עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרנב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תרנב'''}}

'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' {{עוגן|קכו:}}({{עוגן1|א}}) '''ביום ולא בלילה.''' דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ביום ולא בלילה. [גמרא]:

({{עוגן1|ב}}) '''וכל היום כשר וכו'.''' ואם לא נטלו עד ביה"ש ביום ראשון מחוייב אז ליטלו דספיקא דאורייתא הוא ובלי ברכה (דהברכות הם דרבנן) {{שהצ|א}} והאחרונים הסכימו דבשאר הימים אף שהוא דרבנן ג"כ נכון ליטלו דאין בו טרחה {{שהצ|ב}} ורק יזהר שלא יברך אז על הנטילה:

({{עוגן1|ג}}) '''משתנץ החמה.''' ואם נטלו מעמוד השחר יצא דמעמוד השחר יממא הוא {{שהצ|ג}} אלא מפני שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה ועיין לעיל בסימן פ"ט ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/פט|ביאור הלכה]] דלפי דעת כמה אחרונים אינו נקרא עמוד השחר עד שהאיר פני המזרח:

({{עוגן1|ד}}) '''בשעת ההלל.''' כדי לנענע בהודו והושיעה נא. וקצת מן המהדרים {{שהצ|ד}} נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים עוד:

({{עוגן1|ה}}) '''נוטלו משעלה עה"ש.''' אע"פ שאח"כ יקרא הלל בלא לולב. וצריך לנענע בשעה שנוטלו:

({{עוגן1|ו}}) '''גם בשעת התפלה.''' ואע"פ שאסור להחזיק שום דבר בשעת התפלה הכא כיון דלקיחתו מצוה לא מיטריד ביה. והנה אף דבגמרא איתא שכן היו עושין אנשי ירושלים היה אדם יוצא מביתו ולולבו בידו קורא ק"ש ומתפלל ולולבו בידו וכו' מ"מ כתבו אחרונים דכהיום מחזי כיוהרא אם לא מי שמפורסם למדקדק במעשיו מיהו זה נוהגין גם היום שמוליכין הלולב בבקר בעצמו לביהכ"נ וכן מחזיר לביתו בעצמו:


'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ז}}) '''אסור לאכול וכו'.''' וטעימא בעלמא {{שהצ|ה}} מדינא שרי מ"מ אין להקל בזה אם לא לצורך גדול ומי שבא בדרך בחוה"מ ומצפה שיבוא למקום הלולב או הדרים על הישובים ומשלחים להם לולב ימתינו {{שהצ|ו}} עד חצות היום ולא יותר אפילו ביום א' שהוא מן התורה דאסור להתענות ויש אומרים {{שהצ|ז}} דאם מצפה שיביאו לו לולב אין לו להמתין כלל דהרי יש לו מי שיזכירנו לנטלו היינו אותו שיביא לו הלולב ומי שחלש לבו בודאי יוכל לסמוך ע"ז:

({{עוגן1|ח}}) '''ביום ראשון שהוא מן התורה יפסיק.''' באמצע סעודתו כדין כל דבר שהוא מן התורה שאם התחיל {{שהצ|ח}} באיסור צריך להפסיק וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רלה#ב|סימן רל"ה ס"ב]] ויו"ט שני לדידן שעושין משום ספיקא דיומא {{שהצ|ט}} דינו כמו ביום ראשון:

({{עוגן1|ט}}) '''יותר מחצי שעה קודם שהגיע זמן חיובו.''' ר"ל יותר מחצי שעה קודם עמוד השחר ומקרי זה התחיל בהיתר {{עוגן|קכז.}}ועיין בט"ז {{שהצ|י}} שהקשה הא ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/פט|סימן פ"ט]] פסק בדעה ראשונה דהיכי שהתחיל לאכול קודם עה"ש אפ"ה צריך להפסיק לתפלה א"כ בלא"ה צריך להפסיק משום תפלה וכ"ש ביו"ט שצריך קידוש ולכן חולק דודאי צריך להפסיק ממילא משום לולב ובכורי יעקב תירץ דאיירי שהתחיל לאכול קודם עה"ש והתפלל קודם שבירך בהמ"ז וגם עשה קידוש ואח"כ התחיל להשלים סעודתו ושכח ליטול לולב דבזה א"צ להפסיק ומותר לגמור אפי' ביום ראשון כיון דהתחיל בהיתר ולא ברירא תירוצו לדינא כמו שכתבתי ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}|ביאור הלכה]]:
{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך ומפרשיו לפי סימנים: אורח חיים: תרנב|משנה ברורה]]