"ט]] במשנה ברורה:

({{עוגן1|מח}}) '''ואם רוצים למהר וכו'.''' ודוקא באופן זה {{שהצ|נה}} אבל בלא"ה טוב יותר שיגמור בעצמו המצוה שהתחיל בה:

({{עוגן1|מט}}) '''יוכל השמש וכו'.''' דהברכה חל על האחד שהדליק דהיא העיקר והשאר אינן אלא הידור מצוה בעלמא {{שהצ|נו}} וה"ה בביתו כשמזדמן לו איזה דבר נחוץ לאחר שהדליק אחד מהן יוכל אחר להשלים בשבילו את שארי הנרות:


'''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|נ}}) '''חצר שיש לו שני פתחים.''' וה"ה {{שהצ|נז}} בית:

({{עוגן1|נא}}) '''מפני החשד.''' שיאמרו בני עירו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק וע"כ אפילו כל הבתים שבחצר שייך לאדם אחד או שאין לו שם בחצר רק בית אחד צריך להדליק בשתי הפתחים:

({{עוגן1|נב}}) '''ברוח אחד וכו'.''' הטעם דהא חזי ליה שהדליק באחד ומה שלא הדליק בשני {{שהצ|נח}} ידעו אנשי עירו שמבפנים הוא בית אחד ושני הפתחים שייכים לאדם אחד ודי להדליק במקום אחד:

({{עוגן1|נג}}) '''והם {{עוגן|קמ:}}בבית אחד.''' אבל אם הם בשני בתים או שבית אחד חלוק מתוכו אע"פ שהם של אדם אחד צריך להדליק בשתיהן {{שהצ|נט}} משום חשד {{שהצ|ס}} שיחשדו ששני בני אדם דרין שם {{שהצ|סא}} ויש מקילין בששתיהן שייכין לאדם אחד:

({{עוגן1|נד}}) '''בפנים ממש.''' היינו {{שהצ|סב}} שבזמן הטור היו מדליקין אצל פתח הבית מבפנים והיו עושין עכ"פ היכר לעוברים ע"כ יש חשד כל שאין היכר כראוי לעוברים משא"כ עכשיו שמדליקין ממש בפנים ולא איכפת לן כלל לעשות היכר לבני רשות הרבים ע"כ לא איכפת לן בחשדא דידהו:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]